חוק הצעירים – הצלחה מסחררת

אין חובב כדורגל שלא מכיר שחקנים כמו צ'יצ'אריטו, אנדרס גוארדאדו או אפילו את הקטור מורנו. שחקני נבחרת מכסיקו עם המון ניסיון בליגות הטובות באירופה, ועם המון ניסיון בינלאומי. מה שפחות ידוע על השלושה הללו, זה שייתכן שאף אחד מהם לא היה מגיע להיכן שהוא היום. שלושת השחקנים הללו הם הדוגמא הבולטת והמנצחת להצלחתו של "חוק הצעירים" שהונהג במכסיקו לפני עשור. בגדול: חוק שנועד לתת צ'אנסים לשחקנים מכסיקנים צעירים. ולא, כמובן שאיני טוען שהם אינם מוכשרים וללא מוסר עבודה טוב, אלא שייתכן בהחלט שלולא הדלת שנפתחה בפניהם תודות לחוק הצעירים, ייתכן והם לא היו מצליחים לבצע את הפריצה המיוחלת.

לאחר הזכייה השניה של נבחרת הנערים של מכסיקו באליפות העולם לנערים בשנת 2011, בוטל חוק הצעירים. הנחת העבודה בהתאחדות המכסיקנית הייתה שמאמנים יראו את ההצלחה של הנבחרות הצעירות של מכסיקו ויתנו לצעירים צ'אנס ללא צורך בחוק שיחייב אותם לעשות זאת. מה לעשות שבכדורגל העולמי, טורניר הצעירים היחיד שבאמת מהווה איזו שהיא אינדיקציה ליכולות והצלחה של שחקנים, הוא המונדיאליטו (עד גיל 20). הסיבה? זה הטורניר היחיד בו שחקנים כבר משחקים במסגרות הבוגרים ויש להם ניסיון אמיתי בעולם הכדורגל. וגם אז, לא תמיד מדובר באינדיקציה מדוייקת.

כך, מאותו סגל שזכה באליפות העולם ב 2011, ישנם כיום רק חמישה שחקנים שמשחקים בליגה הבכירה (4 במכסיקו ואחד בפורטוגל). כל השאר משחקים בליגת המשנה במכסיקו או ללא קבוצה. גם השחקנים שהצליחו לשרוד, עברו מסע לא פשוט, ואף אחד מהם אינו שחקן מוביל. בסה"כ, יש לכל החמישה ביחד רק 3 הופעות בנבחרת הבוגרת. וזה לא שהשחקנים הללו לא מוכשרים. אלא שהתחרות וסדר העדיפויות של בעלי הקבוצות היא שונה, ולמעט כמה מועדונים בודדים, קידום שחקנים צעירים אינו נמצא בראש סדר העדיפויות. לפני שנמשיך, צריך להסביר כמה עובדות לגבי הליגה במכסיקו:

עונת משחקים במכסיקו מחולקת לשני טורנירים, אפרטורה וקלאוסורה. כל טורניר מחולק לשני שלבים: הליגה הסדירה (17 מחזורים) ושלב הפלייאוף אליו עולות מקומות 1-8. השיטה הזאת יוצרת המון מתח ועניין בליגה, ואין עוררין על כך שקבוצה שקורסת בטורניר אחד, יכולה לתקן במהלך הפגרה ולהצליח בטורניר שלאחריו. נקודת התורפה היא שבעלי הקבוצות (לא כולם, אבל רובם), וגם האוהדים, רוצים בהצלחה מיידית של הקבוצה. בעצם, השיטה הזאת מונעת תכנון וחשיבה לטווח ארוך (שוב, ישנם יוצאי דופן), וכשאין תכנון לטווח ארוך וההצלחה חייבת להגיע באופן כמעט מיידי, אין זמן לניסויים וסיכונים בדמות שילוב שחקנים צעירים ללא ניסיון. אלמנט נוסף ומאוד חשוב, זה מספר הזרים בליגה. במכסיקו מותר לשלב 5 זרים בליגה, אך לא רק זאת: כל קבוצה יכולה לשלב בנוסף לחמשת הזרים, גם ארבעה מתאזרחים. אם לוקחים בחשבון שתהליך התאזרחות במכסיקו הינו קצר יחסית (בין שנתיים לשלוש), נוצר מצב שלהרבה קבוצות ישנן עוד כמה זרים במסווה של מתאזרחים. נכון, חלק קטן מאוד מהמתאזרחים הללו גם בוחר לייצג את נבחרת מכסיקו, אבל מדובר במספר שבטל בשישים. ביחוד לאור העובדה שפיפ"א מחייבת מתאזרחים לשחק 5 שנים בליגה מסויימת בשביל להיות זכאי לייצג את אותה המדינה. נקודה נוספת היא העובדה שהמון פעמים אותם שחקנים זרים, מגיעים יחסית בזול ועלות השכר שלהם היא נמוכה. כך, שחקנים מכל דרום אמריקה מגיעים במספרים גדולים לליגה במכסיקו תמורת עלות נמוכה לבעלי המועדונים, ורק חלקם הקטן באמת מצדיק את הקרדיט. כך נוצר מצב שבעלי המועדונים מעדיפים "להמר" בזול על שחקן זר עם ניסיון מליגה בכירה במדינה שלו, ובמקרה הגרוע שההימור לא צלח, הוא לפחות היה הימור זול. דרך אגב, גם השחקנים הזרים שבאמת מצליחים, עולים הרבה כסף לבעלי המועדונים במוקדם או מאוחר. שחקנים כמו דורלאן פאבון הקולומביאני, שהינו אחד הזרים הטובים בליגה, מרוויחים במכסיקו משכורת יפה שאינו יכול להרוויח באירופה, ובוודאי שלא בקולומביה.

מורנו, גוארדאדו וצ'יצ'אריטו. חוק הצעירים תרם לפריצה שלהם.

כמו בכל דבר בחיים, גם למציאות הזאת ישנה כמה חריגים: מועדונים כמו צ'יבאס (שמשחקת רק עם שחקנים מכסיקנים), סנטוס לגונה ובייחוד פאצ'וקה, דואגות לטפח שחקנים צעירים. בצורה מפתיעה (או שלא), בשלוש בשנים האחרונות, כל שלושת הקבוצות הללו זכו כל אחת באליפות טורניר. כן, עם מספר לא מבוטל של שחקנים צעירים בסגל. בשנה האחרונה גם באטלס גואדלחרה החליטו ללכת לכיוון הזה, אך שם הפירות עדיין לא נקטפו. המצב שנוצר הוא, שרוב נבחרות מכסיקו הצעירות מורכבות משלושת המועדונים הללו. בנבחרת שייצגה את מכסיקו באליפות העולם עד גיל 20 בשנה שעברה, רק 5 שחקנים בסגל הגיעו מקבוצות אחרות בליגה. כל השאר הגיעו משלושת המועדונים הנ"ל.  במדינה כמו מכסיקו, על 120 מיליון תושביה, המצב הזה היה מתכון לכישלון. וגם בהתאחדות כבר הבינו זאת.

במקביל, הוקם בשנה שעברה על ידי שחקני הנבחרת הבוגרת, איגוד שחקנים עם שיניים. שחקנים כמו אנדרס גוארדאדו, רפא מארקס ועוד, הובילו מהלך עם איגוד השחקנים החדש שבמידה וחוקי ההעברות (נושא אחר אך כאוב מאוד) וחוק מספר הזרים לא ישתנה, השחקנים לא ישחקו וישביתו את הליגה. בעלי המועדונים איימו בקנסות ובתביעות כנגד ארגון השחקנים, אך כשאתה גר בבית מזכוכית, אל תזרוק אבנים. חוקי ההעברות וחוקי בעלות הכפולה על מועדונים במכסיקו אינם תואמים את חוקי ההעברות של פיפ"א, וארגון השחקנים איים להשבית את כל מסגרות הכדורגל במדינה (כולל השעייה פוטנציאלית של הנבחרת מהמונדיאל). מול סיכוי, ולו הקלוש ביותר שדבר כזה יקרה, מנהלת הליגה וההתאחדות נכנעו ונכנסו למו"מ כאשר רגלם על התחתונה. אי השתתפות של מכסיקו במונדיאל ברוסיה, משמעותה בלאגן לא קטן, שמלווה באופן פוטנציאלי באלימות מאוד גדולה. לאחר מו"מ מתיש, במנהלת הבינו שאין להם סיכוי והחזירו את חוק הצעירים כחלק מהטורניר הנוכחי. אך מה היא משמעות חוק הצעירים?

חוק הצעירים קובע שכל קבוצה חייבת לשתף צעירים מכסיקנים בלבד עד גיל 20 שנה ו – 11 חודשים (נכון ליום פתיחת הטורניר), למספר מינימום של 1000 דקות במהלך העונה הסדירה, דקות שייצברו במהלך הפלייאוף אינן נחשבות לספירה. אין חשיבות אם כל הדקות ייצברו על ידי שחקן אחד בלבד או יחולקו בין מספר שחקנים, כל עוד הקבוצה תעמוד במספר המינימום. אי עמידה בתנאי הסף, תגרע מהקבוצה 3 נקודות במהלך הליגה וקנס כספי משמעותי. בנוסף, קבוצה שלא עמדה בתנאי הסף, תיאלץ להוסיף את מספר הדקות שהחסירה לטורניר הבא. לדוגמא: אם טיגרס שיתפה שחקן רק 600 דקות במהלך טורניר האפרטורה, היא תיאלץ להוסיף 400 דקות לטורניר הקלאוסורה. בעצם 1400 דקות. על מנת לתת לקבוצות זמן להתאקלם, הוסכם שבטורניר האפרטורה יהיו שני מספרי מינימום: 1000 דקות ו 765 דקות, עם חלוקה שונה: קבוצה שלא תצליח לעמוד בתנאי המינימום של 1000 דקות אך כן תצליח לעמוד בתנאי המינימום של 765 דקות, לא תיקנס ולא יורדו לה נקודות, אך תיאלץ להוסיף לטורניר הקלאוסורה את הפרש הדקות שנותר מתחת ל 1000 דקות. קבוצה שלא תעמוד גם בתנאי הסף של 765 דקות, תיקנס כלכלית וגם ב3 נקודות. כבר אומר: אין אף מועדון אחד שלא עמד בתנאי הסף של 765 דקות, כאשר 14 מתוך 18 המועדונים עמדו גם בתנאי הסף של 1000 דקות. אטלס גואלחרה לקחה את העניין ברצינות רבה מאוד (ויש שיגידו בצורה קיצונית למדי), ושיתפה שחקנים צעירים למספר כולל של לא פחות מ 5,990 דקות! ווראקרוס היא הקבוצה עם מספר הדקות המועט ביותר עם 785 דקות. ומה מעניין באמת? שתי הקבוצות נכשלו השנה. אטלס סיימה במקום ה -17 ואילו ווראקרוס סיימה מקום אחד מתחתיה כאחרונה בליגה.

אך הדבר החשוב ביותר? החוק נכנס רק העונה לתוקף, וכבר אין ספק שמדובר בהצלחה אדירה. מספר השחקנים הצעירים שפרצו השנה בליגה הוא הגבוה ביותר מאז אותו החוק לפני עשור. מאמני הנבחרות הצעירות כבר מתראיינים בכל מקום ומציינים לטובה את העובדה שיש להם מגוון רחב של שחקנים לבחירה, והנבחרת הבוגרת של מכסיקו שתחל תהליך הצערה והחלפת דורות כבר נהנית ממאגר שחקנים פוטנציאלי גדול ומגוון יותר. לא אלאה את קהל הקוראים בעוד פרטים, ולמרות שלא חסרים שחקנים שפרצו, אתן כמה דוגמאות מצוינות להמחשה:

אלכסיס ווגה – טולוקה:

אלכסיס ווגה חגג השבוע (שורות אלו נכתבות בשבוע האחרון של נובמבר) יום הולדת 21. ווגה הינו חלוץ מטרה שביצע את הופעת הבכורה שלו לפני כמעט 3 שנים ונחשב לאחד הכשרונות המבטיחים במכסיקו. רצה הגורל והבחור הצעיר ספג כמה פציעות קשות שעיקבו את ההתפתחות שלו ואף סיכנו את הקריירה המאוד קצרה שלו בשלב מסויים. גם לאחר שהחלים, ווגה בקושי זכה לקרדיט ממאמנו בקבוצה הרנן כריסטנטה, שהעדיף להעלות בהרכב חלוצים זרים כגון פרננדו אוריבה הקולומביאני ואלכסיס קאנלו הארגנטינאי. כך, ווגה ראה דקות מועטות פה ושם, אך התקבל כבר הרושם שהנה, עוד כישרון מכסיקני צעיר הולך לאיבוד. המקרה של ווגה, הוא אחת הדוגמאות הבולטות והמוצלחות לחיוניות חוק הצעירים. לאחר שבהנהלת המועדון הבינו שהם יהיו חייבים לשתף צעירים, הם החליטו שיש להם יהלום ביד, ובמקום לנסות להביא מישהו שלא מכיר את המערכת או חסר ניסיון לחלוטין, הם הימרו על ווגה. כך, למורת רוחו המוצהרת של המאמן כריסטנטה, נמכר פרננדו אוריבה לפלמנגו הברזילאית, והובהר לכריסטנטה שאת עמדת החלוץ הפותח השנה יאייש אלכסיס ווגה. כריסטנטה עוד ניסה למחות, אך הנהלת טולוקה הבהירה לו שההחלטה לא ניתנת לשינוי, ושהוא מוזמן לעזוב. כריסטנטה, שהיה שוער המון שנים במדי טולוקה ונחשב סמל של המועדון, מחל על כבודו, והרוויח בגדול: ווגה אמנם סיים את העונה רק עם 6 שערים ו 2 בישולים בתוך 18 משחקים, אבל סגנון המשחק שלו שפותח המון שטחים לחבריו להתקפה, ויוצר לחץ על משחק ההגנה של הקבוצה היריבה, קנה את עולמם של אוהדי הקבוצה ובשילוב העבדה שהוא שחקן בית, הפך לאהוב האוהדים.

 

דייגו לאינס – קלוב אמריקה:

אולי הכישרון הכי גדול שיש למכסיקו להציע. ביצע את הבכורה במדי הבוגרים בגיל 16 וחצי, וסביר להניח שהיה משחק מידי פעם בכל מקרה. אז למה הכנסתי אותו לכאן? כי כמו ווגה בטולוקה, חוק הצעירים מחייב את מיגל הררה לשתף את לאינס יותר ממה שהמאמן היה רוצה, ולמיגל הררה גם אין בעיה להודות בכך. רק בשביל הקונטקסט: קלוב אמריקה היא הסמל למועדון העשיר בבעלות רשת התקשורה הגדולה במכסיקו. המועדון שתמיד מביא שחקני רכש יקירים ותמיד מתמודד על כל התארים. לא המועדון שדואג לטפח שחקנים צעירים, וגם אם הוא מביא שחקני רכש צעירים (המגן חורחה סאנצ'ס בן ה-20 שהגיע מסנטוס לגונה), מגיעים לאחר שפרצו במועדונים אחרים ובעצם כבר לא נחשבים "הימור לא מנוסה". לאינס מתמודד על המקום בהרכב עם חבורה של שחקנים בינלאומיים בעלי ניסיון, ולמרות זאת הציג יכולת טובה יותר וכמובן אטרקטיבית ושובה את העין. לאינס כבר נחשב שחקן סגל הנבחרת הבוגרת, למרות שבגלל גילו הצעיר הוא גם צפוי להשתתף במונדיאליטו שייתקיים בפולין בחודש מאי. לאינס לא צפוי להישאר במכסיקו יותר מידי זמן. שורה של מועדונים באירופה עוקבים אחריו וסביר להניח שבקיץ הוא יעבור ליבשת הישנה. אבל כבר עכשיו, בקלוב אמריקה כבר מדברים על השחקנים הבאים בתור שיקבלו את הצ'אנס לעלות לקבוצה הראשונה מקבוצת הנוער. לאינס הוכיח שגם במועדונים כמו קלוב אמריקה, אם באמת רוצים, ניתן לטפח שחקנים צעירים. חוק הצעירים הוא הכלי שמאפשר למועדון לעמוד מול האוהדים שדורשים תארים בכל מחיר, ולהבהיר שתארים היא מטרה חשובה, אבל טיפוח צעירים היא מטרה חשובה לא פחות.

 

רוברטו אלבארדו – קרוז אסול:

רוברטו אלבארדו בן ה-20 ביצע את הבכורה שלו בהיותו בן 15 במדי קבוצת הבוגרים של סלאיה מליגת המשנה ואת הופעת הבוגרים שלו בליגה בכירה ביצע במדי פאצ'וקה בהיותו בן 17. בשנה שעברה הוא היה השחקן הכי חשוב בעונה המוצלחת של נקאקסה. בקיצור, "פיוחו" אלבאראדו לא באמת היה זקוק לחוק הצעירים בשביל לפרוץ. אז למה הוא כאן? התשובה היא לא פחות ממדהימה: בקרוז אזול התסכלו לקבוצות הנוער שלהם, וגילו שהזנחה מתמשכת של אקדמיית הכדורגל של המועדון הביאה למצב שלמעט הקשר מיסאל דומינגס, אין לקבוצה שום שחקן צעיר שיכול לעלות ולהצליח במסגרת התובענית של קרוז אסול. דומינגס אכן הועלה לסגל הקבוצה הבוגרת, אך כבר מראש יכלו לצפות בעיה: דומינגס הינו חלק מנבחרת הנוער, ומראש היה ניתן לחזות שהשתתפותו במסגרת הנבחרת תגרע כמות לא מבוטלת מדקות המשחק הפוטנציאליות שלו (בנוסף לעובדה שחס וחלילה הוא יכל היה לסבול מפציעות). כך, החליטו בהנהלת קרוז אסול "לרכוש" דקות משחק, ורוברטו אלבארדו הגיע אחר כבוד מנקאקסה תמורת מזוודה מלאת מזומנים שעשתה את הכיוון ההפוך. נציין כמובן שאלבאראדו השתלב מצויין והמשיך להציג יכולת מופלאה גם במדי קרוז אסול והיה אחד השחקנים המובילים של הקבוצה שסיימה את הליגה הסדירה במקום הראשון. כמובן שאלבארדו נחשב לשחקן נבחרת מן המניין ולא נפתלא שגם הוא יעבור לאירופה במוקדם או מאוחר.

 

פבלו לופס – פאצ'וקה:

פאצ'וקה זה מועדון ששם בראש מעייניו טיפוח שחקנים צעירים. האקדמיה של המועדון היא הטובה במכסיקו, וללא ספק אחת הטובות באמריקה. הנהלת המועדון משקיעה הון באקדמיה, וכל ילד מכסיקני שחולם להיות שחקן כדורגל, יודע שפאצ'וקה זה המועדון בו הוא יוכשר בצורה הטובה ביותר וגם יקבל הזדמנות. הקטור הררה, הירבינג לוסאנו ואריק גוטיירס הם מהשחקנים הבולטים שיצאו מהאקדמיה של פאצ'וקה. בפאצ'וקה, שמאומנת על ידי פאקו אסטרייאן מיודענו, לא התרשמו כמובן מחוק הצעירים, מכיוון שלמועדון אין בעיה לעמוד בדקות המשחק המינימליות, ולאחר שאריק גוטיירס נמכר ל PSV, פאקו אפילו התעקש שיביאו רכש במקומו בדמותו של הקולומביאני סבסטיאן פרס שהגיע מבוקה ג'וניורס. פרס אמנם שיחק במסגרת הגביע, אבל לא באמת היה לו סיכוי לקבל את המקום בהרכב של פאצ'וקה. למרות הדרישה של פאקו, הנהלת הקבוצה הבהירה לו ששחקני בית מקבלים קרדיט לפני הכל, ובייחוד לאור חוק הצעירים. בהנהלת הקבוצה החליטו שאם מספר המינימום הינו 1000 דקות, כמובילת המגמה, המועדון יכפה על עצמו שיתוף צעירים במספר כפול מהמינימום. כך, מי שקיבל את הקרדיט הינו פבליטו לופס בן ה-20. לופס כבר נחשב כמה שנים לאחד הכשרונות המובילים באקדמיה של פאצ'וקה וכמובן שייך לנבחרות מכסיקו הצעירות למינהן. ופאקו לא הצטער על האמון שנכפה עליו. פאצ'וקה פתחה את העונה בצורה מאוד רעה עם 3 הפסדים רצופים, אך ככל שלופס קיבל יותר דקות, משחקה של הקבוצה השתפר והיא פספסה את הפלייאוף רק במחזור הסיום של הליגה הסדירה.

 

מרסל רואיס – קרטארו:

מרסל רואיס הוא הדוגמא המוצלחת ביותר להצלחת חוק הצעירים. מדובר בילד בן 17, ששייך לקבוצת הנערים ולא שיחק מעולם בקבוצת הנוער של המועדון. כאשר מנהלת הליגה הודיעה למועדונים על החלת חוק הצעירים, הלך מאמן הקבוצה הבוגרת, רפאל פואנטה דל ריו, לאימוני קבוצות הנוער והנערים של המועדון בידיעה שהוא חייב למצוא שם שחקן שישלים לו את מספר דקות המינימום שנדרש על ידי המנהלת. באחד האימונים הוא ראה את מרסל רואיס, והמאמן החליט שהנה הוא מצא את השחקן שיקבל את הקרדיט בשביל למלא את מכסת המינימום. לאחר המשחק הראשון בעונה, נשאל פואנטה דל ריו מה דעתו על הצעיר, והתשובה שלו הייתה כנה מאוד: "רואיס שחקן מוכשר, אבל הוא כאן רק בגלל שחייבים לשחק עם מישהו צעיר". לכולם היה ברור שברגע שקרטארו תשלים את מכסת המינימום, רואיס יחזור אחר כבוד לקבוצת הנערים. ייתכן שלקבוצת הנוער עקב הניסיון שצבר בקבוצת הבוגרים. זה היה ברור כשמש לכולם, חוץ מלמישהו אחד ספציפי. המישהו הזה הוא מרסל רואיס. מתוך שחקן שהגיע על תנאי וברירת מחדל, רואיס השתדרג והציג יכולת טובה מאוד. למרות גילו הצעיר, הוא הפך לאחד משחקני המפתח של הקבוצה ולאחר שהשלים את מכסת דקות המינימום, אף אחד כבר לא העיז לטעון שהמקומו אינו בהרכב הפותח של קרטארו. כולל פואנטה דל ריו שהודה בפה מלא לאחר שקרטארו העפילה לפלייאוף במחזור הסיום: "רואיס שחקן מוכשר, והוא כאן בשביל להישאר". כנראה שגם הפעם המאמן טועה, כי במכסיקו כבר ישנם דיווחים שצ'יבאס רוצה להביא אותו לקראת טורניר הקלאוסורה, וגם מועדונים מאירופה כבר החלו לשים עין. גם אם לא יעזוב את קרטארו, במועדון כבר יודעים שיש להם את השחקן שיכסה להם את דקות המינימום, ויותר חשוב, גם יתרום לקבוצה עם יכולת טובה. כזאת שמשאירה על הספסל שחקנים מנוסים יותר ממנו.

 

 

וונדר וומן

כאשר ליזבת אובאיה (בספרדית: Ovalle) הייתה ילדה בת 6, היא רצתה לצאת החוצה לשחק כדורגל עם אחיה במגרש השכונתי. אחיה הגדול אמר לה שהוא מצטער, אבל היא ילדה, ולכן אינה יכולה להצליח במשחק. ליזבת לקחה קשה את הסירוב של אחיה, אבל במקום להוריד את הראש, היא החליטה להוכיח לאחיה שהוא טועה, ובגדול. חשוב לציין: אחיה של ליזבת לא אמר לה שהיא תיכשל בגלל שהוא לא אוהב אותה, אלא בגלל שבחלקים גדולים ממכסיקו, המנטליות של האנשים היא שהאישה מתעסקת בדברים נשיים וגברים במתעסקים במטלות "גבריות".

עוד נחזור לליזבת אובאיה, אבל הפוסט הזה יתעסק במהפכה. ולא סתם מהפכה. אלא אחת תרבותית שלא מונעת מאלמנטים פוליטיים או כלכליים, אלא מהספורט הנפלא שנקרא כדורגל.

כמו שכולם יודעים, הדבר היחיד שמתעלה על כדורגל במכסיקו, זאת הנצרות. וגם כך, משחקיהן של טולוקה ופומאס בימי ראשון בבוקר, משאירות כמה ספסלים ריקים בכנסיות הערים. האיצטדיונים מלאים כמעט עד אפס מקום, וההזדהות של המכסיקנים עם הקבוצה שלהם שניה רק להזדהות הלאומית. הדבר ניתן לידי ביטוי גם בארה"ב, בה אמריקאים מלידה ממוצא מכסיקני ממלאים את האיצטדיונים עד אפס מקום במשחקי נבחרת מכסיקו בארה"ב, או במשחקי קבוצות מכסיקניות במחנות טרום העונה. בכל מה שנוגע לכדורגל הגברים, הליגה המכסיקנית והכדורגל המכסיקני נמצאים במצב יחסית טוב. נכון, יש את עניין הנפילה המסורתית בשמינית גמר המונדיאל, אבל מעבר לכך, אין עניין מהותי שניתן להצביע עליו כבעייתי. להיפך: זה אמנם ניתן לדיון, אבל הליגה המכסיקנית היא כנראה הליגה הטובה ביבשת אמריקה. ובוודאי הליגה הכי חזקה מבחינה כלכלית.

להבדיל מליגות אחרות בדרום אמריקה למשל, בהן רוב מוחלט של הצופים במגרשים הם גברים, במכסיקו אחוז לא מבוטל מהצופים הן בעצם צופות. נכון, רוב הצופים הם עדיין גברים, אבל מתקנים טובים שכוללים התחשבות במגזר הנשי (הרבה תאי שירותים למשל או אפילו סלון יופי באיצטדיון החדש של מונטריי), בנוסף לעובדה שאלימות בתוך תחומי המגרש היא דבר נדיר יחסית, מושכים את המגזר הנשי בהמוניו בכל סוף שבוע. ולכן נשאלת השאלה: אם נשים מגיעות לצפות במשחקי כדורגל, מדוע הן לא משחקות את המשחק?

בשביל לענות על השאלה הזאת, נחצה את הגבול צפונה לארה"ב. ארה"ב היא מעצמת כדורגל נשים. לא אכנס לסיבות מדוע, אלא אתמקד דווקא בהקשר המכסיקני. חלק לא מבוטל משחקניות נבחרת מכסיקו, הן בעצם אמריקאיות ממוצא מכסיקני. ולא רק לשני הורים מכסיקנים אלא גם לזוגות מעורבים. מדובר בדר"כ בשחקניות שיכולות לבחור איזה נבחרת לייצג, כאשר חלק לא מבוטל הן מחליטות לייצג את הנבחרות של ההורים ולא את ארץ הולדתן. הדוגמא הבולטת והמדהימה מכולן היא הסיפור של התאומות מוניקה וסברינה פלורס. האחיות פלורס נולדו בניו ג'רסי לאב מכסיקני ולאמא אמריקאית. התאומות גדלו כמו אמריקאיות ונרשמו ללימודי רפואה באוניברסיטת נוטרה-דאם הידועה דווקא בקבוצת הפוטבול האמריקאי המפורסמת של המוסד האקדמי. התאומות שיחקו ביחד בקבוצת הכדורגל האוניברסיטה, אך רצה הגורל והתאומות שעשו הכל ביחד מרגע הולדתן, נפרדו בפעם הראשונה: סברינה זומנה לייצג את ארה"ב ואילו אחותה מוניקה החליטה לייצג דווקא את הנבחרת של אבא. מאז האחיות נפגשו כבר כמה פעמים ושיחקו אחת כנגד השניה, כאשר בדר"כ, רגלה של סברינה הייתה על העליונה. מה שמעניין זה התהליך שעבר דווקא על מוניקה. למרות האבא המכסיקני, ידיעת הספרדית של הבנות הייתה מינמלית במקרה הטוב. מוניקה נאלצה ללמוד ספרדית באוניברסיטה על מנת לתקשר עם צוות האימון וכחלק מדרישת ההתאחדות, וכשהיא מדברת, המבטא האמריקאי שלה ניכר לאוזן. אבל אין צורך לדאוג למוניקה, למרות שהשפה המדוברת במתחם הנבחרת היא ספרדית, חלק לא מבוטל מחברותיה מדברות אנגלית. הסיבה? הן אמריקאיות בדיוק כמוה.

מוניקה וסברינה פלורס. תאומות, אבל מייצגות מדינות שונות.

גם המכסיקניות הבודדות בנבחרת, נאלצו להצפין מעבר לגבול או לחצות את האוקיינוס האטלנטי בשביל לזכות להגשים את חלום הקריירה. כוכבת הנבחרת, נאיילי ראנחל היא דוגמא טובה. ראנחל נולד במונטריי, והחלה את צעדיה באקדמית הכדורגל של טיגרס. חשוב לציין, שטיגרס אמנם החזיקה בית ספר לכדורגל שמיועד לבנות, אבל לא הייתה למועדון קבוצה ליגה בכירה, מהסיבה הפשוטה שעד לפני שנתיים לא הייתה ליגת נשים מקצוענית במכסיקו. מסגרת ליגה הנשים הייתה ליגה חובבנית שאורגנה על ידי ההתאחדות המקומית של כל מחוז ולא על ידי מנהלת הליגות. לראנחל היו שתי ברירות: לפרוש או לעזוב את מכסיקו. בשנת 2013 ראנחל מצאה את עצמה בבלו סקיי מליגת הנשים האמריקאית ולאחר שלוש שנים עברה להואלבה מליגת הנשים בספרד. ראנחל היא אולי הדמות המוכרת ביותר בכדורגל הנשים המכסיקני, אך היא לא היחידה שעזבה את מכסיקו בשביל להגשים את החלום: שרלין קוראל מלבאנטה, מלכת השערים של הליגה הספרדית בעונה שעברה, פאמלה טאחונר, היום השוערת של בארסה, כמו גם קנטי רובלס, ששיחקה באספניול, בארסה, והיום באתלטיקו מדריד הן רק כמה מהדוגמאות. לאחר הקמת ליגת הנשים, ראנחל עצמה חזרה למכסיקו ומשחקת היום בקבוצתה האהודה טיגרס. ראנחל ורובלס התראיינו בעבר והביעו את דעתן על הסיבות מדוע כדורגל הנשים במכסיקו מדשדש. מעניין לראות ששתיהן דיברו על אותן סיבות, והדגישו שתי סיבות במיוחד:

  1. היבט תרבותי: כמו שציינו לפני כן, בחלקים לא מועטים ממכסיקו (בעיקר באיזורים כפריים, אך לא רק), האשה נשארת בבית ודואגת לתיחזוק משק הבית והמשפחה בעוד הגבר דואג לפרנסת המשפחה. הגישה הזאת בעצם יוצרת מצב בו ישנה תפיסה שמקומן של הנשים אינו במגרש הכדורגל.
  2. חוסר היצע. כשאומרים חוסר היצע, לא מתכוונים לחוסר בכדורגלניות פוטנציאליות. במכסיקו ישנן יותר מ 120 מיליון תושבים כאשר מחציתם הן נשים, אלא דווקא בחוסר בהיצע של תשתיות למשחקי נשים. בעוד במסגרת הגברים ישנן מספר ליגות נרחב כולל ליגות מילואים ומערך ליגות איזוריות עצום, במסגרת הנשים מדובר על כמה בתי ספר בודדים לכדורגל וללא מסגרת מקצועית.

אך כל זה משתנה, ובמהירות.

זוכרים שדיברנו על מהפכה? אז הרכבת יצאה מהתחנה, והיא מאיצה במהירות גוברת והולכת. בדצמבר 2016, החליטה ההתאחדות המכסיקנית על הקמת מערך ליגות נשים בנוסף למסגרת גביע לאומי. טורניר הכדורגל הראשון ששוחק היה טורניר גביע מכסיקו 2017, ששימש גם פיילוט לקראת העונה הראשונה של ליגת הנשים. הזוכה הראשונה של תואר לאומי הייתה פאצ'וקה, שזכתה בגביע. מסגרת הליגת הנשים נקבעה באופן זהה למקבילה מהגברים: שני טורנירים בשנה, טורניר גביע הליגה וטורניר גביע המדינה.הליגה הייתה אמורה להיות עם 18 קבוצות, אבל עקב צרות כלכליות, הקבוצות של העיר פואבלה לא רשמו קבוצות נשים והליגה משוחקת עם 16 קבוצות בלבד. החל מהטורניר הקרוב, הקבוצות של פואבלה ישתלבו בליגה כך שהיא תכלול 18 קבוצות. בקיץ 2017 החל טורניר הליגה הראשון של מכסיקו (אפרטורה 2017), לא לפני שהוא ייצר כמה כותרות ומחלוקות במכסיקו ובארה"ב. על מנת לחזק את הכדורגל המכסיקני, חוקי הליגה מחייבים את הקבוצות לבנות סגלים של 24 שחקניות מכסיקניות בלבד וללא שחקניות זרות, כאשר 21 מהן צריכות להיות מתחת לגיל 23, ומתוך ה 21 שחקניות הללו, 3 שחקניות חייבות להיות מתחת לגיל 17. עד כאן הכל טוב ויפה, למרות שקיימת אפליית גיל. אבל החוק השערורייתי יותר היה "חוק מקום הלידה". החוק בעצם מגביל את קבוצות הליגה לשחק רק עם שחקניות שנולדו על אדמת מכסיקו. המשמעות? אפילו שחקניות כמו מוניקה פלורס, שמייצגת את מכסיקו במפעלים בינלאומיים, אינן מורשות לשחק בליגה!

קנטי רובלס, אחת ממגוון המכסיקניות שמככבות בליגת הנשים בספרד.

מנהלת הליגה עמדה על סף תביעה מארגונים שונים על אפליה של אזרחיות מכסיקו רק על בסיס מקום הלידה שלהן, אבל בסופו של דבר העניין ירד מהפרק לאחר שבמנהלת הליגה הודיעו שיסדירו את העניין עד סוף 2018. אבל ההתעקשות של ההתאחדות על שחקניות מכסיקניות בלבד יצרה אפקט חיובי מאוד: ליגת הנשים תופסת מקום גדל והולך בחיי היום יום של המכסיקנים. נכון, המרחק ממסגרות הגברים הוא עצום, אבל עם כל יום שעובר, המרחק הולך וקטן.

כמו ברוב ליגות הנשים בעולם, בעונה הראשונה של הליגה, הקבוצות החלו לשחק את משחקי הליגה במגרשי האימונים של המועדונים השונים. למרות שההתאחדות חייבה את המועדונים לאפשר כניסה חינם למשחקי ליגת הנשים, הצפי של בעלי המועדונים היה שמספר הצופים במשחקי הליגה לא יעלה על כמה עשרות בני משפחה. אולי כמה מאות לכל היותר. אוי כמה שהם טעו. עוד לפני מחזור אמצע העונה בטורניר הראשון, קבוצות כמו צ'יבאס, פאצ'וקה, אמריקה, טיגרס ומונטריי, נאלצו להעביר את משחקי קבוצות הנשים לאיצטדיון בו משוחקים משחקי הגברים. הביקוש למשחקים היה פשוט גבוה מעל המצופה והיו צופים שנאלצו להישאר מחוץ למתחמי האימונים של המועדונים ולהפסיד את המשחקים. בסוף טורניר האפרטורה, ממוצע הצופים למשחק עמד על 4,600 צופים פר משחק, וייתכן בהחלט שאם הטורניר היה משוחק מראש באיצטדיונים ולא במחתמי האימונים, ממוצע הצופים היה גבוה יותר. גמר הפלייאוף של הטורניר הראשון בין פאצ'וקה לצ'יבאס, הביא ליציעי אסטדיו הידאלגו 32,466 אלף צופים. לאכזבתם הרבה של יושבי האיצטדיון, דווקא האורחת צ'יבאס ניצחה את מחזיקת הגביע, וזכתה באליפות הראשונה בהיסטוריה של ליגת הנשים.

חשוב וראוי לציין שכדורגל הנשים תופס תאוצה בכל העולם ולא רק במכסיקו. במדינות כמו ארה"ב וחלק לא מבוטל ממדינות מערב אירופה, שחקניות כדורגל הופכות לשמות מוכרים יותר ויותר. ליקה מרטנס ההולנדית היא הדוגמא הבולטת ביותר. השחקנית שהובילה את הולנד לזכיה באליפות אירופה, היא השם הבולט ביותר בליגה הספרדית ובחנויות הרשמיות של בארסה, הפנים שלה מופיעות על הקיר ליד אחד, לאו מסי. בגרמניה כדורגל הנשים כבר מזמן מוטמע כחלק אינטגרלי מתרבות הספורט במדינה, ומדינות כמו צרפת ואנגליה משקיעות המון בפיתוח כדורגל הנשים. אבל עדיין, בהכללה רחבה, ליגות הנשים אינן מותג מוכר או כזה שיש בו אינטרס כלכלי. אתן דוגמא מידע אישי: ארשה לעצמי להניח שאני אחד הישראלים שהיה בהכי הרבה משחקי ליגת הנשים בספרד. מדובר בליגה בה המשחקים משוחקים באיצטדיונים קטנים בעלי קיבולת של כמה מאות צופים, אולי אלף צופים לכל היותר. המשחק הכי גדול שיש לליגה להציע הינו בארסה מול אתלטיקו מדריד. המשחק הזה מושך מספיק צופים, כך שהוא מצריך את בארסה לארח אותו במיני-אסטדי, וגם אז הוא אינו מלא על 16,500 מקומותיו. משחק ליגת האלופות בשבוע שעבר בין אתלטיקו מדריד למנצ'סטר סיטי משך למתחם האימונים בפרברי מדריד כמה מאות צופים. למרות הכניסה החופשית. ניתן להרחיב על כדורגל נשים עולמי, אבל ברשותכם אחזור דווקא למכסיקו.

ההצלחה של הטורניר הראשון הפתיעה את כולם, ובראש ובראשונה את מנהלת הליגה. במנהלת רצו שתהיה מסגרת לנשים בהן הן יוכלו לשחק כדורגל ועל הדרך לשפר את הכדורגל המקומי, אך ההצלחה העצומה הביאה לשינוי בתכניות. המטרה של המנהלת השתנתה. לא רק יצירת פלטפורמה לכדורגל נשים, אלא הפיכת הליגה למותג בינלאומי מוביל. נשיא מנהלת הליגה אנריקה בונייה צוטט באומרו: "אני רוצה שליגת הנשים תיהפך לליגה המובילה בעולם. ל NBA של עולם כדורגל הנשים". יעברו עוד הרבה מים בריו גרנדה עד שדבר כזה יקרה (אם בכלל), ויצטרכו לאפשר לשחקניות זרות לשחק בליגה ולמצוא הסכמי חסות בינלואמיים ולא רק מקומיים, אבל הכיוון הוא חיובי.

לקראת הטורניר השני, החליטו במנהלת הליגה לאפשר למועדונים לגבות דמי כניסה (עם הגבלת מקסימום של 10 דולר), כאשר הוחלט שאחוז מסויים מהכנסות ליגת הנשים יועבר לפיתוח הענף. וכאן היה המבחן האמיתי: כל עוד הייתה כניסה חופשית למשחקים, הצפי היה שמספר הצופים יישאר על כנו, וכנראה שיגדל. אבל השאלה המסקרת הייתה: מכיוון שהכניסה יכולה להיות כרוכה בתשלום, האם תהיה צניחה במספר הצופים? התשובה הייתה משמחת מאוד: נכון שלא כל המועדונים גבו דמי כניסה, אבל גם אלו שגבו דמי כניסה, לא רק שלא דיווחו על ירידה במספר הצופים, אלא דווקא על עלייה. שני משחקי גמר הפלייאוף שברו שיאי צפייה: טיגרס מילאה את אסטדיו וולקן ב 42 אלף צופים, ובגומלין באסטדיו באנקומר דה מונטריי, לא היה ניתן להכניס ולו סיכה. כל 51,211 המקומות באיצטדיון היו מלאים. מספר עצום של צופים שאין לו תקדים בשום ליגת נשים אחרת בעולם. אפילו לא קרוב.

 

אבל המהפיכה לא נעצרת רק במספר הצופים, והחשיבות של ליגת הנשים מתפרסת הרבה יותר מכך: כמו ההתאחדות ומנהלת הליגה, המועדונים הבינו את הפוטנציאל העצום של כדורגל הנשים, והחליטו להכניס את היד לכיס ולהשקיע. מועדונים כמו צ'יבאס, טיגרס, מונטריי ואמריקה החלו לשחק משחקי ראווה בארה"ב מול קבוצות מקומיות והחלו להקדיש תוכניות שמוקדשות לקבוצת הנשים של המועדון בערוצי הטלוויזיה של המועדון. גם במדיה החברתית המנהלת והמועדונים מקדישים תקציבים וזמן בשביל להנגיש את כדורגל הנשים לקהל הרחב. מי שהגדילה לעשות יותר מכולן היא פאצ'וקה, שבנתה מתחם אימונים שמיועד רק לכדורגל נשים. כמו באקדמיה המשובחת של המועדון, גם במתחם כדורגל הנשים, השחקניות נהנות מהתנאים הטובים ביותר. רוצים הוכחה עד כמה כדורגל הנשים תפס? המתחם כולל גם חנות אוהדים שמוקדשת רק לקבוצת הנשים. וההשקעה של המועדונים המקומיים מביאה תוצאות: בסגל של מכסיקו לטורניר מוקדמות המונדיאל בשנה הבאה, ישנן לא פחות מעשר שחקניות שמשחקות בליגה המקומית.

אבל אולי האלמנט החשוב ביותר שמהפכת כדורגל הנשים יוצרת, הוא האלמנט התרבותי. קיומה של מסגרת מוסדרת לנשים יוצרת פירמידה שמחלחלת לשאר הרבדים. המועדונים עצמם פתחו אקדמיות לנערות שאמורות להיות המנוע שיזין את הקבוצות הבוגרות של המועדונים. האקדמיות בתורן, מחפשות כשרונות ודואגות להעסיק סקאוטים שתפקידם לחפש כשרונות לאקדמיה. היכן הסקאוטים הללו מחפשים כשרונות? באחד מבתי הספר לכדורגל נשים שצצו ברחבי מכסיקו בשנתיים האחרונות כמו פטריות אחרי הגשם. נכון, במגרשים השכונתיים עדיין משחקים רק זכרים, אבל יותר ויותר משפחות מסכימות לשלוח את הילדות לבתי ספר לכדורגל. גם בחברה מסורתית כמו במכסיקו מתחילה לחלחל ההבנה שנשים יכולות, וצריכות, לקבל את אותן ההזדמנויות כמו הגברים.

ליזבת אובאיה. רק בת 18 וכבר הפכה לאחת הכוכבות הגדולות של הליגה.

זוכרים את ליזבת אובאיה מתחילת הכתבה? אז באוגוסט האחרון היא הייתה הכוכבת הגדולה ביותר של נבחרת הנערות במונדיאל שהתקיים בצרפת, כולל שער הטורניר וניצחון היסטורי על נבחרת הנערות של ברזיל. אובאיה הבקיעה בסה"כ 4 שערים בטורניר, ובכל אחד מהשערים שלה חגג ביציע האוהד הכי גדול שלה. כן, אותו אחד שאמר לה שהיא לא יכולה להיות שחקנית…

הליגה המכסיקנית – המדריך

הקרם דה לה קרם, או בשמו האחר גביע העולם כבר מאחורינו, ואנחנו חוזרים ללחם והחמאה הלא היא הליגה המכסיקנית. כתמיד, עונת 2018/2019 תחולק לשני טורנירים נפרדים: אפרטורה 2018 וקלאוסורה 2019. הזוכה בכל טורניר תוכתר כאלופה. לקראת העונה הבאה עלינו לטובה, מנהלת הליגה הציגה מגוון חידושים. הגדול והמשמעותי מבין כולם הוא כמובן החלטת המנהלת להגדיל את הליגה מ -18 קבוצות  – לכ 20 קבוצות. במדינת ענק כמו מכסיקו, ליגה של 20 קבוצות לפחות היא חובה. כיצד יגדילו את הליגה? בשנתיים הקרובות לא תהיינה יורדות מהליגה הבכירה לליגת המשנה, בעוד כל שנה תעלה קבוצה אחת מליגה המשנה לליגה הבכירה. בפועל, גם בעונה האחרונה לובוס לא ירדו ליגה, אבל נגיע לזה מאוחר יותר.

חידוש נוסף הוא בעצם מיחזור של חוק שהיה קיים בליגה לפני כעשור והוחזר לליגה: חוק הצעירים. משמעות החוק היא שכל קבוצה חייבת לשתף למספר מינימום של 1000 דקות לפחות שחקן אחד, או כמה שחקנים מתחת לגיל 21 במהלך העונה הסדירה. אי עמידה בתנאי הסף הזה, יוביל להורדת 3 נקודות בתום העונה הסדירה מה שיכול להשפיע על העלייה לפלייאוף. עונש נוסף הינו קנס כספי לא מבוטל וגם הגדלת מספר המינימום לאותו מועדון בטורניר הבא. גם במקרה שמועדון רואה שלקראת סוף העונה הוא לא עומד במכסה, סביר להניח שכל המועדונים יעשו את החישובים שלהם ויעלו מהנוער שחקן צעיר כזה או אחר על מנת לעמוד במכסה. בפעם הקודמת שהחוק הזה הופעל, הוא הביא לעולם שחקנים כמו צ'יצ'אריטו, אנדרס גוארדאדו והקטור מורנו. מבלי להתמהמה יותר מידי, נעבור לסקירה קצרה של הקבוצות:

סנטוס לגונה:

האלופה נפגעה קשות מההישג שלה בעונה האחרונה. השחקנים המובילים של הקבוצה נמכרו תמורת ממון רב ולמאמן האורוגוואי רוברטו דאנטה סיבולדי יש כאב ראש לא פשוט. מלך השערים של הליגה בעונה הקודמת, החלוץ דג'אניני טאבארס עבר לאל-אהלי שם ירוויח הרבה יותר מאשר במכסיקו, המגן הצעיר שפרץ בעונה האחרונה חורחה סאנצ'ס עבר לקלוב אמריקה וצמד הבלמים המצוין של הקבוצה, נסטור אראוחו והקפטן האהוב על האוהדים קרלוס איסקיארדוז' עברו לסלטה ויגו ובוקה ג'וניורס בהתאמה. מכירת צמד הבלמים היא קריטית במיוחד. בסנטוס כמובן לא רצו לפגוע בחלום של אראוחו לשחק באירופה ולא בחלום של איסקיארדוז' לשחק בבוקה ג'וניורס, אבל לא בטוח בכלל שהמחליפים יצליחו להיכנס לנעליים. חרארדו אלקובה האורוגוואי הוא בלם טוב שמכיר את הליגה, אבל מעולם לא היה ברמה הגבוהה ביותר, ונותר רק לראות כיצד יתאקלם מרטין נרבו הארגנטינאי שהגיע מהורקאן הארגנטינאית. החלוץ אדוארדו הררה חוזר לליגה בהשאלה מגלזגו ריינג'רס ונותר לראות אם הוא יצליח למלא את החלל שהותיר אחריו דג'אניני. היתרון הגדול של סנטוס: אקדמיית כדורגל משובחת שמייצרת הרבה כשרונות (חלקם כבר נמכרו לאירופה). אולי משם תגיע הבשורה.

שחקן חוק הצעירים: המגן השמאלי חסוס אנגולו. מגן שמאלי בן 20 שפרץ בעונה האחרונה תחת סיבולדי. מגן חזק שלא מפחד ממגע ולא קל לעבור אותו.

אופטימי: הרכש מתאקלם טוב, איזה צעיר נוסף פורץ ומפתיע לטובה ונמכר לאירופה בחלון ההעברות של ינואר. סנטוס מעפילה לפלייאוף.

פסימי: הרכש לא פוגע. הקהל מאבד סבלנות, הצעירים לא מצליחים להראות יכולת טובה וכל העסק קורס. מזל שאי אפשר לרדת ליגה.

"קאלי" איסקיארדוז'. הקפטן האהוב הלך להגשים חלום ולשחק בבוקה ג'וניורס.

קלוב אמריקה:

אם יש מועדון שחוק הצעירים השפיע עליו הכי הרבה, אלו הנשרים ממכסיקו סיטי. נכון שהחוק נכנס לתוקף רק העונה, אבל כבר לפני שנה היה ידוע שהוא יכנס לתוקף, ובאמריקה התכוננו בהתאם. קרלוס וארגאס, אדסון אלברס, חורחה סאנצ'ס, דייגו לאינס ועוד לא פחות משבעה שחקני נוער שהוקפצו לסגל של הקבוצה הבוגרת (למרות שמי שמתחת לגיל 20, יוכל להשתתף במקביל גם בליגת הנוער). עד כמה זה מרשים? קלוב אמריקה היה ומאז ומעולם המועדון העשיר והגדול ששייך לרשת הטלוויזיה טלויסה. מועדון שאמנם היה מוציא ממנו שחקנים צעירים פה ושם, אבל בגדול זה מועדון שחי על רכש של כוכבים. אז נכון, ישנם כמה כוכבים לא מועטים, אבל הצעירים מקבלים דקות לא מועטות תחת המאמן מיגל הררה. מעבר לצעירים שהזכרתי מקודם, לאמריקה יש סוללת כוכבים שכוללת את השוער אגוסטין מארצ'סין, הקולומביאנים מטיאס אוריבה (לטעמי אחד השחקנים הטובים בליגה), אנדרס איברגואן וחלוץ הרכש רוג'ר מרטינס שהגיע הוויאריאל הספרדית. אליהם מצטרפים גם צמד החלוצים הנרי מרטין ואוריבה פראלטה הוותיק והטוב. החלוץ הצרפתי ג'רמני מנס נמצא בסגל, אך יפספס את טורניר האפרטורה בשלמותו עקב פציעה.

שחקן חוק הצעירים: דייגו לאינס. מיגל הררה דווקא פחות מאמין בו, אך גם בשנה שעברה הילד שרק לאחרונה חגג 18 הוכיח את עצמו וביצע קסמים כל אימת ששהה במגרש. לאחר שנבחר למצטיין של טורניר טולון בצרפת, כולם מצפים לראות את לאינס בפעולה. אם יקבל צ'אנס אמיתי, לא אתפלא אם בסוף העונה הוא יעבור לאירופה.

אופטימי: אליפות. אמריקה תמיד שואפת לזכייה בכל התארים.

פסימי: הגיעה לפלייאוף והדחה בסיבוב הראשון לאחר שהמאמן הררה מאבד את הראש (שוב).

דייגו לאינס. ילד הפלא המכסיקני.

אטלס גואדלחרה:

השועלים הם אולי הקבוצה הכי מסקרנת שיש. לא בגלל שהם מציגים כדורגל גדול, אלא בעיקר בגלל התהליך שהם עברו בשנתיים האחרונות. שחקני רכש זרים שכשלו וצרות כלכליות גרמו לשינוי תפיסה, ובמקום להביא רכש הקבוצה החלה להסתמך יותר ויותר על תוצרי מחלקת הנוער. גם שחקני הרכש הזרים שהגיעו, היו שחקנים צעירים עם פוטנציאל השבחה שניתן יהיה למכור בהמשך. כך, בקיץ הזה, ממוצע הגילאים בסגל ירד משמעותית. הקפטן האגדי רפא מארקס פרש, שלושת שוערי הקבוצה, אוסקר אוסטארי, כריסטופר טוסלי ומיגל פראגה שוחררו/נמכרו ואת הקרדיט קיבל שוער נבחרת הנוער חוסה הרננדס שהציג יכולת טובה בחצי השני של העונה הקודמת. גם הוותיקים לואיס רייס, לואיס רובלס ודניאל אראולה נמכרו ובמקומם קיבלו את הקרדיט שחקנים צעירים כגון בריאן גארניקה הסופר מוכשר, גדי אגירה והקשר הגנאי הנפלא קליפורד אבויאגה. בגזרת הרכש, אטלס הפנימו שצריך להביא קצת איזון וותיק לסגל והביאו את אנדרס "ריפלה" אנדרדה הקולומביאני מקלוב לאון וגולת הכותרת בדמותו של שחקן נבחרת ארגנטינה לשעבר ריקי אלברס שהגיע מהליגה האיטלקית.

שחקן חוק הצעירים: אוליסס קרדונה. שחקן כנף מהיר וטכני מאוד שהחל את צעדיו בכדורגל דווקא אצל מחלקות הילדים של היריבה העירונית הגדולה צ'יבאס. אם ישפר את יכולת הסיום שלו, הוא יכול להוות אס שנשלף מהשרוול.

אופטימי: התלכיד הצעיר מתחבר, הוותיקים תורמים את חלקם ואטלס מעפילה לפלייאוף וזוכה בגביע הליגה. על הדרך היא גם מנצחת את היריבה הגדולה צ'יבאס.

פסימי: שום דבר לא עובד. הזרים מאכזבים והצעירים לא מצליחים להתעלות. המשבר הכלכלי מחריף ואטלס נאלצת למכור גם את הכשרונות שכן מראים ניצוצות למרבה המחיר. כמו בשנה שעברה, התחתית תהווה מקום מוכר.

חוסה הרננדס. ימשיך עם היכולת הטובה מעונה שעברה?

צ'יבאס גואדלחרה:

אצל היריבה העירונית של אטלס, הבלגאן חוגג. הבעלים חורחה ורגארה ספג הפסדים כספיים והחליט לקצץ בתקציב הקבוצה. המאמן האהוב והמצליח מטיאס אלמיידה פוטר ובמקומו הגיע חוסה קרדוסו הפראגוואי, מה שגרם ל"מרד" של השחקנים ותקיפת הבעלים באופן ישיר ברשתות החברתיות. גם האוהדים הביעו את מורת רוחם והפגינו מול משרדי החברה של הבעלים. כדי להוסיף שמן למדורה, הכוכב הגדול של הקבוצה רודולפו פיסאזרו נמכר למונטריי תמורת 16 מיליון דולר, ועוד כמה שחקנים אהובים ומוערכים עזבו. השוער רודולפו קוטה עבר לקלוב לאון והבלם אוסבאלדו אלאניס סיים חוזה ונסע לאירופה לנסות את מזלו במדי חטאפה הספרדית. צ'יבאס הביאה גם קצת רכש, בדמותם של חוסה ואן-רנקין מפומאס והחלוץ אנחל ספולבדה שהגיע ממורליה. בעמדת השוער הגיע רכש מעניין: ראול גודיניו שנרכש לפני 4 שנים על ידי פורטו בשביל להיות שוער העתיד של המועדון לא הצליח לממש את התקוות שתלו בו והוא חזר הביתה לצ'יבאס בשביל לנסות להחיות את הקריירה. הוא רק בן 22, כך שכל עתידו לפניו, אך עכשיו חובת ההוכחה היא עליו. מעבר לשחקני הרכש, לצ'יבאס בסה"כ הכל יש סגל טוב שכולל שחקנים כמו אלן פולידו, אורבלין פינדה, ג'איר פריירה ומייקל פרס. השאלה היא כמה הבלאגן מסביב ישפיע.

שחקן חוק הצעירים: חוסה חואן מאסיאס. חלוץ בן 18 שקיבל את האמון מהמאמן הקודם אלמיידה והחזיר עם יכולת טובה להבקעת שערים. מסיאס לא אמור להיות החלוץ הפותח, אבל בתור המחליף של פולידו, הוא אמור להמשיך לקבל מספיק קרדיט תודות לחוק הצעירים.

אופטימי: הרכש משתלב טוב, השחקנים מצליחים לשמור על פוקוס והמאמן קרדוסו מצליח להנחיל לשחקנים את שיטת המשחק המאוד התקפית שלו. הפלייאוף מובטח בקלות ויש מצב לגביע.

פסימי: הבלאגן חוגג וקרדוסו נשלח הביתה אחר כבוד לאחר 8 מחזורים.

ראול גודיניו. חוזר הביתה לאחר הרפתקאה אירופאית.

קרוז אסול:

אם במהפיכות עסקינן, קרוז אסול היא הדוגמא המושלמת. המנהל הספורטיבי החדש ריקרארדו פלאאז הגיע והחליף חצי סגל. גאטו סילבה, אנצו רוקו, מרטין רודריגס ופליפה מורה (כולם צ'יליאנים) נשלחו אחר כבוד לקבוצות אחרות יחד עם חוליאן ולאסקס שנשלח לטיחואנה, והמכסיקנים קרלוס פיירו וקרלוס פנייה שנשלחו גם הם לקבוצות אחרות. אבל בקרוז אסול לא חסכו והביאו רכש איכותי מאוד. צמד הבלמים איגור לינצ'ובסקי ופבלו אגילאר הגיעו כמו גם הקשר האחורי איוון מרקונה שהגיע מאינדפטיאנטה הארגנטינאית. בחלק ההתקפי הגיעו רוברטו אלבארדו המוכשר מנקאקסה כמו גם אליאס הרננדס המצוין מקלוב לאון. בשביל לחזק את החוד הגיע מילטון קראגליו מאטלס. כל שחקני הרכש הללו מצטרפים לבסיס שכולל שחקנים כמו השוער הוותיק חוסה דה חסוס קורונה שפשוט מסרב לתלות את הכפפות, וולטר מונטויה הארגנטינאי, ואדגר מנדס הספרדי. קרוז אסול תחזור לשחק השנה באצטקה, מכיוון שהבעלים של השטח של האיצטדיון החליט לבנות מגדלי מגורים והמועדון יצטרך למצוא שטח חדש לבנות עליו איצטדיון חדש.

שחקן חוק הצעירים: עם כל הסגל המלא הזה, קשה היה לראות איך שחקן צעיר יכול לקבל צ'אנס לפרוץ, אז בקרוז אסול הביאו אחד כזה שכבר פרץ בקבוצה אחרת ויקבל קרדיט מבלי לחשוש. רוברטו אלבארדו הוא שחקן כנף טכני מאוד בעל רגל שמאל מדוייקת. הוא אוהב לשחק באגף ימין ולחתוך למרכז המגרש ומשם לאיים על השער.

אופטימי: בקרוז אסול יצעקו לכל עבר את המילה אליפות. הניסיון מלמד שהם ישמחו עם העפלה לפלייאוף.

פסימי: המהפיכה כושלת והסגל לא מתחבר. המאמן פדרו קאשיניה משתמש בסוכן הממולח שלו ומוצא לעצמו קבוצה אחרת עוד לפני תום העונה.

רוברטו אלבארדו. רכש מוכן שמותאם לחוק הצעירים.

קלוב לאון:

קלוב לאון הוא מועדון "יויו". המשמעות? טורניר אחד הוא יכול להציג יכולת טובה ולהבטיח מקום בפלייאוף בקלות ובטורניר שלאחריו הוא מסיים בתחתית הליגה. קשה לומר איך תיראה הקבוצה בטורניר הקרוב, אבל בדומה לקרוז אסול, גם אצל האריות בוצעו הרבה שינויים. הבלם הארגנטינאי האהוב גי'זרמו בורדיסו עבר לאינדפטיאנטה מארגנטינה, דריו בורבאנו חזר לקולומביה לשחק באינדפדיאנטה סנטה פה, ולנדון דונובן שהובא בעונה הקודמת בעיקר כגימיק שיווקי שוחרר. בלאון לא בחלו ברכש, בעיקר בארומה של קפה קולומביאני. וויליאם טסייו, ז'אירו מורנו וחואן קאלרו הגיעו והצטרפו כבר לקולומביאנים אלכס מחיאה ואנדרס מוסקרה. אליהם הצטרפו החלוץ הפראגוואי וולטר גונזלס, הקשר הפרואני המצויין פדרו אקינו, והושער רודולפו קוטה שהגיע מצ'יבאס. הכוכב הבלתי מעורער של המועדון הוא החלוץ המעולה מאורו בוסלי שלא נס ליחו.

שחקן חוק הצעירים: תתפלאו, אבל השחקן הצעיר של לאון הוא לא מכסיקני אלא קולומביאני. חואן חוסה קאלרו, החלוץ הצעיר ובנו של שוער העבר האגדי מיגל קאלרו הגיע בהשאלה מפאצ'וקה ומקווה לפרוץ העונה. קאלרו זכאי להיכלל במסגרת חוק הצעירים מכיוון שהוא עבר למכסיקו בהיותו בן שנה ומחזיק באזרחות מכסיקנית למרות שבחר לייצג את קולומביה.

אופטימי: הרכש מתחבר טוב, בוסלי ממשיך ביכולת המצויינת שלו והריקודים הקולומביאנים יימשכו כל הדרך לפלייאוף.

פסימי: עומס יתר בסגל גורם למתיחות בין השחקנים וגם בוסלי לא מצליח להציל את הספינה בדרך הבטוחה לתחתית.

פדרו אקינו. הקשר הפרואני מקווה להשתלט על הקישור של לאון.

לובוס דה פואבלה:

"הזאבים" היו מעורבים באחת המחלוקות הגדולות ביותר שמעידות על הבעיות בכדורגל המכסיקני. בשנה שעברה הם סיימו אחרונים בטבלת הירידה והיו צריכים לרדת חזרה לליגת המשנה. רצה הגורל והזוכה של ליגת המשנה, קפהטאלרוס דה טאפאצ'ולקה, לא עומדת בתנאי הסף של מנהלת הליגה בשביל לשחק בליגה הבכירה (מספר מינימום של מקומות באיצטדיון הביתי, מצב כלכלי איתן מספיק בשביל להעמיד קבוצה ללא צורך בהלוואות ועוד כמה קריטריונים שנוגעים למחלקות הנוער). מה הפיתרון? לובוס פשוט שילמה לקפטאלרוס סכום כסף מכובד וקנתה את מיקומה בליגה הבכירה. ויש לזה משמעות עצומה. מכיוון שאין ירידה עכשיו במשך שנתיים, לובוס בעצם הבטיחו תקציבים וחוזי שידור לשנתיים הבאות, כך שזה בעצם יכול לתת להם מספיק זמן בשביל לבנות קבוצה לגיטימית לליגה הבכירה. בצד המקצועי, הגיע למועדון המאמן פרנסיסקו "פאקו" פאלנסיה שאימן בעבר בפומאס. הוא הביא איתו מפומאס את הקשר הספרדי אברהם גונזלס, את השוער אנטוניו רודריגס מצ'יבאס ועוד כמה שחקני רכש שבדרך כלל לא מגיעים לליגה המכסיקנית בדמותם של שני הונדורסים: הבלם פליקס קריסאנטו והחלוץ מייקל צ'יריניוס. אליהם יצטרף גם החלוץ הטורקי ממוצא בריטי קולין קאזים ריצ'ארדס שהגיע בהשאלה מקורינתיאנס הברזילאית.

שחקן חוק הצעירים: חואקין אסקיבל. הבלם הצעיר שגדל באקדמיה של פאצ'וקה נשלח לשנת התחשלות, ואין מקום טוב יותר בקבוצה קטנה בלי לחץ עם מאמן שמאמין בצעירים כמו פאלנסיה.

אופטימי: פאלנסיה מוציא מים מהסלע, הזרים מהונדורס גורמים לשאר הקבוצות בליגה להתחיל לחפש מציאות שם והקבוצה מתחילה תהליך בנייה אמיתי.

פסימי: איזה מזל שאי אפשר לרדת ליגה.

אברהם גונזלס. יביא ניסיון למרכז הקישור של לובוס.

מונטריי:

מונטריי תמיד מצליחה להגיע קרוב, אבל אף פעם לא מצליחה להגיע עד הסוף. נכון, שנה שעברה היא זכתה בגביע הליגה, אבל בהתחשב בעובדה שהיא שיחקה מאוד טוב, הצפי היה לזכות ביותר מכך. השינוי העיקרי במונטריי היה בעמדת המאמן. המאמן הארגנטינאי אנטוניו מוחמד עבר לסלטה ויגו הספרדית ובמקומו הגיע דייגו אלונסו האורוגוואי שהגיע מפאצ'וקה. הקבוצה הביאה כמה שחקני רכש מצויינים במטרה להצליח לשתות סוף סוף מהבאר. השוער המצויין מרסלו בארוברו הגיע מנקאקסה, בעוד מגן נבחרת מכסיקו שהציג מונדיאל מצויין חסוס גייארדו הגיע מפומאס. הרכש הגדול ביותר ללא ספק הינו רודולפו פיסארו שהגיע מצ'יבאס. כל אלו מצטרפים לבסיס מצויין של שחקנים שכוללים את הצמד בלמים חוסה בסאנטה וסזאר מונטס, חסוס מולינה וג'ונתן גונזלס בקישור, והחלק התקפי מפחיד בדמותם של דורלאן פאבון ואבילס הורטאדו הקולומביאנים, שחקן נבחרת אורווגואי ג'ונתן אורטהויסקאיה והחלוץ הארגנטינאי רוחליו פונס מורי.

שחקן חוק הצעירים: ג'ונתן גונזלס. הקשר הצעיר שנולד בארה"ב להורים מכסיקנים הגיע למונטריי כבר בגיל 14 וייצג את מולדתו בגילאים הצעירים. שנה שעברה הוא החליט להחליף ייצוג ובחר במכסיקו. כיום הוא משתייך לסגל הנבחרת האולימפית. מדובר על שחקן טכני וחכם מאוד, ולמרות שאינו גדול מימדים, הוא משחק מידי פעם כקשר אחורי ומבצע את התפקיד בהצלחה מרובה.

אופטימי: אליפות.

פסימי: יגיעו לפלייאוף ויודחו בסיבוב הראשון על ידי היריבה הגדולה טיגרס.

רודולפו פיסארו. אולי השחקן הטוב בליגה.

מורליה:

עד לפני שלוש שנים, מורליה הייתה קבוצה שנאבקת באופן קבוע בתחתית. ואז הגיע ראול רואידיאס. החלוץ הפרואני המצויין הציל במו רגליו את המועדון מירידה ויותר מכך, הפך את הקבוצה לאחת כזאת שנאבקת באופן קבוע בפלייאוף. בקיץ הזה רואידיאס עזב לסיאטל מליגת ה MLS, וגם כאן הוא תרם המון למורליה שרכשה אותו תמורת מאה אלף דולר ומכרה אותו תמורת 7 מיליון. רואידיאס עזב, והמחליפים שלו כנראה לא יצליחו להיכנס לנעליים הענקיות שהוא השאיר. קרלוס פיירו הגיע מקרוז אסול כמו גם חלוץ פרואני נוסף, אירבן אבילה שהגיע מלובוס. המבחן הגדול של הקבוצה יהיה לראות האם הם יכולים להצליח גם בלי רואידיאס בחוד ההתקפה.

שחקן חוק הצעירים: סלבדור רייס. הקשר הצעיר כבר קיבל קרדיט בעונה החולפת והראה שיש על מי לסמוך. לא סביר שהוא יהיה באנקר בהרכב, אבל בהחלט יקבל מספיק זמן משחק בשביל להראות את יכולותיו ולתרום לקבוצה.

אופטימי: למרות העזיבה של רואידיאס, מורליה נאבקת עד המחזור האחרון ומצליחה להעפיל בשיניים לפלייאוף.

פסימי: אי אפשר לרדת ליגה, אז החופשה בחוף הים תגיע מהר מהצפוי.

ראול רואידיאס. אחד משחקני הרכש הוצלחים ביותר שידעה הליגה במכסיקו.

נקאקסה:

נקאקסה הייתה בעונה שאחרונה הפתעה נעימה. קבוצה של שחקנים לא מוכרים או צעירים שהראו כדורגל מהנה לעין ורק חוסר הניסיון מנע מהם להצליח להגיע להישגים. לנקאקסה יש את המאמן הצעיר בליגה, מרסלו לאניו בן ה- -31. לאניו מאמין בכדורגל ישיר והתקפי מבלי להחזיק את הכדור יותר מידי ולבזבז את הזמן במרכז המגרש. אין לקבוצה כוכבים גדולים באמת, אבל אם יש כמה שמות ששווה להזכיר, אלו הם השוער הוגו גונזלס שהגיע ממונטריי, המגן השמאלי אלחנדרו מאיורגה שהגיע בהשאלה מצ'יבאס ואת צמד הקשרים הצ'יליאנים הצעירים ויקטור דאבילה ומרסלו אז'נדה. אם מתעקשים לחפש כוכב, אז ניתן להזכיר את מאטי פרננדס הצ'יליאני עם ניסיון עשיר באירופה.

שחקן חוק הצעירים: ריקרדו מארין. החלוץ הצעיר הגיע בהשאלה מאמריקה ומקווה להציג יכולת מספיק טובה בשביל לשכנע את קבוצת האם שלו שמגיע לו קרדיט גם עם כל סוללת הכוכבים שיש לאמריקה.

אופטימי: פלייאוף. אולי.

פסימי: כמו מורליה, החופשה תגיע מהר מהצפוי.

ויקטור דאבילה. אם יממש את הפוטנציאל, לצ'ילה יש עתיד מזהיר איתו.

פאצ'וקה:

בפאצ'וקה היו חייבים רענון לאחר עונה מאכזבת, והשינוי התחיל בקווים. המאמן דייגו אלונסו עבר למונטריי ובמקומו הגיע מיודענו פאקו אייסטראן. לאור העובדה שמאז שהוא עזב את מכבי תל אביב הוא כשל בכל מקום אליו הגיע, לא בטוח שפאקו הוא התשובה שפאצ'וקה חיפשה, אבל מי יודע, ייתכן שדווקא במועדון עם הנהלה שנותנת שקט בדר"כ, הוא יוכל להצליח. הכוכב הגדול של הקבוצה, קייסוקי הונדה היפני הודיע שהוא יעזוב ולא ברור בכלל אם קפטן הקבוצה אריק גוטיירז יישאר או לא. ייתכן וגם החלוץ הארגנטינאי פרנקו חארה יעזוב לארגנטינה, ובכלל יש תחושה שבפאצ'וקה לא כל כך ברור מה הכיוון. גם אם כל השחקנים הנ"ל יעזבו, בפאצ'וקה ישנם כמה שחקנים טובים מאוד בדמותם של חלוץ נבחרת צ'ילה אנג'לו סאגאל, הקשר המצויין ויקטור גוזמן, החלוץ הארגנטינאי טוקו פאלאסיוס ובלם נבחרת קולומביה אוסקר מוריז'ו. היתרון הגדול של פאצ'וקה הוא שיש לה כנראה את אקדמיית הכדורגל הטובה במכסיקו, שלא מפסיקה לייצר כשרונות לקבוצה הבוגרת. לא אתפלא אם גם בעונה הקרובה נראה פרצופים חדשים שיקבלו את הצ'אנס.

שחקן חוק הצעירים: רוברטו דה לה-רוסה. החלוץ בן ה-18 הפך לשחקן הראשון בהיסטוריה שנולד במילניום הנוכחי שמבקיע שער באליפות העולם למועדונים. חלוץ מהיר עם חוש משובח לכיבוש שערים. קיבל צא'נסים בעונה האחרונה ולא איכזב.

אופטימי: פאקו מצליח להביא את הקבוצה לפלייאוף ולקדם איזה 2-3 צעירים.

פסימי: שמו של פאקו חוזר לכותרות מדורי הספורט בישראל כמועמד לאימון הנבחרת?

אוסקר מוריז'ו. מעוז ההגנה של פאצ'וקה.

קרטארו:

קרטארו הפכה בעונות האחרונות לקבוצת תחתית ולא נראה שזה הולך להשתנות בתקופה הקרובה. המאמן המכסיקני הצעיר רפאל פואנטה הגיע לאחר שישב בבית כמה חודשים וינסה לשנות את המצב. לקבוצה ישנם כמה שחקנים טובים שיכולים להוות לבסיס, אבל לא ברור אם זה מספיק. בשער ישנו את טיאגו וולפי הברזילאי. גם כוכב הקבוצה, החלוץ ראמילו סאנווצו הוא ברזילאי. את המושבה הברזילאית משלים אבראלדו סטום. אדסון פוש הוא השם המוכר ביותר בקרטארו, ובתור רכש הגיע דניאל וויאלבה מוראקרוס.

שחקן חוק הצעירים: פאולו איריסאר. החלוץ הצעיר הוא אחד התוצרי מחלקת הנוער של קרטארו ובמועדון תולים בו תקוות רבות. הוא גם משתייך לסגל הנבחרת הצעירה של מכסיקו.

אופטימי: פואנטה מתחיל תהליך שבסופו של דבר יהפוך את קרטארו לקבוצה שנאבקת על הפלייאוף בשנים הקרובות.

פסימי: שום דבר לא משתנה.

קאמילו סאנווצו. חלוץ מצוין בקבוצה קצת פחות טובה.

פואבלה:

פואבלה הייתה אחת מהקבוצות הללו שנאבקו באופן קבוע בתחתית, ואז הגיע המאמן הוותיק אנריקה מסה והחל בתהליך שמשנה את פני הקבוצה לטובה. שחקני רכש מנוסים הגיעו גם מתוך מכסיקו וגם ממדינות לטיניות אחרות. בעונה שעברה זה עוד לא התחבר לחלוטין והקבוצה לא הייתה יציבה, אבל ניתן לראות שהפוטנציאל קיים. העובדה שהבעלים מכר את המועדון השני שהיה בשליטתו והחליט להתמקד רק בפואבלה, רק תורמת. לפואבלה ישנו בסיס שחקנים טוב שכולל שמות כמו בלם נבחרת פרו אנדרסון סנטה-מריה, החלוץ הקנדי לוקאס קבאליני, הקשר ההתקפי הבוליביאני הנפלא אלחנדרו צ'ומאסרו והשוער האורוגוואי הוותיק ניקולאס ויקוניס. בגזרת הרכש, הגיע מפניארול החלוץ האורוגוואי כריסטיאן פלאסיוס, והקשרים הוותיקים לואיס רובלס שהגיע מאטלס ופרנסיסקו טורס שהגיע מטיגרס.

שחקן חוק הצעירים: חוסה רודריגס. הקשר הצעיר שיחק בעונה האחרונה כמה משחקים במסגרת הגביע והותיר רושם טוב. לא מספיק בשביל לאיים על המקום של שחקני הרכש, אך בעקבות חוק הצעירים ייתכן והוא יצליח לפרוץ העונה.

אופטימי: פלייאוף. אולי גם גביע הליגה.

פסימי: פואבלה חוזרת לסורה ומדשדשת בתחתית.

לוקאס קאבאליני. החלוץ הקנדי מותיר רושם טוב.

טיגרס:

טיגרס היא ללא ספק הקבוצה החזקה והיציבה במכסיקו. קבוצה עמוסת כוכבים עם מאמן מנוסה ומצליח שמצליחה לשמר את ההצלחה עם רכש מועט, אך מוצלח. גם השנה טיגרס אמורה ללכת עד הסוף בכל המסגרות, ועם חזרתו של גידו פיסארו לאחר תקופה לא מוצלחת בסבייה הספרדית, הקבוצה רק אמורה להשתפר. פיסארו כמובן הינו רק חלק אחד קטן בפאזל עמוס הכוכבים של טיגרס. נאוהל גוזמן הוא אחד השוערים הטובים בליגה, ולפניו נמצאים הבלמים הוותיקים ז'וניניו והוגו איילה. שחקנים נוספים שניתן למצוא הם חסוס דואנייס, חביאר אקינו, יורגן דאם, אנר ולנסיה, אדוארדו וארגס וכמובן החלוץ הצרפתי המצויין פייר אנדרה ז'יניאק. על כל אלו מנצח ביד רמה המאמן ריקרדו פרטי שהוא אמנם מאמן גדול, אבל משוגע לא פחות קטן.

שחקן חוק הצעירים: בקבוצה כמו טיגרס, שחקנים צעירים בדר"כ לא זוכים ליותר מידי דקות משחק ועם סגל כל כך רחב, גם במסגרת הגביע הצעירים לא משחקים יותר מידי. השנה הועלו כמה שחקנים ונותר רק לראות מי מהשחקנים ינצל את ההזדמנות שהחוק נותן לו.

אופטימי: דאבל.

פסימי: הפסד מפתיע בחצי גמר הפלייאוף.

GVV – ז'יניאק, ולנסיה, וארגס. חלויית ההתקפה האימתנית של טיגרס.

טיחואנה:

טיחואנה היא אחת מאותן קבוצות שהמיקום הגיאוגרפי שלהן נמצא בעוכריהן. מיקומה על גבול ארה"ב ובמרחק גיאוגרפי רב ממכסיקו סיטי וגם במרחק של שעתיים לפי שעון הזמן, גורם שהקבוצה שיכולה להיות מלהיבה לעיתים, לא מצליחה להיכנס לאור הזרקורים. מבחינה מקצועית, בטיחואנה יש קבוצה שמורכבת בעיקר מזרים וכמה מכסיקנים. הקבוצה איבדה כמה שחקנים חשובים כגון החלוץ גוסטבו בואו שחזר לראסינג הארגנטינאית, חואן איטורבה שעבר לפומאס, ופבלו אגילאר שעבר לקרוז אסול.  בצד הרכש, טיחואנה הביאה את החלוץ אריק קאסטייו האקוואדורי שיצטרף למילר בולאניוס בהתקפה. גם דייגו "פולפיטו" גונזלס חזר למכסיקו והגיע מראסינג הארגנטינאית. בשער ניתן למצוא את ג'יבראן לאחוד, מי שכנראה יזכה סוף סוף לקבל זימון קבוע לנבחרת מכסיקו ומיועד להיות היורש של ממו אוצ'ואה.

שחקן חוק הצעירים: גם טיחואנה לא נתנה הרבה צ'אנסים לשחקנים מכסיקנים צעירים והעדיפה להביא זרים זולים מבחוץ. אם ניתן לשים עין על מישהו, זה החלוץ בן ה -18 דניאל לופס שהרשים לטובה כאשר שיחק במסגרת הגביע.

אופטימי: מאבק על פלייאוף.

פסימי: יש יופי של חופים באזור טיחואנה. 

מילר בולאניוס. שחקן מוכשר מאוד, רק לא יציב מספיק.

טולוקה:

טולוקה הוא אחד המועדונים היציבים הללו, שמגיעים כמעט תמיד לפלייאוף, אבל לא מצליחים לזכות באף תואר. אין צפי שגם השנה זה ישתנה, למרות שהמאמן הארגנטינאי הרנן כריסטנטה ביצע יחסית הרבה רכש. בעיקר במולדתו ארגנטינה. הבלם פרננדו טוביו הגיע מרוסאריו סנטראל והחלוצים אנריקה טריביירו וחביאר קאבררה האורוגוואי הגיעו מראסינג קלוב וארחנטינוס ג'וניורס בהתאמה. רכש נוסף שהגיע הוא וויליאם דה-סילבה הברזילאי הוותיק שהגיע מקלוב אמריקה. כל אלו יצטרפו לבסיס יציב ומחובר שכולל את השוער אלפרדו טלאברה, הבלם סנטי גרסיה הקשרים אנטוניו ריוס, פבלו בריאנטוס ורובנס סאמבואסה.

שחקן חוק הצעירים: טולוקה היא ללא ספק הקבוצה "הזקנה" בליגה עם ממוצע גילאים שנמצא מעל גיל 30. ולמרות זאת ישנו את החלוץ המבטיח אלכסיס ווגה, שלולא פציעות כבר כנראה היה מצליח לפרוץ לפני שנתיים.

אופטימי: העפלה לגמר הפלייאוף רק בשביל להפסיד שם.

פסימי: הגוף של השחקנים הוותיקים כבר לא יסחב, וחוסר האמון של כריסטנטה בשחקנים צעירים יתנקם בו.

אמריקה טריביירו. חוזר לקדנציה שנייה בטולוקה.

פומאס:

עוד מועדון שעבר מהפיכה זה המועדון האוניברסיטאי של מכסיקו סיטי. פומאס מכרה את החלוץ המצויין ניקו קאסטייו לבנפיקה ליסבון הפורטוגלית, חסוס גייארדו עבר למונטריי, אברהם גונזלס עבר ללובוס בהשאלה וחוסה קרלוס ואן-ראנקין עבר לצ'יבאס. בגזרת הרכש, פומאס הביאה שחקנים שמכירים את הליגה וכבר הוכיחו שיש להם מה למכור. פליפה מורה הגיע מקרוז אסול בעוד חואן איטורבה ואיגנסיו מאלקורה הגיעו מטיחואנה. אליהם הצטרף החלוץ הפרגוואי קרלוס גונזלס שהראה יכולת כיבוש טובה מאוד בעונה שעברה במדי נקאקסה. שחקני הרכש מצטרפים לשחקנים מנוסים נוספים כגון החלוץ הארגנטינאי הוותיק מטיאס אלוסטיצה,  הקשר הצ'יליאני מרסלו דיאס, הבלם הספרדי אלחנדרו אריבאס, הקשר דוד קאבררה והשוער אלפרדו סלדיבאר. כל שנותר לראות הוא האם הקונספט של הבאת חיזוק רק מתוך הליגה יוכיח את עצמו.

שחקן חוק הצעירים: בריאן פיגוארה. שחקן בן – 19 שביצע את הבכורה שלו בבוגרים בגיל 17. שחקן כנף טכני מאוד, רק שהוא חייב לשפר את קבלת ההחלטות שלו.

אופטימי: פלייאוף.

פסימי: פומאס תחל במהפיכה נוספת מוקדם מהמתוכנן.

מרסלו דיאס. הקישור של פומאס בנוי עליו.

וראקרוס:

בעונה שעברה, צפיתי שוראקרוס תהיה היורדת, אך רצה הגורל וסדרת ניצחונות של הקבוצה לקראת היישורת האחרונה, הבטיחה את מקומה בליגה 2-3 מחזורים לסיום העונה. העונה וראקרוס אינה יכולה לרדת, אבל אם הייתה אחת כזו והייתי צריך להמר, הייתי מהמר עליה. קבוצה שנמצאת בכאוס מתמיד. מדובר בקבוצה שיהיו בה ערב פתיחת חלון ההעברות יותר זרים מאשר מכסיקנים, ועל מנת לעמוד בתנאי הסף של חוק הזרים, המועדון שיחרר שחקנים זרים לכל דורש. לקבוצה ישנם מספר שחקנים טובים מאוד, אבל זה נדמה שהתנהלות היא של לחיות מרגע לרגע ואין שום תכנון וסדר במערכת.

שחקן חוק הצעירים: אין לי מושג. המועדון היחיד שאין לו בסגל שחקן מתחת לגיל 21. אני מניח שהם יעלו איזה שחקן או שניים מהנוער רק בשביל לעמוד במכסת המינימום של חוק הצעירים, אבל בוראקרוס כנראה לא באמת אכפת להם יותר מידי.

אופטימי: השנים האחרונות לימדו אותנו שמידי פעם הכישרון של השחקים לבדו מצליח להביא אותם לתוצאות מפתיעות. אם זה יקרה גם הפעם, אפשר לפנטז על מאבק על הפלייאוף.

פסימי: המצב הנוכחי ממשיך ואין תקווה לשינוי.

דניאל צ'אבס. אחד היחידים בסגל של וראקרוז מתחת גיל 25.

נבחרת מכסיקו במונדיאל 2022

המונדיאל ברוסיה תם ונשלם, ולא עם ההישג הרצוי מבחינת מכסיקו. כבר כתבתי סיכום על המונדיאל (תוכלו לקרוא כאן), אך הפעם אנסה לעשות ניסוי קצר. לחזות את ההרכב של מכסיקו במונדיאל 2022 בקטאר.

נכון, הנבואה ניתנה לשוטים, וקשה מאוד לחזות מה יוליד דבר בעוד יותר מ -4 שנים. נתחשב בעובדה כמובן שכמעט תמיד ישנו איזה שהוא שחקן צעיר יותר או פחות שפורץ בדיוק בשנת מונדיאל וזוכה לזימון המיוחל לסגל, וכמובן שאין לנו מושג עדיין מי יהיה המאמן ומה הוא יעדיף. לצורך כתיבת הפוסט הזה, נצא מכמה הנחות בסיס. חלקן מבוססות יותר, וחלקן מבוססות פחות.

  1. ההתאחדות המכסיקנית עובדת לפי "מחזורי גיל" (שנתונים) וישנן נבחרות שונות שמאגדות לתוכן ששחקנים בני אותו הגיל או שנה אחת פחות. כמו בכל התאחדות, רק שבמכסיקו אין המון מוביליות בין הנבחרות ורק חריגים "קופצים" לקבוצת הגיל הבאה. במונדיאל הנוכחי היו כאלו שעשו את הקפיצה: הירבינג לוזאנו, חסוס גייארדו ואריק גוטיירז כולם בני 22-23 ואדסון אלברס עוד יותר צעיר מהם, בן 20. אלברס וגייארדו הם דוגמאות מצויינות לשחקנים כאלו שפרצו בשנה לפני המונדיאל ועשו את הקפיצה לדבר האמיתי בדיוק בזמן. היתרון של השחקנים לקראת מונדיאל קטאר? הדור הנוכחי הינו בסביבות גיל 30, ורוב השחקנים (אם לא כולם) לא יחזיקו מעמד עד המונדיאל הבא, כך שאם ישנם שחקנים היום שמשתייכים לנבחרת הנוער או הנערים, הם יכולים לנסות לבצע את הקפיצה ולהצטרף לבסיס של הנבחרת הצעירה (האולימפית) לקראת המונדיאל בקטאר.
  2. חואן קרלוס אוסוריו לא הודיע אם הוא יישאר או לא. במידה והוא יישאר, הוא יבקש לקבל שליטה מוחלטת על כל קבוצות הגילאים ולהיות הסמכות היחידה שתחליט איזה שחקן יזומן. אוסוריו רמז לאחר המונדיאל שההתאחדות הפילה עליו כמה תנאים, ואם הוא יישאר, אז רק בידיעה שייתנו לו לעבוד בצורה חופשית. לא ברור מה היו התנאים, אבל מאמן הנבחרת הצעירה חשף שהוא רצה את אדסון אלברס לטורניר שייתקיים בקולומביה ואוסוריו פשוט נעמד על הרגליים האחוריות בשביל לזמן את השחקן הצעיר למונדיאל. נצא מנקודת הנחה (לא בטוחה בכלל) שאוסוריו ימשיך, וכמובן נשתמש במערך המועדף עליו: 4-3-3.
  3. נחזור רקע לסעיף 1. אין דרך לחזות את העתיד, אז אקח בחשבון את מאגר השחקנים שיש כיום, וארכיב מהמאגר הזה הרכב שירוץ במונדיאל 2022.
  4. נכון לכרגע, למכסיקו יש רק טורניר אחד רשמי בו היא תשתתף עד מונדיאל 2022: גביע הזהב בקיץ הבא. בקונקאקף מקווים לערוך ביחד עם קונמבול טורניר קופה אמריקה מאוחד ב – 2020 (בדומה לטורניר שהתקיים ב 2016), אך אם בסופו של דבר זה לא ייצא לפועל, סביר להניח שייתקיים טורניר גביע הזהב גם בשנת 2021. במידה ומכסיקו תזכה בגביע הזהב בשנה הבאה, היא תתמודד במשחק פלייאוף מול ארה"ב על ההשתתפות בגביע הקונפדרציות שאמור להתקיים ב – 2021. ווידוי מפתיע: אלא אם מכסיקו תשלח לקונפדרציות סגל משני, אני מקווה שמכסיקו לא תנצח במשחק פלייאוף כזה ושלא תשתתף בגביע הקונפדרציות. לדעתי מדובר בטורניר מיותר. לא שלא אזמח אם מכסיקו תזכה, אבל לדעתי זה מוציא את הפוקוס מהדבר האמיתי. בכל מקרה, למכסיקו ישנו גם טורניר ליגת האומות של הקונקאקף. שוב, לא מבחן אמיתי, ובעיניי הוא מקבילה מיותרת למוקדמות המונדיאל שישוחק מול אותן נבחרות ממילא. לאחר כל ההקדמה הארוכה הזאת: נצא מנקודת הנחה שמכסיקו לא תשחק מול הרבה נבחרות חזקות עד המונדיאל בקטאר, מה שמוביל אותי לנקודה הבאה.
  5. רוב הדור הנוכחי משחק מחוץ למכסיקו. רוב הדור הבא משחק במכסיקו. תהיה חייבת להיות מוביליות של שחקנים לאירופה (שכבר החלה), כי אם לא, מכסיקו עלולה למצוא את עצמה מגיע למונדיאל עם מספר הופעות מועט יחסית של משחקים מול נבחרות ברמה גבוהה, וחבורה של שחקנים שברובם משחקים בליגה איכותית וטכנית, אבל מוגבלים מבחינת סוגי הכדורגל בהם הם נתקלים. ואמוס, מתחילים:

שוערים:

ממו אוצ'ואה יהיה בן 36 (כמעט 37) בקטאר. לא הייתי פוסל שהוא יגיע לטורניר אחרון במדי הנבחרת, אבל כמובן תלוי אם הוא יצליח לסחוב את היכולת הטובה שלו עד אז. אם אוצ'ואה לא יגיע, סביר להניח שנראה בשער את ג'יבראן לאחוד. שוערה בן ה 24 של טיחואנה גדל בנוער של קרוז אסול, אך ביצע את הפריצה שלו במדי קבוצת הגבול. הישג מרשים מאוד בהתחשב בעובדה שבטיחואנה אוהבים להביא זרים זולים. לאחוד, כמו שמבינים משמו, הינו מכסיקני שנולד למהגרים מלבנון, ושימש כשוער הנבחרת האולימפית באולימפיאדת ריו. הוא כבר זומן לנבחרת הבוגרת, אך לא זכה לבצע עדיין הופעת בכורה. שוער נוסף שייתכן ויוזמן הינו ראול גודיניו. גודינו בן ה-22 סומן כבר לפני 4 שנים כאחד משוערי העתיד ופורטו מיהרה לרכוש אותו מצ'יבאס. גודיניו הציג יכולת טובה במדי קבוצת הבת של המועדון הפורטוגלי, אבל לאחר השאלה כושלת במדי אפואל ניקוסיה, בפורטו שמחו למכור אותו בחזרה לצ'יבאס. גודיניו חזר למכסיקו ואמור לקבל את הקרדיט במדי אלפות הקונקאקף. יכולת טובה שלו שם, וההחלטה לחזור למכסיקו יכולה להשתלם בגדול.

ג'יבראן לאחוד. היורש של ממו?

 

מגנים:

במונדיאל האחרון עמדת המגן הימני אוישה עד ידי קרלוס סלסדו במשחק מול גרמניה ובשאר המשחקים על ידי אדסון אלבארס, כאשר מיגל לאיון אייש את העמדה בחצי שעה האחרונה של המשחק מול ברזיל. אלבארס וסלסדו הם במקור בלמים, כאשר אלברס משמש לפעמים גם כקשר אחורי. לא יהיה מפתיע להניח שאלברס יקבל את הקרדיט בתור המגן הימני גם במונדיאל 2022, אלא אם הוא ישמש כקשר אחורי, ואז מי שייכנס לעמדה הזאת יהיה קרלוס סלסדו. ניתן גם לשער שחורחה סאנצ'ס הצעיר (20) שפרץ בעונה האחרונה במדי סנטוס לגונה ועזר לה לזכות באליפות (וכתוצאה מכך קיבל פרס בדמות מעבר עם חוזה נכבד לקלוב אמריקה), יתחרה על המקום בסגל. סאנצ'ס יכול גם לשחק כמגן שמאלי, אבל הוא יעיל יותר באגף ימין. חסוס גייארדו הוא בכלל שחקן כנף במקור וכך גם שיחק בפומאס, אבל המונדיאל ברוסיה הוכיח שלנבחרת יש מגן שמאלי שאפשר לסמוך עליו. מי שיוכל להחליף אותו במידה ויצטרכו יהיה אלחנדרו מאיורגה בן ה-21. אנקדוטה מעניינת לגבי מאיורגה שמושאל העונה לנקאקסה מצ'יבאס: הוא ביצע הופעת בכורה במדי הנבחרת הבוגרת של מכסיקו עוד לפני שביצע הופעה בכורה במדי צ'יבאס.

בלמים:

עידן רפא מארקס תם. בפעם הראשונה מאז מונדיאל 2002, רפא מארקס לא יהיה בסגל ולמרות שברוסיה הוא שיחק בתור קשר אחורי, התחרות לעמדת הבלם שיחליף אותו הינה משמעותית וגדולה. למונדיאל ברוסיה מכסיקו הגיעה עם חוסר בסגל בעמדות הבלמים לאחר שגם נסטור אראוחו ודייגו רייס נעדרו עקב פציעה. הקטור מורנו כבר בן 30 ולא בטוח שיצליח לסחוב עוד מונדיאל ברמות הגבוהות. קרלוס סלסדו בדיוק חתם על חוזה לארבע השנים הקרובות במדי פרנקפורט לאחר עונת בכורה מוצלחת במדי מחזיקת הגביע הגרמנית. לא יהיה מופרך לנחש שנסטור אראוחו שעבר בקיץ הזה לסלטה ויגו וסלסדו יהיו הבלמים בקטאר 2022, כאשר דייגו רייס ועוד אחד ממגוון הבלמים המוכשרים של מכסיקו יצטרף אליו כמחליפים. עמדת הבלם היא עמדה בה במכסיקו עושים עבודה טובה. צעירים כמו סזאר מונטס (20) ממונטריי או קרלוס וארגס (19) מקלוב אמריקה ינסו להבטיח את מקומם בסגל ב 2022.

קרלוס סלסדו. יהיה מעוז ההגנה של מכסיקו בקטאר?

קישור:

למכסיקו יש בעיה אמיתית: אין לה קשר אחורי אמיתי. מפלצת כזאת בגובה 1.90 שיכול לשמש כגרזן. במונדיאל ברוסיה דווקא הקטור הררה הצנום שימש בהצלחה יחסית לא רעה, במיוחד בהתחשב שזהו אינו תפקידו הטבעי. אבל עם כל הכבוד להררה, צריכים את יכולותיו בניהול המשחק ולא בהריסת משחק היריב. כמו שציינתי מקודם, אדסון אלבארס יכול לשחק כקשר אחורי גם כן. מי שיוכל להשתלב כקשר אחורי הינו ג'ונתן גונזלס בן ה -18 ממונטריי. אבל כמו הררה, גם הוא אינו גדול מימדים ונוטה למשחק התקפי יותר. הררה עצמו צריך להיות עושה המשחק של מכסיקו במרכז הקישור. הררה יגיע למונדיאל 2022 על תקן השחקן הוותיק והמנוסה, ולאחר שהוכיח בפורטו בעונה האחרונה שהוא יכול להיות קפטן מוצלח, אני מקווה שכבר החל מהטורניר הקרוב, המאמן של מכסיקו, יהיה מי שהיה, ייתן לו את סרט הקפטן במקום אנדרס גוארדאדו שלא צפוי להגיע לקטאר בגיל 36. מי שאמור להיכנס לנעליו של גוארדאדו, הינו אריק גוטיירס (22) מפאצ'וקה. שניהם משחקים בסגנון דומה, למרות שגוטיירס נוטה קצת יותר למשחק התקפי ואוהב לשלוח את החלוצים בכדורים ארוכים. חואן קרלוס אוסוריו עצמו כבר הצהיר לפני המונדיאל ש"גוטי" הינו המחליף הטבעי של גוארדאדו, אך משום מה למרות שזימן אותו לסגל, לא נתן לו ולו דקת משחק אחת. ייתכן ומרקו פביאן (28) מפרנקפורט יחזיק מעמד ויראה יכולת טובה עד 2022 ויזומן לסגל, אך גם אם לא, בעמדת הקשר ההתקפי יש למכסיקו את רודלופו פיסארו (24) שהציג יכולת מצויינת מדי פאצ'וקה וצ'יבאס ועבר הקיץ למונטריי למרות התעניינות של קבוצות אירופאיות. בנוסף, למכסיקו יש מגוון גדול מאוד של כשרונות צעירים שיכול בהחלט להשתלב. השם המבטיח ביותר הוא גם הצעיר ביותר: אפריין (לא אפרים) אלבארס בן 16. אלבארס נולד בארה"ב להורים מכסיקנים וייצג את נבחרת הילדים של ארה"ב לפני שהחליף ייצוג למכסיקו. אלבארס ביצע את הבכורה שלו בעונה החולפת בהיותו בן 15 בלבד וכבר הפך לשחקן הכי טוב בליגת ה USL במדי קבוצת הבת של לוס אנג'לס גלאקסי. שוב, מדובר בילד בן 16 שמככב בליגת בוגרים מקצוענית. בגלאקסי טוענים שהוא צריך עוד זמן להתפתח בקבוצת הבת, אבל לא בטוח בכלל שהוא יישאר במועדון לפני שמועדוני הצמרת באירופה ינסו לחטוף אותו.

אריק גוטיירס. חואן קרלוס אוסוריו מייעד לו את המקום של אנדרס גוארדאדו.

התקפה:

למכסיקו היו ומאז ומעולם שחקני כנף מוכשרים מאוד, אך עושה רושם שמדובר בכאלו שאף פעם לא באמת מיצו את הפוטנציאל. הדוגמאות הבולטות הם קרלוס ולה וג'יו דוס סנטוס. שניהם בני 29, ובאופן תיאורטי הם יכולים להגיע לקטאר בגיל וותיק אך כזה שלא ירים גבה. אך עושה רושם שזה לא מה שמעניין אותם. הם מפוקסים בקבוצות שלהם ב MLS, שם הם מרוויחים סכומי כסף מכובדים מאוד, והתחליפים לא פחות טובים. הירבינג לוזאנו כמובן יהיה ללא ספק הכוכב הגדול של הנבחרת. אם טקאטיטו קורונה יתאפס על עצמו, סביר להניח שלמכסיקו יהיה משחק אגפים מפחיד, אם הוא לא יתאפס על עצמו, הוא עלול לסיים כמו קרלוס ולה או ג'יו דוס דנטוס עם חוזה שמן בקבוצת MLS. אך גם אם טקאטיטו לא יתאפס על עצמו, ישנם מגוון רחב של שחקנים שיוכלו להיכנס לנעליים. יורגן דאם (24) מטיגרס הוא שחקן מהיר מאוד ואם ישפר את יכולת הסיום שלו, סביר להניח שהוא יגיע לאירופה. רוברטו אלבראדו (20) הציג יכולת מעולה העונה במדי נקאקסה ונרכש על ידי קרוס אסול למרות התעניינות של כמה מועדונים בהולנד ופורטוגל. אוריאל אנטונה (20) כבר נרכש על ידי מנצ'סטר סיטי מסנטוס לגונה, והושאל לשנתיים לחרונינגן ההולנדית. בעונה הקודמת היו לו קשיי קליטה והוא לא שיחק באופן קבוע. השנה והא מקווה כבר לשחק באופן קבוע ולקבל זימון לנבחרת. אחד השחקנים המעניינים ביותר הוא דייגו לאינס בן ה -18 מקלוב אמריקה. לאינס ביצע את הבכורה שלו במדי הנשרים בגיל 16 וישר תפס את עיני האוהדים עם יכולת הכדרור הפנומנלית שלו. בטורניר טולון שהתקיים לפני המונדיאל, לאינס נבחר לשחק המצטיין של הטורניר למרות שחגג 18 רק המהלכו ושאר הנבחרות הגיעו עם שחקנים עד גיל 21. לפי הדיווחים בצרפת, לאינס נכנס לפנקסים של כל הסקאוטרים בטורניר וליון ומארסיי אפילו הגישו הצעות מחיר על השחקן הצעיר, אך קלוב אמריקה דרשה 25 מיליון יורו. לא פחות. מעניין לראות שעושה רושם שמאמנה הנוכחי של קלוב אמריקה, מיגל הררה (זה שאימן את מכסיקו במונדיאל הקודם), לא מאמין בצורה מלאה בלאינס, ונותן לו קרדיט מוגבל ביותר. לעומת המצב בכנפיים, בעמדת החוד יש למכסיקו בעיה לא קטנה: צ'יצ'אריטו כבר לא צעיר ואם יגיע לקטאר, הוא כבר יהיה בן 34. אוריבה פראלטה הוותיק פרש אחרי המונדיאל ברוסיה ובכל מקרה לא היה מגיע למונדיאל בקטאר, והחלוץ היחיד שניתן להעלות על הדעת הינו ראול חימנס שיהיה בן 31 בקטאר. למרות שזאת העמדה הכי דלה (אולי ביחד עם עמדת הקשר האחורי) יש למכסיקו כמה כשרונות צעירים שיכולים להיאבק על המקום. אלן פולידו כבר שיחק במדי הנבחרת לא מעט ויש לו ניסיון אירופאי. הנרי מרטין עבר כמה פציעות לא קלות אבל בעונה האחרונה בקלוב אמריקה הוא חזר לעניינים. אבל אף אחד מהחלוצים הללו אינו חלוץ מהרמה הגבוהה ביותר. אבל יש כמה כשרונות מאוד מעניינים בקנה: ראול גודינז (21) וחוסה חואן מסיאס (18) מצ'יבאס כבר ראו דקות משחק לא מעטות בליגה הבכירה, וגם רונאלדו (שנקרא על שמו של רונאלדו הברזילאי) סיסנרוס בן ה 21 הראה ניצוצות. הכישרון שאולי הכי נוטע תקווה הוא ג'ואאו מאלק (19). מאלק, בן לשחקן עבר צרפתי ממוצא קמרוני ואמא מכסיקנית החל את צעדיו באקדמיית הכדורגל של מרקו פביאן, ולאחר מכן המשיך לסנטוס לגונה. בעונה האחרונה, מאלק שיחק בהשאלה בקבוצת הנוער של פורטו והשאיר חותם חיובי מאוד שכולל 21 שערים. נכון לכרגע אין עדיין אישור אם פורטו תממש את האופציה עליו, אבל במכסיקו כבר דווח שמידה וזה לא יקרה, לא יהיו חסרות למאלק מחזרות אירופאיות. חשוב לציין שמעבר ליכולת המצויינת של מאלק, הוא מחזיק בדרכון צרפתי כך שזה כמובן מייתר את הצורך בויזה. אך אליה וקוץ בה: סקאוטים של נבחרת צרפת כבר צפו בביצועיו של מאלק ולמרות שהוא מעדיף נכון לכרגע לייצג את מדינת הולדתו, אם לא יפעלו מהר, הוא יוכל לשנות את דעתו.

ג'ואאו מאלק. יצליח לתפוס את המקום המוביל בחוד ההתקפה?

מונדיאל 2018 – סיכום

לפעמים בחיים צריך לקבל פרופורציה מבחוץ. אני קיבלתי אותה מחבר שכדורגל לא מעניין אותו. בכלל. לקח לו כמה ימים, אבל הוא הרים טלפון ואמר: "אתה מכיר אותי. אין לי מושג. אבל אפילו אני יודע שמכסיקו מפסידה בשמינית המונדיאל". ציטוט מדוייק. אכזרי. קר כמו קרח. אבל צודק.

צריך לומר: הייתה תחושה בנבחרת שהפעם המציאות תשתנה. שסוף סוף מחסום השמינית יתנפץ. עבודה נכונה של ההתאחדות ו"העתקת" המודל האירופי של שיטה זהה בכל הגילאים הייה צריכה לשאת פירות. והיא אכן נשאה: הדור הזה זכה באליפות העולם לנערים, המשיך לזכייה באולימפיאדת לונדון והמונדיאל ברוסיה היה אמור להיות נקודת השיא. השחקנים דיברו על זכייה. בהתאחדות כמובן דיברו על שבירת מחסום רבע הגמר ואולי אפילו על הגעה לחצי הגמר. אבל המציאות חזקה יותר מהכל. פעם שביעית ברציפות שנבחרת מכסיקו מעפילה לשמינית, ופעם שביעית ברציפות שהיא מודחת בשמינית הגמר. רק שהפעם מכסיקו לא הודחה בשמינית. בפועל היא הודחה בהפסד לשוודיה.

במכסיקו דיברו המון על קבוצתיות ומנטליות לפני המונדיאל. אין ספק שמכסיקו הוכיחה שיש לה את זה. רק שכנראה עדיין לא מספיק. לולא החמצות מסמרות שיער, מכסיקו יכלה לסיים את המשחק מול גרמניה בניצחון עם 4-5 שערים ברשת של נויר. במקום זאת מכסיקו הגנה בצורה (מוצלחת) על השער החל מהדקה ה-65. שיפור? בוודאי. לנצח את אלופת העולם זה תמיד הישג. במיוחד מול נבחרת שתמיד ניצחה את מכסיקו. במקרה של מכסיקו, לשמור על תוצאה זה הישג גדול יותר. גם בשמינית הגמר בברזיל מול הולנד, מכסיקו עלתה ליתרון משער של ג'יו דוס סנטוס ובחצי שעה האחרונה של המשחק נסוגה לבונקר. מול הולנד זה לא עבד. מול גרמניה, כן. אז הנה, יש שיפור מסויים.

אבל מה שהספיק מול גרמניה (וגם מול נבחרת הקראטה של דרום קוריאה), לא הספיק מול נבחרת עם מנטליות אמיתית. לפני המונדיאל חשבתי ששוודיה זאת נבחרת של חוטבי עצים ושחקן מבריק אחד (פורסברג) ותו לא. האמת? לא הייתי רחוק. אבל מדובר בחוטבי עצים שגם אם יפול עליהם גזע של עץ (או לחלופין גול בדקה ה-95 שגורם להפסד), הם יקומו וימשיכו כאילו לא קרה כלום. וכאן בדיוק מכסיקו הפסידה את השמינית. נכון, למאמן חואן קרלוס אוסוריו יש אחריות ישירה, ונגיע לזה בהמשך, אבל אם לשחקנים של מכסיקו היה חצי מהעוצמה המנטלית של השוודים, לא הייתי מתפלא אם היא הייתה שוברת את מחסום השמינית בקלות. אולי אפילו קובעת הישג חסר תקדים. אבל זה בדיוק מה שחסר למכסיקו. כישרון ממש לא חסר. מנטליות? כן. לא ניכנס לספקולציות מיותרות, אבל סביר להניח שאם מכסיקו לא הייתה מפסידה לשוודיה, היא לא הייתה מגיעה מפורקת לשמינית הגמר. מה שמחזיר אותנו למאמן.

חואן קרלוס אוסריו הוא מאמן טוב. אין עוררין על כך. הוא מקדיש ימים כלילות בשביל להבין את המשחק טוב יותר, ולנסות לשכלל את התיאוריות שלו. אבל המונדיאל הזה חשף לנו חולשה אחת מאוד גדולה שלו: הוא לא מנהיג. ויותר גרוע: הוא בורח מלקיחת אחריות. אוסוריו קיבל את כל מה שהוא ביקש בשביל להצליח. מאמן מנטלי הגיע מספרד, יצירת קשר ישיר עם המועדונים של השחקנים באירופה ולבנות איתם תכנית עבודה משותפת לשחקנים, התעקשות על סגל מלא לגביע הקונפדרציות למרות שחלק מהשחקנים ביקשו לנוח קיץ אחד מכיוון שלא נחו מאז המונדיאל בברזיל, ועוד כמה דרישות שנגעו למתחם האימונים של הנבחרת ברוסיה.

חואן קרלוס אוסוריו. מבין בכדורגל, אבל לא מנהיג.

נכון, המאמן לא משחק ולא ניתן להאשים רק אותו, אלא את השחקנים, אבל כאשר אתה בונה נבחרת בצלמך, האחריות שלך גדולה מהרגיל. אז נכון שההגרלה לא הייתה לצידה של מכסיקו, אבל לאחר הניצחון על קוריאה, פתאום ההגרלה הייתה מאוד חיובית. תיקו של מכסיקו מול שוודיה ומכסיקו נכנסת לצד "הקל" של ההגרלה. אין דרך אחרת לומר זאת: בשורה התחתונה, אוסוריו נכשל. הרי הוא בעצמו הצהיר לפני המונדיאל שהוא מאמין שמכסיקו תלך רחוק יותר מהרגיל. מול שוודיה הוא פשוט קפא. לא הגיב למשחק עד אשר היה מאוחר מידי. מול ברזיל? מסיבת העיתונאים שלו לאחר המשחק אומרת הכל. נכון, הוא היה צריך לתת בראש לניימאר על ההצגות שלו, אבל ברגע שהוא סיים הוא החל לתקף את השופטים ולא התייחס כמעט לתוכנית המשחק שלו וליכולת של נבחרת מכסיקו. לא צריך היה לצפות בתקשורת המכסיקנית שתקפה אותו ללא רחמים, בשביל להבין שזה צורם לעיניים. מפסיק היה לצפות באוסקר טאבארס מאמן נבחרת אורוגוואי או במאמן נבחרת שוודיה לאחר שהם הפסידו. לא חיפשו תירוצים, ואמרו בפה מלא שהנבחרת הטובה ביותר ניצחה.

וכן, לחואן קרלוס אוסוריו יש אחריות מלאה. להעלות את רפא מארקס רק בשביל להוציא אותו במחצית כי הוא היה תשוש, זאת רשלנות, במקרה הטוב. כל בר דעת יודע שמארקס בגילו לא יכול לסחוב 90 דקות. בכלל, רפא לא היה צריך להיות בסגל. מאמן שהוא מנהיג אמיתי היה דואג שהוא יישאר בבית. לואיס אראגונס השאיר את ראול גונסלס הגדול בבית לפני יורו 2008. כולם זוכרים איך הוא התקבל כאשר הנבחרת נחתה במדריד. אפילו העיתונאים שתקפו את אראגונס בצורה הכי חריפה על אי הכללתו של ראול בסגל, חגגו את ההישג ההיסטורי של ספרד. חואן קרלוס אוסוריו לא היה צריך לזכות במונדיאל בשביל להימנע מביקורת. מספיק שהיה מגיע לרבע הגמר. לחואן קרלוס אוסוריו גם היה את התירוץ המושלם להשאיר אותו בבית בדמות חקירה פלילית של ה FBI כנגד מארקס. אך הוא התקפל ללחץ שהופעל עליו. הן על ידי התקשורת והן על ידי בעלי אינטרס במכסיקו. מארקס רצה להגשים חלום: להיות הראשון בהיסטוריה שמשמש כקפטן בחמישה מונדיאלים שונים. אז אוקיי, ניתן להבין שאוסוריו לא רצה להרוס לו את החלום. רק שכל מה שהיה צריך לקרות, זה שמארקס יקבל כמה דקות בתור קפטן באחד המשחקים בגארבג' טיים ואוסוריו היה סוגר את הסיפור. יותר מכך: לאחר שמארקס עלה כמחליף לגוארדאדו במשחק מול גרמניה ושימש כקפטן, מארקס לא היה צריך לראות אפילו דקת משחק אחת יותר בטורניר. בוודאי שלא לעלות בהרכב המשחק החשוב ביותר של אוסוריו מאז שקיבל את המפתחות לנבחרת.

רפא מארקס. אגדה, אבל גם לאגדות יש סוף.

לאחר הביקורת עליו, צריך גם להראות נקודות חיוביות על אוסוריו. אם מניחים בצד את אלמנט המנהיגות,  הוא מבין כדורגל. ברמה הטקטית הטהורה ללא ספק. הוא יכול וצריך ללמד כדורגל. ילדים ונערים שישבו איתו וילמדו ממנו כדורגל, ייהפכו לשחקנים חכמים וטובים מאוד. החיבור שלו לשחקנים הוא מאוד אנושי, וגם שחקני מכסיקו מאוד התחברו אליו ותמכו בו גם לאחר ההפסד לשוודיה. אם ישנו יתרון אחד להמשיך עם אוסוריו, זה אלמנט היציבות. שליחת מסר של ההתאחדות המכסיקנית שלמרות שנכשלים, לא באמת מפסידים, אלא רק לומדים. אם אוסוריו יקבל תמיכה כזאת, וישכיל לתעל אותה לטובת חיזוק הביטחון העצמי שלו ושל שחקניו, אולי, אבל רק אולי, שווה לתת צ'אנס. אוסוריו גם מבין שלמרות שהליגה המכסיקנית היא ליגה חזקה ואיכותית, הצלחה עתידית של הנבחרת  מחייבת מעבר של שחקנים מכסיקנים לליגות האירופאיות. התמודדות קבועה מול השחקנים הטובים בעולם תתרום לשחקן המכסיקני גם הכירות עם כדורגל שונה, וגם לביטחון העצמי. הירבינג לוזאנו הוא חוצפן מטבעו ואין לו פחד אפילו מנבחרת גרמניה, אבל קחו למשל את הקטור הררה. "זורו" הוא בחור שקט מטבעו ומרוב שהוא ביישן הוא כמעט פספס את הקריירה כאשר הוא הושאל לקבוצת הבת של פאצ'וקה כאשר היה בן 20. העונה, עם סרג'יו קונססאו שנתן לו גב ותמיכה, הררה הוביל את פורטו לאליפות כולל הבקעת שער הניצחון באסטדיו דו לוז מול היריבה הגדולה בנפיקה ליסבון, שער שבסופו של דבר היה שווה אליפות. גם מול גרמניה הוא פשוט ריסק את טוני קרוס. לא יודע אם אוסוריו ימשיך או לא, אבל אם כן, אני מקווה שהוא ייתן את סרט הקפטן להררה. מה שמוביל אותי לנקודה הבאה:

אם רוצים לשבור את תקרת הזכוכית, צריך לעבוד על העניין החל משבוע הבא. הדור הנוכחי יפרוש ברובו. ייתכן ויהיו כמה בודדים שיחזיקו מעמד עד המונדיאל בקטאר, אבל מכיוון שחלק לא מבוטל מהדור הנוכחי נמצא בסביבות גיל 30, מכסיקו עתידה לעמוד בפני נבחרת כמעט חדשה במונדיאל הבא. הירבינג לוזאנו, קרלוס סלסדו, חסוס גייארדו (הפתיע לטובה ביכולת בתור מגן שמאלי), אדסון אלברס ואריק גוטיירס (שהושאר על הספסל לטובת רפא מארקס) צריכים להוות שלד לטורניר הבא. הקטור הררה יהיה בן 32 ב 2022 וסביר להניח שיגיע בתור הוותיק המנוסה לטורניר הבא. אולי גם ראול חימנס. כל השאר צריך להיבנות ממאגר הכשרונות העצום של מכסיקו. ולא חסר. יש כמה מועדונים במכסיקו שמקיעים המון משאבים בפיתוח כשרונות מכסיקנים צעירים. אבל מה שחשוב מאוד, זה שכשרונות מכסיקנים יתחילו לצאת לאירופה בגיל צעיר. 22 לכל היותר. כאשר שחקנים יתמודדו ברמות הגבוהות בצורה קבועה, הם לא יקבלו פיק ברכיים כאשר הם יתמודדו מול השחקנים הללו במסגרת המונדיאל. קרלוס סלסדו המחיש זאת בצורה הכי ברורה מול גרמניה. לפני המשחק הוא הצהיר: "אני משחק מול השחקנים הללו בליגה הגרמנית וזוכה בתארים (זכה עם פרנקפורט בגביע על חשבונה של באיירן במינכן), גם במדי הנבחרת אני יכול לנצח אותם". אמר, ועשה. עכשיו תדמיינו 11 שחקנים בהרכב שמשחקים בבונדסליגה, פריימיר ליג, לה-ליגה או סרייה A וזוכרים בתארים. הרי לכם המתכון לשבירת המחסום המנטלי.

כן, שוב פעם נפלנו בשמינית, ושוב פעם נקום. בסופו של דבר תקרת הזכוכית תישבר. ואמוס מחיקו קארחו!!!

הקוסם שנופל וקם

27 לאוגוסט 2017, דקה חמישית באיצטדיונה הביתי של בראגה, חסוס "טקאטיטו" קורונה מקבל כדור על סף הרחבה ובמקום לבעוט לשער, הוא מקפיץ עם העקב מעל הבלם שמולו ומבקיע את אחד השערים היפים של העונה בפורטוגל. כזה הוא קורונה, פנטזיסטה שאוהב לבצע קסמים על המגרש. שחקן שהקלישאה "שחקן שקונים בשבילו כרטיס" תפורה עליו. שחקן שמחייך מאוזן לאוזן. לצערו של קורונה, זה היה רגע השיא שלו בעונה החולפת. מאז הכל התרסק.

שבוע לאחר מכן, קורונה נפצע (בפעם הראשונה ולא האחרונה העונה) וחזר בדיוק בזמן לפגרת הנבחרות בנובמבר. קורונה היה אמור להיות באנקר בהרכב של חואן קרלוס אוסוריו, אך השנה הקשה שלו המשיכה עם אסון: אשתו עברה הפלה בשלב מתקדם של ההריון וטקאטיטו נאלץ לעזוב את מחנה האימונים של הנבחרת ולטוס חזרה לפורטוגל בצורה בהולה. עקב העזיבה הבהולה שלו, כלי התקשורת במכסיקו החלו להעלות כל מיני ספקולציות שכללו השערות מרושעות כמו סיפורי בגידה של אשתו והמשך בקשרים שלו עם מאפיה. הספקולציות נזרקו לכל עבר עד שההתאחדות המכסיקנית הוציאה הודעה חריגה שהמפרטת את הסיבה האמיתית, לא לפני שהיא תקפה בצורה ישירה את כלי התקשורת על ההתנהלות שלה.

צפו בטקאטיטו עושה קסמים:

 

המשך העונה של קורונה לא השתפר. פציעה נוספת והסתגרות שכוללת סגירת כל החשבונות שלו במדיה החברתית הובילו לעוד ספקולציות, מה שלא תרם לביטחון העצמי שלו. גם כשחזר מהפציעה, קורונה לא הצליח לשחזר את היכולת שלו, והיה ניתן לראות שקורונה סובל גם כאשר הוא היה על המגרש. קורונה הוא שחקן שאוהב את המשחק, ויש לו יכולות מדהימות. כאשר הוא שמח, אין שחקן שיכול לעצור אותו והקהל נהנה מהקסמים שלו. הבעיה העיקרית שלו: קורונה מאוד לא יציב וכשהוא לא מרגיש טוב, הוא לא מצליח להשפיע לטובה על המשחק.

וכאן נכנס עניין הביטחון העצמי והשמחה של קורונה. המאמן שלו בפורטו, סרג'יו קונססאו הבהיר במהלך העונה שקורונה שחקן חשוב במערך שלו, ונתן לו צ'אנסים בכל זמן נתון. קורונה אמנם איבד את המקום בהרכב לטובת מוסא מארגה הסנגלי, אבל הפך לחילוף קבוע וברגע שמארגה נפצע לקראת סוף העונה, קורונה קיבל את המפתחות והציג יכולת טובה. מדובר בחדשות מצויינות גם בשביל נבחרת מכסיקו. כולם ידברו (ובצדק) על הירבינג לוזאנו כשחקן שיפרוץ, על צ'יצ'אריטו שאולי סוף סוף יצליח להוביל את ההתקפה של הנבחרת או על אנדרס גוארדאדו שינהל את המשחק של מכסיקו, אבל אם יש שחקן אחד שיש לו ברגליים את היכולת לבצע קסמים ולשבור כל הגנה, מדובר בטקאטיטו.

בכלל, הקלישאות לא מפסיקות במקרה של קורונה, וגם במקרה שלו התזמון הוא הכל בחיים. סיום עונה טוב במדי פורטו וזכיה באליפות תרמו למצב הרוח שלו להשתפר. גם בראיונות שהוא ביצע בימים האחרונים הוא נראה שמח ומלא ביטחון. אבל לא הכל קשור לכדורגל. קורונה ואשתו הודיעו שהיא בהריון והם מצפים לילד שני. נאחל לו מזל טוב ורק בריאות לאישה ולעובר, אבל נציין שקורונה עדיין לא יציב מספיק, ויש לו אתגרים לא פשוטים לפניו. ההגנות של גרמניה ושבדיה הן לא טיול בפארק. גם ההגנה של דרום קוריאה לא תעשה לו הנחות.

טקאטיטו. חיוך של קוסם. (Getty Images)

במקרה של קורונה, ניתן לראות בצורת המשחק שלו ששמחת החיים משפיעה על הכדורגל שלו. במכסיקו מקווים שהוא יופיע למונדיאל עם חיוך על הפנים. גם חובבי הכדורגל היפה מקווים לראות אותו צוחק כל הדרך. הרי מי היה מוכן לשלם בשביל לראות קוסם עצוב?

סגל מכסיקו (הרחב) למונדיאל

חואן קרלוס אוסוריו פירסם את הסגל המורחב של מכסיקו למונדיאל וישר נאמר: נבחרת טובה ומוכשרת. תיכף נגיע להפתעות ולכמה נקודות שכדאי לשים לב אליהן, אבל נתחיל קודם במה שצפוי לנו בקרוב:

נבחרת מכסיקו תתכנס ב 24 למאי במתחם האימונים של ההתאחדות במכסיקו סיטי לאימון בכורה. כמה ימים לאחר מכן, היא תטוס לארה"ב (בלי רפא מארקז שעומדת נגדו חקירה פתוחה עדיין והויזה שלו נשללה ממנו) למשחק מול ווילס ב 28 לחודש. יום לאחר מכן מכסיקו תחזור לסיודד דה מחיקו ותיפרד מהקהל הביתי באצטקה במשחק מול סקוטלנד ב 2 ליוני. מיד לאחר המשחק, מכסיקו תעלה על מטוס לקופנהגן שם תשחק מול דנמרק את משחק ההכנה האחרון לפני המונדיאל. עוד לפני המשחק מול דנמרק, חואן קרלוס אוסוריו ינפה חמישה שחקנים מהסגל ב 4 ליוני. ב 11 לחודש מכסיקו תטוס לרוסיה ותחל בהכנות במתחם האימונים של דינמו מוסקבה לקראת המשחק הראשון מול גרמניה ב 17 ליוני.

לאחר שהגדרנו את לוח הזמנים, ולא נרחיב יותר ממה שתואר עקב ענייני נאחס (או עין הרע, או עמה יעמיק או לא משנה איך תקראו לזה), נגיע לסגל עצמו:

שוערים:

גיירמו אוצ'ואה, אלפרדו טאלאברה, חוסה דה חסוס קורונה.

לכאורה, "ממו" אוצ'ואה שמציג יכולת מצוינת במדי סטנדארד ליאז' הבלגית ואף זכה עימה בגביע הבלגי, אמור להיות השוער הפותח של הנבחרת. אבל אם יש משהו שמאפיין את קריירת האימון של חואן קרלוס אוסוריו, זאת הנטייה (יש שיאמרו המוגזמת) שלו לבצע רוטציות. במשחקי ההכנה סביר להניח שנראה את כל השוערים בפעולה, אבל הניחוש הסביר יהיה שאוצ'ואה יקבל את הקרדיט מול גרמניה.

הגנה:

אוסוריו אוהב להשתמש במערך של 4-3-3, אותו הוא יכול לשנות ל 3-5-2 במידת הצורך. לכן בסגל אין אפילו מגן טבעי אחד, אלא שחקני כנף שיודעים לשחק כמגינים במידת הצורך. בהרכב אנחנו צפויים לקבל את מיגל לאיון או קרלוס סלסדו בצד ימין ואת חסוס גייארדו ואולי אפילו את הקטור מורנו בצד שמאל. במרכז ההגנה מורנו יפתח לצידו של נסטור אראוחו, ואם האחרון לא יצליח להתאושש מהפציעה דייגו רייס, הוגו איילה או אדסון אלבארס יכולים להיכנס לעמדת הבלם בצד ימין של מרכז ההגנה. סביר להניח שאחד מחמשת המנופים יהיה אחד הבלמים (כנראה אלניס או איילה) או שניהם. לא נשכח כמובן את רפא מארקס, למרות שהוא אינו מיועד לשחק כשחקן הרכב אלא כמחליף שעולה מהספסל, וגם אז ייתכן שהוא ישובץ לעמדת הקשר האחורי. כדאי לשים לב לאדסון אלבארס. בלם צעיר (בן 20) שיודע לשחק כקשר אחורי ויושב בעצם באותה המשבצת בדיוק של רפא מארקס. אוסוריו אפילו הצהיר שהוא זימן את אלברס בתקווה שהוא יצליח ללמוד מרפא כמה דברים בטורניר האחרון של "הקייזר".

קישור:

כנראה החוליה הכי חשובה המערך של אוסוריו. אוסוריו אוהב לשחק עם שני שחקני מרכז שדה שמאחוריהם נמצא קשר אחורי שטכני שיודע לנהל משחק גם מאחור. הקטור הררה ואנדרס גוארדאדו כבר שיחקו בעמדה הזאת אך לטעמי יהיה עדיף להציב שם קשר אחורי אמיתי ומאסיבי שיתמוך בהררה וגוארדאדו בזמן שאלו יבנו את ההתקפות של הנבחרת. הררה מגיע לאחר העונה הטובה בקריירה שלו לאחר שהוביל את פורטו לאליפות וגוארדאדו יגיע לאחר עונה מצויינת במדי בטיס. הנקודה המדאיגה באמת היא הפציעה שגוארדאדו סוחב. השבוע הוא יעבור ניתוח וייתכן שלא יספיק להחלים בזמן. בדיוק בגלל זה זימן אוסוריו את אריק גוטיירס הצעיר המצויין של פאצ'וקה ואף הגדיר אותו "כיורש" של גוארדאדו בעמדה. גוטיירס שחקן מוכשר מאוד ששיחק בשנה האחרונה בפאצ'וקה צמוד לקייסוקה הונדה היפני ולמד ממנו הרבה, ואין חולק על כך שמגיע לו צ'אנס במדי הנבחרת, אך לא ניתן להמעיט מהחשיבות של "פרינסיפיטו" בסגל. מעבר לשלושת השחקנים הנ"ל, הקישור של מכסיקו מעובה בשחקנים טובים: מרקו פביאן מפרנקפורט, האחים דוס סנטוס והקשר האחורי הטבעי היחיד בסגל, חסוס מולינה ממונטריי.

התקפה:

החלק הזה יוחלק לשניים. שחקני כנף וחלוצי מטרה.

בגזרת שחקני הכנף ניתן למצוא שמות כמו יורגן דאם וחוויאר אקינו מטיגרס, חסוס מנואל "טקאטיטו" קורונה שזכה עם דייגו רייס והקטור הררה באליפות פורטוגל במדי פורטו, קרלוס ולה מלוס אנג'לס FC וכמובן גולת הכותרת: הירבינג לוזאנו שהוביל את PSV לזכיה באליפות הולנד. המסקנה הראשונית, הזריזות והטכניקה של שחקני הכנף המכסיקנים הולכים לעשות כאב ראש לא קטן אפילו לשחקני גרמניה.

בחוד ניתן למצוא את אוריבה פראלטה, צ'יצ'אריטו הרננדס ואת ראול חימנס. שלושה חלוצי חוד מנוסים שהבעיה העיקרית שלהם היא ששלושתם מצטיינים בתכונה אחת: לעלות מהספסל ולנצח משחקים. אם פראלטה עוד משחק בהרכב של קלוב אמריקה מידי פעם, צ'יצ'אריטו וחימנס עולים כמעט תמיד מהספסל, ולא מעט מהפעמים הם משנים את המומנטום. לכאורה מדובר בחיסרון שאין חלוץ מטרה דומיננטי, אך אם אוסוריו ישכיל להשתמש בחלופים שלו בתבונה, הוא יוכל להמיר את החיסרון ליתרון. צריך לומר שחימנס הוא חלוץ מטרה גבוה שאוהב לקבל את הכדור עם הגב לשער ולהוריד אוחורה, בעוד צ'יצ'אריטו אוהב לבצע המון תנועה. ייתכן שמול נבחרות עם הגנה מאסיבית כמו גרמניה או שבדיה עדיף לנצל את הזריזות של צ'יצ'אריטו ושחקני האגף, ומול דרום קוריאה לנסות דווקא את הפיזיות של חימנס או פראלטה.

רצה הגורל וההגרלה לא האירה פנים למכסיקו. משחק פתיחה קשה מאוד מול גרמניה לא יתרום למצב של מכסיקו בבית, וגם אם תעפיל מהמקום השני היא כנראה תיפגש עם ברזיל בשמינית הגמר. אבל בתקופה האחרונה השחקנים מתראיינים וטוענים שהם לא באים רק בשביל ההופעה אלא באים במטרה ללכת הכי רחוק. יש שיאמרו שמדובר באשליה ואופטימיות מוגזמת, במיוחד לאור ההיסטוריה של מכסיקו בששת הטורנירים האחרונים בהם הודחה תמיד בשמינית הגמר. אבל במידה ומכסיקו תצליח להפתיע ולעבור את ברזיל, השמיים הם הגבול.

ואמוס מחיקו קאברון!!

סגל נבחרת מכסיקו למונדיאל 2018.

מכסיקני לא שיגרתי

כשעומאר גובאה בן ה-18 הגיע בפעם הראשונה למתחם האימונים של זקאטקאס מליגת המשנה במכסיקו, הורה לו מאמן הקבוצה פבלו מריני דאז ללבוש את מדי האימון ונעלי הכדורגל ולצאת לחנות הספרים הקרובה בשביל לקנות ספר. גובאה הצעיר לא הבין את הבקשה וחשב שהמאמן צוחק עליו בקטע של "זובור" לבכורה של שחקן באימון קבוצת בוגרים, והחל להתקדם לעבר מגרש האימונים. לא עברו כמה שניות והשחקן הצעיר שמע שאגה: "עצור! לא שמעת את מה שביקשתי ממך?". השחקן ההמום והנרגש מילמל במבוכה משהו על חוסר הבנה או חוסר בהיגיון מאחורי הדברים. לאחר שעה קלה גובאה חזר למתחם האימונים בעודו לבוש במדי האימון של הקבוצה עם שקית וספר בתוכה. או אז הסביר לו מריני את ההיגיון: "המשמעות של להיות כדורגלן מצליח היא שלפעמים אתה תהיה בודד מאוד, ואין כמו ספר להילחם בבדידות".

ארבע שנים לאחר מכן, עומאר ניקולאס גובאה גארסיה חווה כבר כמה תקופות של בדידות כזו או אחרת, אבל השיעור שלמד באותו אימון בכורה הולך איתו לכל מקום. בכלל גובאה הוא סיפור לא טיפוסי של שחקן מכסיקני שהולך בדרך -משלו, והיא לא הדרך הטיפוסית של השחקן המכסיקני. נולד לפני 22 שנה בסן-לואיס פוטוסי, גובאה החל את הקריירה שלו באקדמיה של קלוב אמריקה. לאחר שזכה בסגנות מונדיאל הנערים עם מכסיקו עד גיל 17 בשנת 2013, עבר גובאה בהשאלה לזאקאטקס מליגת המשנה. מריני לא נתן לגובאה רק שיעור לחיים, אלא גם את הופעת הבכורה שלו במדי קבוצת בוגרים במסגרת הגביע המכסיקני. מה שמריני וגובאה לא ידעו,זה שהיכולת הטובה של גובאה במונדיאל הנערים תפסה את העין של הסקאוטים של פורטו, והמועדון הפורטוגלי המשיך לעקוב אחריו גם בהופעותיו במדי זאקאטקס.

בקיץ 2015 הודיעה קלוב אמריקה שגובאה הושאל לפורטו לעונה עם אופציית רכישה וגובאה עמד בפני חוויית הבדידות הראשונה, אך לא האחרונה שלו. תודות לפבלו מריני, גובאה בן ה-19 כבר היה מוכן. גובאה הינו קשר מרכזי שאוהב לבצע תנועה ואחד המאפיינים שלו זה שהוא משחק עם ראש מורם בשביל לראות את כל השחקנים במגרש, ושהוא ממשיך לבצע תנועה גם לאחר שהוא מוסר את הכדור וכך הוא מייצר אופצית מסירה נוספת. עונת בכורה מוצלחת מאוד במדי קבוצת הבת של הדרקונים מצפון פורטוגל גרמו למועדון לממש את אופציית הרכישה שלו מקלוב אמריקה ולהחתים אותו על חוזה ל 4 עונות. אז נכון, לפורטו יש ארבעה שחקנים מכסיקנים בקבוצה הבוגרת וגובאה נפגש איתם מידי פעם מחוץ לשעות האימונים, אבל להבדיל מהאחרים שהם בעלי משפחות, גובאה הינו רווק צעיר שהשאיר את המשפחה מאחור במטרה להגשים חלום. במהלך השנתיים שלו בקבוצת הבת של פורטו, זכה גובאה באליפות ליגת המשנה וסומן המועדון כמחליף פוטנציאלי למכסיקני אחר: הקטור הררה, הקפטן הנוכחי של פורטו.

גובאה במדי קבוצת הבת של פורטו.

לאחר שנתיים בקבוצת הבת של פורטו, גובאה הבין שהוא חייב לשנות אווירה ולחפש מקום בו הוא יכול לראות דקות משחק במסגרת חזקה יותר מליגת המשנה הפורטוגל. כך, לאחר שגובאה הבהיר שהוא רוצה לצבור ניסיון, הוא הושאל בקיץ האחרון למוסקורן מהליגה הבלגית. עוד "חווית בדידות" נוספה לרשימה. הליגה הבלגית הינה ליגה בינונית ומוסקורן אינה מקבוצות הצמרת בליגה, אבל גובאה לקח את ההזדמנות בשתי רגליים והפך למנוע של הקבוצה הבלגית. גובאה עצמו נבחר להרכב "התגליות שפרצו" בחצי הראשון של העונה. הפרס לא איחר להגיע:

לאחר פתיחת עונה נפלאה במדי הקבוצה, גובאה קיבל זימון בכורה בנובמבר לסגל הנבחרת על ידי המאמן חואן קרלוס אוסוריו. בתקשורת המכסיקנית היו שהרימו גבה וזלזלו בהחלטה באומרם "שרק בגלל שהנבחרת תשחק בבלגיה (משחק ידידות מול הנבחרת המקומית), הוא זומן בשביל לחסוך טיסה לשחקן מכסיקני אחר", או "מדובר בכישרון, אבל הוא לא הוכיח כלום עדיין". דובאה עצמו לא שיחק במשחק בבריסל, אבל זכה לבצע את הופעת הבכורה בנבחרת מאוחר יותר באותו השבוע, במשחק ששוחק בוורשה מול פולין כאשר עלה כמחליף עשר דקות לפני סיום המשחק.

לאחר המשחק גובאה התראיין וטען שכל מי שביקר אותו בתקשורת המכסיקנית בכלל לא ראה אותו משחק, והוסיף שהוא מקווה להוכיח את עצמו על מנת לקבל זימונים נוספים לסגל הנבחרת. רצה הגורל ולאחר מכן גובאה נפצע לחודשיים, ובמקביל הקבוצה שלו החלה להידרדר בטבלה. בפברואר הוא חזר לשחק והציג יכולת לא רעה בכלל, אך הוא לא הצליח לעזור לקבוצה לעצור את ההתדרדרות והיא סיימה את העונה הסדירה במקום ה – 14. לצערו של גובאה, הוא משחק בעמדה שבה ישנם למכסיקו כמה שחקנים לא רעים בכלל: הקטור הררה, מרקו פביאן, רודולפו פיסארו, ג'ונתן דוס סנטוס ועוד, אלו רק חלק מהשחקנים שמתמודדים על אותה עמדה. למרות זאת גובאה זכה לקבל זימון נוסף לסגל הנבחרת לקראת המשחקים מול איסלנד וקרואטיה, במה שמסתמן כהזדמנות פז להגשים חלום ולהוכיח לאוסוריו שמקומו בסגל בסופי לרוסיה.

גובאה מחליף את ג'ונתן דוס סנטוס ועולה להופעת בכורה בנבחרת

במשחק מול איסלנד גובאה נכנס כ 20 דקות לסיום והיה בסדר. ההזדמנות האמיתית שלו יכולה להגיע הלילה מול קרואטיה. כדאי לציין שגם אם יציג יכולת טובה מול הקרואטים, המקום של גובאה בסגל אינו מובטח, אך גובאה מעיד על עצמו שהוא רואה כל דבר כחוויה מעשירה שתורמת להתפתחות האישית שלו. מעבר להתקדמות המקצועית שלו, גובאה למד גם פורטוגזית וצרפתית, וכך בעצם הוא נאבק באותה בדידות וגובר עליה כל פעם. מי יודע, אולי לקרוא ספר יצליח להוביל אותו עד למונדיאל ברוסיה.

קלאוסורה 2018

אם היו שואלים אתכם איזו ליגה מספקת הכי הרבה שחקנים לטינים למונדיאל הקרוב ברוסיה, מה הייתה התשובה שלכם? סביר להניח שהיה מרוץ ראש בראש בין הספרדית לאנגלית. ייתכן שכמה היו טוענים שזאת האיטלקית. ובכן, נכון לכתיבת שורות אלו, התשובה הנכונה היא הליגה המכסיקנית. בעצם, הנבחרת הלטינית היחידה שאין בסגל שלה שחקן מהליגה המכסיקנית היא ברזיל. אם אתם ממש מתעקשים, אז גם גרסון טורס מנקאקסה זומן רק פעם אחת לסגל של קוסטה-ריקה ולמרות ששיחק אינו שחקן סגל קבוע.

בשישי הקרוב הליגה תחזור לפעילות במסגרת טורניר קלאוסורה 2018, ו"תודות" למונדיאל, קבוצות הליגה עומדות בפני אתגר לא פשוט: החל מהשבוע הקרוב ועד אמצע אפריל, כל הקבוצות ישחקו לפחות פעמיים בשבוע ללא מנוחה (למעט פגרת הנבחרות במרץ), במסגרות הליגה והגביע. הקבוצות שמשתתפות בטורניר הקונקאקף עלולות למצוא את עצמן משחקות גם 3 משחקים בשבוע במידה וייתקדמו לשלבים המאוחרים בגביע המכסיקני.

על מנת להתמודד עם העומס הצפוי, קבוצות הליגה נערכו בהתאם והחלו במסעות רכש, אך זה לא היה פשוט תחת חוקי הליגה החדשים. חוק 9/9 שמגביל את מספר הזרים והמתאזרחים הרשומים בטופס המשחק ל 9 שחקנים, וחוק הצעירים שייכנס (בצורה חלקית) בטורניר הקרוב. חוק הצעירים מחייב את הקבוצות לשתף צעירים מתחת לגיל 21 במספר מינימום של 765 דקות לאורך העונה הסדירה, ובמידה וקבוצות לא יעמדו בתנאי הסף הזה, הן יקנסו בהורדת נקודות ובסכומי כסף משמעותיים. בטורניר האפרטורה לאחר המונדיאל העונשים אמורים להיות חמורים עוד יותר, ועלתה הצעה של אי-עלייה לפלייאוף בנוסף להגדלת הקנס. כאן המקום לציין שבפעם הקודמת הוא הוחל חוק הצעירים, הוא סייע לשחקנים כמו צ'יצ'אריטו, הקטור מורנו ואנדרס גוארדאדו לפרוץ לבמה המרכזית ולאחר מכן לבצע את המעבר המיוחל לאירופה. כתוצאה מכך, אנחנו צפויים לראות את הקבוצות מעלות בהרכבן שחקנים צעירים במחזורים הראשונים של העונה על מנת שהן יוכלו "לסמן וי". התקווה היא שאותם שחקנים צעירים ינצלו את ההזמנות שהם יקבלו ויצליחו לבסס את מעמדם כשחקני ליגה לגיטימיים.

צ'יצ'אריטו, מורנו וגוארדאדו, חוק הצעירים עזר להם לפרוץ.

צ'יצ'אריטו, מורנו וגוארדאדו, חוק הצעירים עזר להם לפרוץ.

בגזרת הרכש רוב המועדונים כמובן מחפשים מציאות זולות ברחבי דרום אמריקה כאשר המגמה הפעם התמקדה בפרו. צריך לומר שהמגמה של שחקנים פרואנים החלה לפני שנה וחצי עם הגעתו של חלוץ הנבחרת ראול רואידיאז למורליה ושוער הנבחרת פדרו גאלסה לורקרוס. בקיץ האחרון הביאה העולה החדשה לובוס את פדרו אקינו ולואיס אדבינקולה ולאור היכולת הטובה שהציגו השחקנים הפרואנים, בחלון ההעברות הנוכחי הגיעו עוד כמה שחקנים ומספרם (נכון לכתיבת שורות אלו) עומד על 10 שחקנים ברחבי הליגה. כמו בשנה שעברה עם הצ'יליאנים ולפני שנתיים עם הקולומביאנים, המועדונים בפרו אינם יכולים להתמודד עם היכולת הכלכלית החזקה של המועדונים המכסיקנים והם הבינו שכדאי להם לנסות "לשחות עם הזרם" ולנסות למקסם את הרווחים. שחקנים כמו שוער המשנה בנבחרת קרלוס קאסדה ובלם הנבחרת אנדרסון סנטה-מריה הגיעו לליגה כמו גם החלוצים אירבן אבילה וריי סאנדובל. בעוד חלק מהשחקנים הפרואנים בליגה בטוחים בסגל של גארקה, האחרים ייאלצו להציג יכולת טובה במדי הקבוצות על מנת להצליח להשתחל לסגל הפרואני ברוסיה. כמו שהבנתם, בכל שנה ישנה מגמה חדשה של הבאת שחקנים ממדינה מסויימת. ההימור שלי: הטרנד הבא יהיה וונצואלה.

לא סיימנו עם הפרואנים, אבל הנה כמה משפטים על כל קבוצה וקבוצה. חשוב לקחת בחשבון שלמרות שהליגה מתחילה בסופ"ש הקרוב, הקבוצות יכולות להתחזק בשחקנים מחוץ למכסיקו עד סוף ינואר והרכש יכול להשפיע מאוד על מצב הקבוצות. נתחיל:

קלוב אמריקה:

אוהדי לאס אגילאס דה סיודד דה מחיקו רואים את שני המועדונים של מונטריי שולטים בצורה אבסולוטית וליבם נחמץ. המועדון שלהם נחשב לאחד משני הגדולים במכסיקו (יחד עם צ'יבאס) ולמרות זאת הם לא הצליחו לזכות באליפות כבר כמעט 4 שנים. המועדון שנמצא בבעלות רשת התקשורת טלויסה לא יכול להתמודד עם התקציבים של הקבוצות ממונטריי, ואם בעבר הקבוצה פיזרה כספים ללא היכר, הפעם הם יילצאו למכור שחקנים במידה וירצו להביא רכש. ובאמריקה מדברים על רכש נוצץ יחסית. נכון לכתיבת שורות אלו, השמועות הן שז'רמי מנז הצרפתי יגיע יחד עם לוק דה-יונג ההולנדי. אבל עד שהשמועות הללו יתאמתו, נתרכז בסגל הקיים וברכש שכן הגיע. לקבוצה יש בסיס שחקנים גדול וטוב שכולל שחקנים כמו שוער סגל נבחרת ארגנטינה אוגוסטין מרצ'סין, בלם נבחרת פארגוואי ברונו ואלדס, קשר נבחרת אקוואדור רנאטו איבארה, מטאוס אוריבה הקשר הקולומביאני שהתאקלם בצורה מצויינת, אוריבה פראלטה חלוץ הנבחרת הוותיק והטוב וגם הצעירים המוכשרים אדסון אלבארז, דייגו לאינז וקרלוס וארגאס. אמריקה ביצעה רכש בקבוצתו הקודמת של המאמן מיגל הררה והביאה מקבוצת הגבול הצפוני את החלוץ הנרי מרטין כמו גם את קשר נבחרת ארה"ב ג'ו קורונה ואת הבלם הארגנטינאי עמנואל אגילרה. הבלם הפארגוואי הוותיק פבלו אגילאר עשה את הדרך ההפוכה בעוד עמיתו לנבחרת פארגוואי, המגן השמאלי מיגל סאמודיו עבר לקרטארו.

הימור מושכל: אמריקה תעפיל לפלייאוף בקלות, ועם קצת מזל אולי אפילו תצליח לחלום על התואר.

שווה מעקב: אדסון אלבארס. הבלם/קשר אחורי הצעיר (בן 20) קיבל את הצ'אנס בשנה שעברה מהאמן הקודם ריקרדו לה-וולפה ולקח את ההזדמנות בשתי רגליים. יכולת ראיית משחק טובה בשילוב של חוצפה חיובית והמון תנועה הפכו אותו לבאנקר בהרכב של אמריקה בגיל 19 וזיכו אותו גם בכמה הופעות בנבחרת הבוגרת. לאלבארס יש סיכוי לא רע לקבל זימון לסגל הנבחרת לרוסיה. אם יציג יכולת טובה בליגה הוא עוד עלול לקבל גם דקות משחק לא מועטות בקיץ.

אדסון אלבארס. צעיר, אבל כבר שחקן נבחרת לגיטימי.

אדסון אלבארס. צעיר, אבל כבר שחקן נבחרת לגיטימי.

אטלס גואדלחרה:

לוס זורוס רוחינגרוס (השועלים אדומים-שחורים) לא זכו בתואר משנת 1951 ולא נראה שהסיטואציה הזאת הולכת להשתנות. אוהדי הקבוצה מתעסקים ביריבה העירונית צ'יבאס ובעוד ההנהלה מנסה כמיטב יכולתה, הסגל הקיים פשוט אינו מספיק טוב לאיים על התואר. לאטלס יש מחלקת נוער טובה ובאופן מסורתי היא משתדלת לשלב כמה צעירים, אבל השלד של הקבוצה בנוי ברובו על שחקני רכש זרים. אמנם לקבוצה יש את השוער המכסיקני מיגל פראגה, את המגן השמאלי לואיס רייס ואת צמד הצעירים גדי אגירה ובריאן גארניקה, אבל שאר שחקני ההרכב הם זרים: חלוץ נבחרת אקוואדור פידל מרטינז משחק לידו של החלוץ הארגנטינאי מילטון קאראגליו. בקישור ניתן למצוא את ראבל מוריסון האנגלי, את קליפורד אבויאגה הגנאי ואת הרכש הפרואני החדש אלכסי גומז ובהגנה ניתן למצוא את צמד הקולומביאנים לייטון חימנז וחיימה באריירו. גם למיגל פראגה הביאו תחרות בדמותו של שוער נבחרת צ'ילה כריסטופר טוסלי. רכש צ'יליאני נוסף שהגיע הינו אנג'לו הנריקז, החלוץ שהגיע מדינמו זאגרב הקרואטית.

הימור מושכל: אם הרכש שהגיע יתאקלם טוב, אטלס יכולה להתקדם עד חצי גמר הפלייאוף. אם לא, רק מזל יעזור לה להשתחל לפלייאוף.

שווה מעקב: הייתה לי התלבטות לא פשוטה בין שלושה שחקנים. שני ילדי פלא בעבר של מנצ'סטר יונייטד, ראבל מוריסון ואנג'לו הנריקז, ולעומתם את קליפורד אבויאגה. בסופו של דבר בחרתי בגנאי. לפני שנפצע בטורניר הקודם, אבויאגה הציג יכולת משובחת. אטלס מימשה את האופציה עליו שהייתה לה מגראנדה הספרדית, אבל אם יחזור להציג את אותה יכולת, סביר להניח שאבויאגה יחזור לאירופה.

(11/08/2017/MEXSPORT/Cristian de Marchena.)

(11/08/2017/MEXSPORT/Cristian de Marchena.)

 

קרוז אסול:

בשעה טובה ומוצלחת, לאחר כמעט 4 שנים שלא הצליחה להעפיל לפלייאוף, פאקו חמז, המאמן הספרדי הצליח להביא אותה למסיבה האמיתית. הייתה רק בעיה אחת: פאקו חמז והתקשורת במכסיקו ניהלו מלחמה ראש בראש עם אגרופים שלופים. למרות היכולת הטובה של הקבוצה, התקשורת קטלה את חמז וירדה אפילו לפסים אישיים, וחמז עצמו לא דפק חשבון ולא פעם אמר דברים חריפים לעיתונאים ויצא נגדם בצורה שלא משתמעת לשני פנים. חמז החליט שהוא עוזב וחוזר לספרד, שם הוא קיבל לידיו את לאס פאלמאס, ובתור מחליפו הגיע פדרו קאישיניה הפורטוגלי שבעבר זכה באליפות עם סנטוס לגונה אך השנה כשל עם גלזגו ריינג'רס.

קרוז אסול תחל את עונתה האחרונה "באסטדיו אסול" לפני שייהרס והחל משנה הבאה תשחק באצטקה. לקבוצה יש בסיס טוב של שחקנים וותיקים ומנוסים. שחקנים כגון שוער הנבחרת הוותיק חוסה דה חסוס קורונה (כנראה שיפרוש לאחר המונדיאל), רפאל באקה, החלוץ האורוגוואי מרטין קאוטרוצ'יו כמו גם חלוץ נבחרת אקוואדור אנחל מנה. לקרוס אסול יש גם מושבה צ'יליאנית שכוללת את הבלם אנצו רוקו, הקשרים מרטין רודריגז ופרנסיסקו "גאטו" סילבה והחלוץ המצויין פליפה מורה. בגזרת העוזבים ישנם את גבריאל פניאלבה שעבר יחד עם פאקו לספרד, כמו גם את צ'אקו חימנז שחזר לעונת פרישה בפאצ'וקה. דרך אגב, סאנטי, בנו בן ה-18 של צ'אקו דווקא נשאר לשחק בקבוצת הנוער של קרוס אזול. בגזרת הרכש קרוז אסול הביא חיזוק סולידי בדמותם של המגן הימני חוזה מדואניה והקשר ההתקפי חביאר סאלאס שהגיעו מאטלס ואת החלוץ קרלוס פיירו שהגיע מצ'יבאס. הרכש המרשים ביותר הגיע דווא מסביליה הספרדית: הקשר וולטר מונטויה שהעדיף את קרוז אסול על פני חזרה לארגנטינה.

הימור מושכל: אם קאשיניה יניח את האגו שלו הצד וייתן לקבוצה שבנה קודמו לרוץ, הפלייאוף בהחלט ריאלי.

שווה מעקב: פליפה מורה. במשך כמה שנים ייחלו בקרוז אסול לחלוץ אמיתי שיידע להבקיע בצורה יציבה ולאחר שקודמיו נכשלו, פליפה מורה שהבקיע רבות גם באוניברסידד דה צ'ילה, הצליח לעמוד במטרה. אחד הסיבות להצלחה של פאקו חמז הייתה שמורה הוא חלוץ שמריח שערים ויודע להבקיע גם ממצבים לא פשוטים.

פליפה מורה. סוף סוף חלות אמיתי הגיע קרוז אסול.

פליפה מורה. סוף סוף חלוץ אמיתי הגיע קרוז אסול.

 

צ'יבאס גואדלחרה:

צ'יבאס הייתה אחת מאכזבות העונה בטורניר האחרון. האלופה היוצאת לא הצליחה לשחזר את היכולת מהעונה הקודמת ורק סיום חזק של הליגה עמוק בתוך הגארבג' טיים קבע שצ'יבאס לא תסיים באחד המקומות האחרונים בטבלה. ולמרות העונה הרעה, המאמן מטיאס אלמיידה מקבל קרדיט מוחלט מהאוהדים ומההנהלה, והועבדה שצמד החלוצים הקבוע שלו היה פצוע כל העונה והקבוצה שיחקה עם חלוץ קבוצת הנוער חואן מסיאס בן ה 18 סיפקה תירוץ סביר. אמנם אלמיידה עצמו מכחיש ולא מדבר על כך, אבל יש לו כנראה מטרה אחת: לאמן את נבחרת מכסיקו לאחר המונדיאל (בהנחה הגיונית שחואן קרלוס אוסוריו יעזוב על מנת לאמן את נבחרת קולומביה). על מנת לקבל תמיכה ציבורית למהלך מכל מי שאינו אוהד צ'יבאס, אלמיידה חייב שצ'יבאס תציג יכולת טובה ותמודד על התואר. גם אם לא תזכה בו בסופו של דבר וגם ללא קשר לשאיפותיו האישיות של אלמיידה, צ'יבאס הוא מועדון שתמיד שואף להיות הגדול ביותר במכסיקו, למרות שהמציאות קצת אחרת. מבחינת סגל, לצ'יבאס יש סגל איכותי שכולל את שוער סגל הנבחרת רודולפו קוטה שנשאר בסופו של דבר לחצי עונה נוספת, הקשר האחורי הוותיק קרלוס סלסידו, שחקני הנבחרת אורבלין "אל מאגיטו" פינדה ולידו את רודולפו פיזארו. בחוד חוזר לאחר פציעה אלן פולידו. בגזרת הרכש, צ'יבאס הביאה את גאל סאנדובל וחברו לקבוצה רונאלדו סיסנרוס. צמד שחקנים מוכשר מאוד שיכול לתרום רבות "לעיזים".

הימור מושכל: אם יצליחו להימנע מפציעות, בצ'יבאס יכולים לפנטז על גמר הפלייאוף. אולי בטעות לזכות בתואר. מצד שני, הם יכולים לסיים מקום אחרון בליגה. לא קבוצה צפוייה.

שווה מעקב: רונאלדו סיסנרוס. החלוץ הצעיר בן ה -20 שנקרא על שמו של רונאלדו הברזילאי היה מלך השערים בכל גילאי הנוער בסנטוס לגונה ונחשב לפוטנציאל גדול מאוד. תהיה לו תחרות לא פשוטה מול אלן פולידו, שבעצמו רוצה להוכיח שהוא שווה זימון לסגל הנבחרת למונדיאל בתור חלוץ מחליף, אבל אם יצליח לשחזר את היכולת מגילאי הנוער הוא יהווה תחרות לא פשוטה על ההרכב בצ'יבאס.

רונאלדו סיסנרוס. יצליח לפרוץ?

רונאלדו סיסנרוס. יצליח לפרוץ?

<script async src="//pagead2.googlesyndication.com/pagead/js/adsbygoogle.js"></script>
<ins class="adsbygoogle"
     style="display:block; text-align:center;"
     data-ad-layout="in-article"
     data-ad-format="fluid"
     data-ad-client="ca-pub-3371811972533744"
     data-ad-slot="1425210972"></ins>
<script>
     (adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});
</script>

קלוב לאון:

לאון הפכה בשנים האחרונות לקבוצת "יויו". טורניר אחר היא משחקת מצויין ובטורניר הבא היא אחת הגרועות בליגה. זה מפתיע במיוחד לאור העובדה שלאון רצה כבר כמה עונות ברצף עם שלד שחקנים קבוע באופן יחסי. שחקנים כמו החלוץ המעולה מאורו בוסלי שלא נס ליחו ונחשב לאגדה על ידי הקהל המקומי, הבלם גיז'רמו בורדיסו (אח של), השוער האמריקאי וויליאם יארבורו, הקשר הקולומביאני דאריו בורבאנו והקשר חלוץ אליאס הרננדס. גם בחלון הנוכחי, הקבוצה ביצעה רק רכש אחד, הקשר הארגנטינאי הצעיר עמנואל סצ'יני הגיע בהשאלה ממלאגה הספרדית.

הימור מושכל: בטורניר הקודם לאון העפילה בצורה קלה יחסית לפלייאוף, וכמיטב מסורת היויו שלה היא אמורה להציג יכולת רעה בטורניר הקרוב. אני אלך על הפתעה ואהמר שהיא תתמודד על העפלה לפלייאוף עד הרגע האחרון.

שווה מעקב: לצערו של אליאס הרננדס, הוא משחק בעמדה בה לחואן קרלוס אוסוריו יש "צרות טובות". בתור שחקן כנף, הוא צריך להתמודד מול הירבינג לוזאנו, טקאטיטו קורונה, קרלוס ולה, ג'יו דוס סאנטוס, חביאר אקינו ויורגן דאם על מקום בסגל של הנבחרת למונדיאל. אמנם מאוד קשה מבחינתו, אבל עם טורניר משובח מבחינתו, יש סיכוי קטן שהוא יקבל כרטיס לרוסיה.

אליאס הרננדס. ירצה ללבוש את המדים הירוקים של הנבחרת. לא יהיה לו קל להגיע לשם.

אליאס הרננדס. ירצה ללבוש את המדים הירוקים של הנבחרת. לא יהיה לו קל להגיע לשם.

 

לובוס דה פואבלה:

העולה החדשה הייתה הפתעה נעימה בטורניר האפרטורה. אמנם היא הייתה לא יציבה לאחר פתיחה מצויינת של הליגה, אבל אצל "הזאבים" יחתמו בשמחה על שחזור גם בקלאוסורה. המטרה הייתה ונשארה הישארות בליגה, ובאוניברסיטה של פואבלה ישמחו להשיג את המטרה בהקדם האפשרי. לקבוצה ישנם כמה שחקנים מוכשרים שמובילים אותה. החלוץ הקולומביאני הצעיר חוליאן קיניונס פתח את הטורניר הקודם בצורה מצויינת, אבל אז משהו נדפק בראש והוא החליט להחרים את האימונים וגם כשהגיע אליהם, הגיע שיכור. שחקני נבחרת פרו לואיס אדבינקולה ופדרו אקינו הציגו יכולת טובה וגם הבלם הוותיק פרנסיסקו "מאזה" רודריגז חווה עדנה מחודשת לקראת סוף הקריירה. התגלית של העונה הייתה המגן השמאלי אדוארדו טרסרו בן ה-21. אמנם לא סביר שיוזמן על ידי אוסוריו למונדיאל, אבל יכולת טובה שלו ומעבר לאירופה בהחלט יכול להיות על הפרק. הפיקנטריה של לובוס: הם חתמו על הסכם שיתוף פעולה עם "הזאבים" של וולפסבורג.

הימור מושכל: בהינתן שתהיה להם פתיחה טובה, הם ילכו לים כבר במרץ. במקרה ההפוך, הם ייאבקו עד השנייה האחרונה על ההישארות בליגה.

שווה מעקב: פדרו אקינו. הקשר האחורי הפרואני הציג יכולת טובה מאוד וסגנון המשחק ההתקפי שלו והיכולת שלו לשחרר מהר את הכדור להתקפה תרמה רבות להצלחה של החלק הקדמי של לובוס. אך ישנו גם עקב אכילס: אקינו הורחק 3 פעמים לאחר תיקולים לא מוצלחים. לא תיקולים מכוונים, אלא פשוט לא תיקולים חכמים. מקומו של אקינו בסגל של פרו למונדיאל כנראה מובטח, אך אם ישפר את העניין הזה, אולי יזכה לקבל גם את המפתחות להרכב של גארקה ברוסיה.

פדרו אקינו. המנוע בקישור של לובוס.

פדרו אקינו. המנוע בקישור של לובוס.

 

מונטריי:

סגנית האלופה ומחזיקת גביע הליגה הטרייה הייתה ללא ספק הקבוצה הטובה ביותר לאורך כל העונה הסדירה באפרטורה. לצערם הרב בגמר הם פגשו בקבוצה היחידה שכן יכלה לקחת מהם את האליפות, היריבה העירונית הגדולה טיגרס. המאמן אנטוניו מוחמד שלח את אדווין קרדונה לבוקה ג'וניורס לפני האפרטורה והביא במקומו את אבילס הורטאדו. ההחלטה התבררה כנכונה ומוצלחת במיוחד. אבילס סיים את העונה כמלך השערים ושיתוף הפעולה שלו עם דורלאן פאבון היה פשוט בלתי ניתן לעצירה לאורך כל העונה והפלייאוף. למעט הגמר כמובן. אבל מונטריי זה לא רק אבילס ודורלאן. זה גם החלוץ רוחליו פונס מורי וקשר נבחרת אורוגוואי קרלוס סאנצ'ס. בהגנה ניתן למצוא שחקן נוסף של נבחרת קולומביה, ג'ון סטפן מדינה שמשחק ליד צמד הבלמים סאזר מונטס הצעיר המוכשר והקפטן חוסה באסטנה. בגזרת הרכש, הגיעו המגן אפריין ואלורדה שחזר מהשאלה בטולוקה ושחקן נוסף מנבחרת אורווגאי, החלוץ ג'ונתן אורטהויסקאיה המצוין שהגיע מפאצ'וקה.

הימור מושכל: אם ישכילו להרים את הראש מההפסד בגמר האפרטורה, בקלאוסורה מונטריי יכולה להיות זאת שתחגוג.

שווה מעקב: ג'ונתן גונזלס. הקשר ההתקפי האמריקאי (ממוצא מכסיקני) בן ה-18, קיבל צאנ'ס מהמאמן במשחק גביע זניח ומאז הפך לשחקן באנקר בהרכב סוללת הכוכבים של מונטריי. במכסיקו עוד מקווים שאולי יבחר לייצג אותם, אבל סביר להניח שהקישור של ארה"ב בקמפיין מוקדמות המונדיאל הבא יורכב ממנו ומפוליסיק.

אורטהויסקאיה. רכש התקפי מצוין של מונטרי.

אורטהויסקאיה. רכש התקפי מצוין של מונטריי.

 

מורליה:

מורליה היא סיפור מרשים של מועדון שהיה בצרות ועל סף ירידה לליגת המשנה, ועם התנהלות נכונה וניצול הזדמנויות נכון, הפך בשנה וחצי האחרונות למועדון רציני ומסודר בו הקבוצה מעפילה לפלייאוף בצורה משכנעת. מורליה מייצגת את מחוז מיצ'ואקאן, אחד המחוזות היותר עניים במכסיקו, וכך גם המועדון עצמו, שהינו אחד המועדונים עם התקציב מהנמוכים בליגה. במורליה הפנימו שאין להם סיכוי להתמודד עם הכסף של הגדולות והפנו משאבים לרכש משני סוגים: שחקני ליגה מנוסים שאינם רואים יותר מידי דקות משחקים ורכש יחסית זול של זרים. מורליה החלה את "הפרואניזציה" עם הבאתו של ראול רואידיאז לאחר הקופה אמריקה ובסגל הקבוצה ישנם שני פרואנים נוספים. אל הפרואנים מצטרפים השוער האורוגוואי סבאסטיאן סוסה שלא התאקלם בפאצ'וקה, הקשר ההתקפי הצ'יליאני הנפלא דייגו ואלדס, בלם נבחרת אקוואדור והקפטן של הקבוצה גבריאל אצ'ילר והחלוצים המכסיקנים רודולפו וילצ'יס ואנחל ספולבדה.

הימור מושכל: יגיעו לפלייאוף, אבל לא יותר מכך.

שווה לעקוב: ראול רואידיאז. חלוץ נבחרת פרו אמנם לא נוהג לקבל הרבה קרדיט במדי פרו ונחשב רק כמחליפו של פאולו גררו, אבל במורליה החלוץ הוא הכוכב הבלתי מעורער. רואידיאז הגיע תמורת סכום מגוחך של 100 אלף יורו לקבוצה שנאבקת כנגד הירידה, וכיום הקבוצה היא באנקר בפלייאוף, בעוד הוא סיים בתור מלך השערים העונה שעברה וזכה גם בתור שחקן העונה של קלאוסורה 2017.

ראול רואידיאז. לצערם של הפרואנים, פאולו גררו ישחק במונדיאל על חשבונו.

ראול רואידיאז. לצערם של הפרואנים, פאולו גררו ישחק במונדיאל על חשבונו.

<script async src="//pagead2.googlesyndication.com/pagead/js/adsbygoogle.js"></script>
<ins class="adsbygoogle"
     style="display:block; text-align:center;"
     data-ad-layout="in-article"
     data-ad-format="fluid"
     data-ad-client="ca-pub-3371811972533744"
     data-ad-slot="1425210972"></ins>
<script>
     (adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});
</script>

נקאקסה:

נקאקסה הייתה הקבוצה המפתיעה של שנה שעברה. עוד לפני שהעונה התחילה היא הביאה רכש איכותי וסימנה לכולם שהיא כאן בשביל להישאר בליגה, ואולי אפילו לעלות לפלייאוף. השחקן היחיד שנותר בקבוצה מאותו מסע רכש פומפוזי הוא השוער הארגנטינאי מרסלו בארוברו. בכלל, עושה רושם שהמטרה היחידה של נקאקסה היא ללכת לים כמה שיותר מוקדם. בנוסף לבארוברו ישנו את מטיאס פרננדס הצי'ליאני. פעם ילד פלא והיום שחקן לא רע. מעבר לכך מדובר בקבוצה אפורה של שחקנים עם ניסיון בליגה אבל כאשר השוער הוא הכוכב של הקבוצה, זה בעצם מעיד על הכל.

הימור מושכל: הכפכפים והשמשיה מוכנים. השאלה היחידה היא האם ישתמשו בהם מוקדם או מאוחר.

שווה מעקב: אם יש שחקן שניתן לקוות שיכניס קצת ניצוץ לקבוצה, זה מרסלו אז'נדה, קשר התקפי בן 18 שנחשב בצ'ילה לילד פלא. כן, בדיוק כמו עמיתו לקבוצה מאטי פרננדס…

מארסלו בארוברו. היחיד שנשאר מהרכש הנוצץ בשנה שעברה.

מארסלו בארוברו. היחיד שנשאר מהרכש הנוצץ בשנה שעברה.

 

פאצ'וקה:

לאחר מכירתו של הכוכב הגדול הירבינג לוזאנו ל PSV ההולנדית, החליטו בפאצ'וקה לנצל את הכסף שנכנס ממכירתו והביא רכש גדול בדמותם של אדסון פוש הצי'ליאני וקייסוקה הונדה היפני שהגיע ממילאן האיטלקית. איך נאמר זאת בעדינות? העובדה ששחקני נוער כמו אריק סאנצ'ס בן ה-18 ורוברטו דה לה רוסה ראו המון דקות משחק במהלך העונה מעידה על גודל הכישלון. פוש אפילו נשלח אחר כבוד בחלון הנוכחי לקרטארו. לעומת זאת להונדה לקח הרבה זמן להתאקלם, אך לקראת סוף העונה הוא סוף סוף הציג את היכולת המצופה ממנו. במידה וימשיך עם היכולת הטובה, פאצ'וקה תהנה מאוד משירותיו. אבל פאצ'וקה זה לא רק הונדה. בלם נבחרת קולומביה אוסקר מוריז'ו ולידו בלם נבחרת ארה"ב עומאר גונזלס הם אחד מצמדי ההגנה היותר טובים בליגה. הקשרים המכסיקנים הצעירים אך מלאי הניסיון אריק גוטיירז וויקטור גוזמן מנהלים את המשחק של פאצ'וקה ובמקרה של גוזמן גם מוציא לפועל כאשר סיים בתור סגן מלך השערים באפרטורה. אמנם החלוץ האורוגוואי המצויין ג'ונתן אורטהויסקאיה עזב לטובת מונטריי, אך כתחליף הביאה פאצ'וקה את סבאסטיאן פאלאסיוס הארגנטינאי מקבוצת הבת טאז'רס קורדובה, ואת החלוץ הפרגוואי וולטר גונזלס שהגיע מאולימפיה בארצו. גם החלוץ הוותיק צ'אקו חימנז שזכה עם פאצ'וקה בקופה סודאמריקנה בשנת 2006 חזר לעונת פרישה.

הימור מושכל: העפלה לפלייאוף. אם כל התלכיד יתחבר, אולי תעפיל לגמר.

שווה מעקב: כבר הרחבתי מקודם על הונדה, והייתה לי התלבטות בין וויקטור גוזמן ואריק גוטיירז. לצערם של השניים יהיה להם קשה להשתחל לסגל הנבחרת ברוסיה, אבל עונה טובה של אחד מהם ואולי הזימון המיוחל יגיע. וגם אם לא, מעבר לאירופה תמיד יתקבל בברכה.

קייסוקי הונדה. לקח לו זמן להתאקלם, אבל פאצ'וקה כבר נהנית מיכולתו.

קייסוקי הונדה. לקח לו זמן להתאקלם, אבל פאצ'וקה כבר נהנית מיכולתו.

 

פואבלה:

הקבוצה "הוותיקה" של פואבלה ראתה את היריבה העירונית הקטנה מצליחה וזה מחזה שאוהדי הקבוצה לא אהבו. הפגנות קבועות מול בעלי המועדון שגם כך נמצא בצרות עקב הלנת שכר לא תרמו לאווירה וליכולת של הקבוצה. ואז קרה למועדון נס: בית המשפט הכריח את הבעלים לשחרר את אחיזתו במועדון השני שהיה בבעלותו (צ'יאפאס שירדה ליגה בעונה שעברה) ופתאום פואבלה הפכה לקבוצה שמבצעת החלטות נכונות. כמו מורליה, גם לפואבלה יש תקציב קטן, אבל רכש נכון ובעיקר הבאתו של המאמן הוותיק והמוערך אנריקה מאזה גרמו לכל הרעש להיעלם. לפחות נכון לכתיבת שורות אלו. לפואבלה אין כוכבים גדולים, אבל ישנם כמה שחקנים ששווים אזכור: השוער הוותיק מויסס מוניוז, הבלם אריק פימנטל וחלוץ נבחרת קנדה לוקאס קאווליני. אליהם יצטרפו כמה שחקני רכש מעניינים: בלם נבחרת פרו אנדרסון סנטה-מריה שהגיע ממלגאר במדינתו, הקשר האורוגוואי כריסטיאן טאבו שהגיע מאטלס וקשר נבחרת בוליביה אלחנדרו צ'ומאסרו שהגיע מהליגה הבוליביאנית.

הימור מושכל: יקוו להבטיח הישארות מוקדם, ייתכן שייאלצו להתמודד עד הרגע האחרון.

שווה מעקב: אלחנדרו צ'ומאסרו. פואבלה מנסה את מזלה והביאה רכש זול ממדינה שבדר"כ לא מספקת שחקנים לליגה המכסיקנית. צ'ומאסרו הציג יכולת טובה במדי דה-סטרונגסט במפעלים היבשתיים של הקונמבול. בפואבלה מקווים שימשיך באותה יכולת גם אצלם.

אלחנדרו צ'ומאסרו וחבר.

אלחנדרו צ'ומאסרו וחבר.

 

קרטארו:

כאשר אני מתאר קבוצה כזאת שהולכת לים מוקדם באופן קבוע לאורך המון עונות, אני נוהג להשתמש בקרטארו. להבדיל מנקאקסה, קרטארו זאת קבוצה עם כמה שחקנים טובים, אבל לא מספיק טובים בתור קבוצה. איך אני מגדיר זאת: אם יש כישרון צעיר שלא מצליח לפרוץ, הוא ימצא את עצמו בסופו של דבר בקרטארו. כמו שציינתי מקודם, בקבוצה ישנם כמה שמות לא רעים בכלל: טיאגו וולפי השוער הברזילאי צריך למצות יותר מהפוטנציאל שלו, כמו גם חלוץ נבחרת פארגוואי אדגר "אל פאחארו" בניטז והחלוץ הברזילאי המוכשר קאמילו סאנווצו. קרטארו לא ביצעה הרבה רכש, אבל הרכש שהגיע הוא איכותי יחסית: אדסון פוש הגיע מפאצ'וקה, מיגל סאמודיו הגיע מאמריקה והבלם הארגנטינאי דייגו נובארטי הגיע מלאון.

הימור מושכל: כמו שכבר הבנתם, אם תעפיל לפלייאוף, זאת תהיה הפתעה. עוד עלולה למצוא את עצמה במאבק הישרדות אם לא תיזהר.

שווה מעקב: אדסון פוש. בשנה שעברה פוש היה השחקן הטוב בליגה וסחב את נקאקסה על גבו. בטורניר האפרטורה במדי פאצו'קה, פוש היה אכזבה ואיבד את המקום בהרכב לאריק סאנצ'ס בן ה 18. מעניין יהיה לראות איזה אדסון נראה בקרטארו.

אדסון פוש. יחוזר ליכולת שלו מהשנה שעברה?

אדסון פוש. יחוזר ליכולת שלו מהשנה שעברה?

 

סנטוס לגונה:

כמו פאצ'וקה, בסנטוס לגונה מאוד מתגאים באקדמיה שלהם והמועדון דוגל בטיפוח צעירים. קבוצות הנוער והנערים של המועדון זוכות בהרבה תארים, ובקיץ האחרון הם מכרו את אוריאל אנטונה למנצ'סטר סיטי (כרגע משחק בחרונינגן ההולנדית בהשאלה) והשאילו את ג'ואאו מאלק לקבוצת הבת של פורטו. בחלון הנוכחי הם מכרו לצ'יבאס שני תוצרי האקדמיה: גאל סאנדובאל ורונאלדו סיסנרוס. במהלך האפרטורה, סנטוס שיחקה עם 5 שחקני הרכב תוצרת בית מתחת לגיל 22. הבעיה היחידה: המאמן החדש דאנטה סיבולדי לא כל כך מאמין בצעירים. יש לו בסגל מלא שחקנים וותיקים ומנוסים, וקשה לראות את הצעירים מקבלים הרה צ'אנסים תחתיו. סנטוס הביאה רכש טוב ומנוסה בדמותם של הבלם האורוגוואי חרארדו אלקובה שהגיע מפומאס וגם את חוסה חואן ואסקס שהגיע מצ'יבאס כחלק מעסקת גאל סנדובל. שחקני הרכש מצטרפים לסגל שכולל את בלם הנבחרת נסטור אראוחו, החלוץ הארגנטינאי חוליו פורץ', הבלם קרלוס איזקרדוש והחלוץ דג'אניני טאבארס מקאבו ורדה.

הימור מושכל: מאבק על מקום בפלייאוף.

שווה לעקוב: נסטור אראוחו. נכון לכתיבת שורות אלו, אראוחו הוא השחקן היחיד שאמור לפתוח בהרכב של הנבחרת במונדיאל שמגיע מהליגה המכסיקנית. כל השאר משחקים מחוץ למכסיקו. בלם שאוהב להתחיל התקפות מבעד לקווי ההתקפה. יכולת טובה שלו העונה, ויש מצב שהוא יעבור לאירופה עוד לפני המונדיאל, כאשר סלטה ויגו, רד-בול לייפציג ובנפיקה ליסבון הוזכרו כמועמדות.

נסטור אראוחו. מעוז ההגנה של סנטוס.

נסטור אראוחו. מעוז ההגנה של סנטוס.

 

טיגרס:

האלופה משופעת הכוכבים צריכה להמשיך ביכולת הטובה שלה וכל דבר למעט העפלה לגמר הפלייאוף אמור להיחשב לכישלון. במקביל טיגרס תרצה גם לזכות באליפות הקונקאקף לאחר שהפסידה בגמר של העונה שעברה לפאצ'וקה. למאמן הברזילאי הוותיק והמשוגע ריקרדו "טוקה" פרטי יש סגל חלומי. יש שיטענו שיש לו את הסגל הטוב ביבשת אמריקה וסגל שלא היה נופל משל הרבה קבוצות באירופה. שחקנים כגון אנדרה פייר ז'יניאק, אדו וארגאס, אנר ולנסיה, חביאר אקינו, הוגו איילה ושוער נבחרת ארגנטינה נאוהל גוזמן הם רק השמות הבולטים בסגל גדול ומשובח של שחקנים. אם יש משהו שיכול להוות נקודת טורפה אצל טיגרס זאת ההגנה היחסית מבוגרת שלה. ישנם שמועות על חיזוק שאמור להגיע בחלון הנוכחי, אך עד עתה לא היה משהו קונקרטי.

הימור מושכל: קל יהיה להגיד גמר הפלייאוף, וסיכוי טוב שזה ייגמר גם באליפות נוספת.

שווה מעקב: נאוהל גוזמן חייב להיות אחד השחקנים הכי מתוסכלים בעולם. מדובר בשוער מצויין של קבוצה מצויינת שמנוסה בזכייה בתארים, ואחד שיכול לקבל מקום בהרכב של המון נבחרות בעולם, אבל לצערו בנבחרת שלו אין סיכוי שזה יקרה. למה? לסיבה קוראים סרחיו רומרו. ולא משנה העובדה שרומרו רואה 2 ורבע דקות משחק בעונה שלמה.

GVV - ז'יניאק, ולנסיה, וארגס. חלויית ההתקפה האימתנית של טיגרס.

GVV – ז'יניאק, ולנסיה, וארגס. חלויית ההתקפה האימתנית של טיגרס.

 

טיחואנה:

טיחואנה לא התאוששה עדיין מעזיבתו של מיגל הררה בקיץ והקבוצה נראתה רע במהלך האפרטורה למרות רכש מרשים שביצעה בקיץ. חוליית ההתקפה של הקבוצה כוללת את החלוצים מילר בולאניוס האקוואדורי, גוסטבו בואו וגם את חואן איטורבה שהגיע מהליגה האיטלקית. לטיחואנה יש לא פחות משבעה ארגנטינאים בסגל, ולא ברור אם כולם יוכלו לראות דקות משחק בליגה או שחלקם ייאלצו לשחק רק במסגרת טורניר הקונקאקף. החוליה החלשה של הקבוצה מהגבול הצפוני בטורניר הקודם הייתה ההגנה, ועל מנת לנסות לפתור את העניין הגיעו מקלוב אמריקה בלם נבחרת פארגוואי פבלו אגילאר ומקרוז אסול הבלם עומאר מנדוסה.

הימור מושכל: לטיחואנה יש קבוצה שיכולה להיאבק על מקום בפלייאוף, אבל היא קודם כל צריכה להימנע ממאבקי הישרדות.

שווה מעקב: גוסטבו בואו. החלוץ הארגנטינאי המצוין הראה לעיתים את היכולת הטובה שלו אך לא בצורה יציבה מספיק. בטיחואנה מקווים שהוא סוף סוף התאקלם, וש "לה-פנתרה" סוף סוף יראה את יכולת כיבוש השערים שלו.

גוסטבו בואו. בטיחואנה ירצו לראות אותו הפוזה הזאת לעיתים קרובות יותר.

גוסטבו בואו. בטיחואנה ירצו לראות אותו הפוזה הזאת לעיתים קרובות יותר.

 

טולוקה:

זוכרים מה כתבתי על קרטארו? אז טולוקה היא בערך אותו הדבר, רק שטולוקה מעפילה כמעט תמיד לפלייאוף. קבוצה ללא כוכבים גדולים אבל כאלו שמרכיבים קבוצה טובה. אם מתעקשים אפשר להזכיר כמה שמות: החלוץ הקולומביאני פרננדו אוריבה שהוא חלוץ ליגה טוב, הקשרים הארגנטינאים הוותיקים פבלו בריאנטוס, רובנס סמבואסה וחסוס מנדס, והקשר ההגנתי אנטוניו ריוס.

הימור מושכל: תעפיל לפלייאוף. לא יותר מזה.

שווה מעקב: אלכסיס ווגה. חלוץ צעיר שחזר מפיעה ארוכה. טולוקה היא הקבוצה הוותיקה בליגה, ושילובו של ווגה בן ה 20 מוריד בצורה דרסטית את ממוצע הגיל בהרכב של הדיאבלוס רוחוס.

אלכסיס ווגה. מכניס רוח צעירה בקבוצה המנוסה של טולוקה.

אלכסיס ווגה. מכניס רוח צעירה בקבוצה המנוסה של טולוקה.

<script async src="//pagead2.googlesyndication.com/pagead/js/adsbygoogle.js"></script>
<ins class="adsbygoogle"
     style="display:block; text-align:center;"
     data-ad-layout="in-article"
     data-ad-format="fluid"
     data-ad-client="ca-pub-3371811972533744"
     data-ad-slot="1425210972"></ins>
<script>
     (adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});
</script>

פומאס:

בעוד שתי הקבוצות האחרות של מכסיקו סיטי חוו טורניר אפרטורה טוב, קבוצת האוניברסיטה של העיר חוותה עונה נוראית. החליפו שם 3 מאמנים, שחקני הרכש שהגיעו לא התאקלמו טוב והצעירים שקיבלו צ'אנס לא הוכיחו את עצמם. לכאורה, יש לפומאס סגל לא רע בכלל: שחקנים כגון מרסלו דיאז וניקו קאסטייו הצי'לי'אנים, פבלו באררה ואלפרדו זאלדיבאר ואברהם גונזלס הקשר הספרדי. לאחר הכישלון בטורניר הקודם, בפומאס הביאו רכש נקודתי לעמדות הבעייתיות. הבלם הספרדי אלחנדרו אריבאס הגיע מדפורטיבו לה קורוניה כתחליף לחרארדו אלקובה שעבר לסנטוס לגונה. המגן השמאלי לואיס פואנטס חזר לאחר השאלה במונטריי ומטיאס "צ'אבו" אלוסטיצה הנפלא הגיע לתמוך בניקו קאסטייו בהתקפה.

הימור מושכל: לכאורה, לפומאס יש סגל ששווה פלייאוף. בפועל, יסיימו את העונה מוקדם.

שווה מעקב: ניקו קאסטייו. בצי'לה מתחבטים מי יהיה המחליף של אדו וארגס בחוד של הנבחרת. שני המחליפים הפוטנציאליים משחקים במכסיקו. פליפה מורה מקרוז אסול עליו הרחבנו מקודם, וניקו קאסטייו. קאסטייו חלוץ מאסיבי יותר ובעל נוכחות רבה יותר ברחבה מאשר מורה, בעוד האחרון יותר מנצל הזדמנויות שנקרות בדרכו. הבעיה האמיתית עם קאסטייו היא הראש: חטף 3 כרטיסים אדומים בטורניר הקודם. אם יסדר את העניין הזה, פומאס וגם צ'ילה ירוויחו חלוץ גדול. תרתי משמע.

ניקולס קאסטייו. האם יצליח לסדר את הראש?

ניקולס קאסטייו. האם יצליח לסדר את הראש?

 

ורהקרוס:

קבוצת הנמל היא ייצוג של כל מה שרע בכדורגל המכסיקני. בעלים שמאיים על האוהדים שאם לא יצביעו למועמד של מפלגה מסויימת הוא יעביר את המועדון לעיר אחרת, משתמש באלימות כנגד בעלי תפקיד של הליגה, משלהב את הקהל ומעודד אותם לתקוף שחקנים של קבוצות אחרות וכל זה רק מחוץ למגרש. מבחינה מקצועית ורהקרוס היא הקבוצה היחידה שנכון לכתיבת שורות אלה, אין לה אפילו שחקן אחד בסגל מתחת לגיל 21. סביר להניח שבמועדון לא ירצו להיקנס ויתנו לאיזה צעיר אחד מקבוצת הנוער לשחק את דקות המינימום, אבל בגדול לורהקרוס יש סגל שמורכב משחקנים זרים זולים וכמה מכסיקנים שנפלטו ממקומות אחרים ורק בורקרוס יזכו לראות דקות משחק. בגזרת הרכש הגיעו לקבוצה קרלוס אסקיבל הוותיק מטולוקה ואלן סנטוס הקשר הברזילאי שחתם בטיגרס והושאל ישירות לורהקרוס.

הימור מושכל: מועמדת מספר אחת לירידה.

שווה מעקב: נקודת האור הכמעט יחידה בורהקרוס היא שוער נבחרת פרו פדרו גאלסה. גאלסה, שמקומו בהרכב הלאומי מובטח, ירצה לשחק טוב בעיקר בשביל לזכות בחוזה בקבוצה אחרת בליגה. סביר להניח שיגיע לקרוז אסול לפני או אחרי המונדיאל כמחליפו של חוסה דה חסוס קורונה שעתיד לפרוש.

פדרו גאלס. לשוער מגיעה הזדמנות בקבוצה טובה יותר.

פדרו גאלסה. לשוער מגיעה הזדמנות בקבוצה טובה יותר.

תודה אדווין קרדונה. מאת: אבילס הורטאדו.

מכירים את "אפקט הפרפר"? משק כנפיים של פרפר קטן בצידו האחד של העולם הופך להוריקן בצידו השני של העולם. אם תשאלו את אבילס הורטאדו, הוא יאשר זאת ללא היסוס. במקרה של אבילס, לפרפר קוראים אדווין קרדונה. עוד נחזור להצטלבות דרכם של קרדונה ואבילס, אבל עוד לפני כן, הנה קצת רקע על אחד השחקנים הכי טובים בליגה המקסיקנית.

אבילס הורטאדו, שחקן כנף/חלוץ שני קולומביאני בן 30, החל את הקריירה באמריקה דה קאלי במולדתו, ולאחר סכסוך עם ההנהלה עבר לקבוצת הדגל של קולומביה: אתלטיקו מדיין. לאחר עונה מוצלחת במדי הירוקים רכשה אותו פאצ'וקה המקסיקנית בסכום שמשוער כ 4 מיליון דולר. הורטאדו היה אמור לשתף פעולה עם אנר ולנסיה האקוואדורי, אך בעוד האחרון הצליח בענק ועבר אחרי המונדיאל בברזיל לווסטהאם בסכום של 18 מיליון יורו, אבילס פשוט נתקע ולא הצליח לשחזר את היכולת הטובה שלו מקולומביה.

בפאצ'וקה החליטו שכדאי לשלוח אותו לקבוצת תחתית על מנת שיתאקלם לחיים במקסיקו בקבוצה בה אין לחץ, והוא נשלח להשאלה בצ'יאפאס. בדרום מקסיקו אבילס פרח. המספרים השתפרו ונראה היה שחדוות המשחק חזרה אליו. לאחר שולנסיה נמכר לאנגליה, בפאצ'וקה החליטו להחזיר אותו, אבל כנראה שהגורל החליט שאבילס ופאצ'וקה זה לא סיפור אהבה. הורטאדו איבד את המקום בהרכב לילד בן 18 שעונה לשם הירבינג לוזאנו, והיה ברור לכולם שאבילס בדרך החוצה. ושוב, אבילס עשה את הדרך דרומה לצ'יאפאס שם הוא התקבל בזרועות פתוחות. לאחר עונה וחצי מצויינות במדי הקבוצה הדרומית, השדים חזרו לרדוף את אבילס: בעלי הקבוצה הלין משכורות לשחקנים, ואבילס חווה דה ז'ה וו. כמו בתחילת הקריירה באמריקה דה קאלי, אבילס מצא את עצמו בורח מבעלי הקבוצה בה שיחק.

אבילס הורטאדו. נכשל בפאצ'וקה, אבל בשאר הקבוצות הצליח בגדול.

אבילס הורטאדו. נכשל בפאצ'וקה, אבל בשאר הקבוצות הצליח בגדול.

להבדיל מתחילת דרכו בקולומביה, הפעם אבילס הגיע עם יכולת מוכחת במדי צ'יאפאס ומיגל "פיוחו" הררה החליט להביא את אבילס כל הדרך מהדרום עד לנקודה הצפונית ביותר במקסיקו ולצרפו לטיחואנה. בקבוצת הגבול הצפוני הכישרון של אבילס פשוט התפוצץ. אם באפרטורה אדסון פוש הצ'יליאני הציג יכולת מצויינת והשאיר את נקאקסה העולה החדשה בליגה, בטורניר הקלאוסורה הבמה הייתה כולה של אבילס. 8 שערים, כולל שער העונה שהיה מועמד לאחר מכן לפרס פושקש של פיפ"א ויכולת מצויינת כיוונו אליו את האורות של כל הגדולות. היה ברור שאבילס יהיה המלפפון החם של הקיץ.

אז איך אדווין קרדונה קשור לכל העניין? בבקשה:

קרדונה היה הכוכב הבלתי מעורער של מונטריי. שחקן כשרוני בצורה מטורפת. תרתי משמע. כאשר קרדונה היה בכושר משחק, הוא היה בלתי עציר. אבל לאדווין יש בעיה אחת גדולה: הראש. הגאונות שלו הפיקה תצוגות כדורגל מדהימות, אבל גם גרמה לו לא פעם לאבד את הראש על המגרש. קרדונה החל מצויין את התקופה שלו במקסיקו, ואפילו הוביל את מונטריי לגמר הפלייאוף מול פאצ'וקה לפני שנה וחצי. אבל אז קרה אותו רגע מכריע, אותו "אפקט הפרפר" שגרם לאדווין להדרדר: במשחק גומלין הגמר, מונטריי קיבלה פנדל אותו ניגש לבעוט קרדונה. דווקא לאחר עונת השיא שלו, הוא החטיא. דורלאן פאבון עוד השווה את הגמר עם גולאסו, אבל אז הגיע ויקטור גוזמן בדקה ה-92 והבקיע עם כל הלב (אוקיי, טכנית בנגיחה) גול של אליפות לטובת פאצ'וקה. קרדונה נשבר. בירידה לחדר ההלבשה הוא מירר בבכי ואפילו מאמנו, אנטוניו מוחמד לא הצליח להרגיע אותו. בעונה שעברה קרדונה מיעט לשחק עקב בעיות משמעת. הוא גם העלה המון במשקל ולא הסתדר עם המאמן. נכון, הוא הבליח פה ושם עם הבזק של גאונות, אבל לכולם היה ברור שקרדונה סיים את הסיפור שלו במונטריי. וכאן נכנס לתמונה אבילס.

קרדונה (מימין) עבר לבוקה, בעוד אבילס הגיע במקומו מטיחואנה.

קרדונה (מימין) עבר לבוקה, בעוד אבילס הגיע במקומו מטיחואנה.

אבילס יכל בקלות להצטרף למאמנו בטיחואנה, מיגל הררה, כאשר האחרון חזר לקלוב אמריקה, ודווח שהוא גם שקל הצעות מאירופה, אבל אבילס קיבל טלפון מדורלאן פאבון שישחק איתו גם באתלטיקו נאסיונאל הקולומביאנית: "בוא למונטריי". במקביל, קרדונה נשלח להשאלה בבוקה ג'וניורס (לאחר שסירב לעבור לפאצ'וקה), וכך נוצר מצב שאבילס מחליף את קרדונה. ייתכן ולא בפעם האחרונה.

להבדיל מהכישלון בפאצ'וקה, במונטריי אבילס הציג יכולת עילאית. שיתוף הפעולה שלו עם דורלאן פאבון היה פשוט מדהים. השליטה של מונטריי העונה בליגה היא משהו מאוד נדיר. הקבוצה של אנטוניו מוחמד פשוט רמה אחת מעל שאר הקבוצות, כולל היריבה הגדולה טיגרס משופעת הכוכבים. למונטריי יש שלל שחקנים בינלאומיים כגון קרלוס סאנצ'ס האורוגוואי, סלסו אורטיז וחורחה "קונחו" בניטז מפארגוואי, סזאר מונטס הבלם של מקסיקו, ומגן נבחרת קולומביה ג'ון סטפן מדינה שחזר למונטריי מפאצ'וקה. אבל מי שללא ספק היו מעל כולם וסחבו את הקבוצה על גבם היו הצמד אבילס את דורלאן. אבילס גם סיים את העונה הסדירה בתור מלך השערים (יחד עם מאורו בוסלי מקלוב לאון) עם 11 שערים. להבדיל משאר השחקנים המוזכרים מקודם, מאמן נבחרת קולומביה, חוסה פקרמן לא לקח בחשבון את אבילס ולא את דורלאן למרות שהיכולת שלהם יותר ממצדיקה זימון לסגל. בעוד שפקרמן נוטר טינה לדורלאן עקב עבירת משמעת שלו בעבר במדי הנבחרת ואין סיכוי שהוא יזומן, סירובו של פקרמן לזמן את אבילס היה תמוה. בתור אחד השחקנים הטובים בליגה המקסיקנית, אבילס הוא בבירור שחקן שיכול לתרום לסגל של קולומביה, ובדומה לאדווין קרדונה יש לו את היכולות להביא הברקות שמשנות משחק ברגע.

אבילס ודורלאן. צמד הקולומביאנים הציגו העונה יכולת פנטסטית.

אבילס ודורלאן. צמד הקולומביאנים הציגו העונה יכולת פנטסטית.

חשוב לציין: לאבילס ישנה אזרחות מקסיקנית והוא יכל להיות מוזמן על ידי חואן קרלוס אוסוריו לסגל נבחרת מקסיקו. אבילס תמיד הצהיר שהוא רוצה לשחק בשביל קולומביה, אבל בגיל 30 החלום שלו לשחק במונדיאל היה נראה רחוק מאוד, והיו דיווחים שהוא שקל לעבור לייצג את מקסיקו. ואז קרה משהו שאבילס לא ציפה לו. יום לפני פרסום הסגל הקולומביאני למשחקי הידידות מוקדם יותר החודש, אוסוריו הרים טלפון לפקרמן והודיע לו: "אם אתה לא מזמן את אבילס, אני אזמן אותו לסגל מקסיקו". יום לאחר מכן שמו של אבילס הופיע ברשימת המוזמנים של פקרמן. ישנם שטענו שפקרמן זימן אותו רק בשביל להוריד אותו מהכוונת של אוסוריו ושהוא לא באמת תכנן לקחת אותו בחשבון לקראת המונדיאל, אבל אז אפקט הפרפר הפרטי של קרדונה ואבילס היכה שנית: קרדונה שוב איבד את הראש, וביצע מחווה גזענית ומיותרת כלפי שחקני דרום קוריאה. קרדונה אמנם התנצל, אך ייתכן והוא יושעה על ידי פיפ"א לחמישה משחקים ובעצם יפסיד את המונדיאל. והנה התפנה מקום בסגל של פקרמן לרוסיה. עוד לפני כן אבילס צריך לנסות ולהצליח איפה שקרדונה נכשל ולזכות באליפות מקסיקו עם מונטריי, אבל ייתכן שבקיץ שקשוק כנפי הפרפר של קרדונה יביא להוריקן בצד השני של העולם. הוריקן "אבילס".

צפו בצ'ילנה של אבילס: