מונדיאל 2018 – סיכום

לפעמים בחיים צריך לקבל פרופורציה מבחוץ. אני קיבלתי אותה מחבר שכדורגל לא מעניין אותו. בכלל. לקח לו כמה ימים, אבל הוא הרים טלפון ואמר: "אתה מכיר אותי. אין לי מושג. אבל אפילו אני יודע שמכסיקו מפסידה בשמינית המונדיאל". ציטוט מדוייק. אכזרי. קר כמו קרח. אבל צודק.

צריך לומר: הייתה תחושה בנבחרת שהפעם המציאות תשתנה. שסוף סוף מחסום השמינית יתנפץ. עבודה נכונה של ההתאחדות ו"העתקת" המודל האירופי של שיטה זהה בכל הגילאים הייה צריכה לשאת פירות. והיא אכן נשאה: הדור הזה זכה באליפות העולם לנערים, המשיך לזכייה באולימפיאדת לונדון והמונדיאל ברוסיה היה אמור להיות נקודת השיא. השחקנים דיברו על זכייה. בהתאחדות כמובן דיברו על שבירת מחסום רבע הגמר ואולי אפילו על הגעה לחצי הגמר. אבל המציאות חזקה יותר מהכל. פעם שביעית ברציפות שנבחרת מכסיקו מעפילה לשמינית, ופעם שביעית ברציפות שהיא מודחת בשמינית הגמר. רק שהפעם מכסיקו לא הודחה בשמינית. בפועל היא הודחה בהפסד לשוודיה.

במכסיקו דיברו המון על קבוצתיות ומנטליות לפני המונדיאל. אין ספק שמכסיקו הוכיחה שיש לה את זה. רק שכנראה עדיין לא מספיק. לולא החמצות מסמרות שיער, מכסיקו יכלה לסיים את המשחק מול גרמניה בניצחון עם 4-5 שערים ברשת של נויר. במקום זאת מכסיקו הגנה בצורה (מוצלחת) על השער החל מהדקה ה-65. שיפור? בוודאי. לנצח את אלופת העולם זה תמיד הישג. במיוחד מול נבחרת שתמיד ניצחה את מכסיקו. במקרה של מכסיקו, לשמור על תוצאה זה הישג גדול יותר. גם בשמינית הגמר בברזיל מול הולנד, מכסיקו עלתה ליתרון משער של ג'יו דוס סנטוס ובחצי שעה האחרונה של המשחק נסוגה לבונקר. מול הולנד זה לא עבד. מול גרמניה, כן. אז הנה, יש שיפור מסויים.

אבל מה שהספיק מול גרמניה (וגם מול נבחרת הקראטה של דרום קוריאה), לא הספיק מול נבחרת עם מנטליות אמיתית. לפני המונדיאל חשבתי ששוודיה זאת נבחרת של חוטבי עצים ושחקן מבריק אחד (פורסברג) ותו לא. האמת? לא הייתי רחוק. אבל מדובר בחוטבי עצים שגם אם יפול עליהם גזע של עץ (או לחלופין גול בדקה ה-95 שגורם להפסד), הם יקומו וימשיכו כאילו לא קרה כלום. וכאן בדיוק מכסיקו הפסידה את השמינית. נכון, למאמן חואן קרלוס אוסוריו יש אחריות ישירה, ונגיע לזה בהמשך, אבל אם לשחקנים של מכסיקו היה חצי מהעוצמה המנטלית של השוודים, לא הייתי מתפלא אם היא הייתה שוברת את מחסום השמינית בקלות. אולי אפילו קובעת הישג חסר תקדים. אבל זה בדיוק מה שחסר למכסיקו. כישרון ממש לא חסר. מנטליות? כן. לא ניכנס לספקולציות מיותרות, אבל סביר להניח שאם מכסיקו לא הייתה מפסידה לשוודיה, היא לא הייתה מגיעה מפורקת לשמינית הגמר. מה שמחזיר אותנו למאמן.

חואן קרלוס אוסריו הוא מאמן טוב. אין עוררין על כך. הוא מקדיש ימים כלילות בשביל להבין את המשחק טוב יותר, ולנסות לשכלל את התיאוריות שלו. אבל המונדיאל הזה חשף לנו חולשה אחת מאוד גדולה שלו: הוא לא מנהיג. ויותר גרוע: הוא בורח מלקיחת אחריות. אוסוריו קיבל את כל מה שהוא ביקש בשביל להצליח. מאמן מנטלי הגיע מספרד, יצירת קשר ישיר עם המועדונים של השחקנים באירופה ולבנות איתם תכנית עבודה משותפת לשחקנים, התעקשות על סגל מלא לגביע הקונפדרציות למרות שחלק מהשחקנים ביקשו לנוח קיץ אחד מכיוון שלא נחו מאז המונדיאל בברזיל, ועוד כמה דרישות שנגעו למתחם האימונים של הנבחרת ברוסיה.

חואן קרלוס אוסוריו. מבין בכדורגל, אבל לא מנהיג.

נכון, המאמן לא משחק ולא ניתן להאשים רק אותו, אלא את השחקנים, אבל כאשר אתה בונה נבחרת בצלמך, האחריות שלך גדולה מהרגיל. אז נכון שההגרלה לא הייתה לצידה של מכסיקו, אבל לאחר הניצחון על קוריאה, פתאום ההגרלה הייתה מאוד חיובית. תיקו של מכסיקו מול שוודיה ומכסיקו נכנסת לצד "הקל" של ההגרלה. אין דרך אחרת לומר זאת: בשורה התחתונה, אוסוריו נכשל. הרי הוא בעצמו הצהיר לפני המונדיאל שהוא מאמין שמכסיקו תלך רחוק יותר מהרגיל. מול שוודיה הוא פשוט קפא. לא הגיב למשחק עד אשר היה מאוחר מידי. מול ברזיל? מסיבת העיתונאים שלו לאחר המשחק אומרת הכל. נכון, הוא היה צריך לתת בראש לניימאר על ההצגות שלו, אבל ברגע שהוא סיים הוא החל לתקף את השופטים ולא התייחס כמעט לתוכנית המשחק שלו וליכולת של נבחרת מכסיקו. לא צריך היה לצפות בתקשורת המכסיקנית שתקפה אותו ללא רחמים, בשביל להבין שזה צורם לעיניים. מפסיק היה לצפות באוסקר טאבארס מאמן נבחרת אורוגוואי או במאמן נבחרת שוודיה לאחר שהם הפסידו. לא חיפשו תירוצים, ואמרו בפה מלא שהנבחרת הטובה ביותר ניצחה.

וכן, לחואן קרלוס אוסוריו יש אחריות מלאה. להעלות את רפא מארקס רק בשביל להוציא אותו במחצית כי הוא היה תשוש, זאת רשלנות, במקרה הטוב. כל בר דעת יודע שמארקס בגילו לא יכול לסחוב 90 דקות. בכלל, רפא לא היה צריך להיות בסגל. מאמן שהוא מנהיג אמיתי היה דואג שהוא יישאר בבית. לואיס אראגונס השאיר את ראול גונסלס הגדול בבית לפני יורו 2008. כולם זוכרים איך הוא התקבל כאשר הנבחרת נחתה במדריד. אפילו העיתונאים שתקפו את אראגונס בצורה הכי חריפה על אי הכללתו של ראול בסגל, חגגו את ההישג ההיסטורי של ספרד. חואן קרלוס אוסוריו לא היה צריך לזכות במונדיאל בשביל להימנע מביקורת. מספיק שהיה מגיע לרבע הגמר. לחואן קרלוס אוסוריו גם היה את התירוץ המושלם להשאיר אותו בבית בדמות חקירה פלילית של ה FBI כנגד מארקס. אך הוא התקפל ללחץ שהופעל עליו. הן על ידי התקשורת והן על ידי בעלי אינטרס במכסיקו. מארקס רצה להגשים חלום: להיות הראשון בהיסטוריה שמשמש כקפטן בחמישה מונדיאלים שונים. אז אוקיי, ניתן להבין שאוסוריו לא רצה להרוס לו את החלום. רק שכל מה שהיה צריך לקרות, זה שמארקס יקבל כמה דקות בתור קפטן באחד המשחקים בגארבג' טיים ואוסוריו היה סוגר את הסיפור. יותר מכך: לאחר שמארקס עלה כמחליף לגוארדאדו במשחק מול גרמניה ושימש כקפטן, מארקס לא היה צריך לראות אפילו דקת משחק אחת יותר בטורניר. בוודאי שלא לעלות בהרכב המשחק החשוב ביותר של אוסוריו מאז שקיבל את המפתחות לנבחרת.

רפא מארקס. אגדה, אבל גם לאגדות יש סוף.

לאחר הביקורת עליו, צריך גם להראות נקודות חיוביות על אוסוריו. אם מניחים בצד את אלמנט המנהיגות,  הוא מבין כדורגל. ברמה הטקטית הטהורה ללא ספק. הוא יכול וצריך ללמד כדורגל. ילדים ונערים שישבו איתו וילמדו ממנו כדורגל, ייהפכו לשחקנים חכמים וטובים מאוד. החיבור שלו לשחקנים הוא מאוד אנושי, וגם שחקני מכסיקו מאוד התחברו אליו ותמכו בו גם לאחר ההפסד לשוודיה. אם ישנו יתרון אחד להמשיך עם אוסוריו, זה אלמנט היציבות. שליחת מסר של ההתאחדות המכסיקנית שלמרות שנכשלים, לא באמת מפסידים, אלא רק לומדים. אם אוסוריו יקבל תמיכה כזאת, וישכיל לתעל אותה לטובת חיזוק הביטחון העצמי שלו ושל שחקניו, אולי, אבל רק אולי, שווה לתת צ'אנס. אוסוריו גם מבין שלמרות שהליגה המכסיקנית היא ליגה חזקה ואיכותית, הצלחה עתידית של הנבחרת  מחייבת מעבר של שחקנים מכסיקנים לליגות האירופאיות. התמודדות קבועה מול השחקנים הטובים בעולם תתרום לשחקן המכסיקני גם הכירות עם כדורגל שונה, וגם לביטחון העצמי. הירבינג לוזאנו הוא חוצפן מטבעו ואין לו פחד אפילו מנבחרת גרמניה, אבל קחו למשל את הקטור הררה. "זורו" הוא בחור שקט מטבעו ומרוב שהוא ביישן הוא כמעט פספס את הקריירה כאשר הוא הושאל לקבוצת הבת של פאצ'וקה כאשר היה בן 20. העונה, עם סרג'יו קונססאו שנתן לו גב ותמיכה, הררה הוביל את פורטו לאליפות כולל הבקעת שער הניצחון באסטדיו דו לוז מול היריבה הגדולה בנפיקה ליסבון, שער שבסופו של דבר היה שווה אליפות. גם מול גרמניה הוא פשוט ריסק את טוני קרוס. לא יודע אם אוסוריו ימשיך או לא, אבל אם כן, אני מקווה שהוא ייתן את סרט הקפטן להררה. מה שמוביל אותי לנקודה הבאה:

אם רוצים לשבור את תקרת הזכוכית, צריך לעבוד על העניין החל משבוע הבא. הדור הנוכחי יפרוש ברובו. ייתכן ויהיו כמה בודדים שיחזיקו מעמד עד המונדיאל בקטאר, אבל מכיוון שחלק לא מבוטל מהדור הנוכחי נמצא בסביבות גיל 30, מכסיקו עתידה לעמוד בפני נבחרת כמעט חדשה במונדיאל הבא. הירבינג לוזאנו, קרלוס סלסדו, חסוס גייארדו (הפתיע לטובה ביכולת בתור מגן שמאלי), אדסון אלברס ואריק גוטיירס (שהושאר על הספסל לטובת רפא מארקס) צריכים להוות שלד לטורניר הבא. הקטור הררה יהיה בן 32 ב 2022 וסביר להניח שיגיע בתור הוותיק המנוסה לטורניר הבא. אולי גם ראול חימנס. כל השאר צריך להיבנות ממאגר הכשרונות העצום של מכסיקו. ולא חסר. יש כמה מועדונים במכסיקו שמקיעים המון משאבים בפיתוח כשרונות מכסיקנים צעירים. אבל מה שחשוב מאוד, זה שכשרונות מכסיקנים יתחילו לצאת לאירופה בגיל צעיר. 22 לכל היותר. כאשר שחקנים יתמודדו ברמות הגבוהות בצורה קבועה, הם לא יקבלו פיק ברכיים כאשר הם יתמודדו מול השחקנים הללו במסגרת המונדיאל. קרלוס סלסדו המחיש זאת בצורה הכי ברורה מול גרמניה. לפני המשחק הוא הצהיר: "אני משחק מול השחקנים הללו בליגה הגרמנית וזוכה בתארים (זכה עם פרנקפורט בגביע על חשבונה של באיירן במינכן), גם במדי הנבחרת אני יכול לנצח אותם". אמר, ועשה. עכשיו תדמיינו 11 שחקנים בהרכב שמשחקים בבונדסליגה, פריימיר ליג, לה-ליגה או סרייה A וזוכרים בתארים. הרי לכם המתכון לשבירת המחסום המנטלי.

כן, שוב פעם נפלנו בשמינית, ושוב פעם נקום. בסופו של דבר תקרת הזכוכית תישבר. ואמוס מחיקו קארחו!!!

1 thought on “מונדיאל 2018 – סיכום

  1. פינגבאק: מונדיאל 2022 – הרכב | Taco De Hummus

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *