גביע הקונפדרציות – תובנות

מקסיקו הפסידה לפורטוגל וסיימה במקום הרביעי בגביע הקונפדרציות. הגיע הזמן לכמה תובנות:

  1. נתחיל עם המובן מאליו: גביע הקונפדרציות הוא טורניר שחסרונותיו כנראה עולים על היתרונות שלו: גזל זמן מנוחה משחקנים לפני שנת מונדיאל, פציעות מיותרות, ונבחרות שלא לוקחות את הטורניר ברצינות. מצד שני, הרצת כלים למתקנים ולמערך הלוגיסטי לפני הדבר האמיתי זה רעיון לא רע. דווקא במקרה של מקסיקו, ייתכן שזה השתלם. נכון, מקסיקו איבדה את קרלוס סלסדו לפציעה שתשבית אותו לכמה חודשים (בפרנקפורט בטח כועסים), וחלק מהשחקנים יקבלו חופשה קצרה יחסית, אבל ישנם כמה דברים שטוב שהתגלו עכשיו, ויש שנה שלמה לתקן אותם. בנוסף, מקסיקו מרבה לשחק מול נבחרות אמריקאיות (צפון, מרכז, ודרום אמריקה) וגביע הקונפדרציות הוא אחד ההזדמנויות היחידות של הנבחרת להתמודד מול האירופאיות מחוץ לגביע העולם.
  2. נשים זאת בצורה ברורה: בהנחה שלא יקרה אסון בלתי צפוי ומקסיקו לא תעפיל למונדיאל, חואן קרלוס אוסוריו צריך להמשיך כמאמן הנבחרת עד לאחר המונדיאל, ובהתאחדות חייבים לצאת בהצהרה הזאת וכמה שיותר מוקדם. התקשורת המקסיקנית מברברת את עצמה לדעת, וכל מיני אינטרסנטים בתקשורת דואגים לללכך על אוסריו בשביל לקדם חברים שלהם. עכשיו חשוב להבין, גם אם מקסיקו תפטר את אוסוריו, ההתאחדות כנראה לא תמנה את ביאלסה, גוארדיולה או מוריניו לאימון הנבחרת, אז אין הבדל גדול בין אוסוריו לשאר המועמדים "הפוטנציאליים"
  3. ולמרות הסעיף הקודם, לא צריך לחסוך ביקורת מאוסוריו. הנטייה חסרת השליטה שלו לרוטציות צריכה להיבדק בחוגים לפסיכולוגיה. זה בסדר לנסות שחקן כזה או אחר בעמדה מסויימת על מנת לעודד תחרות על ההרכב ולנסות לחדש, אבל להחליף הרכבים שונים ושיטות משחק ממשחק אחד למישהו, זה פשוט לא בריא. במקום לעודד תחרות, אוסוריו כנראה פוגע בביטחון של השחקנים שמפחדים לעשות את הטעות הקטנה ביותר בשביל לא לרדת לספסל במשחק הבא. זה ניכר מאוד בעמדת השוער, בו כבר הובהר לאוסוריו שאמנם מותר לו לשתף שוער כזה או אחר במשחק אקראי, אבל הוא חייב להצהיר מי השוער הראשון שלו. בטורניר הזה למדנו שמדובר בממו אוצ'ואה, גם אם אוסוריו לא הצהיר על כך בפומבי.
  4. נחזור לאוצ'ואה בהמשך, אבל עוד לפני כן, צריך לטפל בפיל בחנות החרסינה: רפא מארקז. לצערי זה כנראה לא יקרה, אבל הגיע הזמן לומר תודה רבה, לארגן משחק הוקרה עם טקס מרשים ולהפריש את רפא לגמלאות. למרות כל הניסיון והמנהיגות, אין לו מקום בסגל של מקסיקו. אם המונדיאל בברזיל הוא כבר היה על תקן הוותיק המנוסה, ברוסיה הוא כנראה יהיה מבוגר שמהווה מעמסה. אין לו מקום בהגנה ואפילו בקישור האחורי יש כמה וכמה אופציות טובות יותר. נכון, אף אחד מהתחליפים שלו לא מתקרב לרבע ממה שרפא עשה , במהלך הקריירה, אבל לא ניתן להתעלם מהעובדה שהגוף שלו כבר לא מחזיק מעמד. אבל כמו שזה נראה, רפא, שרוצה להיות הקפטן בפעם החמישית ברציפות במונדיאל ברוסיה, אכן יענוד את הסרט.
  5. ואם כבר בהגנה עסקינן: אוסוריו חייב להתמקד בשיטה שתיתן למקסיקו איזון הגנתי. הקטור מורנו הוא אחד הבלמים הטובים בעולם, ודייגו רייס וקרלוס סלסדו הם בלמים לגיטימים בכמעט כל קבוצה אירופאית. מצד שני, מיגל לאיון הוא המון דברים, אבל מגן הוא לא. אין דרך אחרת לומר זאת: לאיון חייב להיחשב כחלק מחוליית הקישור (ואולי אפילו התקפה). דווקא כאן לאוסוריו יש הזדמנות פז לנסות את אחת הרוטציות שלו ולזמן שחקנים יחסית חסרי ניסיון בינלאומי שיתפסו את עמדת המגן. האמת? הוא אפילו כבר עשה זאת עם לואיס רייס, המגן השמאלי של אטלס שהראה יכולת לא רעה בכלל בעמדת המגן. עכשיו הגיע הזמן למצוא מישהו לאגף ימין.
  6. החלק הכי חזק של מקסיקו הוא ללא ספק חוליית הקישור. אנדרס גוארדאדו, מרקו פביאן, הקטור הררה ויונתן דוס-סנטוס הנפלא מרכיבים חוליה איכותית מאוד. תוסיפו כאן גם את אורבלין פינדה ואריק גוטיירז הצעירים המוכשרים והרי לכם חוליית קישור שלא נופלת מהרבה נבחרות אחרות. בכלל, בטורניר האחרון, הררה הזכיר שוב את היכולת שלו לאחר שבעונה האחרונה איכזב קצת מדי פורטו. ודוס-סנטוס? ללא ספק המוכשר מבין האחים, ושחקן שכל מאמן בעולם היה רוצה לצאת איתו לקרב.
  7. בהתקפה יש למקסיקו מיקס מעניין: צ'יצ'אריטו תמיד חלוץ שעובד קשה וראול חימנז ואוריבה פראלטה הם חלוצים שיכולים להחליף אותו בכל רגע נתון. בכנפיים, יש למקסיקו מאגר פשוט בלתי נתפס של כישרון: קרלוס ולה, "טקאטיטו" קורונה (שהמיסתורין סביבו עדיין לא פוענח), והירבינג לוזאנו, שעומד לפני שנה מאתגרת מאוד במדי PSV ההולנדית. אם שחקני האגף יגיעו בכושר למונדיאל, חלוצי הרחבה יהנו, ואילו הרבה מגינים יסבלו מהם ברוסיה 2018.
  8. הבטחתי שנחזור אליו, אז הנה שני הסנט שלי על ממו אוצ'ואה: אניגמה לא פתורה. שוער שחוטף 80 שערים במדי גראנדה (למרות שהאשמה שם היא בעיקר באין הגנה), ומגיע לטורניר בילאומי בקיץ ומציג יכולת שיא. דבר דומה קרה לאחר המונדיאל בברזיל. אז אוצ'ואה ביצע טעות ובחר במלאגה למרות הצעות ממועדונים גדולים יותר. הפעם, ממו כנראה יבחן טוב את האופציות שלו וייבחר בחכמה. העובדה שהיום יש לו דרכון אירופאי (לעומת 2014), רק תועיל לו למצוא מועדון. ישנם כל מיני שמועות (פורטו במידה וקסיאס ילך, בנפיקה ליסבון ועוד כמה). ניאלץ לחכות לשבועות הקרובים ולראות היכן הוא ימצא את עצמו.
  9. העניין הבא קשור לגישה. מה הכוונה? אני מתכוון לגישה מנטלית. בשלב הבתים, מקסיקו היא פשוט קבוצה מלהיבה. משחקים טוב ולא מפחדים משום נבחרת. זה היה כך במונדיאל בברזיל וגם כן בטורניר הקונפדרציות. ואז מגיע שלב הנוק-אאוט וכולם מאבדים את הראש. המטרה הכי חשובה של אוסוריו במונדיאל הקרוב: לעבור את שלב שמינית הגמר. לא משנה אם מקסיקו תשחק מול גרמניה או אנדורה. הדור הנוכחי זכה במונדיאל הנערים בשנת 2005 ויודע מהו טעם הזכייה בתואר בינלאומי. כיום בגיל 29-30, השחקנים הללו נמצאים בשיא הקריירה שלהם וזאת כנראה ההזדמנות האחרונה של רובם לשחק בטורניר הגדול מכולם. ייתכן וזאת רק משאלת לב, אבל אם מקסיקו תשבור את המחסום המנטלי של שמינית הגמר, היא תוכל להגיע רחוק מאוד. כישרון לא חסר. מה שמוביל אותי לנקודה הבאה:
  10. לצערנו, התבכיינות לשופט הפכה לטקטיקה שמנצחת משחקים. תנסו לראות משחק של ספרד עם בוסקטס או ארגנטינה עם מסצ'ראנו ותראו שעל כל פיפס קטן הם רצים לשופט בצרחות. שלא נדבר על וידאל בצ'ילה. השופטים אמנם יכחישו זאת, אבל הרי מדובר בבני אדם, והלחץ הזה משפיע עליהם גם אם רק בתת מודע. נדיר לראות חבורה של 5-6 שחקני מקסיקו רצים באמוק לשופט וצורחים עליו עד כלות הנשמה בגלל עבירה זניחה או טעות שיפוט שאינה קריטית לתוצאה. ואולי צריך להתחיל להפעיל לחץ על השופט. במשחק מול ניו-זילנד, אחד משחקני ההגנה של הקיוויז פשוט ניסה לרסק להקטור הררה את הרגל והתפתחה מהומה. במקום שחבורה של שחקני מקסיקו תקיף את השופט ותצרח עליו שאינו עושה את עבודתו (כן, עבודת השופט בראש ובראשונה היא שמירת בריאות השחקנים), שחקני מקסיקו החליפו מהומות עם שחקני ניו-זילנד. חואן קרלוס אוסוריו התעמת עם מאמן היריבה. אף אחד לא פנה בכלל לשופט, שבסופו של דבר שלך צהוב רק לאחר ששופט הוידאו הפסיק את המשחק פעמיים והכריח אותו לשלוף כרטיס. הגיע הזמן לשחק את המשחק. כן, גם אם זה כולל התנפלות על השופט. הרי הצד השני יעשה זאת ממילא.
  11. לא קשור באופן ישיר, אבל הגיע הזמן שהקבוצות המקסיקניות יתנו צ'אנס לצעירים. כיום יש 3 קבוצות שמטפחות צעירים והשאר מביאות זרים זולים בכמויות. נכון, פה ושם יש איזה שחקן צעיר שמנצל את ההזדמנות ופורח גם בקבוצות שאינן צ'יבאס, פאצ'וקה או סנטוס לגונה, אבל אין באמת מדיניות בעניין. מדובר בסטטיסטיקה פשוטה: יותר צעירים מקבלים הזדמנות, מאגר השחקנים הפוטנציאלים גודל וכך גם היכולת של המאמן להביא מחליף במידה והוא צריך.

עכשיו, שהשחקנים ירוצו לנוח כי העונה תתחיל מוקדם. המטרה של הנבחרת תהיה להבטיח את ההעפלה למונדיאל כבר בספטמבר, כך שניתן יהיה לעבוד על תכנית מסודרת לקראת המונדיאל כ 10 חודשים מראש.

ואמוס מחיקו!!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *