מחושך לאור

29 למרץ 2016 היה למשך כמה שעות אחד הימים המאושרים בחייו של מטיאס אלוסטיצה, אז חלוצה של פואבלה. לאחר שנולדו למטיאס ולאשתו שני בנים, נולדה לזוג תינוקת. בתור אנשים מאמינים, החליטו מטיאס ואשתו לקרוא לתינוקת גואדלופה, על שם הקדושה של מקסיקו. משפחת אלוסטיצה היא ארגנטינאית, אבל הזוג רצה להראות את חיבתו למקסיקו בה מטיאס משחק החל משנת 2012 ולכן קראו לתינוקת כך.  אבל אז קרה אסון: בתוך כמה שעות התדרדר מצבה של התינוקת והיא נפטרה עוד באותו היום. אין דבר יותר קשה בעולם שלנו מאשר להורה לאבד את ילדו.

אלוסטיצה ביקש דרך סוכנו שיעזבו אותו בשקט, על מנת שיוכל לבלות עם משפחתו ולהתאושש מהאסון. כל המועדונים והתאחדות הכדורגל במקסיקו פרסמו הודעות תנחומים וכך גם קהלי כל הקבוצות. לקח לאלוסטיצה בערך חודש, אך הוא חזר למגרשים ובמשחק הראשון שהוא חזר, הוא גם הבקיע מול צ'יאפאס. זה היה רגע מרגש מאוד: אלוסטיצה ירד על ברכיו, הרים את ידו וראשו לשמיים והקדיש את השער לבתו המנוחה. כל חבריו לקבוצה רצו לחבק אותו ולתמוך בו, ואלוסטיצה פשוט נשבר. הוא החל למרר בבכי וניכר היה שקשה לו לשלוט ברגשותיו (באופן טבעי כמובן). בראיון שאלוסטיצה נתן לפני כמה שבועות, הוא נשאל על אותה תקופה ועל האמונה שלו. אלוסטיצה, בעיניים מלאות דמעות, דיבר בגלוי על משבר אמונה ועל מחשבות פרישה מכדורגל בעקבות מות התינוקת, אך למרות האסון הוא החליט להרים את הראש, להשקיע את כולו ולהמשיך הלאה. המוטיבציה שלו היא המשפחה שלו. אלוסטיצה לא הפסיק לדבר על שני בניו בהמהלך הריאיון, וניתן היה להבין שהם המנוע שנותן לו את היכולת להמשיך לאחר אירוע טראומתי שכזה.

בוידאו: משחק החזרה של אלוסטיצה לאחר מות בתו.

ההתאוששות לא הייתה פשוטה. למרות שהבקיע מיד לאחר חזרתו למגרשים, אלוסטיצה לא שיחק טוב ומיעט להבקיע. אף אחד בפואבלה לא כעס עליו כמובן, אבל היה ברור שמשהו צריך להשתנות. זה אמנם לקח זמן, אבל כחלק מתהליך השיקום החליטה משפחת אלוסטיצה לשנות אווירה ולעבור למקום אחר בו לא יהיו זכרונות רעים. ההזדמנות נקרתה לרגלו של השחקן: אטלס גואדלחרה חגגה 100 שנה להיווסדה והחליטה לפתוח את הכיס ולחזק את הקבוצה על מנת להצליח ולשנות את התוצאות הרעות של השנים האחרונות. מפה לשם, בינואר האחרון הצטרף החלוץ הארגנטינאי "לשועלים".

אטלס זה אחד המועדונים ההיסטוריים של מקסיקו. במועדון גדלו שחקנים כמו אנדרס גוארדאדו ורפא מארקז, שחזר בשנה שעברה על מנת לסיים את הקריירה במועדון נעוריו. העניין הוא שלמעט אוהדיה, במקסיקו אטלס נחשבת למועדון "המשני" של העיר גואדלחרה, כאשר היריבה המרה היא כמובן צ'יבאס. המשחקים בין הקבוצות תמיד מייצרים אווירה והרבה באזז, ובשנים האחרונות גם כדורגל טוב והרבה אירועים. לצערם של אוהדי אטלס, במפגשים בין הקבוצות, כמעט תמיד רגלה של צ'יבאס על העליונה, ואוהדי השועלים חוזרים הביתה חפויי ראש.

נחזור לאלוסטיצה. השחקן, שהחל את הקריירה שלו בצ'קאריטה ג'וניורס הארגנטינאית ולאחר מכן ניסה את מזלו באלבסטה הספרדית אך ללא הצלחה מרובה. לאחר החוויה הספרדית הקצרה, הוא חזר לארגנטינה לעונה אחת לשחק במדי ארסנל. לאחר מכן עבר אלוסטיצה לשחק במדי דפורטיבו קיטו האקוודורית לפני הגיע לפואבלה בה שיחק החל מ – 2012 (למעט חצי עונת השאלה בפאצ'וקה), עד שעבר בינואר האחרון לאטלס. המעבר שלו עשה לשני הצדדים רק טוב. הוא הבקיע 8 שערים ובישל עוד 4 ב-14 משחקים והראה יכולת משובחת. מעבר לתרומה המספרית, אלוסטיצה הראה המון אופי ומנהיגות, ובהיעדרו של מארקז עקב פציעה, הוביל החלוץ את חבורת השחקנים הצעירים של אטלס לפלייאוף. בסיבוב הראשון של הפלייאוף תשחק אטלס מול היריבה העירונית המרה. אף אחד במקסיקו לא מצפה מאטלס לקחת אליפות, אבל מבחינתם של אוהדי הקבוצה, אם אלוסטיצה יוביל אותם לזכייה בתואר, במיוחד שהדרך לזכייה עוברת בניצחון בצמד המפגשים מול צ'יבאס, הם יוכלו להסתכל לשמיים ולומר:

"GUADALUPE, TU PADRE ES UNA LEYENDA".

 

מטיאס אלוסטיצה חוגג במדי אטלס. יחגוג גם מול צ'יבאס?

מטיאס אלוסטיצה חוגג במדי אטלס. יחגוג גם מול צ'יבאס?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *