חוק הצעירים – הצלחה מסחררת

אין חובב כדורגל שלא מכיר שחקנים כמו צ'יצ'אריטו, אנדרס גוארדאדו או אפילו את הקטור מורנו. שחקני נבחרת מכסיקו עם המון ניסיון בליגות הטובות באירופה, ועם המון ניסיון בינלאומי. מה שפחות ידוע על השלושה הללו, זה שייתכן שאף אחד מהם לא היה מגיע להיכן שהוא היום. שלושת השחקנים הללו הם הדוגמא הבולטת והמנצחת להצלחתו של "חוק הצעירים" שהונהג במכסיקו לפני עשור. בגדול: חוק שנועד לתת צ'אנסים לשחקנים מכסיקנים צעירים. ולא, כמובן שאיני טוען שהם אינם מוכשרים וללא מוסר עבודה טוב, אלא שייתכן בהחלט שלולא הדלת שנפתחה בפניהם תודות לחוק הצעירים, ייתכן והם לא היו מצליחים לבצע את הפריצה המיוחלת.

לאחר הזכייה השניה של נבחרת הנערים של מכסיקו באליפות העולם לנערים בשנת 2011, בוטל חוק הצעירים. הנחת העבודה בהתאחדות המכסיקנית הייתה שמאמנים יראו את ההצלחה של הנבחרות הצעירות של מכסיקו ויתנו לצעירים צ'אנס ללא צורך בחוק שיחייב אותם לעשות זאת. מה לעשות שבכדורגל העולמי, טורניר הצעירים היחיד שבאמת מהווה איזו שהיא אינדיקציה ליכולות והצלחה של שחקנים, הוא המונדיאליטו (עד גיל 20). הסיבה? זה הטורניר היחיד בו שחקנים כבר משחקים במסגרות הבוגרים ויש להם ניסיון אמיתי בעולם הכדורגל. וגם אז, לא תמיד מדובר באינדיקציה מדוייקת.

כך, מאותו סגל שזכה באליפות העולם ב 2011, ישנם כיום רק חמישה שחקנים שמשחקים בליגה הבכירה (4 במכסיקו ואחד בפורטוגל). כל השאר משחקים בליגת המשנה במכסיקו או ללא קבוצה. גם השחקנים שהצליחו לשרוד, עברו מסע לא פשוט, ואף אחד מהם אינו שחקן מוביל. בסה"כ, יש לכל החמישה ביחד רק 3 הופעות בנבחרת הבוגרת. וזה לא שהשחקנים הללו לא מוכשרים. אלא שהתחרות וסדר העדיפויות של בעלי הקבוצות היא שונה, ולמעט כמה מועדונים בודדים, קידום שחקנים צעירים אינו נמצא בראש סדר העדיפויות. לפני שנמשיך, צריך להסביר כמה עובדות לגבי הליגה במכסיקו:

עונת משחקים במכסיקו מחולקת לשני טורנירים, אפרטורה וקלאוסורה. כל טורניר מחולק לשני שלבים: הליגה הסדירה (17 מחזורים) ושלב הפלייאוף אליו עולות מקומות 1-8. השיטה הזאת יוצרת המון מתח ועניין בליגה, ואין עוררין על כך שקבוצה שקורסת בטורניר אחד, יכולה לתקן במהלך הפגרה ולהצליח בטורניר שלאחריו. נקודת התורפה היא שבעלי הקבוצות (לא כולם, אבל רובם), וגם האוהדים, רוצים בהצלחה מיידית של הקבוצה. בעצם, השיטה הזאת מונעת תכנון וחשיבה לטווח ארוך (שוב, ישנם יוצאי דופן), וכשאין תכנון לטווח ארוך וההצלחה חייבת להגיע באופן כמעט מיידי, אין זמן לניסויים וסיכונים בדמות שילוב שחקנים צעירים ללא ניסיון. אלמנט נוסף ומאוד חשוב, זה מספר הזרים בליגה. במכסיקו מותר לשלב 5 זרים בליגה, אך לא רק זאת: כל קבוצה יכולה לשלב בנוסף לחמשת הזרים, גם ארבעה מתאזרחים. אם לוקחים בחשבון שתהליך התאזרחות במכסיקו הינו קצר יחסית (בין שנתיים לשלוש), נוצר מצב שלהרבה קבוצות ישנן עוד כמה זרים במסווה של מתאזרחים. נכון, חלק קטן מאוד מהמתאזרחים הללו גם בוחר לייצג את נבחרת מכסיקו, אבל מדובר במספר שבטל בשישים. ביחוד לאור העובדה שפיפ"א מחייבת מתאזרחים לשחק 5 שנים בליגה מסויימת בשביל להיות זכאי לייצג את אותה המדינה. נקודה נוספת היא העובדה שהמון פעמים אותם שחקנים זרים, מגיעים יחסית בזול ועלות השכר שלהם היא נמוכה. כך, שחקנים מכל דרום אמריקה מגיעים במספרים גדולים לליגה במכסיקו תמורת עלות נמוכה לבעלי המועדונים, ורק חלקם הקטן באמת מצדיק את הקרדיט. כך נוצר מצב שבעלי המועדונים מעדיפים "להמר" בזול על שחקן זר עם ניסיון מליגה בכירה במדינה שלו, ובמקרה הגרוע שההימור לא צלח, הוא לפחות היה הימור זול. דרך אגב, גם השחקנים הזרים שבאמת מצליחים, עולים הרבה כסף לבעלי המועדונים במוקדם או מאוחר. שחקנים כמו דורלאן פאבון הקולומביאני, שהינו אחד הזרים הטובים בליגה, מרוויחים במכסיקו משכורת יפה שאינו יכול להרוויח באירופה, ובוודאי שלא בקולומביה.

מורנו, גוארדאדו וצ'יצ'אריטו. חוק הצעירים תרם לפריצה שלהם.

כמו בכל דבר בחיים, גם למציאות הזאת ישנה כמה חריגים: מועדונים כמו צ'יבאס (שמשחקת רק עם שחקנים מכסיקנים), סנטוס לגונה ובייחוד פאצ'וקה, דואגות לטפח שחקנים צעירים. בצורה מפתיעה (או שלא), בשלוש בשנים האחרונות, כל שלושת הקבוצות הללו זכו כל אחת באליפות טורניר. כן, עם מספר לא מבוטל של שחקנים צעירים בסגל. בשנה האחרונה גם באטלס גואדלחרה החליטו ללכת לכיוון הזה, אך שם הפירות עדיין לא נקטפו. המצב שנוצר הוא, שרוב נבחרות מכסיקו הצעירות מורכבות משלושת המועדונים הללו. בנבחרת שייצגה את מכסיקו באליפות העולם עד גיל 20 בשנה שעברה, רק 5 שחקנים בסגל הגיעו מקבוצות אחרות בליגה. כל השאר הגיעו משלושת המועדונים הנ"ל.  במדינה כמו מכסיקו, על 120 מיליון תושביה, המצב הזה היה מתכון לכישלון. וגם בהתאחדות כבר הבינו זאת.

במקביל, הוקם בשנה שעברה על ידי שחקני הנבחרת הבוגרת, איגוד שחקנים עם שיניים. שחקנים כמו אנדרס גוארדאדו, רפא מארקס ועוד, הובילו מהלך עם איגוד השחקנים החדש שבמידה וחוקי ההעברות (נושא אחר אך כאוב מאוד) וחוק מספר הזרים לא ישתנה, השחקנים לא ישחקו וישביתו את הליגה. בעלי המועדונים איימו בקנסות ובתביעות כנגד ארגון השחקנים, אך כשאתה גר בבית מזכוכית, אל תזרוק אבנים. חוקי ההעברות וחוקי בעלות הכפולה על מועדונים במכסיקו אינם תואמים את חוקי ההעברות של פיפ"א, וארגון השחקנים איים להשבית את כל מסגרות הכדורגל במדינה (כולל השעייה פוטנציאלית של הנבחרת מהמונדיאל). מול סיכוי, ולו הקלוש ביותר שדבר כזה יקרה, מנהלת הליגה וההתאחדות נכנעו ונכנסו למו"מ כאשר רגלם על התחתונה. אי השתתפות של מכסיקו במונדיאל ברוסיה, משמעותה בלאגן לא קטן, שמלווה באופן פוטנציאלי באלימות מאוד גדולה. לאחר מו"מ מתיש, במנהלת הבינו שאין להם סיכוי והחזירו את חוק הצעירים כחלק מהטורניר הנוכחי. אך מה היא משמעות חוק הצעירים?

חוק הצעירים קובע שכל קבוצה חייבת לשתף צעירים מכסיקנים בלבד עד גיל 20 שנה ו – 11 חודשים (נכון ליום פתיחת הטורניר), למספר מינימום של 1000 דקות במהלך העונה הסדירה, דקות שייצברו במהלך הפלייאוף אינן נחשבות לספירה. אין חשיבות אם כל הדקות ייצברו על ידי שחקן אחד בלבד או יחולקו בין מספר שחקנים, כל עוד הקבוצה תעמוד במספר המינימום. אי עמידה בתנאי הסף, תגרע מהקבוצה 3 נקודות במהלך הליגה וקנס כספי משמעותי. בנוסף, קבוצה שלא עמדה בתנאי הסף, תיאלץ להוסיף את מספר הדקות שהחסירה לטורניר הבא. לדוגמא: אם טיגרס שיתפה שחקן רק 600 דקות במהלך טורניר האפרטורה, היא תיאלץ להוסיף 400 דקות לטורניר הקלאוסורה. בעצם 1400 דקות. על מנת לתת לקבוצות זמן להתאקלם, הוסכם שבטורניר האפרטורה יהיו שני מספרי מינימום: 1000 דקות ו 765 דקות, עם חלוקה שונה: קבוצה שלא תצליח לעמוד בתנאי המינימום של 1000 דקות אך כן תצליח לעמוד בתנאי המינימום של 765 דקות, לא תיקנס ולא יורדו לה נקודות, אך תיאלץ להוסיף לטורניר הקלאוסורה את הפרש הדקות שנותר מתחת ל 1000 דקות. קבוצה שלא תעמוד גם בתנאי הסף של 765 דקות, תיקנס כלכלית וגם ב3 נקודות. כבר אומר: אין אף מועדון אחד שלא עמד בתנאי הסף של 765 דקות, כאשר 14 מתוך 18 המועדונים עמדו גם בתנאי הסף של 1000 דקות. אטלס גואלחרה לקחה את העניין ברצינות רבה מאוד (ויש שיגידו בצורה קיצונית למדי), ושיתפה שחקנים צעירים למספר כולל של לא פחות מ 5,990 דקות! ווראקרוס היא הקבוצה עם מספר הדקות המועט ביותר עם 785 דקות. ומה מעניין באמת? שתי הקבוצות נכשלו השנה. אטלס סיימה במקום ה -17 ואילו ווראקרוס סיימה מקום אחד מתחתיה כאחרונה בליגה.

אך הדבר החשוב ביותר? החוק נכנס רק העונה לתוקף, וכבר אין ספק שמדובר בהצלחה אדירה. מספר השחקנים הצעירים שפרצו השנה בליגה הוא הגבוה ביותר מאז אותו החוק לפני עשור. מאמני הנבחרות הצעירות כבר מתראיינים בכל מקום ומציינים לטובה את העובדה שיש להם מגוון רחב של שחקנים לבחירה, והנבחרת הבוגרת של מכסיקו שתחל תהליך הצערה והחלפת דורות כבר נהנית ממאגר שחקנים פוטנציאלי גדול ומגוון יותר. לא אלאה את קהל הקוראים בעוד פרטים, ולמרות שלא חסרים שחקנים שפרצו, אתן כמה דוגמאות מצוינות להמחשה:

אלכסיס ווגה – טולוקה:

אלכסיס ווגה חגג השבוע (שורות אלו נכתבות בשבוע האחרון של נובמבר) יום הולדת 21. ווגה הינו חלוץ מטרה שביצע את הופעת הבכורה שלו לפני כמעט 3 שנים ונחשב לאחד הכשרונות המבטיחים במכסיקו. רצה הגורל והבחור הצעיר ספג כמה פציעות קשות שעיקבו את ההתפתחות שלו ואף סיכנו את הקריירה המאוד קצרה שלו בשלב מסויים. גם לאחר שהחלים, ווגה בקושי זכה לקרדיט ממאמנו בקבוצה הרנן כריסטנטה, שהעדיף להעלות בהרכב חלוצים זרים כגון פרננדו אוריבה הקולומביאני ואלכסיס קאנלו הארגנטינאי. כך, ווגה ראה דקות מועטות פה ושם, אך התקבל כבר הרושם שהנה, עוד כישרון מכסיקני צעיר הולך לאיבוד. המקרה של ווגה, הוא אחת הדוגמאות הבולטות והמוצלחות לחיוניות חוק הצעירים. לאחר שבהנהלת המועדון הבינו שהם יהיו חייבים לשתף צעירים, הם החליטו שיש להם יהלום ביד, ובמקום לנסות להביא מישהו שלא מכיר את המערכת או חסר ניסיון לחלוטין, הם הימרו על ווגה. כך, למורת רוחו המוצהרת של המאמן כריסטנטה, נמכר פרננדו אוריבה לפלמנגו הברזילאית, והובהר לכריסטנטה שאת עמדת החלוץ הפותח השנה יאייש אלכסיס ווגה. כריסטנטה עוד ניסה למחות, אך הנהלת טולוקה הבהירה לו שההחלטה לא ניתנת לשינוי, ושהוא מוזמן לעזוב. כריסטנטה, שהיה שוער המון שנים במדי טולוקה ונחשב סמל של המועדון, מחל על כבודו, והרוויח בגדול: ווגה אמנם סיים את העונה רק עם 6 שערים ו 2 בישולים בתוך 18 משחקים, אבל סגנון המשחק שלו שפותח המון שטחים לחבריו להתקפה, ויוצר לחץ על משחק ההגנה של הקבוצה היריבה, קנה את עולמם של אוהדי הקבוצה ובשילוב העבדה שהוא שחקן בית, הפך לאהוב האוהדים.

 

דייגו לאינס – קלוב אמריקה:

אולי הכישרון הכי גדול שיש למכסיקו להציע. ביצע את הבכורה במדי הבוגרים בגיל 16 וחצי, וסביר להניח שהיה משחק מידי פעם בכל מקרה. אז למה הכנסתי אותו לכאן? כי כמו ווגה בטולוקה, חוק הצעירים מחייב את מיגל הררה לשתף את לאינס יותר ממה שהמאמן היה רוצה, ולמיגל הררה גם אין בעיה להודות בכך. רק בשביל הקונטקסט: קלוב אמריקה היא הסמל למועדון העשיר בבעלות רשת התקשורה הגדולה במכסיקו. המועדון שתמיד מביא שחקני רכש יקירים ותמיד מתמודד על כל התארים. לא המועדון שדואג לטפח שחקנים צעירים, וגם אם הוא מביא שחקני רכש צעירים (המגן חורחה סאנצ'ס בן ה-20 שהגיע מסנטוס לגונה), מגיעים לאחר שפרצו במועדונים אחרים ובעצם כבר לא נחשבים "הימור לא מנוסה". לאינס מתמודד על המקום בהרכב עם חבורה של שחקנים בינלאומיים בעלי ניסיון, ולמרות זאת הציג יכולת טובה יותר וכמובן אטרקטיבית ושובה את העין. לאינס כבר נחשב שחקן סגל הנבחרת הבוגרת, למרות שבגלל גילו הצעיר הוא גם צפוי להשתתף במונדיאליטו שייתקיים בפולין בחודש מאי. לאינס לא צפוי להישאר במכסיקו יותר מידי זמן. שורה של מועדונים באירופה עוקבים אחריו וסביר להניח שבקיץ הוא יעבור ליבשת הישנה. אבל כבר עכשיו, בקלוב אמריקה כבר מדברים על השחקנים הבאים בתור שיקבלו את הצ'אנס לעלות לקבוצה הראשונה מקבוצת הנוער. לאינס הוכיח שגם במועדונים כמו קלוב אמריקה, אם באמת רוצים, ניתן לטפח שחקנים צעירים. חוק הצעירים הוא הכלי שמאפשר למועדון לעמוד מול האוהדים שדורשים תארים בכל מחיר, ולהבהיר שתארים היא מטרה חשובה, אבל טיפוח צעירים היא מטרה חשובה לא פחות.

 

רוברטו אלבארדו – קרוז אסול:

רוברטו אלבארדו בן ה-20 ביצע את הבכורה שלו בהיותו בן 15 במדי קבוצת הבוגרים של סלאיה מליגת המשנה ואת הופעת הבוגרים שלו בליגה בכירה ביצע במדי פאצ'וקה בהיותו בן 17. בשנה שעברה הוא היה השחקן הכי חשוב בעונה המוצלחת של נקאקסה. בקיצור, "פיוחו" אלבאראדו לא באמת היה זקוק לחוק הצעירים בשביל לפרוץ. אז למה הוא כאן? התשובה היא לא פחות ממדהימה: בקרוז אזול התסכלו לקבוצות הנוער שלהם, וגילו שהזנחה מתמשכת של אקדמיית הכדורגל של המועדון הביאה למצב שלמעט הקשר מיסאל דומינגס, אין לקבוצה שום שחקן צעיר שיכול לעלות ולהצליח במסגרת התובענית של קרוז אסול. דומינגס אכן הועלה לסגל הקבוצה הבוגרת, אך כבר מראש יכלו לצפות בעיה: דומינגס הינו חלק מנבחרת הנוער, ומראש היה ניתן לחזות שהשתתפותו במסגרת הנבחרת תגרע כמות לא מבוטלת מדקות המשחק הפוטנציאליות שלו (בנוסף לעובדה שחס וחלילה הוא יכל היה לסבול מפציעות). כך, החליטו בהנהלת קרוז אסול "לרכוש" דקות משחק, ורוברטו אלבארדו הגיע אחר כבוד מנקאקסה תמורת מזוודה מלאת מזומנים שעשתה את הכיוון ההפוך. נציין כמובן שאלבאראדו השתלב מצויין והמשיך להציג יכולת מופלאה גם במדי קרוז אסול והיה אחד השחקנים המובילים של הקבוצה שסיימה את הליגה הסדירה במקום הראשון. כמובן שאלבארדו נחשב לשחקן נבחרת מן המניין ולא נפתלא שגם הוא יעבור לאירופה במוקדם או מאוחר.

 

פבלו לופס – פאצ'וקה:

פאצ'וקה זה מועדון ששם בראש מעייניו טיפוח שחקנים צעירים. האקדמיה של המועדון היא הטובה במכסיקו, וללא ספק אחת הטובות באמריקה. הנהלת המועדון משקיעה הון באקדמיה, וכל ילד מכסיקני שחולם להיות שחקן כדורגל, יודע שפאצ'וקה זה המועדון בו הוא יוכשר בצורה הטובה ביותר וגם יקבל הזדמנות. הקטור הררה, הירבינג לוסאנו ואריק גוטיירס הם מהשחקנים הבולטים שיצאו מהאקדמיה של פאצ'וקה. בפאצ'וקה, שמאומנת על ידי פאקו אסטרייאן מיודענו, לא התרשמו כמובן מחוק הצעירים, מכיוון שלמועדון אין בעיה לעמוד בדקות המשחק המינימליות, ולאחר שאריק גוטיירס נמכר ל PSV, פאקו אפילו התעקש שיביאו רכש במקומו בדמותו של הקולומביאני סבסטיאן פרס שהגיע מבוקה ג'וניורס. פרס אמנם שיחק במסגרת הגביע, אבל לא באמת היה לו סיכוי לקבל את המקום בהרכב של פאצ'וקה. למרות הדרישה של פאקו, הנהלת הקבוצה הבהירה לו ששחקני בית מקבלים קרדיט לפני הכל, ובייחוד לאור חוק הצעירים. בהנהלת הקבוצה החליטו שאם מספר המינימום הינו 1000 דקות, כמובילת המגמה, המועדון יכפה על עצמו שיתוף צעירים במספר כפול מהמינימום. כך, מי שקיבל את הקרדיט הינו פבליטו לופס בן ה-20. לופס כבר נחשב כמה שנים לאחד הכשרונות המובילים באקדמיה של פאצ'וקה וכמובן שייך לנבחרות מכסיקו הצעירות למינהן. ופאקו לא הצטער על האמון שנכפה עליו. פאצ'וקה פתחה את העונה בצורה מאוד רעה עם 3 הפסדים רצופים, אך ככל שלופס קיבל יותר דקות, משחקה של הקבוצה השתפר והיא פספסה את הפלייאוף רק במחזור הסיום של הליגה הסדירה.

 

מרסל רואיס – קרטארו:

מרסל רואיס הוא הדוגמא המוצלחת ביותר להצלחת חוק הצעירים. מדובר בילד בן 17, ששייך לקבוצת הנערים ולא שיחק מעולם בקבוצת הנוער של המועדון. כאשר מנהלת הליגה הודיעה למועדונים על החלת חוק הצעירים, הלך מאמן הקבוצה הבוגרת, רפאל פואנטה דל ריו, לאימוני קבוצות הנוער והנערים של המועדון בידיעה שהוא חייב למצוא שם שחקן שישלים לו את מספר דקות המינימום שנדרש על ידי המנהלת. באחד האימונים הוא ראה את מרסל רואיס, והמאמן החליט שהנה הוא מצא את השחקן שיקבל את הקרדיט בשביל למלא את מכסת המינימום. לאחר המשחק הראשון בעונה, נשאל פואנטה דל ריו מה דעתו על הצעיר, והתשובה שלו הייתה כנה מאוד: "רואיס שחקן מוכשר, אבל הוא כאן רק בגלל שחייבים לשחק עם מישהו צעיר". לכולם היה ברור שברגע שקרטארו תשלים את מכסת המינימום, רואיס יחזור אחר כבוד לקבוצת הנערים. ייתכן שלקבוצת הנוער עקב הניסיון שצבר בקבוצת הבוגרים. זה היה ברור כשמש לכולם, חוץ מלמישהו אחד ספציפי. המישהו הזה הוא מרסל רואיס. מתוך שחקן שהגיע על תנאי וברירת מחדל, רואיס השתדרג והציג יכולת טובה מאוד. למרות גילו הצעיר, הוא הפך לאחד משחקני המפתח של הקבוצה ולאחר שהשלים את מכסת דקות המינימום, אף אחד כבר לא העיז לטעון שהמקומו אינו בהרכב הפותח של קרטארו. כולל פואנטה דל ריו שהודה בפה מלא לאחר שקרטארו העפילה לפלייאוף במחזור הסיום: "רואיס שחקן מוכשר, והוא כאן בשביל להישאר". כנראה שגם הפעם המאמן טועה, כי במכסיקו כבר ישנם דיווחים שצ'יבאס רוצה להביא אותו לקראת טורניר הקלאוסורה, וגם מועדונים מאירופה כבר החלו לשים עין. גם אם לא יעזוב את קרטארו, במועדון כבר יודעים שיש להם את השחקן שיכסה להם את דקות המינימום, ויותר חשוב, גם יתרום לקבוצה עם יכולת טובה. כזאת שמשאירה על הספסל שחקנים מנוסים יותר ממנו.

 

 

1 thought on “חוק הצעירים – הצלחה מסחררת

  1. פינגבאק: קלאוסורה 2019 – המדריך | Taco De Hummus

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *