ארכיון חודשי: יולי 2018

הליגה המכסיקנית – המדריך

הקרם דה לה קרם, או בשמו האחר גביע העולם כבר מאחורינו, ואנחנו חוזרים ללחם והחמאה הלא היא הליגה המכסיקנית. כתמיד, עונת 2018/2019 תחולק לשני טורנירים נפרדים: אפרטורה 2018 וקלאוסורה 2019. הזוכה בכל טורניר תוכתר כאלופה. לקראת העונה הבאה עלינו לטובה, מנהלת הליגה הציגה מגוון חידושים. הגדול והמשמעותי מבין כולם הוא כמובן החלטת המנהלת להגדיל את הליגה מ -18 קבוצות  – לכ 20 קבוצות. במדינת ענק כמו מכסיקו, ליגה של 20 קבוצות לפחות היא חובה. כיצד יגדילו את הליגה? בשנתיים הקרובות לא תהיינה יורדות מהליגה הבכירה לליגת המשנה, בעוד כל שנה תעלה קבוצה אחת מליגה המשנה לליגה הבכירה. בפועל, גם בעונה האחרונה לובוס לא ירדו ליגה, אבל נגיע לזה מאוחר יותר.

חידוש נוסף הוא בעצם מיחזור של חוק שהיה קיים בליגה לפני כעשור והוחזר לליגה: חוק הצעירים. משמעות החוק היא שכל קבוצה חייבת לשתף למספר מינימום של 1000 דקות לפחות שחקן אחד, או כמה שחקנים מתחת לגיל 21 במהלך העונה הסדירה. אי עמידה בתנאי הסף הזה, יוביל להורדת 3 נקודות בתום העונה הסדירה מה שיכול להשפיע על העלייה לפלייאוף. עונש נוסף הינו קנס כספי לא מבוטל וגם הגדלת מספר המינימום לאותו מועדון בטורניר הבא. גם במקרה שמועדון רואה שלקראת סוף העונה הוא לא עומד במכסה, סביר להניח שכל המועדונים יעשו את החישובים שלהם ויעלו מהנוער שחקן צעיר כזה או אחר על מנת לעמוד במכסה. בפעם הקודמת שהחוק הזה הופעל, הוא הביא לעולם שחקנים כמו צ'יצ'אריטו, אנדרס גוארדאדו והקטור מורנו. מבלי להתמהמה יותר מידי, נעבור לסקירה קצרה של הקבוצות:

סנטוס לגונה:

האלופה נפגעה קשות מההישג שלה בעונה האחרונה. השחקנים המובילים של הקבוצה נמכרו תמורת ממון רב ולמאמן האורוגוואי רוברטו דאנטה סיבולדי יש כאב ראש לא פשוט. מלך השערים של הליגה בעונה הקודמת, החלוץ דג'אניני טאבארס עבר לאל-אהלי שם ירוויח הרבה יותר מאשר במכסיקו, המגן הצעיר שפרץ בעונה האחרונה חורחה סאנצ'ס עבר לקלוב אמריקה וצמד הבלמים המצוין של הקבוצה, נסטור אראוחו והקפטן האהוב על האוהדים קרלוס איסקיארדוז' עברו לסלטה ויגו ובוקה ג'וניורס בהתאמה. מכירת צמד הבלמים היא קריטית במיוחד. בסנטוס כמובן לא רצו לפגוע בחלום של אראוחו לשחק באירופה ולא בחלום של איסקיארדוז' לשחק בבוקה ג'וניורס, אבל לא בטוח בכלל שהמחליפים יצליחו להיכנס לנעליים. חרארדו אלקובה האורוגוואי הוא בלם טוב שמכיר את הליגה, אבל מעולם לא היה ברמה הגבוהה ביותר, ונותר רק לראות כיצד יתאקלם מרטין נרבו הארגנטינאי שהגיע מהורקאן הארגנטינאית. החלוץ אדוארדו הררה חוזר לליגה בהשאלה מגלזגו ריינג'רס ונותר לראות אם הוא יצליח למלא את החלל שהותיר אחריו דג'אניני. היתרון הגדול של סנטוס: אקדמיית כדורגל משובחת שמייצרת הרבה כשרונות (חלקם כבר נמכרו לאירופה). אולי משם תגיע הבשורה.

שחקן חוק הצעירים: המגן השמאלי חסוס אנגולו. מגן שמאלי בן 20 שפרץ בעונה האחרונה תחת סיבולדי. מגן חזק שלא מפחד ממגע ולא קל לעבור אותו.

אופטימי: הרכש מתאקלם טוב, איזה צעיר נוסף פורץ ומפתיע לטובה ונמכר לאירופה בחלון ההעברות של ינואר. סנטוס מעפילה לפלייאוף.

פסימי: הרכש לא פוגע. הקהל מאבד סבלנות, הצעירים לא מצליחים להראות יכולת טובה וכל העסק קורס. מזל שאי אפשר לרדת ליגה.

"קאלי" איסקיארדוז'. הקפטן האהוב הלך להגשים חלום ולשחק בבוקה ג'וניורס.

קלוב אמריקה:

אם יש מועדון שחוק הצעירים השפיע עליו הכי הרבה, אלו הנשרים ממכסיקו סיטי. נכון שהחוק נכנס לתוקף רק העונה, אבל כבר לפני שנה היה ידוע שהוא יכנס לתוקף, ובאמריקה התכוננו בהתאם. קרלוס וארגאס, אדסון אלברס, חורחה סאנצ'ס, דייגו לאינס ועוד לא פחות משבעה שחקני נוער שהוקפצו לסגל של הקבוצה הבוגרת (למרות שמי שמתחת לגיל 20, יוכל להשתתף במקביל גם בליגת הנוער). עד כמה זה מרשים? קלוב אמריקה היה ומאז ומעולם המועדון העשיר והגדול ששייך לרשת הטלוויזיה טלויסה. מועדון שאמנם היה מוציא ממנו שחקנים צעירים פה ושם, אבל בגדול זה מועדון שחי על רכש של כוכבים. אז נכון, ישנם כמה כוכבים לא מועטים, אבל הצעירים מקבלים דקות לא מועטות תחת המאמן מיגל הררה. מעבר לצעירים שהזכרתי מקודם, לאמריקה יש סוללת כוכבים שכוללת את השוער אגוסטין מארצ'סין, הקולומביאנים מטיאס אוריבה (לטעמי אחד השחקנים הטובים בליגה), אנדרס איברגואן וחלוץ הרכש רוג'ר מרטינס שהגיע הוויאריאל הספרדית. אליהם מצטרפים גם צמד החלוצים הנרי מרטין ואוריבה פראלטה הוותיק והטוב. החלוץ הצרפתי ג'רמני מנס נמצא בסגל, אך יפספס את טורניר האפרטורה בשלמותו עקב פציעה.

שחקן חוק הצעירים: דייגו לאינס. מיגל הררה דווקא פחות מאמין בו, אך גם בשנה שעברה הילד שרק לאחרונה חגג 18 הוכיח את עצמו וביצע קסמים כל אימת ששהה במגרש. לאחר שנבחר למצטיין של טורניר טולון בצרפת, כולם מצפים לראות את לאינס בפעולה. אם יקבל צ'אנס אמיתי, לא אתפלא אם בסוף העונה הוא יעבור לאירופה.

אופטימי: אליפות. אמריקה תמיד שואפת לזכייה בכל התארים.

פסימי: הגיעה לפלייאוף והדחה בסיבוב הראשון לאחר שהמאמן הררה מאבד את הראש (שוב).

דייגו לאינס. ילד הפלא המכסיקני.

אטלס גואדלחרה:

השועלים הם אולי הקבוצה הכי מסקרנת שיש. לא בגלל שהם מציגים כדורגל גדול, אלא בעיקר בגלל התהליך שהם עברו בשנתיים האחרונות. שחקני רכש זרים שכשלו וצרות כלכליות גרמו לשינוי תפיסה, ובמקום להביא רכש הקבוצה החלה להסתמך יותר ויותר על תוצרי מחלקת הנוער. גם שחקני הרכש הזרים שהגיעו, היו שחקנים צעירים עם פוטנציאל השבחה שניתן יהיה למכור בהמשך. כך, בקיץ הזה, ממוצע הגילאים בסגל ירד משמעותית. הקפטן האגדי רפא מארקס פרש, שלושת שוערי הקבוצה, אוסקר אוסטארי, כריסטופר טוסלי ומיגל פראגה שוחררו/נמכרו ואת הקרדיט קיבל שוער נבחרת הנוער חוסה הרננדס שהציג יכולת טובה בחצי השני של העונה הקודמת. גם הוותיקים לואיס רייס, לואיס רובלס ודניאל אראולה נמכרו ובמקומם קיבלו את הקרדיט שחקנים צעירים כגון בריאן גארניקה הסופר מוכשר, גדי אגירה והקשר הגנאי הנפלא קליפורד אבויאגה. בגזרת הרכש, אטלס הפנימו שצריך להביא קצת איזון וותיק לסגל והביאו את אנדרס "ריפלה" אנדרדה הקולומביאני מקלוב לאון וגולת הכותרת בדמותו של שחקן נבחרת ארגנטינה לשעבר ריקי אלברס שהגיע מהליגה האיטלקית.

שחקן חוק הצעירים: אוליסס קרדונה. שחקן כנף מהיר וטכני מאוד שהחל את צעדיו בכדורגל דווקא אצל מחלקות הילדים של היריבה העירונית הגדולה צ'יבאס. אם ישפר את יכולת הסיום שלו, הוא יכול להוות אס שנשלף מהשרוול.

אופטימי: התלכיד הצעיר מתחבר, הוותיקים תורמים את חלקם ואטלס מעפילה לפלייאוף וזוכה בגביע הליגה. על הדרך היא גם מנצחת את היריבה הגדולה צ'יבאס.

פסימי: שום דבר לא עובד. הזרים מאכזבים והצעירים לא מצליחים להתעלות. המשבר הכלכלי מחריף ואטלס נאלצת למכור גם את הכשרונות שכן מראים ניצוצות למרבה המחיר. כמו בשנה שעברה, התחתית תהווה מקום מוכר.

חוסה הרננדס. ימשיך עם היכולת הטובה מעונה שעברה?

צ'יבאס גואדלחרה:

אצל היריבה העירונית של אטלס, הבלגאן חוגג. הבעלים חורחה ורגארה ספג הפסדים כספיים והחליט לקצץ בתקציב הקבוצה. המאמן האהוב והמצליח מטיאס אלמיידה פוטר ובמקומו הגיע חוסה קרדוסו הפראגוואי, מה שגרם ל"מרד" של השחקנים ותקיפת הבעלים באופן ישיר ברשתות החברתיות. גם האוהדים הביעו את מורת רוחם והפגינו מול משרדי החברה של הבעלים. כדי להוסיף שמן למדורה, הכוכב הגדול של הקבוצה רודולפו פיסאזרו נמכר למונטריי תמורת 16 מיליון דולר, ועוד כמה שחקנים אהובים ומוערכים עזבו. השוער רודולפו קוטה עבר לקלוב לאון והבלם אוסבאלדו אלאניס סיים חוזה ונסע לאירופה לנסות את מזלו במדי חטאפה הספרדית. צ'יבאס הביאה גם קצת רכש, בדמותם של חוסה ואן-רנקין מפומאס והחלוץ אנחל ספולבדה שהגיע ממורליה. בעמדת השוער הגיע רכש מעניין: ראול גודיניו שנרכש לפני 4 שנים על ידי פורטו בשביל להיות שוער העתיד של המועדון לא הצליח לממש את התקוות שתלו בו והוא חזר הביתה לצ'יבאס בשביל לנסות להחיות את הקריירה. הוא רק בן 22, כך שכל עתידו לפניו, אך עכשיו חובת ההוכחה היא עליו. מעבר לשחקני הרכש, לצ'יבאס בסה"כ הכל יש סגל טוב שכולל שחקנים כמו אלן פולידו, אורבלין פינדה, ג'איר פריירה ומייקל פרס. השאלה היא כמה הבלאגן מסביב ישפיע.

שחקן חוק הצעירים: חוסה חואן מאסיאס. חלוץ בן 18 שקיבל את האמון מהמאמן הקודם אלמיידה והחזיר עם יכולת טובה להבקעת שערים. מסיאס לא אמור להיות החלוץ הפותח, אבל בתור המחליף של פולידו, הוא אמור להמשיך לקבל מספיק קרדיט תודות לחוק הצעירים.

אופטימי: הרכש משתלב טוב, השחקנים מצליחים לשמור על פוקוס והמאמן קרדוסו מצליח להנחיל לשחקנים את שיטת המשחק המאוד התקפית שלו. הפלייאוף מובטח בקלות ויש מצב לגביע.

פסימי: הבלאגן חוגג וקרדוסו נשלח הביתה אחר כבוד לאחר 8 מחזורים.

ראול גודיניו. חוזר הביתה לאחר הרפתקאה אירופאית.

קרוז אסול:

אם במהפיכות עסקינן, קרוז אסול היא הדוגמא המושלמת. המנהל הספורטיבי החדש ריקרארדו פלאאז הגיע והחליף חצי סגל. גאטו סילבה, אנצו רוקו, מרטין רודריגס ופליפה מורה (כולם צ'יליאנים) נשלחו אחר כבוד לקבוצות אחרות יחד עם חוליאן ולאסקס שנשלח לטיחואנה, והמכסיקנים קרלוס פיירו וקרלוס פנייה שנשלחו גם הם לקבוצות אחרות. אבל בקרוז אסול לא חסכו והביאו רכש איכותי מאוד. צמד הבלמים איגור לינצ'ובסקי ופבלו אגילאר הגיעו כמו גם הקשר האחורי איוון מרקונה שהגיע מאינדפטיאנטה הארגנטינאית. בחלק ההתקפי הגיעו רוברטו אלבארדו המוכשר מנקאקסה כמו גם אליאס הרננדס המצוין מקלוב לאון. בשביל לחזק את החוד הגיע מילטון קראגליו מאטלס. כל שחקני הרכש הללו מצטרפים לבסיס שכולל שחקנים כמו השוער הוותיק חוסה דה חסוס קורונה שפשוט מסרב לתלות את הכפפות, וולטר מונטויה הארגנטינאי, ואדגר מנדס הספרדי. קרוז אסול תחזור לשחק השנה באצטקה, מכיוון שהבעלים של השטח של האיצטדיון החליט לבנות מגדלי מגורים והמועדון יצטרך למצוא שטח חדש לבנות עליו איצטדיון חדש.

שחקן חוק הצעירים: עם כל הסגל המלא הזה, קשה היה לראות איך שחקן צעיר יכול לקבל צ'אנס לפרוץ, אז בקרוז אסול הביאו אחד כזה שכבר פרץ בקבוצה אחרת ויקבל קרדיט מבלי לחשוש. רוברטו אלבארדו הוא שחקן כנף טכני מאוד בעל רגל שמאל מדוייקת. הוא אוהב לשחק באגף ימין ולחתוך למרכז המגרש ומשם לאיים על השער.

אופטימי: בקרוז אסול יצעקו לכל עבר את המילה אליפות. הניסיון מלמד שהם ישמחו עם העפלה לפלייאוף.

פסימי: המהפיכה כושלת והסגל לא מתחבר. המאמן פדרו קאשיניה משתמש בסוכן הממולח שלו ומוצא לעצמו קבוצה אחרת עוד לפני תום העונה.

רוברטו אלבארדו. רכש מוכן שמותאם לחוק הצעירים.

קלוב לאון:

קלוב לאון הוא מועדון "יויו". המשמעות? טורניר אחד הוא יכול להציג יכולת טובה ולהבטיח מקום בפלייאוף בקלות ובטורניר שלאחריו הוא מסיים בתחתית הליגה. קשה לומר איך תיראה הקבוצה בטורניר הקרוב, אבל בדומה לקרוז אסול, גם אצל האריות בוצעו הרבה שינויים. הבלם הארגנטינאי האהוב גי'זרמו בורדיסו עבר לאינדפטיאנטה מארגנטינה, דריו בורבאנו חזר לקולומביה לשחק באינדפדיאנטה סנטה פה, ולנדון דונובן שהובא בעונה הקודמת בעיקר כגימיק שיווקי שוחרר. בלאון לא בחלו ברכש, בעיקר בארומה של קפה קולומביאני. וויליאם טסייו, ז'אירו מורנו וחואן קאלרו הגיעו והצטרפו כבר לקולומביאנים אלכס מחיאה ואנדרס מוסקרה. אליהם הצטרפו החלוץ הפראגוואי וולטר גונזלס, הקשר הפרואני המצויין פדרו אקינו, והושער רודולפו קוטה שהגיע מצ'יבאס. הכוכב הבלתי מעורער של המועדון הוא החלוץ המעולה מאורו בוסלי שלא נס ליחו.

שחקן חוק הצעירים: תתפלאו, אבל השחקן הצעיר של לאון הוא לא מכסיקני אלא קולומביאני. חואן חוסה קאלרו, החלוץ הצעיר ובנו של שוער העבר האגדי מיגל קאלרו הגיע בהשאלה מפאצ'וקה ומקווה לפרוץ העונה. קאלרו זכאי להיכלל במסגרת חוק הצעירים מכיוון שהוא עבר למכסיקו בהיותו בן שנה ומחזיק באזרחות מכסיקנית למרות שבחר לייצג את קולומביה.

אופטימי: הרכש מתחבר טוב, בוסלי ממשיך ביכולת המצויינת שלו והריקודים הקולומביאנים יימשכו כל הדרך לפלייאוף.

פסימי: עומס יתר בסגל גורם למתיחות בין השחקנים וגם בוסלי לא מצליח להציל את הספינה בדרך הבטוחה לתחתית.

פדרו אקינו. הקשר הפרואני מקווה להשתלט על הקישור של לאון.

לובוס דה פואבלה:

"הזאבים" היו מעורבים באחת המחלוקות הגדולות ביותר שמעידות על הבעיות בכדורגל המכסיקני. בשנה שעברה הם סיימו אחרונים בטבלת הירידה והיו צריכים לרדת חזרה לליגת המשנה. רצה הגורל והזוכה של ליגת המשנה, קפהטאלרוס דה טאפאצ'ולקה, לא עומדת בתנאי הסף של מנהלת הליגה בשביל לשחק בליגה הבכירה (מספר מינימום של מקומות באיצטדיון הביתי, מצב כלכלי איתן מספיק בשביל להעמיד קבוצה ללא צורך בהלוואות ועוד כמה קריטריונים שנוגעים למחלקות הנוער). מה הפיתרון? לובוס פשוט שילמה לקפטאלרוס סכום כסף מכובד וקנתה את מיקומה בליגה הבכירה. ויש לזה משמעות עצומה. מכיוון שאין ירידה עכשיו במשך שנתיים, לובוס בעצם הבטיחו תקציבים וחוזי שידור לשנתיים הבאות, כך שזה בעצם יכול לתת להם מספיק זמן בשביל לבנות קבוצה לגיטימית לליגה הבכירה. בצד המקצועי, הגיע למועדון המאמן פרנסיסקו "פאקו" פאלנסיה שאימן בעבר בפומאס. הוא הביא איתו מפומאס את הקשר הספרדי אברהם גונזלס, את השוער אנטוניו רודריגס מצ'יבאס ועוד כמה שחקני רכש שבדרך כלל לא מגיעים לליגה המכסיקנית בדמותם של שני הונדורסים: הבלם פליקס קריסאנטו והחלוץ מייקל צ'יריניוס. אליהם יצטרף גם החלוץ הטורקי ממוצא בריטי קולין קאזים ריצ'ארדס שהגיע בהשאלה מקורינתיאנס הברזילאית.

שחקן חוק הצעירים: חואקין אסקיבל. הבלם הצעיר שגדל באקדמיה של פאצ'וקה נשלח לשנת התחשלות, ואין מקום טוב יותר בקבוצה קטנה בלי לחץ עם מאמן שמאמין בצעירים כמו פאלנסיה.

אופטימי: פאלנסיה מוציא מים מהסלע, הזרים מהונדורס גורמים לשאר הקבוצות בליגה להתחיל לחפש מציאות שם והקבוצה מתחילה תהליך בנייה אמיתי.

פסימי: איזה מזל שאי אפשר לרדת ליגה.

אברהם גונזלס. יביא ניסיון למרכז הקישור של לובוס.

מונטריי:

מונטריי תמיד מצליחה להגיע קרוב, אבל אף פעם לא מצליחה להגיע עד הסוף. נכון, שנה שעברה היא זכתה בגביע הליגה, אבל בהתחשב בעובדה שהיא שיחקה מאוד טוב, הצפי היה לזכות ביותר מכך. השינוי העיקרי במונטריי היה בעמדת המאמן. המאמן הארגנטינאי אנטוניו מוחמד עבר לסלטה ויגו הספרדית ובמקומו הגיע דייגו אלונסו האורוגוואי שהגיע מפאצ'וקה. הקבוצה הביאה כמה שחקני רכש מצויינים במטרה להצליח לשתות סוף סוף מהבאר. השוער המצויין מרסלו בארוברו הגיע מנקאקסה, בעוד מגן נבחרת מכסיקו שהציג מונדיאל מצויין חסוס גייארדו הגיע מפומאס. הרכש הגדול ביותר ללא ספק הינו רודולפו פיסארו שהגיע מצ'יבאס. כל אלו מצטרפים לבסיס מצויין של שחקנים שכוללים את הצמד בלמים חוסה בסאנטה וסזאר מונטס, חסוס מולינה וג'ונתן גונזלס בקישור, והחלק התקפי מפחיד בדמותם של דורלאן פאבון ואבילס הורטאדו הקולומביאנים, שחקן נבחרת אורווגואי ג'ונתן אורטהויסקאיה והחלוץ הארגנטינאי רוחליו פונס מורי.

שחקן חוק הצעירים: ג'ונתן גונזלס. הקשר הצעיר שנולד בארה"ב להורים מכסיקנים הגיע למונטריי כבר בגיל 14 וייצג את מולדתו בגילאים הצעירים. שנה שעברה הוא החליט להחליף ייצוג ובחר במכסיקו. כיום הוא משתייך לסגל הנבחרת האולימפית. מדובר על שחקן טכני וחכם מאוד, ולמרות שאינו גדול מימדים, הוא משחק מידי פעם כקשר אחורי ומבצע את התפקיד בהצלחה מרובה.

אופטימי: אליפות.

פסימי: יגיעו לפלייאוף ויודחו בסיבוב הראשון על ידי היריבה הגדולה טיגרס.

רודולפו פיסארו. אולי השחקן הטוב בליגה.

מורליה:

עד לפני שלוש שנים, מורליה הייתה קבוצה שנאבקת באופן קבוע בתחתית. ואז הגיע ראול רואידיאס. החלוץ הפרואני המצויין הציל במו רגליו את המועדון מירידה ויותר מכך, הפך את הקבוצה לאחת כזאת שנאבקת באופן קבוע בפלייאוף. בקיץ הזה רואידיאס עזב לסיאטל מליגת ה MLS, וגם כאן הוא תרם המון למורליה שרכשה אותו תמורת מאה אלף דולר ומכרה אותו תמורת 7 מיליון. רואידיאס עזב, והמחליפים שלו כנראה לא יצליחו להיכנס לנעליים הענקיות שהוא השאיר. קרלוס פיירו הגיע מקרוז אסול כמו גם חלוץ פרואני נוסף, אירבן אבילה שהגיע מלובוס. המבחן הגדול של הקבוצה יהיה לראות האם הם יכולים להצליח גם בלי רואידיאס בחוד ההתקפה.

שחקן חוק הצעירים: סלבדור רייס. הקשר הצעיר כבר קיבל קרדיט בעונה החולפת והראה שיש על מי לסמוך. לא סביר שהוא יהיה באנקר בהרכב, אבל בהחלט יקבל מספיק זמן משחק בשביל להראות את יכולותיו ולתרום לקבוצה.

אופטימי: למרות העזיבה של רואידיאס, מורליה נאבקת עד המחזור האחרון ומצליחה להעפיל בשיניים לפלייאוף.

פסימי: אי אפשר לרדת ליגה, אז החופשה בחוף הים תגיע מהר מהצפוי.

ראול רואידיאס. אחד משחקני הרכש הוצלחים ביותר שידעה הליגה במכסיקו.

נקאקסה:

נקאקסה הייתה בעונה שאחרונה הפתעה נעימה. קבוצה של שחקנים לא מוכרים או צעירים שהראו כדורגל מהנה לעין ורק חוסר הניסיון מנע מהם להצליח להגיע להישגים. לנקאקסה יש את המאמן הצעיר בליגה, מרסלו לאניו בן ה- -31. לאניו מאמין בכדורגל ישיר והתקפי מבלי להחזיק את הכדור יותר מידי ולבזבז את הזמן במרכז המגרש. אין לקבוצה כוכבים גדולים באמת, אבל אם יש כמה שמות ששווה להזכיר, אלו הם השוער הוגו גונזלס שהגיע ממונטריי, המגן השמאלי אלחנדרו מאיורגה שהגיע בהשאלה מצ'יבאס ואת צמד הקשרים הצ'יליאנים הצעירים ויקטור דאבילה ומרסלו אז'נדה. אם מתעקשים לחפש כוכב, אז ניתן להזכיר את מאטי פרננדס הצ'יליאני עם ניסיון עשיר באירופה.

שחקן חוק הצעירים: ריקרדו מארין. החלוץ הצעיר הגיע בהשאלה מאמריקה ומקווה להציג יכולת מספיק טובה בשביל לשכנע את קבוצת האם שלו שמגיע לו קרדיט גם עם כל סוללת הכוכבים שיש לאמריקה.

אופטימי: פלייאוף. אולי.

פסימי: כמו מורליה, החופשה תגיע מהר מהצפוי.

ויקטור דאבילה. אם יממש את הפוטנציאל, לצ'ילה יש עתיד מזהיר איתו.

פאצ'וקה:

בפאצ'וקה היו חייבים רענון לאחר עונה מאכזבת, והשינוי התחיל בקווים. המאמן דייגו אלונסו עבר למונטריי ובמקומו הגיע מיודענו פאקו אייסטראן. לאור העובדה שמאז שהוא עזב את מכבי תל אביב הוא כשל בכל מקום אליו הגיע, לא בטוח שפאקו הוא התשובה שפאצ'וקה חיפשה, אבל מי יודע, ייתכן שדווקא במועדון עם הנהלה שנותנת שקט בדר"כ, הוא יוכל להצליח. הכוכב הגדול של הקבוצה, קייסוקי הונדה היפני הודיע שהוא יעזוב ולא ברור בכלל אם קפטן הקבוצה אריק גוטיירז יישאר או לא. ייתכן וגם החלוץ הארגנטינאי פרנקו חארה יעזוב לארגנטינה, ובכלל יש תחושה שבפאצ'וקה לא כל כך ברור מה הכיוון. גם אם כל השחקנים הנ"ל יעזבו, בפאצ'וקה ישנם כמה שחקנים טובים מאוד בדמותם של חלוץ נבחרת צ'ילה אנג'לו סאגאל, הקשר המצויין ויקטור גוזמן, החלוץ הארגנטינאי טוקו פאלאסיוס ובלם נבחרת קולומביה אוסקר מוריז'ו. היתרון הגדול של פאצ'וקה הוא שיש לה כנראה את אקדמיית הכדורגל הטובה במכסיקו, שלא מפסיקה לייצר כשרונות לקבוצה הבוגרת. לא אתפלא אם גם בעונה הקרובה נראה פרצופים חדשים שיקבלו את הצ'אנס.

שחקן חוק הצעירים: רוברטו דה לה-רוסה. החלוץ בן ה-18 הפך לשחקן הראשון בהיסטוריה שנולד במילניום הנוכחי שמבקיע שער באליפות העולם למועדונים. חלוץ מהיר עם חוש משובח לכיבוש שערים. קיבל צא'נסים בעונה האחרונה ולא איכזב.

אופטימי: פאקו מצליח להביא את הקבוצה לפלייאוף ולקדם איזה 2-3 צעירים.

פסימי: שמו של פאקו חוזר לכותרות מדורי הספורט בישראל כמועמד לאימון הנבחרת?

אוסקר מוריז'ו. מעוז ההגנה של פאצ'וקה.

קרטארו:

קרטארו הפכה בעונות האחרונות לקבוצת תחתית ולא נראה שזה הולך להשתנות בתקופה הקרובה. המאמן המכסיקני הצעיר רפאל פואנטה הגיע לאחר שישב בבית כמה חודשים וינסה לשנות את המצב. לקבוצה ישנם כמה שחקנים טובים שיכולים להוות לבסיס, אבל לא ברור אם זה מספיק. בשער ישנו את טיאגו וולפי הברזילאי. גם כוכב הקבוצה, החלוץ ראמילו סאנווצו הוא ברזילאי. את המושבה הברזילאית משלים אבראלדו סטום. אדסון פוש הוא השם המוכר ביותר בקרטארו, ובתור רכש הגיע דניאל וויאלבה מוראקרוס.

שחקן חוק הצעירים: פאולו איריסאר. החלוץ הצעיר הוא אחד התוצרי מחלקת הנוער של קרטארו ובמועדון תולים בו תקוות רבות. הוא גם משתייך לסגל הנבחרת הצעירה של מכסיקו.

אופטימי: פואנטה מתחיל תהליך שבסופו של דבר יהפוך את קרטארו לקבוצה שנאבקת על הפלייאוף בשנים הקרובות.

פסימי: שום דבר לא משתנה.

קאמילו סאנווצו. חלוץ מצוין בקבוצה קצת פחות טובה.

פואבלה:

פואבלה הייתה אחת מהקבוצות הללו שנאבקו באופן קבוע בתחתית, ואז הגיע המאמן הוותיק אנריקה מסה והחל בתהליך שמשנה את פני הקבוצה לטובה. שחקני רכש מנוסים הגיעו גם מתוך מכסיקו וגם ממדינות לטיניות אחרות. בעונה שעברה זה עוד לא התחבר לחלוטין והקבוצה לא הייתה יציבה, אבל ניתן לראות שהפוטנציאל קיים. העובדה שהבעלים מכר את המועדון השני שהיה בשליטתו והחליט להתמקד רק בפואבלה, רק תורמת. לפואבלה ישנו בסיס שחקנים טוב שכולל שמות כמו בלם נבחרת פרו אנדרסון סנטה-מריה, החלוץ הקנדי לוקאס קבאליני, הקשר ההתקפי הבוליביאני הנפלא אלחנדרו צ'ומאסרו והשוער האורוגוואי הוותיק ניקולאס ויקוניס. בגזרת הרכש, הגיע מפניארול החלוץ האורוגוואי כריסטיאן פלאסיוס, והקשרים הוותיקים לואיס רובלס שהגיע מאטלס ופרנסיסקו טורס שהגיע מטיגרס.

שחקן חוק הצעירים: חוסה רודריגס. הקשר הצעיר שיחק בעונה האחרונה כמה משחקים במסגרת הגביע והותיר רושם טוב. לא מספיק בשביל לאיים על המקום של שחקני הרכש, אך בעקבות חוק הצעירים ייתכן והוא יצליח לפרוץ העונה.

אופטימי: פלייאוף. אולי גם גביע הליגה.

פסימי: פואבלה חוזרת לסורה ומדשדשת בתחתית.

לוקאס קאבאליני. החלוץ הקנדי מותיר רושם טוב.

טיגרס:

טיגרס היא ללא ספק הקבוצה החזקה והיציבה במכסיקו. קבוצה עמוסת כוכבים עם מאמן מנוסה ומצליח שמצליחה לשמר את ההצלחה עם רכש מועט, אך מוצלח. גם השנה טיגרס אמורה ללכת עד הסוף בכל המסגרות, ועם חזרתו של גידו פיסארו לאחר תקופה לא מוצלחת בסבייה הספרדית, הקבוצה רק אמורה להשתפר. פיסארו כמובן הינו רק חלק אחד קטן בפאזל עמוס הכוכבים של טיגרס. נאוהל גוזמן הוא אחד השוערים הטובים בליגה, ולפניו נמצאים הבלמים הוותיקים ז'וניניו והוגו איילה. שחקנים נוספים שניתן למצוא הם חסוס דואנייס, חביאר אקינו, יורגן דאם, אנר ולנסיה, אדוארדו וארגס וכמובן החלוץ הצרפתי המצויין פייר אנדרה ז'יניאק. על כל אלו מנצח ביד רמה המאמן ריקרדו פרטי שהוא אמנם מאמן גדול, אבל משוגע לא פחות קטן.

שחקן חוק הצעירים: בקבוצה כמו טיגרס, שחקנים צעירים בדר"כ לא זוכים ליותר מידי דקות משחק ועם סגל כל כך רחב, גם במסגרת הגביע הצעירים לא משחקים יותר מידי. השנה הועלו כמה שחקנים ונותר רק לראות מי מהשחקנים ינצל את ההזדמנות שהחוק נותן לו.

אופטימי: דאבל.

פסימי: הפסד מפתיע בחצי גמר הפלייאוף.

GVV – ז'יניאק, ולנסיה, וארגס. חלויית ההתקפה האימתנית של טיגרס.

טיחואנה:

טיחואנה היא אחת מאותן קבוצות שהמיקום הגיאוגרפי שלהן נמצא בעוכריהן. מיקומה על גבול ארה"ב ובמרחק גיאוגרפי רב ממכסיקו סיטי וגם במרחק של שעתיים לפי שעון הזמן, גורם שהקבוצה שיכולה להיות מלהיבה לעיתים, לא מצליחה להיכנס לאור הזרקורים. מבחינה מקצועית, בטיחואנה יש קבוצה שמורכבת בעיקר מזרים וכמה מכסיקנים. הקבוצה איבדה כמה שחקנים חשובים כגון החלוץ גוסטבו בואו שחזר לראסינג הארגנטינאית, חואן איטורבה שעבר לפומאס, ופבלו אגילאר שעבר לקרוז אסול.  בצד הרכש, טיחואנה הביאה את החלוץ אריק קאסטייו האקוואדורי שיצטרף למילר בולאניוס בהתקפה. גם דייגו "פולפיטו" גונזלס חזר למכסיקו והגיע מראסינג הארגנטינאית. בשער ניתן למצוא את ג'יבראן לאחוד, מי שכנראה יזכה סוף סוף לקבל זימון קבוע לנבחרת מכסיקו ומיועד להיות היורש של ממו אוצ'ואה.

שחקן חוק הצעירים: גם טיחואנה לא נתנה הרבה צ'אנסים לשחקנים מכסיקנים צעירים והעדיפה להביא זרים זולים מבחוץ. אם ניתן לשים עין על מישהו, זה החלוץ בן ה -18 דניאל לופס שהרשים לטובה כאשר שיחק במסגרת הגביע.

אופטימי: מאבק על פלייאוף.

פסימי: יש יופי של חופים באזור טיחואנה. 

מילר בולאניוס. שחקן מוכשר מאוד, רק לא יציב מספיק.

טולוקה:

טולוקה הוא אחד המועדונים היציבים הללו, שמגיעים כמעט תמיד לפלייאוף, אבל לא מצליחים לזכות באף תואר. אין צפי שגם השנה זה ישתנה, למרות שהמאמן הארגנטינאי הרנן כריסטנטה ביצע יחסית הרבה רכש. בעיקר במולדתו ארגנטינה. הבלם פרננדו טוביו הגיע מרוסאריו סנטראל והחלוצים אנריקה טריביירו וחביאר קאבררה האורוגוואי הגיעו מראסינג קלוב וארחנטינוס ג'וניורס בהתאמה. רכש נוסף שהגיע הוא וויליאם דה-סילבה הברזילאי הוותיק שהגיע מקלוב אמריקה. כל אלו יצטרפו לבסיס יציב ומחובר שכולל את השוער אלפרדו טלאברה, הבלם סנטי גרסיה הקשרים אנטוניו ריוס, פבלו בריאנטוס ורובנס סאמבואסה.

שחקן חוק הצעירים: טולוקה היא ללא ספק הקבוצה "הזקנה" בליגה עם ממוצע גילאים שנמצא מעל גיל 30. ולמרות זאת ישנו את החלוץ המבטיח אלכסיס ווגה, שלולא פציעות כבר כנראה היה מצליח לפרוץ לפני שנתיים.

אופטימי: העפלה לגמר הפלייאוף רק בשביל להפסיד שם.

פסימי: הגוף של השחקנים הוותיקים כבר לא יסחב, וחוסר האמון של כריסטנטה בשחקנים צעירים יתנקם בו.

אמריקה טריביירו. חוזר לקדנציה שנייה בטולוקה.

פומאס:

עוד מועדון שעבר מהפיכה זה המועדון האוניברסיטאי של מכסיקו סיטי. פומאס מכרה את החלוץ המצויין ניקו קאסטייו לבנפיקה ליסבון הפורטוגלית, חסוס גייארדו עבר למונטריי, אברהם גונזלס עבר ללובוס בהשאלה וחוסה קרלוס ואן-ראנקין עבר לצ'יבאס. בגזרת הרכש, פומאס הביאה שחקנים שמכירים את הליגה וכבר הוכיחו שיש להם מה למכור. פליפה מורה הגיע מקרוז אסול בעוד חואן איטורבה ואיגנסיו מאלקורה הגיעו מטיחואנה. אליהם הצטרף החלוץ הפרגוואי קרלוס גונזלס שהראה יכולת כיבוש טובה מאוד בעונה שעברה במדי נקאקסה. שחקני הרכש מצטרפים לשחקנים מנוסים נוספים כגון החלוץ הארגנטינאי הוותיק מטיאס אלוסטיצה,  הקשר הצ'יליאני מרסלו דיאס, הבלם הספרדי אלחנדרו אריבאס, הקשר דוד קאבררה והשוער אלפרדו סלדיבאר. כל שנותר לראות הוא האם הקונספט של הבאת חיזוק רק מתוך הליגה יוכיח את עצמו.

שחקן חוק הצעירים: בריאן פיגוארה. שחקן בן – 19 שביצע את הבכורה שלו בבוגרים בגיל 17. שחקן כנף טכני מאוד, רק שהוא חייב לשפר את קבלת ההחלטות שלו.

אופטימי: פלייאוף.

פסימי: פומאס תחל במהפיכה נוספת מוקדם מהמתוכנן.

מרסלו דיאס. הקישור של פומאס בנוי עליו.

וראקרוס:

בעונה שעברה, צפיתי שוראקרוס תהיה היורדת, אך רצה הגורל וסדרת ניצחונות של הקבוצה לקראת היישורת האחרונה, הבטיחה את מקומה בליגה 2-3 מחזורים לסיום העונה. העונה וראקרוס אינה יכולה לרדת, אבל אם הייתה אחת כזו והייתי צריך להמר, הייתי מהמר עליה. קבוצה שנמצאת בכאוס מתמיד. מדובר בקבוצה שיהיו בה ערב פתיחת חלון ההעברות יותר זרים מאשר מכסיקנים, ועל מנת לעמוד בתנאי הסף של חוק הזרים, המועדון שיחרר שחקנים זרים לכל דורש. לקבוצה ישנם מספר שחקנים טובים מאוד, אבל זה נדמה שהתנהלות היא של לחיות מרגע לרגע ואין שום תכנון וסדר במערכת.

שחקן חוק הצעירים: אין לי מושג. המועדון היחיד שאין לו בסגל שחקן מתחת לגיל 21. אני מניח שהם יעלו איזה שחקן או שניים מהנוער רק בשביל לעמוד במכסת המינימום של חוק הצעירים, אבל בוראקרוס כנראה לא באמת אכפת להם יותר מידי.

אופטימי: השנים האחרונות לימדו אותנו שמידי פעם הכישרון של השחקים לבדו מצליח להביא אותם לתוצאות מפתיעות. אם זה יקרה גם הפעם, אפשר לפנטז על מאבק על הפלייאוף.

פסימי: המצב הנוכחי ממשיך ואין תקווה לשינוי.

דניאל צ'אבס. אחד היחידים בסגל של וראקרוז מתחת גיל 25.

נבחרת מכסיקו במונדיאל 2022

המונדיאל ברוסיה תם ונשלם, ולא עם ההישג הרצוי מבחינת מכסיקו. כבר כתבתי סיכום על המונדיאל (תוכלו לקרוא כאן), אך הפעם אנסה לעשות ניסוי קצר. לחזות את ההרכב של מכסיקו במונדיאל 2022 בקטאר.

נכון, הנבואה ניתנה לשוטים, וקשה מאוד לחזות מה יוליד דבר בעוד יותר מ -4 שנים. נתחשב בעובדה כמובן שכמעט תמיד ישנו איזה שהוא שחקן צעיר יותר או פחות שפורץ בדיוק בשנת מונדיאל וזוכה לזימון המיוחל לסגל, וכמובן שאין לנו מושג עדיין מי יהיה המאמן ומה הוא יעדיף. לצורך כתיבת הפוסט הזה, נצא מכמה הנחות בסיס. חלקן מבוססות יותר, וחלקן מבוססות פחות.

  1. ההתאחדות המכסיקנית עובדת לפי "מחזורי גיל" (שנתונים) וישנן נבחרות שונות שמאגדות לתוכן ששחקנים בני אותו הגיל או שנה אחת פחות. כמו בכל התאחדות, רק שבמכסיקו אין המון מוביליות בין הנבחרות ורק חריגים "קופצים" לקבוצת הגיל הבאה. במונדיאל הנוכחי היו כאלו שעשו את הקפיצה: הירבינג לוזאנו, חסוס גייארדו ואריק גוטיירז כולם בני 22-23 ואדסון אלברס עוד יותר צעיר מהם, בן 20. אלברס וגייארדו הם דוגמאות מצויינות לשחקנים כאלו שפרצו בשנה לפני המונדיאל ועשו את הקפיצה לדבר האמיתי בדיוק בזמן. היתרון של השחקנים לקראת מונדיאל קטאר? הדור הנוכחי הינו בסביבות גיל 30, ורוב השחקנים (אם לא כולם) לא יחזיקו מעמד עד המונדיאל הבא, כך שאם ישנם שחקנים היום שמשתייכים לנבחרת הנוער או הנערים, הם יכולים לנסות לבצע את הקפיצה ולהצטרף לבסיס של הנבחרת הצעירה (האולימפית) לקראת המונדיאל בקטאר.
  2. חואן קרלוס אוסוריו לא הודיע אם הוא יישאר או לא. במידה והוא יישאר, הוא יבקש לקבל שליטה מוחלטת על כל קבוצות הגילאים ולהיות הסמכות היחידה שתחליט איזה שחקן יזומן. אוסוריו רמז לאחר המונדיאל שההתאחדות הפילה עליו כמה תנאים, ואם הוא יישאר, אז רק בידיעה שייתנו לו לעבוד בצורה חופשית. לא ברור מה היו התנאים, אבל מאמן הנבחרת הצעירה חשף שהוא רצה את אדסון אלברס לטורניר שייתקיים בקולומביה ואוסוריו פשוט נעמד על הרגליים האחוריות בשביל לזמן את השחקן הצעיר למונדיאל. נצא מנקודת הנחה (לא בטוחה בכלל) שאוסוריו ימשיך, וכמובן נשתמש במערך המועדף עליו: 4-3-3.
  3. נחזור רקע לסעיף 1. אין דרך לחזות את העתיד, אז אקח בחשבון את מאגר השחקנים שיש כיום, וארכיב מהמאגר הזה הרכב שירוץ במונדיאל 2022.
  4. נכון לכרגע, למכסיקו יש רק טורניר אחד רשמי בו היא תשתתף עד מונדיאל 2022: גביע הזהב בקיץ הבא. בקונקאקף מקווים לערוך ביחד עם קונמבול טורניר קופה אמריקה מאוחד ב – 2020 (בדומה לטורניר שהתקיים ב 2016), אך אם בסופו של דבר זה לא ייצא לפועל, סביר להניח שייתקיים טורניר גביע הזהב גם בשנת 2021. במידה ומכסיקו תזכה בגביע הזהב בשנה הבאה, היא תתמודד במשחק פלייאוף מול ארה"ב על ההשתתפות בגביע הקונפדרציות שאמור להתקיים ב – 2021. ווידוי מפתיע: אלא אם מכסיקו תשלח לקונפדרציות סגל משני, אני מקווה שמכסיקו לא תנצח במשחק פלייאוף כזה ושלא תשתתף בגביע הקונפדרציות. לדעתי מדובר בטורניר מיותר. לא שלא אזמח אם מכסיקו תזכה, אבל לדעתי זה מוציא את הפוקוס מהדבר האמיתי. בכל מקרה, למכסיקו ישנו גם טורניר ליגת האומות של הקונקאקף. שוב, לא מבחן אמיתי, ובעיניי הוא מקבילה מיותרת למוקדמות המונדיאל שישוחק מול אותן נבחרות ממילא. לאחר כל ההקדמה הארוכה הזאת: נצא מנקודת הנחה שמכסיקו לא תשחק מול הרבה נבחרות חזקות עד המונדיאל בקטאר, מה שמוביל אותי לנקודה הבאה.
  5. רוב הדור הנוכחי משחק מחוץ למכסיקו. רוב הדור הבא משחק במכסיקו. תהיה חייבת להיות מוביליות של שחקנים לאירופה (שכבר החלה), כי אם לא, מכסיקו עלולה למצוא את עצמה מגיע למונדיאל עם מספר הופעות מועט יחסית של משחקים מול נבחרות ברמה גבוהה, וחבורה של שחקנים שברובם משחקים בליגה איכותית וטכנית, אבל מוגבלים מבחינת סוגי הכדורגל בהם הם נתקלים. ואמוס, מתחילים:

שוערים:

ממו אוצ'ואה יהיה בן 36 (כמעט 37) בקטאר. לא הייתי פוסל שהוא יגיע לטורניר אחרון במדי הנבחרת, אבל כמובן תלוי אם הוא יצליח לסחוב את היכולת הטובה שלו עד אז. אם אוצ'ואה לא יגיע, סביר להניח שנראה בשער את ג'יבראן לאחוד. שוערה בן ה 24 של טיחואנה גדל בנוער של קרוז אסול, אך ביצע את הפריצה שלו במדי קבוצת הגבול. הישג מרשים מאוד בהתחשב בעובדה שבטיחואנה אוהבים להביא זרים זולים. לאחוד, כמו שמבינים משמו, הינו מכסיקני שנולד למהגרים מלבנון, ושימש כשוער הנבחרת האולימפית באולימפיאדת ריו. הוא כבר זומן לנבחרת הבוגרת, אך לא זכה לבצע עדיין הופעת בכורה. שוער נוסף שייתכן ויוזמן הינו ראול גודיניו. גודינו בן ה-22 סומן כבר לפני 4 שנים כאחד משוערי העתיד ופורטו מיהרה לרכוש אותו מצ'יבאס. גודיניו הציג יכולת טובה במדי קבוצת הבת של המועדון הפורטוגלי, אבל לאחר השאלה כושלת במדי אפואל ניקוסיה, בפורטו שמחו למכור אותו בחזרה לצ'יבאס. גודיניו חזר למכסיקו ואמור לקבל את הקרדיט במדי אלפות הקונקאקף. יכולת טובה שלו שם, וההחלטה לחזור למכסיקו יכולה להשתלם בגדול.

ג'יבראן לאחוד. היורש של ממו?

 

מגנים:

במונדיאל האחרון עמדת המגן הימני אוישה עד ידי קרלוס סלסדו במשחק מול גרמניה ובשאר המשחקים על ידי אדסון אלבארס, כאשר מיגל לאיון אייש את העמדה בחצי שעה האחרונה של המשחק מול ברזיל. אלבארס וסלסדו הם במקור בלמים, כאשר אלברס משמש לפעמים גם כקשר אחורי. לא יהיה מפתיע להניח שאלברס יקבל את הקרדיט בתור המגן הימני גם במונדיאל 2022, אלא אם הוא ישמש כקשר אחורי, ואז מי שייכנס לעמדה הזאת יהיה קרלוס סלסדו. ניתן גם לשער שחורחה סאנצ'ס הצעיר (20) שפרץ בעונה האחרונה במדי סנטוס לגונה ועזר לה לזכות באליפות (וכתוצאה מכך קיבל פרס בדמות מעבר עם חוזה נכבד לקלוב אמריקה), יתחרה על המקום בסגל. סאנצ'ס יכול גם לשחק כמגן שמאלי, אבל הוא יעיל יותר באגף ימין. חסוס גייארדו הוא בכלל שחקן כנף במקור וכך גם שיחק בפומאס, אבל המונדיאל ברוסיה הוכיח שלנבחרת יש מגן שמאלי שאפשר לסמוך עליו. מי שיוכל להחליף אותו במידה ויצטרכו יהיה אלחנדרו מאיורגה בן ה-21. אנקדוטה מעניינת לגבי מאיורגה שמושאל העונה לנקאקסה מצ'יבאס: הוא ביצע הופעת בכורה במדי הנבחרת הבוגרת של מכסיקו עוד לפני שביצע הופעה בכורה במדי צ'יבאס.

בלמים:

עידן רפא מארקס תם. בפעם הראשונה מאז מונדיאל 2002, רפא מארקס לא יהיה בסגל ולמרות שברוסיה הוא שיחק בתור קשר אחורי, התחרות לעמדת הבלם שיחליף אותו הינה משמעותית וגדולה. למונדיאל ברוסיה מכסיקו הגיעה עם חוסר בסגל בעמדות הבלמים לאחר שגם נסטור אראוחו ודייגו רייס נעדרו עקב פציעה. הקטור מורנו כבר בן 30 ולא בטוח שיצליח לסחוב עוד מונדיאל ברמות הגבוהות. קרלוס סלסדו בדיוק חתם על חוזה לארבע השנים הקרובות במדי פרנקפורט לאחר עונת בכורה מוצלחת במדי מחזיקת הגביע הגרמנית. לא יהיה מופרך לנחש שנסטור אראוחו שעבר בקיץ הזה לסלטה ויגו וסלסדו יהיו הבלמים בקטאר 2022, כאשר דייגו רייס ועוד אחד ממגוון הבלמים המוכשרים של מכסיקו יצטרף אליו כמחליפים. עמדת הבלם היא עמדה בה במכסיקו עושים עבודה טובה. צעירים כמו סזאר מונטס (20) ממונטריי או קרלוס וארגס (19) מקלוב אמריקה ינסו להבטיח את מקומם בסגל ב 2022.

קרלוס סלסדו. יהיה מעוז ההגנה של מכסיקו בקטאר?

קישור:

למכסיקו יש בעיה אמיתית: אין לה קשר אחורי אמיתי. מפלצת כזאת בגובה 1.90 שיכול לשמש כגרזן. במונדיאל ברוסיה דווקא הקטור הררה הצנום שימש בהצלחה יחסית לא רעה, במיוחד בהתחשב שזהו אינו תפקידו הטבעי. אבל עם כל הכבוד להררה, צריכים את יכולותיו בניהול המשחק ולא בהריסת משחק היריב. כמו שציינתי מקודם, אדסון אלבארס יכול לשחק כקשר אחורי גם כן. מי שיוכל להשתלב כקשר אחורי הינו ג'ונתן גונזלס בן ה -18 ממונטריי. אבל כמו הררה, גם הוא אינו גדול מימדים ונוטה למשחק התקפי יותר. הררה עצמו צריך להיות עושה המשחק של מכסיקו במרכז הקישור. הררה יגיע למונדיאל 2022 על תקן השחקן הוותיק והמנוסה, ולאחר שהוכיח בפורטו בעונה האחרונה שהוא יכול להיות קפטן מוצלח, אני מקווה שכבר החל מהטורניר הקרוב, המאמן של מכסיקו, יהיה מי שהיה, ייתן לו את סרט הקפטן במקום אנדרס גוארדאדו שלא צפוי להגיע לקטאר בגיל 36. מי שאמור להיכנס לנעליו של גוארדאדו, הינו אריק גוטיירס (22) מפאצ'וקה. שניהם משחקים בסגנון דומה, למרות שגוטיירס נוטה קצת יותר למשחק התקפי ואוהב לשלוח את החלוצים בכדורים ארוכים. חואן קרלוס אוסוריו עצמו כבר הצהיר לפני המונדיאל ש"גוטי" הינו המחליף הטבעי של גוארדאדו, אך משום מה למרות שזימן אותו לסגל, לא נתן לו ולו דקת משחק אחת. ייתכן ומרקו פביאן (28) מפרנקפורט יחזיק מעמד ויראה יכולת טובה עד 2022 ויזומן לסגל, אך גם אם לא, בעמדת הקשר ההתקפי יש למכסיקו את רודלופו פיסארו (24) שהציג יכולת מצויינת מדי פאצ'וקה וצ'יבאס ועבר הקיץ למונטריי למרות התעניינות של קבוצות אירופאיות. בנוסף, למכסיקו יש מגוון גדול מאוד של כשרונות צעירים שיכול בהחלט להשתלב. השם המבטיח ביותר הוא גם הצעיר ביותר: אפריין (לא אפרים) אלבארס בן 16. אלבארס נולד בארה"ב להורים מכסיקנים וייצג את נבחרת הילדים של ארה"ב לפני שהחליף ייצוג למכסיקו. אלבארס ביצע את הבכורה שלו בעונה החולפת בהיותו בן 15 בלבד וכבר הפך לשחקן הכי טוב בליגת ה USL במדי קבוצת הבת של לוס אנג'לס גלאקסי. שוב, מדובר בילד בן 16 שמככב בליגת בוגרים מקצוענית. בגלאקסי טוענים שהוא צריך עוד זמן להתפתח בקבוצת הבת, אבל לא בטוח בכלל שהוא יישאר במועדון לפני שמועדוני הצמרת באירופה ינסו לחטוף אותו.

אריק גוטיירס. חואן קרלוס אוסוריו מייעד לו את המקום של אנדרס גוארדאדו.

התקפה:

למכסיקו היו ומאז ומעולם שחקני כנף מוכשרים מאוד, אך עושה רושם שמדובר בכאלו שאף פעם לא באמת מיצו את הפוטנציאל. הדוגמאות הבולטות הם קרלוס ולה וג'יו דוס סנטוס. שניהם בני 29, ובאופן תיאורטי הם יכולים להגיע לקטאר בגיל וותיק אך כזה שלא ירים גבה. אך עושה רושם שזה לא מה שמעניין אותם. הם מפוקסים בקבוצות שלהם ב MLS, שם הם מרוויחים סכומי כסף מכובדים מאוד, והתחליפים לא פחות טובים. הירבינג לוזאנו כמובן יהיה ללא ספק הכוכב הגדול של הנבחרת. אם טקאטיטו קורונה יתאפס על עצמו, סביר להניח שלמכסיקו יהיה משחק אגפים מפחיד, אם הוא לא יתאפס על עצמו, הוא עלול לסיים כמו קרלוס ולה או ג'יו דוס דנטוס עם חוזה שמן בקבוצת MLS. אך גם אם טקאטיטו לא יתאפס על עצמו, ישנם מגוון רחב של שחקנים שיוכלו להיכנס לנעליים. יורגן דאם (24) מטיגרס הוא שחקן מהיר מאוד ואם ישפר את יכולת הסיום שלו, סביר להניח שהוא יגיע לאירופה. רוברטו אלבראדו (20) הציג יכולת מעולה העונה במדי נקאקסה ונרכש על ידי קרוס אסול למרות התעניינות של כמה מועדונים בהולנד ופורטוגל. אוריאל אנטונה (20) כבר נרכש על ידי מנצ'סטר סיטי מסנטוס לגונה, והושאל לשנתיים לחרונינגן ההולנדית. בעונה הקודמת היו לו קשיי קליטה והוא לא שיחק באופן קבוע. השנה והא מקווה כבר לשחק באופן קבוע ולקבל זימון לנבחרת. אחד השחקנים המעניינים ביותר הוא דייגו לאינס בן ה -18 מקלוב אמריקה. לאינס ביצע את הבכורה שלו במדי הנשרים בגיל 16 וישר תפס את עיני האוהדים עם יכולת הכדרור הפנומנלית שלו. בטורניר טולון שהתקיים לפני המונדיאל, לאינס נבחר לשחק המצטיין של הטורניר למרות שחגג 18 רק המהלכו ושאר הנבחרות הגיעו עם שחקנים עד גיל 21. לפי הדיווחים בצרפת, לאינס נכנס לפנקסים של כל הסקאוטרים בטורניר וליון ומארסיי אפילו הגישו הצעות מחיר על השחקן הצעיר, אך קלוב אמריקה דרשה 25 מיליון יורו. לא פחות. מעניין לראות שעושה רושם שמאמנה הנוכחי של קלוב אמריקה, מיגל הררה (זה שאימן את מכסיקו במונדיאל הקודם), לא מאמין בצורה מלאה בלאינס, ונותן לו קרדיט מוגבל ביותר. לעומת המצב בכנפיים, בעמדת החוד יש למכסיקו בעיה לא קטנה: צ'יצ'אריטו כבר לא צעיר ואם יגיע לקטאר, הוא כבר יהיה בן 34. אוריבה פראלטה הוותיק פרש אחרי המונדיאל ברוסיה ובכל מקרה לא היה מגיע למונדיאל בקטאר, והחלוץ היחיד שניתן להעלות על הדעת הינו ראול חימנס שיהיה בן 31 בקטאר. למרות שזאת העמדה הכי דלה (אולי ביחד עם עמדת הקשר האחורי) יש למכסיקו כמה כשרונות צעירים שיכולים להיאבק על המקום. אלן פולידו כבר שיחק במדי הנבחרת לא מעט ויש לו ניסיון אירופאי. הנרי מרטין עבר כמה פציעות לא קלות אבל בעונה האחרונה בקלוב אמריקה הוא חזר לעניינים. אבל אף אחד מהחלוצים הללו אינו חלוץ מהרמה הגבוהה ביותר. אבל יש כמה כשרונות מאוד מעניינים בקנה: ראול גודינז (21) וחוסה חואן מסיאס (18) מצ'יבאס כבר ראו דקות משחק לא מעטות בליגה הבכירה, וגם רונאלדו (שנקרא על שמו של רונאלדו הברזילאי) סיסנרוס בן ה 21 הראה ניצוצות. הכישרון שאולי הכי נוטע תקווה הוא ג'ואאו מאלק (19). מאלק, בן לשחקן עבר צרפתי ממוצא קמרוני ואמא מכסיקנית החל את צעדיו באקדמיית הכדורגל של מרקו פביאן, ולאחר מכן המשיך לסנטוס לגונה. בעונה האחרונה, מאלק שיחק בהשאלה בקבוצת הנוער של פורטו והשאיר חותם חיובי מאוד שכולל 21 שערים. נכון לכרגע אין עדיין אישור אם פורטו תממש את האופציה עליו, אבל במכסיקו כבר דווח שמידה וזה לא יקרה, לא יהיו חסרות למאלק מחזרות אירופאיות. חשוב לציין שמעבר ליכולת המצויינת של מאלק, הוא מחזיק בדרכון צרפתי כך שזה כמובן מייתר את הצורך בויזה. אך אליה וקוץ בה: סקאוטים של נבחרת צרפת כבר צפו בביצועיו של מאלק ולמרות שהוא מעדיף נכון לכרגע לייצג את מדינת הולדתו, אם לא יפעלו מהר, הוא יוכל לשנות את דעתו.

ג'ואאו מאלק. יצליח לתפוס את המקום המוביל בחוד ההתקפה?

מונדיאל 2018 – סיכום

לפעמים בחיים צריך לקבל פרופורציה מבחוץ. אני קיבלתי אותה מחבר שכדורגל לא מעניין אותו. בכלל. לקח לו כמה ימים, אבל הוא הרים טלפון ואמר: "אתה מכיר אותי. אין לי מושג. אבל אפילו אני יודע שמכסיקו מפסידה בשמינית המונדיאל". ציטוט מדוייק. אכזרי. קר כמו קרח. אבל צודק.

צריך לומר: הייתה תחושה בנבחרת שהפעם המציאות תשתנה. שסוף סוף מחסום השמינית יתנפץ. עבודה נכונה של ההתאחדות ו"העתקת" המודל האירופי של שיטה זהה בכל הגילאים הייה צריכה לשאת פירות. והיא אכן נשאה: הדור הזה זכה באליפות העולם לנערים, המשיך לזכייה באולימפיאדת לונדון והמונדיאל ברוסיה היה אמור להיות נקודת השיא. השחקנים דיברו על זכייה. בהתאחדות כמובן דיברו על שבירת מחסום רבע הגמר ואולי אפילו על הגעה לחצי הגמר. אבל המציאות חזקה יותר מהכל. פעם שביעית ברציפות שנבחרת מכסיקו מעפילה לשמינית, ופעם שביעית ברציפות שהיא מודחת בשמינית הגמר. רק שהפעם מכסיקו לא הודחה בשמינית. בפועל היא הודחה בהפסד לשוודיה.

במכסיקו דיברו המון על קבוצתיות ומנטליות לפני המונדיאל. אין ספק שמכסיקו הוכיחה שיש לה את זה. רק שכנראה עדיין לא מספיק. לולא החמצות מסמרות שיער, מכסיקו יכלה לסיים את המשחק מול גרמניה בניצחון עם 4-5 שערים ברשת של נויר. במקום זאת מכסיקו הגנה בצורה (מוצלחת) על השער החל מהדקה ה-65. שיפור? בוודאי. לנצח את אלופת העולם זה תמיד הישג. במיוחד מול נבחרת שתמיד ניצחה את מכסיקו. במקרה של מכסיקו, לשמור על תוצאה זה הישג גדול יותר. גם בשמינית הגמר בברזיל מול הולנד, מכסיקו עלתה ליתרון משער של ג'יו דוס סנטוס ובחצי שעה האחרונה של המשחק נסוגה לבונקר. מול הולנד זה לא עבד. מול גרמניה, כן. אז הנה, יש שיפור מסויים.

אבל מה שהספיק מול גרמניה (וגם מול נבחרת הקראטה של דרום קוריאה), לא הספיק מול נבחרת עם מנטליות אמיתית. לפני המונדיאל חשבתי ששוודיה זאת נבחרת של חוטבי עצים ושחקן מבריק אחד (פורסברג) ותו לא. האמת? לא הייתי רחוק. אבל מדובר בחוטבי עצים שגם אם יפול עליהם גזע של עץ (או לחלופין גול בדקה ה-95 שגורם להפסד), הם יקומו וימשיכו כאילו לא קרה כלום. וכאן בדיוק מכסיקו הפסידה את השמינית. נכון, למאמן חואן קרלוס אוסוריו יש אחריות ישירה, ונגיע לזה בהמשך, אבל אם לשחקנים של מכסיקו היה חצי מהעוצמה המנטלית של השוודים, לא הייתי מתפלא אם היא הייתה שוברת את מחסום השמינית בקלות. אולי אפילו קובעת הישג חסר תקדים. אבל זה בדיוק מה שחסר למכסיקו. כישרון ממש לא חסר. מנטליות? כן. לא ניכנס לספקולציות מיותרות, אבל סביר להניח שאם מכסיקו לא הייתה מפסידה לשוודיה, היא לא הייתה מגיעה מפורקת לשמינית הגמר. מה שמחזיר אותנו למאמן.

חואן קרלוס אוסריו הוא מאמן טוב. אין עוררין על כך. הוא מקדיש ימים כלילות בשביל להבין את המשחק טוב יותר, ולנסות לשכלל את התיאוריות שלו. אבל המונדיאל הזה חשף לנו חולשה אחת מאוד גדולה שלו: הוא לא מנהיג. ויותר גרוע: הוא בורח מלקיחת אחריות. אוסוריו קיבל את כל מה שהוא ביקש בשביל להצליח. מאמן מנטלי הגיע מספרד, יצירת קשר ישיר עם המועדונים של השחקנים באירופה ולבנות איתם תכנית עבודה משותפת לשחקנים, התעקשות על סגל מלא לגביע הקונפדרציות למרות שחלק מהשחקנים ביקשו לנוח קיץ אחד מכיוון שלא נחו מאז המונדיאל בברזיל, ועוד כמה דרישות שנגעו למתחם האימונים של הנבחרת ברוסיה.

חואן קרלוס אוסוריו. מבין בכדורגל, אבל לא מנהיג.

נכון, המאמן לא משחק ולא ניתן להאשים רק אותו, אלא את השחקנים, אבל כאשר אתה בונה נבחרת בצלמך, האחריות שלך גדולה מהרגיל. אז נכון שההגרלה לא הייתה לצידה של מכסיקו, אבל לאחר הניצחון על קוריאה, פתאום ההגרלה הייתה מאוד חיובית. תיקו של מכסיקו מול שוודיה ומכסיקו נכנסת לצד "הקל" של ההגרלה. אין דרך אחרת לומר זאת: בשורה התחתונה, אוסוריו נכשל. הרי הוא בעצמו הצהיר לפני המונדיאל שהוא מאמין שמכסיקו תלך רחוק יותר מהרגיל. מול שוודיה הוא פשוט קפא. לא הגיב למשחק עד אשר היה מאוחר מידי. מול ברזיל? מסיבת העיתונאים שלו לאחר המשחק אומרת הכל. נכון, הוא היה צריך לתת בראש לניימאר על ההצגות שלו, אבל ברגע שהוא סיים הוא החל לתקף את השופטים ולא התייחס כמעט לתוכנית המשחק שלו וליכולת של נבחרת מכסיקו. לא צריך היה לצפות בתקשורת המכסיקנית שתקפה אותו ללא רחמים, בשביל להבין שזה צורם לעיניים. מפסיק היה לצפות באוסקר טאבארס מאמן נבחרת אורוגוואי או במאמן נבחרת שוודיה לאחר שהם הפסידו. לא חיפשו תירוצים, ואמרו בפה מלא שהנבחרת הטובה ביותר ניצחה.

וכן, לחואן קרלוס אוסוריו יש אחריות מלאה. להעלות את רפא מארקס רק בשביל להוציא אותו במחצית כי הוא היה תשוש, זאת רשלנות, במקרה הטוב. כל בר דעת יודע שמארקס בגילו לא יכול לסחוב 90 דקות. בכלל, רפא לא היה צריך להיות בסגל. מאמן שהוא מנהיג אמיתי היה דואג שהוא יישאר בבית. לואיס אראגונס השאיר את ראול גונסלס הגדול בבית לפני יורו 2008. כולם זוכרים איך הוא התקבל כאשר הנבחרת נחתה במדריד. אפילו העיתונאים שתקפו את אראגונס בצורה הכי חריפה על אי הכללתו של ראול בסגל, חגגו את ההישג ההיסטורי של ספרד. חואן קרלוס אוסוריו לא היה צריך לזכות במונדיאל בשביל להימנע מביקורת. מספיק שהיה מגיע לרבע הגמר. לחואן קרלוס אוסוריו גם היה את התירוץ המושלם להשאיר אותו בבית בדמות חקירה פלילית של ה FBI כנגד מארקס. אך הוא התקפל ללחץ שהופעל עליו. הן על ידי התקשורת והן על ידי בעלי אינטרס במכסיקו. מארקס רצה להגשים חלום: להיות הראשון בהיסטוריה שמשמש כקפטן בחמישה מונדיאלים שונים. אז אוקיי, ניתן להבין שאוסוריו לא רצה להרוס לו את החלום. רק שכל מה שהיה צריך לקרות, זה שמארקס יקבל כמה דקות בתור קפטן באחד המשחקים בגארבג' טיים ואוסוריו היה סוגר את הסיפור. יותר מכך: לאחר שמארקס עלה כמחליף לגוארדאדו במשחק מול גרמניה ושימש כקפטן, מארקס לא היה צריך לראות אפילו דקת משחק אחת יותר בטורניר. בוודאי שלא לעלות בהרכב המשחק החשוב ביותר של אוסוריו מאז שקיבל את המפתחות לנבחרת.

רפא מארקס. אגדה, אבל גם לאגדות יש סוף.

לאחר הביקורת עליו, צריך גם להראות נקודות חיוביות על אוסוריו. אם מניחים בצד את אלמנט המנהיגות,  הוא מבין כדורגל. ברמה הטקטית הטהורה ללא ספק. הוא יכול וצריך ללמד כדורגל. ילדים ונערים שישבו איתו וילמדו ממנו כדורגל, ייהפכו לשחקנים חכמים וטובים מאוד. החיבור שלו לשחקנים הוא מאוד אנושי, וגם שחקני מכסיקו מאוד התחברו אליו ותמכו בו גם לאחר ההפסד לשוודיה. אם ישנו יתרון אחד להמשיך עם אוסוריו, זה אלמנט היציבות. שליחת מסר של ההתאחדות המכסיקנית שלמרות שנכשלים, לא באמת מפסידים, אלא רק לומדים. אם אוסוריו יקבל תמיכה כזאת, וישכיל לתעל אותה לטובת חיזוק הביטחון העצמי שלו ושל שחקניו, אולי, אבל רק אולי, שווה לתת צ'אנס. אוסוריו גם מבין שלמרות שהליגה המכסיקנית היא ליגה חזקה ואיכותית, הצלחה עתידית של הנבחרת  מחייבת מעבר של שחקנים מכסיקנים לליגות האירופאיות. התמודדות קבועה מול השחקנים הטובים בעולם תתרום לשחקן המכסיקני גם הכירות עם כדורגל שונה, וגם לביטחון העצמי. הירבינג לוזאנו הוא חוצפן מטבעו ואין לו פחד אפילו מנבחרת גרמניה, אבל קחו למשל את הקטור הררה. "זורו" הוא בחור שקט מטבעו ומרוב שהוא ביישן הוא כמעט פספס את הקריירה כאשר הוא הושאל לקבוצת הבת של פאצ'וקה כאשר היה בן 20. העונה, עם סרג'יו קונססאו שנתן לו גב ותמיכה, הררה הוביל את פורטו לאליפות כולל הבקעת שער הניצחון באסטדיו דו לוז מול היריבה הגדולה בנפיקה ליסבון, שער שבסופו של דבר היה שווה אליפות. גם מול גרמניה הוא פשוט ריסק את טוני קרוס. לא יודע אם אוסוריו ימשיך או לא, אבל אם כן, אני מקווה שהוא ייתן את סרט הקפטן להררה. מה שמוביל אותי לנקודה הבאה:

אם רוצים לשבור את תקרת הזכוכית, צריך לעבוד על העניין החל משבוע הבא. הדור הנוכחי יפרוש ברובו. ייתכן ויהיו כמה בודדים שיחזיקו מעמד עד המונדיאל בקטאר, אבל מכיוון שחלק לא מבוטל מהדור הנוכחי נמצא בסביבות גיל 30, מכסיקו עתידה לעמוד בפני נבחרת כמעט חדשה במונדיאל הבא. הירבינג לוזאנו, קרלוס סלסדו, חסוס גייארדו (הפתיע לטובה ביכולת בתור מגן שמאלי), אדסון אלברס ואריק גוטיירס (שהושאר על הספסל לטובת רפא מארקס) צריכים להוות שלד לטורניר הבא. הקטור הררה יהיה בן 32 ב 2022 וסביר להניח שיגיע בתור הוותיק המנוסה לטורניר הבא. אולי גם ראול חימנס. כל השאר צריך להיבנות ממאגר הכשרונות העצום של מכסיקו. ולא חסר. יש כמה מועדונים במכסיקו שמקיעים המון משאבים בפיתוח כשרונות מכסיקנים צעירים. אבל מה שחשוב מאוד, זה שכשרונות מכסיקנים יתחילו לצאת לאירופה בגיל צעיר. 22 לכל היותר. כאשר שחקנים יתמודדו ברמות הגבוהות בצורה קבועה, הם לא יקבלו פיק ברכיים כאשר הם יתמודדו מול השחקנים הללו במסגרת המונדיאל. קרלוס סלסדו המחיש זאת בצורה הכי ברורה מול גרמניה. לפני המשחק הוא הצהיר: "אני משחק מול השחקנים הללו בליגה הגרמנית וזוכה בתארים (זכה עם פרנקפורט בגביע על חשבונה של באיירן במינכן), גם במדי הנבחרת אני יכול לנצח אותם". אמר, ועשה. עכשיו תדמיינו 11 שחקנים בהרכב שמשחקים בבונדסליגה, פריימיר ליג, לה-ליגה או סרייה A וזוכרים בתארים. הרי לכם המתכון לשבירת המחסום המנטלי.

כן, שוב פעם נפלנו בשמינית, ושוב פעם נקום. בסופו של דבר תקרת הזכוכית תישבר. ואמוס מחיקו קארחו!!!