ארכיון חודשי: מאי 2017

אל פסטור

26 ליוני 2011 היה תאריך משמעותי בקריירה של מטיאס אלמיידה. עד כמה משמעותי? קבוצת נעוריו, ריבר פלייט, האימפריה הגדולה ירדה ליגה בפעם הראשונה בתולדותיה. זה גם היה היום האחרון בקריירת השחקן של "פלאדו" (הקירח) אלמיידה. אל תטעו, הפרישה לא הייתה בריחה מאחריות. להיפך. אלמיידה מונה לעמדת המאמן והחזיר את ריבר לליגה הבכירה בתוך עונה אחת.

אלמיידה היה מאז ומעולם דמות שניתן לסמוך עליה ודוגמא למקצוענות ואחריות. בצעירותו, אלמיידה סיכם במדי סביליה הספרדית. אז היא עדיין לא הייתה הקבוצה שלוקחת את ליגת אירופה בעיניים עצומות אלא קבוצת תחתית. אבל זה לא הסיפור. הסיפור הוא שיום לפני המעבר שלו לסביליה, ריאל מדריד הגדולה פנתה לריבר וביקשה לרכוש את אלמיידה. לתדהמת כולם, אלמיידה סירב. הוא טען שהוא סיכם בסביליה ונתן לה את מילתו ולכן יעמוד בסיכום שלו וישחק בשורותיה. לא עזרו כל הנסיונות של מקורביו לשכנע אותו. אלמיידה עבר לאנדלוסיה. בסופו של דבר אלמיידה בילה רק שנה אחת בדרום ספרד לפני שעבר לקריירה מוצלחת באיטליה, אבל מבחינת אלמיידה הוא עשה את המעשה הנכון.

סמל של ריבר פלייט

סמל של ריבר פלייט

קריירת האימון של אלמיידה בריבר נקטעה די מהר לאחר שהעלה אותה ליגה ולאחר תקופה בבאנפילד הארגנטינאית, הוא הגיע לצ'יבאס גואדלחרה. גבות לא מועטות הורמו במקסיקו עם מינויו של אלמיידה. הרי לא מדובר באיזה מאמן מוכר עם רקורד מוכח (למעט עליית הליגה), וצ'יבאס הוא הרי מועדון ענקי. כאשר אלמיידה מונה, הוא הסביר שבחר לבוא לצ'יבאס כי הוא מזדהה עם העקרונות והאידיאלים של המועדון. בגדול, מדובר במועדון שדוגל בטיפוח השחקן המקסיקני ורק מקסיקנים יכולים לשחק בשורותיו. לכאורה יש כאן קצת סתירה: מאמן ארגנטינאי (שחקן נבחרת בעבר שמזוהה עם ריבר פלייט), שמופקד על "המועדון הלאומי" של מקסיקו. זה לקח זמן, אבל אלמיידה קיבל קרדיט מהבעלים של המועדון חורחה ורגרה, ובסופו של דבר התחבר לשחקנים והפך לאהוד מאוד על ידי הקהל. 2 גביעים בשלוש עונות הקלו על החיבור לקהל ונתנו לשחקנים ולהנהלה את הביטחון שאלמיידה הוא האיש הנכון. בכלל, יש תחושה שלמרות שאלמיידה אינו מקסיקני (והמבטא הארגנטינאי הכבד שלו היה מושא לבדיחות בתקשורת המקסיקנית), ואולי דווקא בגלל שהוא מגיע ממקום אחר, זה המתכון להצלחה של הקבוצה.

בכלל, אלמיידה הוא דמות מרשימה. גם לאוהדי היריבה הגדולה של ריבר פלייט, בוקה ג'וניורס, קשה למצוא מילים רעות על אלמיידה. הוא נשוי ללוסיאנה ואב לשלוש בנות, כאשר לביתו האמצעית קרא אזול (כחול בספרדית), על שם עיר הולדתו. בנוסף, לאחיינית שלו קלרה יש תסמונת דאון, ואלמיידה פעיל מאוד בקידום מודעות למחקר של התסמונת. אלמיידה פתוח מאוד לגבי הנושא ובכלל לנושאים שחשובים לליבו, ואינו חושש להביע את דעתו במידה ומישהו מדבר רעות או מבצע משהו שגוי בעיניו. התכונות האלו הופכות אותו למנהיג ולאישיות אמיתית ולא מזוייפת, שמראה שאכפת לה. וזה בדיוק מה שהקבוצה הייתה צריכה.

בצ'יבאס אלמיידה הבהיר לשחקנים שהוא מצפה מהם להקשיב להוראות שלו, גם אם הם לא ישמעו נכונות או הגיוניות. באחד האימונים הראשונים שלו, לאחר שהוא לא היה מרוצה מהתפקוד של השחקנים, הוא פתח את הדלת והזמין שחקנים שלא היו מוכנים לקבל את התכתיבים שלו לצאת. "עדיף שתצאו עכשיו בצורה טובה, ולא אחר כך בצורה מלוכלכת". אף אחד לא יצא.

אלמיידה חוגג עם אלן פולידו

אלמיידה חוגג עם אלן פולידו

אלמיידה הבין שהשחקן המקסיקני הממוצע מזכיר את השחקן הארגנטינאי: שחקן טכני מאוד, לאו דווקא פיזי, וכזה שדריבל היא הפעולה האינסטיקטיבית הראשונה שתצא מהרגליים של השחקן הממוצע. ההוראה הראשונה של אלמיידה היתה: "אתם כנראה לא מסי, ולכן שחקן שישאיר את הכדור אצלו ברגליים ולא ימסור לאחר 3 נגיעות, ירד לספסל". ההוראה השנייה היתה שהשוער אינו מרים את הכדור. השוער מוציא את הכדור לאחד משחקני ההגנה (בדרך כלל אחד המגינים), והם אלו שיתחילו לבנות את ההתקפה. עם הרבה מסירות כמובן. היו כמה שחקנים שלא הסתדרו עם השיטה ובסופו של דבר מצאו את עצמם בחוץ, מצד שני ישנם שחקנים שתחת אלמיידה השתפרו בצורה מפליאה. אלמיידה גם הבין שהקבוצה יכולה לשחק בצורה טקטית מושלמת, אבל אם אין מי שיבקיע, זה לא שווה כלום, ולכן הוא לחץ להביא את החלוץ אלן פולידו לחוד ההתקפה של הקבוצה.

https://www.youtube.com/watch?v=4QJzKTPwals

ועדיין, למרות היותו מאמן טוב מאוד, אלמיידה אינו עילוי טקטי. ישנם כמה מאמנים במקסיקו שטובים ממנו באספקט הזה, אבל לאלמיידה יש יתרון שלהם אין: הוא כנה וגלוי עם השחקנים שלו. הוא עומד על העקרונות שלו, וזה קונה את האמון של השחקנים שלו. אבל זה יותר מזה. אלמיידה הוא מוטיבטור בחסד עליון. התדריכים שלו לפני המשחקים הפכו לקאלט ומופת לנאומי מוטיבציה, והאוהדים והתקשורת כבר נתנו לו את הכינוי "אל-פסטור" (הכומר שמעביר את הדרשה בכנסיה). הוא מקשיב לשחקנים שלו ודלתו תמיד פתוחה אליהם. כתוצאה מכך יודע לדבר לשחקנים שלו ומבין בדיוק איך להוציא מהם את המיטב. למרות הקריירה המוצלחת והזדהות עם ריבר פלייט, בצ'יבאס אלמיידה הפנים שהוא הגיע למועדון בסדר גודל אחר. לפי ההערכות לצ'יבאס יש 40-45 מיליון אוהדים ברחבי מקסיקו (וזה עוד לפני שסופרים את המחיקו-אמריקנוס). ולמרות שלריבר ולבוקה הארגנטינאיות יש יחסי ציבור טובים כמועדוני ענק, לצ'יבאס יש יותר אוהדים מכל הארגנטינאים שקיימים. פרופורציה. אסור לטעות: בצ'יבאס יש המון לחץ. הקבוצה לא זכתה באליפות משנת 2009, בעוד היריבה הגדולה הגדולה קלוב אמריקה זכתה בכמה וכמה אליפויות ובגביע הקונקאקף בתקופה הזאת. מה שכמובן רק מגביר את הלחץ ואת התסכול של האוהדים.

החלום של אלמיידה הוא לאמן בעתיד את נבחרת ארגנטינה. זה אולי נשמע רחוק, וייתכן שאפילו לא מציאותי, אבל הצעד הראשון בדרך להגשמת החלום הזה מתחיל בסופ"ש הקרוב. צ'יבאס תפגוש את טיגרס החזקה (והמועמדת הברורה לזכיה באליפות). זכיה באליפות לא יכולה להזיק לרזומה. וגם אם זה לא יעזור, אלמיידה ייהפך לגדול מכולם לא רק בשביל הבת אזול או האחיינית קלרה, אלא גם ל –  45 מיליון אוהדים.

אין גול העומד בפני הרצון

עברו כבר קרוב ליומיים מאז האירוע. חוסר הוודאות ותחושת האימה מקשים על הנשימה ועל בהירות המחשבה. הרי להיחטף על ידי עבריינים למטרת כופר לא תמיד מסתיים בצורה חיובית. הוא חשב לעצמו: "רק רציתי לחזור הביתה מהמסיבה, איך יכול להיות שדבר כזה קרה לי?". רוב בני האדם היו נכנסים למרה שחורה ויאבדו תקווה. ייתכן שאפילו ינסו לפגוע בעצמם. אבל לא אלן פולידו. הוא ינצל חוסר תשומת לב של אחד מחוטפיו, יזנק עליו ויחטוף את נשקו והטלפון שלו תוך סיכון לפגיעה בחייו שלו עצמו, ויתחמק החוצה מהחלון. כן, גם במחיר של פציעה ביד.

אם יש משהו שניתן לומר על אלן פולידו, זה שהוא לא נכנע. הוא יעשה את כל שביכולתו על מנת להשיג את המטרות שלו. אפשר לומר עליו שהוא "סיפור השראה מהלך". הבריחה הנועזת של פולידו מחוטפיו היא רק דוגמא נוספת ויוצאת מהכלל למנטליות יוצאת הדופן של החלוץ המקסיקני. בכלל, פולידו חווה על בשרו טלטלות וקשיים ובדר"כ הוא התגבר על כולם.

פולידו עם תחבושת על ידו לאחר ששוחרר/שיחרר את עצמו מחוטפיו.

פולידו עם תחבושת על ידו לאחר ששוחרר/שיחרר את עצמו מחוטפיו.

סיפור החטיפה מוכר לכולם ופורסם בכל כלי התקשורת, אבל סיפורו של אלן פולידו היה מלא אתגרים החל מההתחלה. פולידו הצטרף בגיל 12 לאקדמיית הכדורגל של טיגרס וכבר אז החלו החיים לחשל את פולידו. בגילו הצעיר היה צריך פולידו להתרגל לחיות רחוק מהמשפחה מכיוון שבטיגרס לא רוצו לממן להוריו מקום מגורים ליד הפנימייה. למרות המרחק, אלן הצעיר הצטיין במדי הקבוצות הצעירות של המועדון ובשנת 2009, בהיותו סה"כ בן 18 פולידו כבר ביצע את הופעת הבכורה בטיגרס. לא עבר הרבה זמן ופולידו הפך להיות שחקן הרכב קבוע בטיגרס וזימון לנבחרת מקסיקו הצעירה התקבל כמובן בהתאם. מקום שלישי במונדיאליטו בשנת 2011 וזכיה עם מקסיקו בטורניר טולון היוקרתי לנבחרות שנה לאחר מכן, פתחו את עיני הסקאוטים האירופאיים שהכניסו את שמו לפנקס. גישושים מכמה קבוצות אירופאיות באותו קיץ לא הולידו שום דבר קונקרטי, אבל זרעו במוחו של פולידו את המטרה: במוקדם או מאוחר הוא יעבור לשחק באירופה.

 

פולידו המשיך להציג יכולת טובה במדי טיגרס ובינואר 2014 הבקיע שלושער מול דרום קוריאה בהופעת הבכורה שלו במדי הנבחרת. פולידו הצטיין באותה עונה וזכה להיכלל לסגל הנבחרת למונדיאל 2014 בברזיל, למרות שבסופו של דבר לא שותף אפילו דקה אחת במהלך הטורניר. פולידו יצא מאוכזב, אבל גם הוא מבין שכאשר ישנם על העמדה שלך שחקנים כגון צ'יצ'אריטו, אוריבה פראלטה וראול חימנז, הסיכוי לראות דקות אינו גבוה. אבל אז קרה דבר לא מתוכנן: פולידו סירב לחזור לאימוני טיגרס והודיע למועדון שאינו חוזר לשורותיו ושהחוזה שלו פג איתם. הטענה של פולידו הייתה שהחוזה פג, ואילו בטיגרס הציגו חוזה חדש עם תוקף עד שנת 2016, שנחתם לכאורה בין השחקן לטיגרס לפני המונדיאל. פולידו טען שבטיגרס זייפו את החתימה שלו ופנה לבוררות. עכשיו חשוב להבין: ההתנהלות במשרד ממשלתי ממוצע במדינת ישראל היא אות ומפות לעומת ההתנהלות של מוסד הבוררות של פיפ"א.

פולידו הבין שאין לו ברירה ויצא לשנת הפסקה. אבל לא זה מה שיטריד את פולידו. בזמן הזה פולידו המשיך להתאמן לבדו וארגן לעצמו משחקי אימון עם שחקנים חובבים. כאשר יש לו בראש רק מטרה אחת: הוא ייצא לשחק באירופה ואיו מישהו שיוכל לעצור מבעדו לעשות זאת. ואכן ההזדמנות שלו הגיעה:  בפרואר 2015 פיפ"א אישרה לפולידו לשחק באופן זמני, עד אשר תוכרע הבוררות ולבדיאקוס הקטנה מהליגה היוונית קפצה על המציאה להביא שחקן ברמה שלו. פולידו שיחק במדי הקבוצה בסה"כ 6 משחקים, אך זה הספיק בשביל האימפריה היוונית אולימפיאקוס להחתים אותו בסוף אותה עונה. אך הצרות לא הפסיקו לרדוף את פולידו. חודש לאחר החתימה באולימפיאקוס, פיפ"א נתנה את הכרעת הדין בתיק הבוררות. ההכרעה הייתה לטובת טיגרס וכנגד השחקן. נוצר קונפליקט לא פשוט, כאשר אוליפיאקוס טענה (ובצדק) שהיא החתימה את פולידו ללא הגבלות מסויימות, ופיפ"א בעצם מתערבת בחוקי ההעסקה של יוון. איומיים מרומזים וישירים של אולימפיאקוס בתביעה חסרת תקדים כנגד פיפ"א עשו את שלהם, ופשרה יצירתית במיוחד שתזכה את טיגרס "בדמי השבחה" מכל מכירה עתידית של השחקן נתנו לפולידו סוף סוף את האפשרות לשחק במדי הקבוצה שלושה חודשים לאחר פתיחת העונה. לפולידו לקח זמן להיכנס לעניינים, אבל בחלק השני של העונה הוא הצטיין.

פולידו חוגג במדי אולימפיאקוס.

פולידו חוגג במדי אולימפיאקוס.

ואז הגיעה הפועל באר-שבע. האלופה הישראלית החלה במסע המשחקים האירופאי המופלא שלה והדיחה את אולימפיאקוס מליגת האלופות. הבעלים השתגע והחליט לקצץ בתקציב הקבוצה. פולידו היה אחד הקורבנות הראשונים. אבל למי שמגדיר לעצמו מטרות ומוכן לעבוד קשה, אז הדברים מסתדרים לו. מטיאס אלמיידה, מאמנה הארגנטינאי של צ'יבאס גואדלחרה, חיפש חלוץ מטרה שיוכל להיכנס לנעליו הענקיות של עומאר בראבו, החלוץ המיתולוגי ומלך השערים של המועדון הלאומי של מקסיקו. אלן פולידו התאים לו כמו כפפה ליד. פולידו הצטרף וישר הטביע את חותמו: 12 שערים ו 6 בישולים ב 27 משחקים הובילו את צ'יבאס לזכייה בגביע המקסיקני ובנוסף מקום בפלייאוף.

להבדיל ממטיאס אלוסטיצה ואטלס גואדלחרה, צ'יבאס היא אחד משני המועדונים הגדולים במקסיקו (המועדון השני זה קלוב אמריקה). למועדון יש מדיניות שהוא משתף אך ורק שחקנים מקסיקנים ומתגאה בטיפוח שחקנים צעירים באקדמיה. בתור מועדון ענק (רק לשם הפרופורציות: לצ'יבאס יש יותר אוהדים מאשר מספר הארגנטינאים הקיימים בעולם כולו!), שם מצהירים תמיד שרוצים לקחת אליפות. בפועל, המועדון לא לקח אליפות מאז 2009, בעוד היריבה הגדולה אמריקה חגגה כמה וכמה זכיות הן באליפות המקומית והן במסגרת ליגת האלופות של הקונקאקף. האוהדים של "העיזים" כבר איבדו את האמונה ובדיחות על הכשלונות של המועדון הפכו לדבר שבשגרה.

אבל השנה יש ריח אחר באוויר. לאחר שנתיים במועדון, מטיאס אלמיידה סוף סוף הצליח להנחיל את הדרך שלו במועדון, והיכולת של הקבוצה הייתה טובה לאורך כל העונה. לאלן פולידו יש קרדיט גדול בעונה הטובה שצ'יבאס עוברת. גם במשחקים קשים ומאתגרים, אלן פולידו הצליח להתעלות ולעשות את המוטל עליו. לא מפתיע בכלל. הרי פולידו ניזון מאתגרים. האתגר הבא הבא של פולידו הוא בעצם שני אתגרים שמשולבים אחד בשני: הראשון הוא זכייה באליפות עם צ'יבאס. השני הוא התקווה שזכייה באליפות תקפיץ אותו לסגל הבכיר של הנבחרת לקראת גביע הקונפדרציות שישוחק ברוסיה בקיץ, כאשר המטרה האמיתית היא להשתלב בסגל למונדיאל 2018. והפעם לא בתור נער פוסטר.

פולידו. נותן השראה לצ'יבאס. זה יספיק לאליפות?

פולידו. נותן השראה לצ'יבאס. זה יספיק לאליפות?

 

"אין דבר העומד בפני הרצון". ישנם שיטענו שמדובר בקלישאה ותו לו. אבל אם תשאלו את אלן פולידו, הוא יוכיח לכם שמדובר במציאות.

מחושך לאור

29 למרץ 2016 היה למשך כמה שעות אחד הימים המאושרים בחייו של מטיאס אלוסטיצה, אז חלוצה של פואבלה. לאחר שנולדו למטיאס ולאשתו שני בנים, נולדה לזוג תינוקת. בתור אנשים מאמינים, החליטו מטיאס ואשתו לקרוא לתינוקת גואדלופה, על שם הקדושה של מקסיקו. משפחת אלוסטיצה היא ארגנטינאית, אבל הזוג רצה להראות את חיבתו למקסיקו בה מטיאס משחק החל משנת 2012 ולכן קראו לתינוקת כך.  אבל אז קרה אסון: בתוך כמה שעות התדרדר מצבה של התינוקת והיא נפטרה עוד באותו היום. אין דבר יותר קשה בעולם שלנו מאשר להורה לאבד את ילדו.

אלוסטיצה ביקש דרך סוכנו שיעזבו אותו בשקט, על מנת שיוכל לבלות עם משפחתו ולהתאושש מהאסון. כל המועדונים והתאחדות הכדורגל במקסיקו פרסמו הודעות תנחומים וכך גם קהלי כל הקבוצות. לקח לאלוסטיצה בערך חודש, אך הוא חזר למגרשים ובמשחק הראשון שהוא חזר, הוא גם הבקיע מול צ'יאפאס. זה היה רגע מרגש מאוד: אלוסטיצה ירד על ברכיו, הרים את ידו וראשו לשמיים והקדיש את השער לבתו המנוחה. כל חבריו לקבוצה רצו לחבק אותו ולתמוך בו, ואלוסטיצה פשוט נשבר. הוא החל למרר בבכי וניכר היה שקשה לו לשלוט ברגשותיו (באופן טבעי כמובן). בראיון שאלוסטיצה נתן לפני כמה שבועות, הוא נשאל על אותה תקופה ועל האמונה שלו. אלוסטיצה, בעיניים מלאות דמעות, דיבר בגלוי על משבר אמונה ועל מחשבות פרישה מכדורגל בעקבות מות התינוקת, אך למרות האסון הוא החליט להרים את הראש, להשקיע את כולו ולהמשיך הלאה. המוטיבציה שלו היא המשפחה שלו. אלוסטיצה לא הפסיק לדבר על שני בניו בהמהלך הריאיון, וניתן היה להבין שהם המנוע שנותן לו את היכולת להמשיך לאחר אירוע טראומתי שכזה.

בוידאו: משחק החזרה של אלוסטיצה לאחר מות בתו.

ההתאוששות לא הייתה פשוטה. למרות שהבקיע מיד לאחר חזרתו למגרשים, אלוסטיצה לא שיחק טוב ומיעט להבקיע. אף אחד בפואבלה לא כעס עליו כמובן, אבל היה ברור שמשהו צריך להשתנות. זה אמנם לקח זמן, אבל כחלק מתהליך השיקום החליטה משפחת אלוסטיצה לשנות אווירה ולעבור למקום אחר בו לא יהיו זכרונות רעים. ההזדמנות נקרתה לרגלו של השחקן: אטלס גואדלחרה חגגה 100 שנה להיווסדה והחליטה לפתוח את הכיס ולחזק את הקבוצה על מנת להצליח ולשנות את התוצאות הרעות של השנים האחרונות. מפה לשם, בינואר האחרון הצטרף החלוץ הארגנטינאי "לשועלים".

אטלס זה אחד המועדונים ההיסטוריים של מקסיקו. במועדון גדלו שחקנים כמו אנדרס גוארדאדו ורפא מארקז, שחזר בשנה שעברה על מנת לסיים את הקריירה במועדון נעוריו. העניין הוא שלמעט אוהדיה, במקסיקו אטלס נחשבת למועדון "המשני" של העיר גואדלחרה, כאשר היריבה המרה היא כמובן צ'יבאס. המשחקים בין הקבוצות תמיד מייצרים אווירה והרבה באזז, ובשנים האחרונות גם כדורגל טוב והרבה אירועים. לצערם של אוהדי אטלס, במפגשים בין הקבוצות, כמעט תמיד רגלה של צ'יבאס על העליונה, ואוהדי השועלים חוזרים הביתה חפויי ראש.

נחזור לאלוסטיצה. השחקן, שהחל את הקריירה שלו בצ'קאריטה ג'וניורס הארגנטינאית ולאחר מכן ניסה את מזלו באלבסטה הספרדית אך ללא הצלחה מרובה. לאחר החוויה הספרדית הקצרה, הוא חזר לארגנטינה לעונה אחת לשחק במדי ארסנל. לאחר מכן עבר אלוסטיצה לשחק במדי דפורטיבו קיטו האקוודורית לפני הגיע לפואבלה בה שיחק החל מ – 2012 (למעט חצי עונת השאלה בפאצ'וקה), עד שעבר בינואר האחרון לאטלס. המעבר שלו עשה לשני הצדדים רק טוב. הוא הבקיע 8 שערים ובישל עוד 4 ב-14 משחקים והראה יכולת משובחת. מעבר לתרומה המספרית, אלוסטיצה הראה המון אופי ומנהיגות, ובהיעדרו של מארקז עקב פציעה, הוביל החלוץ את חבורת השחקנים הצעירים של אטלס לפלייאוף. בסיבוב הראשון של הפלייאוף תשחק אטלס מול היריבה העירונית המרה. אף אחד במקסיקו לא מצפה מאטלס לקחת אליפות, אבל מבחינתם של אוהדי הקבוצה, אם אלוסטיצה יוביל אותם לזכייה בתואר, במיוחד שהדרך לזכייה עוברת בניצחון בצמד המפגשים מול צ'יבאס, הם יוכלו להסתכל לשמיים ולומר:

"GUADALUPE, TU PADRE ES UNA LEYENDA".

 

מטיאס אלוסטיצה חוגג במדי אטלס. יחגוג גם מול צ'יבאס?

מטיאס אלוסטיצה חוגג במדי אטלס. יחגוג גם מול צ'יבאס?

נבחרת מקסיקו למונדיאליטו

תזכרו את השם: רונאלדו סיסנרוס מוריי. או בכינויו המחייב "רונאלדו המקסיקני". נקרא על שמו של רונאלדו "או פנומנו" נאזאריו דה לימה הברזילאי, הוא הכוכב הכי גדול של נבחרת הנוער של מקסיקו במונדיאליטו שיצא לדרך ב 20 למאי בדרום קוריאה.

בעידן בו רוב בעלי הקבוצות במקסיקו מעדיפות להביא שחקנים זרים וזולים מדרום אמריקה, שפר עליו מזלו של סיסנרוס שהמועדון שלו, סנטוס לגונה, הוא אחד מהמועדונים שדוגלים דווקא בטיפוח השחקן המקסיקני. רונאלדו אינו היחיד בסגל הנבחרת הנוכחית שמגיע מסנטוס. ישנם שלושה שחקנים נוספים שמצטרפים אליו: הקשר ההתקפי אוריאל אנטונה, שחקן הכנף קווין לארה ואדוארדו "לאלו" אגירה שישחק בחוד לצד רונאלדו.

בכלל, הנבחרת הזאת היא תמונת מראה של הכדורגל המקסיקני: ישנם כמה מועדונים שדוגלים בטיפוח השחקן המקסיקני, והן כמובן "ספקיות" השחקנים הכי גדולות לסגל הנבחרת של המאמן ושחקן הנבחרת בעבר, מרקו רואיז. בנוסף לסנטוס לגונה, פאצ'וקה שולחת 5 נציגים וצ'יבאס גואדלאחרה שולחת לא פחות משישה שחקנים לסגל. שאר הסגל מורכב ממגוון קבוצות ששולחות נציג או שניים.

הרביעיה של סנטוס לגונה. מימין לשמאל: אגירה, רונאלדו, אנטונה ולארה.

הרביעיה של סנטוס לגונה. מימין לשמאל: אגירה, רונאלדו, אנטונה ולארה.

מה שמעביר אותי לנקודה הבאה: ישנם כמה מועדונים דווקא נותנים קרדיט לשחקנים צעירים,  אבל עקב שיקולים של העדפת טובת המועדון על פני הנבחרת, הביאו אותם להחליט שהם אינן משחררים את השחקנים האלו למונדיאליטו אלא ישאירו אותם למאבקיי הפלייאוף בליגה המקסיקנית. שחקנים כגון הבלמים סזאר מונטס (מונטריי) ואדסון אלבארז (אמריקה), היו אמורים לאייש את סגל הנבחרת ולהרכיב את קו ההגנה המקורי של הנבחרת, אבל הם יישארו במקסיקו. מונטס הוא שחקן הרכב קבוע במונטריי כבר שנתיים ברציפות וצופים לו עתיד מזהיר. גם אלבארז תפס מקום של קבע בהרכב בעונה הנוכחית במדי אמריקה. ההיעדרות שלהם יכולה לפגוע במטרות הנבחרת. מצד שני, צעירים אחרים כגון צמד הבלמים של פאצ'וקה, פרנסיסקו "פאקו" באנגאס וחוסה אסקיבל יקבלו את הקרדיט והחשיפה.

במקסיקו אמנם לא מצפים לזכות בטורניר, אבל המטרה היא להגיע לפחות לחצי הגמר. לאחר הכישלון בטורניר הקודם בניו-זילנד, במקסיקו מאוד מקווים לשחזר את הצלחת הנבחרת מ 2011 שסיימה במקום השלישי. הצלחה של הנבחרת תוכיח לכל בעלי הקבוצות במקסיקו שיש צורך לתת צ'אנס לשחקן המקסיקני הצעיר.

הנה כמה שמות שמומלץ לעקוב אחריהם:

  1. חזרנו לרונאלדו. החלוץ הוא מכונת שערים והוכתר כמלך השערים של ליגת הנערים וליגת הנוער בטורנירים האחרונים. הוא כבר זכה לשחק במדי הקבוצה הבוגרת ואפילו הבקיע במדי המועדון במסגרת הגביע. אנקדוטה מעניינת לגביו: רונאלדו החל את הקריירה בתור שוער, אבל למאמן הילדים של סנטוס לגונה לא הסתדר בראש שמישהו בשם רונאלדו יכול לעמוד בשער, ולכן הוא הציב אותו בעמדת החלוץ המרכזי, שם הוא נשאר עד היום.
רונאלדו המקסיקני בפוזה מוכרת.

רונאלדו המקסיקני בפוזה מוכרת.

2. פבלו לופז. כאשר ראול, החלוץ הספרדי הגדול ראה את פבלו לופז משחק, הוא אמר עליו: "הוא אמנם לא דומה לו בכלל, אבל מדובר באנדראס איניאסטה הבא". צריך לומר, שההשוואה הזאת נשמעת קצת מוגזמת, ואכן אין שום דימיון פיזי בין "פבליטו" לבין איניאטסה, אבל כאשר הוא על המגרש, הוא אכן משחק בצורה דומה מאוד לאגדה הספרדית. בפאצ'וקה מהללים את לופז, וכבר בונים עליו בתור שחקן הרכב לעונות הבאות, אלא אם הוא יתפוס את העין של אחד הסקאוטים שיגיעו לדרום קוריאה, ויעבור לאירופה עוד לפני כן.

פבלו "אנדראס איניסטה" לופז.

פבלו "אנדראס איניסטה" לופז.

3. דייגו קורטז. המגן-קשר ימני צעיר יחסית לשאר הסגל והוא רק בן 18, אבל מדובר באחד הכשרונות העולים של צ'יבאס. מדובר בשחקן מהיר וטכני שאוהב לתמוך בהתקפה. בצ'יבאס כבר טוענים שכמה קבוצות אירופאיות עוקבות אחריו. קורטז תפס את העין באליפות העולם לנבחרות הנערים שהתקיים בצ'ילה לפני שנתיים, לאחר שהבקיע את הגולאסו -א-לה-מסי הבא בחצי הגמר מול ניגריה:

שחקנים נוספים שראויים לציוץ:

המגן השמאלי אוליסס טורס (קלוב אמריקה), הבלם פרנסיסקו באנגאס (אברטון הצ'יליאנית בהשאלה מפאצ'וקה), שחקן הכנף קווין לארה (סנטוס לגונה), החלוץ קווין מאגאניה (צ'יבאס גואדלחרה).

VAMOS MEXICO!!!!