ארכיון חודשי: מאי 2016

קופה אמריקה סנטנריו – הסגל המלא

אתמול פורסם סגל נבחרת מקסיקו לקופה אמריקה סנטנריו שיחל בשבוע הראשון של יוני. הנה ניתוח קצר של הסגל ומטרות הנבחרת.

באופן מסורתי, מקסיקו שולחת לטורניר הקופה אמריקה את הנבחרת המשנית שלה, מכיוון שהטורניר נוטה להתקיים במקביל לטורניר גביע הזהב של הקונקאקף. מקסיקו בהיותה שייכת לקונקאקף, מחוייבת להציג את הסגל הכי חזק שלה לגביע הזהב, ולכן היא מופיע לקופה אמריקה עם שחקנים יחסית לא מוכרים. הפעם הסיפור שונה: הטורניר היחיד שמתקיים הקיץ למעט הקופה אמריקה, זה הטורניר האולימפי שיתקיים באוגוסט. מכיוון שישנה מגבלה של שלושה שחקנים בלבד מעל גיל 23 בטורניר האולימפי, מקסיקו תשלח את הסגל הכי חזק שלה לקופה אמריקה, וזה יוצר ציפיות גבוהות במקסיקו. המטרה המוצהרת של התאחדות הכדורגל המקסיקנית היא לסיים באחד משלושת המקומות הראשונים בטורניר, וזה בהחלט אפשרי. והנה הסיבות:

  1. מקסיקו תשחק בבית. ההתאחדות יצאה בקמפיין מיוחד לקראת הטורניר בשביל לעודד רכישת כרטיסים ("America para los Mexicanos"). אז נכון, המשחקים ייתקיימו על אדמת ארה"ב, אבל צפו לאיטדיונים צבועים בירוק, ואני לא מדבר על משטח הדשא…
  2. אמנם רוב הנבחרות ישלחו את הסגלים הכי חזקים שיש להם (יוצאות דופן הן ברזיל, פרו ואולי קולומביה), אבל במקסיקו יבנו על המוממנטום הטוב בו נמצאת הנבחרת מאז מינויו של חואן קרלוס אוסוריו הקולומביאני לעמדת המאמן (5 נצחונות מול אפס הפסדים או תוצאות תיקו, וללא ספיגת שער חובה). מה שמוביל אותי לנקודה הבאה:
  3. אוסוריו לא מאמן של שמות. הוא מאמן של שיטה ועובד לפי השיטה בה הוא מאמין. ארחיב על זה כאשר אנתח את הסגל, אבל הוא מנקה את הסגל משחקנים מוכשרים אבל "בעיתיים" ונותן את המפתחות לשחקנים שמראים רצון ועובדים קשה.
  4. זה אמנם לא טיפוסי, אבל ההרכב הפותח של מקסיקו יהיה כמעט כולו מורכב משחקנים שמשחקים באירופה ומורגלים לכדורגל שונה ממה שיש במקסיקו. אם זה עובד טוב לנבחרות כמו ארגנטינה, אורוגואי, צ'ילה וברזיל, למה שזה לא יעבוד גם למקסיקו…?

ועכשיו, לפירוט הסגל (כדאי לציין שמקסיקו כנראה תשחק במערך של 4-3-3) :

שוערים:

גיירמו אוצ'ואה, חוסה דה-חסוס קורונה, אלפרדו טאלאברה.

מאז ומעולם אלפרדו טאלאברה, שוערה של טולוקה היה בצילם של קורונה ואוצ'ואה. תמיד הוא היה על תקן השוער שמגיע בתור מחליף לכל הטורנירים הגדולים אבל אף פעם לא קיבל את אפודת השוער הראשון. אבל לאחרונה צצה לה הזדמנות: אוצו'אה לא ראה הרבה דקות משחק במלאגה עד לפציעתו של קאמני לפני כחודשיים, וסימני הגיל החלו להשפיע על קורונה הוותיק, ורואים זאת בתוצאות של קרוז אזול. אוסוריו נתן לטלאברה את המפתחות והאחרון לקח את ההזדמנות בשתי כפפות. להערכתי טאלאברה יהיה השוער הפותח, אבל לאוצ'ואה יש עוד צ'אנס. מה שיכריע יהיו משחקי ההכנה לפני הקופה.

אלפרדו טאלאברה. לקח את ההזדמנות בשתי ידיים.

אלפרדו טאלאברה. לקח את ההזדמנות בשתי ידיים.

הגנה:

פאול אגילאר, מיגל לאיון, חורחה טורס נילו, יאסר קורונה, נסטור אראוחו, רפא מארקז, דייגו רייס, הקטור מורנו.

בעמדת המגן הימני יפתח פאול אגילאר מאמריקה, כאשר מיגל לאיון אמור לפתוח בעמדת המגן השמאלי. ישנה סבירות קטנה שלאיון יפתח בעמדת המגן הימני ובעמדת המגן השמאלי יפתח חורחה טורס נילו, מגנה של טיגרס. בעמדת הבלם הימני אנחנו צפויים לראות את דייגו רייס מריאל סוסיאדד, שכנראה סוף סוף "ידיח" את רפא מארקז מהעמדה, ולידו אמור לשחק הקטור מורנו, בלמה של אלופת הולנד, PSV.  רפא מארקז הוותיק אמנם נקרא לסגל בתור בלם, אבל ישנה סבירות שהוא ישותף דווקא בתור קשר אחורי, תפקיד אותו ביצע בהצלחה לאורך כל הקריירה.

רייס במדי סוסיאדד. המחליף הטבעי לרפא מארקז?

רייס במדי סוסיאדד. המחליף הטבעי לרפא מארקז?

קישור:

חסוס מולינה, חסוס דואנייאס, קרלוס פנייה, אנדרס גוארדאדו, הקטור הררה.

עדיין לא ברור כיצד יבחר אוסוריו להרכיב את חוליית הקישור שלו, אבל מסתמן שחסוס מולינה/רפא מארקז ישחקו על תקן הקשר האחורי, ומלפניהם ישחקו הקטור הררה מפורטו ואנדראס גוארדאדו שמשחק יחד עם הקטור מורנו ב PSV. כדאי לציין שבהולנד, גוארדאדו משחק בתור קשר אחורי ולכן ייתכן שגם בנבחרת אוסוריו יבחר לשחק איתו באותה עמדה. אם זה יהיה התסריט, ייתכן ש"חוליט" פנייה מצ'יבאס או אפילו חסוס מנואל קורונה (אתם מכירים אותו בכינוי שלו: "טקאטיטו"), ישחקו לצידו של הקטור הררה.

הקטור הררה. הקפטן והמנוע של פורטו.

הקטור הררה. הקפטן והמנוע של פורטו.

שחקני כנף:

יורגן דאם, חביאר אקינו, חסוס מנואל קורונה, הירבינג לוזאנו.

זוכרים שכתבתי מקודם שאני אחזור לדבר על אוסוריו ועל השיטה שבה הוא מאמין? אז זה הזמן. למקסיקו יש אפשרות להביא לעמדות הכנף שחקנים מוכרים כמו קרלוס וולה מריאל סוסיאדד ואת ג'יו דוס-סנטוס מל.א. גלאקסי. קרלוס וולה החרים את הנבחרת במשך כמה שנים טובות והמאמן הקודם מיגל הררה עבד קשה מאוד בשביל לשכנע אותו לחזור להופיע בנבחרת. אבל לקרלוס וולה יש חיסרון, וזהו חיסרון משמעותי: הוא לא אוהב לעבוד קשה, וזה דבר שאוסוריו לא מוכן לקבל. מבחינת אוסוריו, לא משנה כמה מוכשר שחקן יכול להיות (וקרלוס וולה מאוד מוכשר, ללא צל של ספק), אם הוא לא מראה מחוייבות ורצינות, הוא לא יהיה בסגל של אוסוריו. העובדה שוולה חווה עונה רעה בסוסיאדד (ושוב, עקב חוסר רצינות מבחינתו), לא תרמה לו. אחד החברים הכי טובים של קרלוס וולה הוא ג'יו דוס-סנטוס. כמו וולה, גם דוס סנטוס מוכשר מאוד, וכמו וולה, הוא אוהב להנות מהחיים, למרות שבמקרה שלו אף אחד לא טוען שהוא לא אוהב לעבוד קשה. אבל ג'יו נהפך במחי אמירה אחת של אוסוריו לאויב האומה המקסיקנית. דוס סנטוס מציג יכולת מצויינת העונה במדי קבוצותו ואוסוריו רצה לזמן אותו לסגל אבל לטענתו של אוסוריו, דוס סנטוס סירב להתייצב לסגל וייצר מהומה ברחבי מקסיקו. עוד נראה מה יקרה בעתיד, אבל לדעתי האישית אין מה לדאוג, להפך, כנראה שמחליפים שלהם יהיו אפילו יותר אפקטיביים מהכוכבים הגדולים. מי שיפתחו בכנפיים יהיו טקאטיטו מפורטו והירבינג לוזאנו מפאצ'וקה. שני סילונים עם טכניקה עילאית. רחמיי על המגנים של שאר הנבחרות. מקסי פריירה, מגנה האורוגוואי של פורטו העיד על טקאטיטו שהוא "גרם לי לחזור הביתה עם סחרחורת אחרי האימון". המחליפים שלהם יהיו יורגן דאם וחביאר אקינו, שגם הם מהירים לא פחות מאשר לוזאנו וטקאטיטו.

טקאטיטו קורונה. לצפות בו משחק זאת פשוט תאווה לעיניים.

טקאטיטו קורונה. לצפות בו משחק זאת פשוט תאווה לעיניים.

התקפה:

אוריבה פארלטה, ראול חימנז, חביאר "צ'יצ'אריטו" הרננדס.

סביר מאוד להניח שצ'יצ'אריטו יקבל את הקרדיט בהרכב לאחר העונה המצויינת שהציג במדי לברקוזן. צ'יצ'אריטו נמצא במרחק של 3 שערים משיא הבקעות השערים בנבחרת ששיך לגארד בורחטי, והוא ירצה לשבור את השיא הזה במהלך הטורניר. המחליפים שלו יהיו אוריבה פראלטה וראול חימנז שהתכונה המשותפת של שניהם היא ווינריות. פראלטה הביא למקסיקו את הזהב האולימפי בלונדון 2012, וממשיך להבקיע שערים חשובים במדי קבוצתו, קלוב אמריקה. במקביל חימנז העלה במו רגליו את מקסיקו למונדיאל הקודם, והשנה הבקיע כמה שערי ניצחון חשובים מאוד במדי בנפיקה ליסבון שזכתה באליפות פורטוגל בסופ"ש האחרון. בכלל, כל החלוצים של מקסיקו הציגו השנה פריחה מאוד יפה לאחר עונה יחסית גרועה שלהם בשנה שעברה, וזה נובע מעיקר מהעובדה שהם רואים דקות משחק. הדוגמא הבולטת היא כמובן של צ'יצ'אריטו, אבל גם חימנז פרח השנה לאחר ששנה שעברה לא הצליח במדי אתלטיקו מדריד.

צ'יצ'אריטו בפוזה אופיינית העונה במדי לברקוזן.

צ'יצ'אריטו בפוזה אופיינית העונה במדי לברקוזן.

 

גמר הקופה אמריקה יתקיים ב-26 ליוני. האם מקסיקו תופיע שם? לא יהיה קל, אבל בהחלט אפשרי. Viva Mexico!!!

פלייאוף הקלאוסורה 2016

הפלייאוף שיתחיל בשבוע הקרוב הולך להיות הכי פיקנטי והכי משוגע שהיה מאז שהתחילו את שיטת הפלייאוף בליגה המקסיקנית. מאבקים מלאי אמוציות על יוקרה ופילוסופיות כדורגל שונות ומאבקים cין מעמדות שונים עומדים על הפרק. הנה מדריך מקוצר:

נתחיל בסדרה הכי "משעממת":

מורליה מול לאון

מורליה היא קבוצה שמגיע ממחוז מיצ'ואקאן. מקום שבסטנדרטים ישראלים ניתן להשוות אותו לדימונה. יסלחו לי הדימונאים, אבל מדובר במקום פשוט ומשעמם. הדבר היחיד שמטריד את שגרת החיים שם זה מאבקים בין קרטלי הסמים ואלימות שצצה מידי פעם. קבוצת הכדורגל היא תמונת מראה של העיר. קבוצה פשוטה ולא אטקרטיבית שאמנם זכתה פעם אחת באליפות בשנת 2000, אבל בגדול מדובר בקבוצה שממקומת בדר"כ בחלק התחתון של הטבלה. המאמן של הקבוצה הוא אנריקה מסה הוותיק והמצויין, שמצליח להוציא את המקסימום מסגל השחקנים שעומד לרשותו. שמות שבולטים בקבוצה: לואיס גבריאל ריי הקולומביאני הוותיק, פבלו ולאסקז החלוץ הפראגוואי שהביא במו רגליו כמה נצחונות מאוד חשובים העונה ואריק אגירה הצעיר שמקווה לפתוח בהרכב של הנבחרת האולימפית של מקסיקו בריו בקיץ הקרוב.

אריק אגירה, ירצה לטוס לריו בקיץ הקרוב.

אריק אגירה, ירצה לטוס לריו בקיץ הקרוב.

מול מורליה תשחק קלוב לאון, שמגיעה ממחוז גואנחאטו. לאון היא עיר "היפסטרית" במונחים מקסיקניים והמון אמנים גרים במרכז העיר הצבעוני והיפיפה שלה. בלאון מתגאים בהיותם מרכז תרבותי חשוב, בקיצור ההפך הגמור ממורליה. הקבוצה של העיר נשלטת על ידי לא אחר מאשר קרלוס סלים (מחזיק במספר מועדונים במקסיקו תחת קבוצות אחזקה שונות), והוא נוהג לפקוד את משחקי הקבוצה לעיתים קרובות. את הקבוצה מאמן לואיס פרננדו טניה, שהוביל את הנבחרת האולימפית לזכייה באולימפיאדת לונדון, וגם את קרוז אזול לזכייה בגביע הקונקאקף לפני שפוטר בעונה שעברה מהמועדון מדרום מקסיקו סיטי. לאון מכרה את אחד הכוכבים הגדולים שלה בתחילת העונה, קרלוס "חוליט" פניה לצ'יבאס גואדלחרה, אבל הביאה במקומו שחקן לא פחות יעיל בדמותו של מקסי מורלס הארגנטינאי שהגיע לאחר 5 שנים באטאלנטה האיטלקית. מוראלס הוא לא הארגנטינאי היחיד בקבוצה, גם גיז'רמו בורדיסו הבלם (אח של ניקולס שמשחק בגנואה), ומעל כולם הכוכב הכי גדול של הקבוצה, מאורו בוסלי החלוץ המצויין שלא מפסיק להבקיע. ישנן עוד כמה שמות מעניינים בסגל הקבוצה כמו שחקני סגל הנבחרת לואיס "צ'אפו" מונטס, חוסה "גאייטו" ואסקז וחלוץ הנבחרת האולימפית מרקו בואנו.

מאורו בוסלי בפוזה מוכרת.

מאורו בוסלי בפוזה מוכרת.

המפגש הבא ייקח אותנו לסדרה בין פאצ'וקה לסנטוס לגונה

יכול להיות שהשם סאנטוס לגונה יצלצל מוכר קצת לחובבי הכדורגל בישראל. שנה שעברה אימן את הקבוצה (ולא בהצלחה יש לציין), לא אחר מאשר מיודענו פאקו אסטריאן. השנה, לאחר הכישלון הצורב בעונה הקודמת, הובא למועדון המאמן הארגנטינאי לואיס זובלדיה, שאימן בעבר את לאנוס וראסינג הארגנטינאיות וזכה בשנה שעברה באליפות אקוואדור עם קיטו. זובלדיה לא עשה המון שינויים בסגל, אבל הביא כמה שחקני רכש שהיו נחוצים. שחקנים כמו חורחה וויאפניה שזכה באליפות ה MLS יחד עם פורטלנד, כמו גם אוליסס דאבילה (פעם ילד פלא שנרכש על ידי צ'לסי), וחזר למקסיקו לאחר שנכשל בפורטוגל הגיעו לחזק נקודות חלשות יחסית בהרכב הקבוצה. השחקנים הבולטים בקבוצה הם שוער נבחרת ארגנטינה אגוסטין מרצ'סין המצויין (דעתי האישית: שוער יותר טוב מסרחיו רומרו, אבל להבדיל מרומרו, אין לו פמלייה של יחסי ציבור), אנדרס רנטריה החלוץ הקולמביאני ובריאן ראבלו הצ'יליאני שאולי סוף סוף יקבל בקופה אמריקה את הצ'אנס שמגיע לו בהרכב הנבחרת. לא אשכח כמובן את החלוץ הנפלא מקאבו-ורדה דג'אניני, שלפני 2 עונות הוביל את הקבוצה לזכייה באליפות. לסאנטוס לגונה יש גם אקדמיית כדורגל מצויינת ויחד עם פאצ'וקה, אלו המועדונים היחידים שכל קבוצות המועדון בכל קטגורייות הגיל, העפילו לפלייאוף. מה שמוביל אותי היישר ליריבה של סאנטוס…

מרצ'סין וסנטוס לאגונה חוגגים את האליפות לפני שנתיים.

מרצ'סין וסנטוס לאגונה חוגגים את האליפות לפני שנתיים.

בפאצ'וקה אוהבים להגדיר את עצמם כ"עריסת התינוקות של הכדורגל המקסיקני". וההגדרה הזאת תואמת את מדיניות טיפוח הצעירים של המועדון בצורה מצויינת. באופן אירוני בקבוצה משחק השחקן הכי מבוגר בליגה המקסיקנית: השוער אוסקר "קונחו" פרז שעתיד לחגוג יום הולדת 44 בחודשים הקרובים. אבל מעבר לכך מדובר במועדון שההרשמה לקבוצות הילדים שלו היא הכי גבוהה בכל רחבי הרפובליקה המקסיקנית, ואפילו ברחבי ארה"ב, ובפער ניכר מהמועדון הבא אחריו, צ'יבאס גואדלחרה. הסיבה היא פשוטה: המועדון פשוט נותן לשחקני הבית צ'אנס. בהרכב העונה הנוכחית היו לא פחות מחמישה שחקנים מתחת לגיל 22 שגדלו במחלקות הנוער של המועדון, ובסגל עצמו ישנם לא פחות מ -11 שחקנים שגדלו באקדמייה של המועדון. הכוכב הבלתי מעורער של המועדון ואחד הכוכבים העולים של הכדורגל המקסיקני, הוא הירבינג לוזאנו, שמשחק לצידם של אריק גוטיירז הקשר המרכזי עם רגל שמאל אימתנית, ורודולפו פיזארו שהשנה הוסט מעמדת המגן לעמדת הקשר ההתקפי ולא מפסיק להבקיע. בחלק ההגנתי ניתן למצוא את בלם נבחרת קולמביה אוסקר מורייו שמשחק לצידו של בלם נבחרת ארה"ב עומאר גונזלס. על כל אלה מנצח המאמן האורוגוואי דייגו אלונסו, שבהיותו חלוץ בעברו, אוהב סגנון משחק התקפי מאוד.

הירבינג לוזאנו, יגיע לאחת הגדולות של אירופה?

הירבינג לוזאנו, יגיע לאחת הגדולות של אירופה?

ממאבק בין אקדמיות כדורגל מצויינות, נעבור למאבק על היוקרה העירונית, מאבק בין מעמדות (לפחות בתיאוריה) וגם על תואר השחקן המצטיין של הליגה, מדובר כמובן על הדרבי של מונטריי בין ראיאדוס דה מונטריי לבין טיגרס:

למרות שפועל לשתי הקבוצות ישנן אוהדים מכל הגוונים ומכל המעמדות, באופן היסטורי טיגרס נחשבת הקבוצה של המעמד הגבוה. הקבוצה של האקדמיה וכזאת שמושכת אוהדים מהפרברים העשירים של מונטריי. שוב, היום לשתי הקבוצות ישנן אוהדים מכל השכונות והמעמדות בצורה מעורבת. טיגרס נשלטת על ידי חברת CEMEX, אחת מחברות מוצרי הבנייה הגדולות בעולם, וכשכזה, זהו מועדון שמחפש הכרה בינלאומית כחלק מהאסטרטגיה העסקית של החברה. הדוגמא הכי קלאסית היא כמובן החתמתו של אנדרה-פייר ז'יניאק, שחקן נבחרת צרפת שממשיך להבקיע בצרורות בליגה המקסיקנית בדיוק כמו שהוא הבקיע בליגה הצרפתית במדי מארסיי. 32 שערים ב ב 40 משחקים במדי הקבוצה הפכו אותו למלך השערים הבלתי מעורער של הליגה, ויותר חשוב מכך, הוא מייצר כותרות בעיתוני צרפת וחושף את המועדון בארץ הבאגט. בדיוק כמו שהנהלת המועדון רוצה. אבל טיגרס זה לא רק ז'יניאק, זה גם רפאל סוביס החלוץ הברזילאי המצויין (ואגדה באינטרנסיונל הברזילאית), שחקני נבחרת מקסיקו חוויאר אקינו שחזר אחרי כמה עונות בוויאריאל וראיו וויאקנו הספרדיות, ויורגן דאם שחקן הכנף המוכשר. אליהם מצטרפים נאוהל גוזמן שוער נבחרת ארגנטינה, והבלם הוגו איילה, שמידי פעם נקרא לסגל נבחרת מקסיקו גם כן.

אנדרה-פייר ז'יניאק. מייצר המון שערים, וגם כותרות.

אנדרה-פייר ז'יניאק. מייצר המון שערים, וגם כותרות.

מהצד השני של הכביש, מונטריי היא קבוצה שמשחקת כדורגל שמח. בהנהגתו הבלתי מעורערת של אדווין קרדונה הקולומביאני המדהים (ואני יכול לשפוך עוד הרבה סופרלטיבים על הכישרון שלו), שלאור העונה הגרועה של חאמס רודריגז, ניתן לומר שהוא הקולמביאני הכי טוב שיש כרגע. השנה מונטריי הציגה את היכולת הכי טובה בליגה ומיקומה בראש הטבלה בסיום הליגה הסדירה לא מפתיע. אנטוניו "טורקו" מוחמד המאמן הארגנטינאי הבין שהוא פשוט צריך לתת לקרדונה לשחק בצורה חופשית על המגרש ולבנות סביבו את הקבוצה. בחוד הקבוצה לפני אדווין קרדונה משחקים דורלאן פאבון החלוץ הקולומביאני ורוחליו פונס מורי (אח של רמירו מאברטון), שמבקיע המון וסוף-סוף מממש את הפוטנציאל שבגללו הוא הובא לריבר-פלייט. ליד קרדונה בקישור, הגיע מריבר פלייט  שחקן נבחרת אורוגוואי קרלוס סאנצ'ס המצויין, שבעצם עוזר לקרדונה ולשחק ברמה אחת מעל שאר הקבוצות הליגה.

אדווין קרדונה. בכושר הרבה יותר טוב מחאמס רודריגז.

אדווין קרדונה. בכושר הרבה יותר טוב מחאמס רודריגז.

ונסיים במאבק הגדול מכולם:

קלוב אמריקה מול צ'יבאס גואדלחרה

שאלה: אם ישאלו את אוהד הכדורגל הממוצע איזה קלאסיקו לטיני מביא את כמות הצופים הגדולה ביותר, מה הייתם עונים? סביר להניח שהייתם עונים ריבר פלייט מול בוקה ג'וניורס. קבלו נתון מעניין: הקלאסיקו של מקסיקו בין אמריקה לצ'יבאס מביא יותר צופים מאשר מספר הארגנטינאים שקיימים ברחבי העולם. וכן, בגלל שבברזיל ישנן המון קבוצות גדולות, אפילו המשחק בין פלמנגו לקורינתיאנס מביא פחות צופים מאשר הקלאסיקו של מקסיקו. להבדיל מהסופר קלאסיקו של ארגנטינה, בו הקשר בין כדורגל לבין האירוע הוא מקרי לחלוטין ותוצאת 0:0 משעמם בדר"כ היא התוצאה השכיחה בין שתי הקבוצות (בעוד כל האקשן נמצא מחוץ למגרש באירועי אלימות למינהם), הקלאסיקו של מקסיקו מייצר כדורגל טוב עם שערים ואירועים למכביר.

אבל גם בקלאסיקו של מקסיקו יש מאבק, והוא מאבק לא קטן בכלל. זהו מאבק על אידיאולוגיה:

לצ'יבאס גואדלחרה יש תדמית מעניינת. היא "הקבוצה של עם", הקבוצה של הלאום המקסיקני וזה מועדון שרק שחקנים מקסיקנים יכולים לשחק בו. הקבוצה שמייצגת את הרפובליקה, ואת כל הכפרים והעיירות שמרכיבות אותה (באופן אירוני, גואדלחרה שייכת למטרופוליטן שמונה 4.5 מיליון בני אדם), ובעצם מייצגת את כל מה שקשור לתרבות המקסיקנית המסורתית. בפועל כמובן מדובר על מועדון שמונע באופן מסחרי לחלוטין, אבל אכן יש מדיניות ומסורת מסויימת שנשמרת במועדון. הקבוצה ידועה בטיפוח שחקנים מקסיקנים צעירים (אבל כמו שציינתי מקודם, פאצ'וקה כבר עקפה אותה באספקט הזה), כאשר צ'יצ'אריטו הרננדס וקרלוס וולה הם דוגמאות לתוצרת האקדמיה של צ'יבאס. בעונות האחרונות הקבוצה התדרדרה מאוד והסתבכה במאבקי התחתית, אך לאט לאט היא יוצאת מאזור הסכנה והשנה אפילו יש סיכוי שהיא תעפיל לגביע הליברטדורס. את הקבוצה מאמן מטיאס אלמיידה הארגנטינאי שכבר היה עם רגל וחצי מחוץ למועדון לאחר פתיחת עונה גרועה, אבל בחצי השני של העונה צ'יבאס היא הקבוצה עם המאזן הכי טוב בליגה וניצחה 7 מתוך 9 משחקיה אחרונים וללא הפסד. לקבוצה ישנן שחקנים כמו עומאר בראבו החלוץ הוותיק, אורבלין פינדה הכישרון הצעיר המצויין שהציג עונה טובה, קרלוס סלסדו הבלם הצעיר שכנראה יעבור לאירופה לאחר האולימפיאדה, וכמובן את קרלוס "חוליט" פנייה, הקשר ההתקפי שנרכש מקלוב לאון כרכש המוביל לקראת העונה הנוכחית. ל"חוליט" היה סיפור מעניין העונה: באמצע העונה הוא הגיע לאחד האימונים שיכור כלוט ולא הורשה להתאמן כמובן. הוא הושעה בוועדת משמעת של המועדון משני משחקים של הקבוצה ולאחר שחזר להרכב, הוא הציג יכולת מצויינת שהובילה את צ'יבאס לפלייאוף ובמקביל זיכתה אותו בקריאה לסגל הראשוני של מקסיקו לקופה אמריקה.

"חוליט" פניה. כשהראש שלו בכדורגל, צ'יבאס מרוויחה.

"חוליט" פניה. כשהראש שלו בכדורגל, צ'יבאס מרוויחה.

מהצד השני של הקלאסיקו, קלוב אמריקה מייצגת את ההפך הגמור מצ'יבאס:

קבוצה שמגיעה מהעיר הגדולה (מעל 20 מיליון תושבים במטרופוליטן של מקסיקו סיטי). הקבוצה נשלטת על ידי רשת הטלוויזיה הגדולה "טלויסה" שמקושרת למוסדות השלטון המקסיקנים, ומייצגת את הקידמה הטכנולוגית והגלובליזציה (הספונרים של המועדון הם חברות כמו קוקה-קולה, חברת הנפט טוטאל, והיום הווא-וויי, חברת הטכנולוגיה הסינית). כמו בחירת הספונסרים, כך גם בחירת השחקנים של הקבוצה. להבדיל מצ'יבאס שבה מותר רק לשחקנים מקסיקנים לשחק, לאמריקה אמנם יש כמה שחקנים מקסיקנים, שחלקם אפילו משתייך לנבחרת, אבל יש מגוון רחב של לאומים בחדר ההלבשה של הקבוצה, והמדיניות היא להביא את השחקנים הכי טובים ויקרים שיש, על מנת לזכות בכמה שיותר תארים. צריך לומר שהמדיניות הזאת מוכיחה את עצמה בצורה לא רעה, ואמריקה אכן זוכה במספר יחסית רב של תארים. את הקבוצה מאמן נא'צו אמבריז המקסיקני, שלמרות כל הביקורות נגדו, הוביל את המועדון לזכייה שנייה ברציפות בגביע אלופות הקונקאקף. הכוכבים של הקבוצה הם אוריבה פראלטה, חלוץ נבחרת מקסיקו, ולידו בחוד משחק דריו בנדטו הארגנטינאי שהמעבר שלו מארגנטינה למקסיקו רק עשה טוב לקריירה שלו. מאחוריהם משחקים רובנס סמבואזה הארגנטינאי ואוסבאלדו מרטינז הפראגוואי ובשביל להוסיף למיקס של כל הלאומים, גם דרווין קינטרו הקולומביאני, וויליאם דה-סילבה הברזילאי, מישל ארוייו האקוואדורי ובריאן לוזאנו האורוגוואי משלימים סגל רחב מאוד של שחקני קישור והתקפה. בהגנה ניתן למצוא את פאול אגילאר, מגן נבחרת מקסיקו, ולידו משחקים וונטורה אלבארדו בלם נבחרת ארה"ב (מישהו עדיין סופר את מספר הלאומים בסגל?), וגם פבלו אגילאר (בלם, להבדיל מפאול שהוא מגן) הפרגוואי.

אוסבאלדו מרטינז. מדגמן כמה ספונסרים של אמריקה.

אוסבאלדו מרטינז. מדגמן כמה ספונסרים של אמריקה.

 

הפלייאוף יחל ביום רביעי הקרוב וישוחק כולו לאורך שלושה שבועות בלבד, כך שייערכו שני משחקים בשבוע. זאת על מנת לסיים את העונה בהקדם ולתת לנבחרת זמן להתארגן לקראת הקופה אמריקה שיחל בשבוע הראשון של יוני. עד הקופה אמריקה, מצפים לנו כמה סדרות מעניינות מאוד, בליגה הכי מעניינת שיש לכדור הארץ להציע. אז פשוט לכו לישון מוקדם ותתעוררו מוקדם. כך תזכו להנות מכדורגל אטרקטיבי ומהנה. Disfrutalo!