ארכיון חודשי: אפריל 2016

קרב האקדמיות

כולם מכירים את הסיפור של אתלטיק בילבאו. מועדון שדוגל בערכים מסויימים ומייצג את הלאומיות הבאסקית בגאווה. הסימן המובהק ביותר: כל שחקני המועדון חייבים שתהיה להם זיקה מסויימת לאומה הבאסקית, בין אם בהשתייכות אתנית, או לחלופין בהשתייכות גיאוגרפית. בשנים האחרונות אמנם "הרחיבו" את הקריטריונים ושחקנים שנולדו מחוץ למחוז הבאסקי אבל בעלי זיקה מסויימת משתייכים למועדון, אבל בגדול מדובר במדיניות קיימת. כתוצאה מכך, מחלקת הנוער של המועדון מייצרת כישרונות כמו פס ייצור במפעל על מנת "לתחזק" את הקבוצה הבוגרת.

צ'יבאס גואדלחרה זה אותו הסיפור, רק הרבה יותר גדול והרבה פחות מפורסם.

צ'יבאס זה המועדון הלאומי של מקסיקו (ואחד משני הגדולים במדינה, יחד עם קלוב אמריקה ממקסיקו סיטי). המדיניות של צ'יבאס ברורה: שחקן שלא מייצג את מקסיקו לא יכול לשחק במועדון. זה אומר לדוגמא, שאם שחקן ממוצא מקסיקני עם אזרחות כפולה של ארה"ב, בוחר לייצג את האחרונה, הוא לא יכול להמשיך לשחק במועדון.

במשך שנים צ'יבאס התהדרה באקדמיית הכדורגל הטובה במקסיקו. שחקנים כמו צ'יצ'אריטו, קרלוס וולה, קרלוס סלסידו ועומאר בראבו (שני האחרונים חזרו למועדון בשביל לסיים בו את הקריירה הארוכה שלהם), כולם גדלו שם והובילו את המועדון להישגים. אבל בעשור האחרון משהו "התקלקל" במועדון. חורחה ורגרה, הבעלים המילארדר של המועדון, התעסק בהמון שטויות מחוץ למועדון, ולמרות שצ'יבאס זכתה בשתי אליפויות תחתיו, למועדון בסדר גודל כזה מדובר בכישלון. במקביל, היריבה הגדולה קלוב אמריקה זכתה בתארים על ימין ושמאל, כך שהאוהדים לא ידעו היכן לקבור את עצמם מרוב דיכאון. אחד הדברים הברורים שקרו מאז שורגרה הגיע, זה שטיפוח בצעירים במועדון פחת, ורכישת שחקנים ממועדונים אחרים גדל. שוב, ורגרה הוא מילארדר וההשקעה שלו במועדון היא בסך הכל חלק יחסית קטן מהרווחים הגדולים שלו, אבל לאוהדים זה נמאס. בהמון משחקים, היו המון "קרחות" ביציעי איצטדיון האומנילייף, מגרשה הביתי של צ'יבאס, והפגנות של אוהדים מחוץ למגרשי האימונים של הקבוצה הפכו לדבר שכיח.

צ'יצ'ריטו בפוזה אופיינית שלו בצ'יבאס

צ'יצ'אריטו בפוזה אופיינית שלו בצ'יבאס

במקביל, פאצ'וקה, מועדון מעיר קטנה יחסית נרכש על ידי מיליארדר אחר (קרלוס סלים, קצת יותר עשיר מורגרה), ובעצם עבר תהליך הפוך: בתחילת שנות ה 2000, המועדון השקיע המון ברכש, שגם הביא תארים, כאשר השיא היה בזכייה בגביע הקופה הסודאמריקנה בשנת 2006 (המועדון המקסיקני היחיד עד היום שזכה בתואר של הקונמבול), לאחר ניצחון מול קולו-קולו הצ'יליאנית. אבל בשלב מסויים המועדון החל להידרדר לאט לאט, ולמרות שזכה באליפות נוספת לאחר הזכייה בסודאמריקנה, הוא המשיך במגמת ירידה שלא התאושש ממנה עד היום. בפאצ'וקה הבינו שרכש אמנם יכול להביא אותם לזכייה בתארים, אבל עד גבול מסויים. ההחלטה האסטרטגית הייתה פשוטה: על כל פזו שיושקע הרכש, יושקעו 2 פזו במחלקת הנוער. ושוב, כסף זה ממש לא הבעיה של המועדון. צוות מקצועי שכולל מאמנים וסקאוטים ממדינות כדורגל מפותחות (בדגש על הולנד), גוייס למועדון, והתוצאות לא איחרו להגיע:

קבוצות האקדמיה של פאצ'וקה החלו לזכות בתארים על ימין ושמאל, ואם תשאלו היום הורים לילד מקסיקני בן 8 לאיזה מועדון הם היו רוצים לשלוח את הילד, התשובה תהיה ברורה: פאצ'וקה. ככה זה כשבהרכב הקבוצה הבוגרת ישנם לא פחות מארבעה-חמישה שחקני הרכב בני 19-22 שגדלו כולם באקדמיה של המועדון. מיותר לציין שאיצטדיון הידאלגו, ביתה של הקבוצה, מלא כמעט בכל משחק ב 31,000 צופים שמרגישים את החיבור למועדון ולשחקנים (אפילו שרובם לא נולדו בעיר).

במקביל קבוצות האקדמיה של צ'יבאס החלו להידרדר. אמנם עדיין ישנן המון כשרונות במועדון, אבל רובם מוצאים את עצמם בקבוצת הבת של המועדון (קוראס טפיק) שמשחקת בליגת המשנה, ובסגל הקבוצה הבוגרת ישנם רק 4 שחקנים מתחת לגיל 22, כאשר אחד מהם (אורבלין פינדה המצויין), לא גדל במועדון אלא נרכש מקרטארו.

הסיטוצאיה היא כזאת: פאצ'וקה נאבקה בשנים האחרונות כנגד הירידה, אבל בעונה וחצי האחרונות, היא לאט לאט נהפכת לקבוצת צמרת בעוד צ'יבאס, שהייתה חברה קבועה בצמרת הליגה באופן מסורתי, ובשלושת הטורנירים האחרונים דווקא נאבקה כנגד הירידה.

תופעה מעניינת מאוד שקרתה במקביל: שחקנים של פאצ'וקה החלו להוות את הבסיס לנבחרות מקסיקו השונות, על חשבון שחקנים של צ'יבאס. אמנם עדיין ישנם המון שחקנים של צ'יבאס, אבל בנבחרות עד גיל 15 ובנבחרת הנערים (עד גיל 17), ישנה כבר שליטה מוחלטת של פאצ'וקה. גם בנבחרת הנוער המצב כבר די מאוזן, וצ'יבאס שלחה לסגל נבחרת הנוער למונדיאל עד גיל 20 רק שחקן אחד יותר מאשר פאצ'וקה. חשוב לציין שבהרכב עצמו, פתחו יותר שחקנים מפאצ'וקה מאשר שחקנים מצ'יבאס. זה הסימן המובהק ביותר למהפכה שמתבצעת היום במקסיקו.

העונה הזאת החלה בצורה מאוד שונה לשתי הקבוצות: פאצ'וקה רצה חזק מאוד בצמרת, תחת ניהול המשחק המאוד אטקרטיבי של מאמנה האורוגוואי, דייגו אלונסו ששיחק בתור חלוץ בעצמו ומאוד אוהב סגנון התקפי. אלונסו השכיל להבין שאמנם יש לו חולייות קישור והתקפה מצויינות, עם שחקנים שכוללים את הירבינג לוזאנו, רודולפו פיזארו, אריק גוטיירז, וגם פרנקו חארה החלוץ הארגנטינאי המצויין, אבל ההגנה היא נקודת התורפה. רכש הגנתי בדמותם של סטפן מדינה ואוסקר מורייו, שחקני נבחרת קולומביה, ועומאר גונזאלס, בלם נבחרת ארה"ב הגיעו על מנת לייצב את משחק ההגנה של הקבוצה.

דייגו אלונסו חוגג עוד אחד מהנצחונות של חבורת הילדים שלו

דייגו אלונסו חוגג עוד אחד מהנצחונות של חבורת הילדים שלו

צ'יבאס לעומת זאת החלה את העונה בצורה מאוד גרועה: מטיאס אלמיידה הארגנטינאי פשוט לא מצא פתרונות והקבוצה ניצחה רק משחק אחד בתשעת המחזורים הראשונים של העונה. אלמיידה אמנם זכה בגביע בעונה שעברה, אבל הקהל איבד סבלנות ואלמיידה היה כבר עם רגל וחצי בחוץ. ואז קרה משהו ביזארי: אחד משני שחקני הרכש הגדולים שהגיעו לפני פתיחת העונה על תקן כוכב, קרלוס "חוליט" פנייה, הופיע שיכור לאימון הקבוצה. כן, קראתם נכון. שיכור. למרות שאלמיידה לא רצה להשעות אותו, לא נותרה לו ברירה ופנייה הושעה מהקבוצה לכמה ימים. בדיעבד, בקבוק הטקילה ששתה "חוליט" היה הדבר הכי טוב שקרה לאלמיידה ולצ'יבאס בעונה הזאת.

מטיאס אלמיידה. מהאדום לבן של ריבר, לאדום לבן של צ'יבאס.

מטיאס אלמיידה. מהאדום לבן של ריבר, לאדום לבן של צ'יבאס.

אלמיידה נאלץ להקפיץ לסגל הקבוצה הבוגרת את חביאר "צ'ופיס" לופז, בחור צעיר שלא ראה דקת משחק מעולם בקבוצה הבוגרת של המועדון. וכמו באגדות, לופז לקח את ההזדמנות בשתי רגליים. במשחק מול מונטריי החזקה של אדווין קרדונה, חוליט פנייה כבר חזר להרכב ואפילו הבקיע, אבל מי שגנב את ההצגה היה אותו ילד שזכה להתאמן עם הקבוצה הבוגרת רק שבוע לפני כן.

צפו בהופעת הבכורה של "צ'ופיס" לופז:

https://www.youtube.com/watch?v=H0rJINCpNzI

מאז אותו משחק, צ'יבאס לא עצרה. 5 נצחונות רצופים הביאו את הקבוצה למצב שהיא במקום השביעי עם סיכוי טוב להעפיל לפלייאוף. אבל יותר חשוב מכך: שחקנים צעירים החלו לקבל הזדמנות והוכיחו שמקומם בהרכב. קרלוס סיסנרוס, אנחל סאלדיבאר (שכבר ראה קצת דקות משחק בעונה שעברה), קרלוס וויאנואבה ודוד רמירז, כולם קיבלו דקות משחק מאלמיידה, והראו יכולת טובה.

היום בלילה תארח פאצ'וקה את צ'יבאס. ניצחון של פאצ'וקה והיא תבטיח באופן מתמטי את העלייה שלה לפלייאוף. ניצחון של צ'יבאס יבטיח באופן מעשי (אם כי לא מתמטי) את העלייה שלה לפלייאוף. אבל הסיפור האמיתי הוא לא העלייה לפלייאוף, אלא על הקרב היוקרתי באמת: למי ישנה אקדמיית כדורגל טובה יותר.