ארכיון חודשי: ספטמבר 2015

אליפות העולם לנערים צ'ילה 2015

2 לאוקטובר 2005, האיצטדיון הלאומי של לימה, פרו. 18:31 בערב, קרלוס ולה מבקיע בנגיחה את שער היתרון של נבחרת הנערים (עד גיל 17) מול ברזיל לאחר בישול של ג'יובאני דוס-סנטוס. המשחק הסתיים בתוצאה 3:0 ונבחרת הנערים עשתה היסטוריה. זכייה ראשונה בטורניר כלל עולמי.

בשנת 2011 שוחזר ההישג הזה כאשר נבחרת הנערים זכתה שוב במונדיאל עד גיל 17, שהפעם התקיים במקסיקו. המון רגעים יפים וכדורגל טוב היה בטורניר הזה, כולל דרמה בחצי הגמר מול גרמניה ולוחם אמיץ בשם חוליו גומז שהראה לכל העולם מחוייבות לדגל מהי:

גרמניה חזרה מפיגור ליתרון 2:1 ובדקה ה-75 עוד הובילה רק בשביל לספוג שער שיוויון אולימפי מרגליו של סזאר אספריקואטה. במהלך הבקעת השער, חוליו גומז, קשרה ההתקפי של הנבחרת חטף מכה בראשו ודימם בצורה מאסיבית על הדשא. הרופאים הורו לו לרדת לספסל ולסיים את המשחק, אך הוא סירב. הוא דרש לקבל טיפול וחזר לדשא עם חבישה סטייל "אריק שרון בחציית תעלת סואץ", רק בשביל להבקיע את שער הניצחון במספרת בדקה ה – 90!

בגמר שהתקיים מול איצטדיון אצטקה מלא עד אפס מקום, מקסיקו כבר ניצחה 2:0 ושיחזרה את ההישג.

צפו בזכייה בשנת 2005 ובכל שערי בטורניר בשנת 2011

בדיוק עשור לאחר מכן, מקסיקו תחל את הופעותיה באליפות העולם לנערים במשחק שייתקיים בעיר צ'יליאן, צ'ילה (למי שאוהב משחקי מילים), מול ארגנטינה.

מקסיקו הוגרלה "לבית המוות" יחד עם אוסטרליה, ארגנטינה וגרמניה, וזה לא הולך להיות פשוט. המטרה של מקסיקו היא לסיים את הבית במקום שמוביל לשלב הבא, כאשר 2 הראשונות עולות אוטומטית, ו – 4 הנבחרות שיסיימו במקום השלישי (מתוך שישה בתים) עם המאזן הכי טוב יעלו גם כן.

במקסיקו לוקחים את טיפוח הצעירים בצורה מאוד רצינית וכל קבוצות הליגה הבוגרת מחוייבות לעמוד בזמן משחק מינימלי לשחקנים צעירים (השנה מדובר על ילידי 1997). קבוצה שלא עומדת בזמן המינימום (השנה – 765 דקות מינימום) סופגות עונש הפחתת נקודות בעונה הבאה וקנס כספי, בנוסף לעונש מקורי של הוספת זמן משחק מינימום לשחקנים צעירים בקבוצה בעונה הבאה.

הנה סגל הנבחרת לטורניר:

סגל הנבחרת למונדיאל הנערים.

סגל הנבחרת למונדיאל הנערים.

מומלץ לשים לב לשמות הבאים:

פבליטו לופז – קשרה ההתקפי של קבוצת הנוער של פאצ'וקה. מתאמן לעתים עם הקבוצה הבוגרת ושיחק איתה במהלך אימוני הקדם עונה. ניחן בראיית משחק נדירה וביכולת מסירה משובחת. שנה שעברה הוא זומן להתרשמות בבורוסיה דורטמונד, שממשיכה לשים עליו עין.

אדוארדו אגירה – חלוצה של סאנטוס לגונה. חלוץ גבוה וחזק בעל משחק ראש טוב, שלא מגיע על חשבון טכניקה טובה.

קווין מאגניאה – חלוצה של צ'יבאס הוא אולי היהלום שבכתר של הנבחרת הזאת. מאמניו בצ'יבאס אומרים שהוא הוא מוכשר יותר מקרלוס ולה וצ'יצ'אריטו הרננדס כשאלו היו בגילו. בצ'יבאס מאוד מתלהבים מהחלוץ שמראה ווינריות בנוסף למשחק טכני טוב, בעיטה עוצמתית וחוש משובח לכיבוש שערים.

אתם מוזמנים לצפות בשער הניצחון שלו מול פאצ'וקה בגמר אליפות מקסיקו עד גיל 15 לפני שנתיים. שימו לב לכמות הקהל המשחק. אני מזכיר, מדובר במשחק של ילדים בני 14-15:

https://www.youtube.com/watch?v=miF5X1mec_s

פאצ'וקאלרו

25 לנובמבר 2012, שעות הבוקר, חואן חוזה קאלרו בן ה-13 ישב לאכול ארוחת בוקר במטבח בבית משפחת קאלרו במקסיקו סיטי. אב המשפחה, מיגל, ירד מחדר השינה בקומה העליונה ואמר לחואן חוזה שאינו מרגיש טוב ושצד שמאל של גופו לא מתפקד. חואן חוזה חשב שאביו צוחק ומשתעשע איתו אבל פתאום אביו קרס על הרצפה. חואן חוזה מיד הרים את אביו וביקש מהשכן שיסיע את אביו מיד לבית החולים. בבית החולים אובחן האבא כסובל מקריש דם בראשו. פחות משבועיים לאחר מכן, ב-3 לדצמבר, הוכרז מוות קליני לאבא ויום לאחר מכן מותו הוכרז סופית.

מיגל קאלרו היה ללא ספק אחד מגדולי השוערים הקולומביאנים, וללא ספק גדול שוערי פא'צוקה. כולם מכירים את רנה היגיטיה ובעיטת העקרב שלו, או את אוסקר קורדובה ואפילו את פריד מונדרגון. קאלרו נחשב יחסית לא מוכר מחוץ לקולומביה או מקסיקו, למרות שזכה בהמון תארים הן בקולומביה והן במקסיקו.

קאלרו, שהחל את הקריירה בדפורטיבו קאלי הקולומביאנית (וזכה עימה באליפות) המשיך לבאראנקייה ואתלטיקו נאסניול (גם איתה זכה באליפות) בארצו לפני שעבר ב – 30 ליוני 2000 לפאצ'וקה המקסיקנית. קאלרו גם היה שותף לזכייה היסטורית של מועדון מקסיקני בגביע הסודאמריקנה בשנת 2006, כאשר פאצ'וקה ניצחה בגמר את קולו קולו הצ'יליאנית. הוא היה נוהג לשחק עם כובע בייסבול או בנדנה לראשו, וסגנון המשחק שלו התבטא בהמון עצירות וירטואוזיות.

 

במהלך הקריירה שלו, הבקיע קאלרו גם 3 שערים, כולל שער מחצי המגרש במדי דפורטיבו קאלי ועוד גול אחד מפורסם, שלמרות שטכנית קאלרו הוא לא זה שהבקיע אותו, הפך להיות השער הכי גדול בקריירה שלו:

פאצ'וקה אירחה את צ'יבאס בחצי גמר הפלייאוף בידיעה שאפילו הפסד בשער אחד יעלה אותה לגמר הפלייאוף. רצה הגורל ובדקה ה-93 של המשחק, כאשר צ'יבאס הובילה 3:1 ואוהדיה כבר התחילו לחגוג את העלייה לגמר הפלייאוף, בעוד אלו של פאצ'וקה ממררים בבכי ביציעי איצטדיון הידלגו, ביתה של פאצ'וקה. לפאצ'וקה ניתנה הזדמנות אחרונה ומיגל קאלרו עלה לנסות לנגוח את הכדור לשער. מכאן, הכל היסטוריה:

 

מה שמדהים הוא שקאלרו לא נגע בכדור והמבקיע היה קולומביאני אחר, הבלם אקיבאלדו מוסקרה. אבל הזווית וצורת החגיגה של קאלרו שיכנעה את כולם שהוא זה שהבקיע ולקהל המקומי שנכנס לאקסטזה לא באמת היה חשוב מי הבקיע.

קאלרו לא שכח היכן נולד וגדל, ולמרות אהבתו הרבה למקסיקו, הוא תמיד התגאה בהיותו קולומביאני, ודאג להעביר את האהבה לקולומביה גם לילדיו. הוא גם שיחק במדי הנבחרת הקולומביאנית 50 פעמים וזכה איתה באופן היסטורי (מוטיב חוזר אצל מיגל קאלרו) בקופה אמריקה בשנת 2001, למרות ששותף רק במשחק אחד במהלך הטורניר, בו היה השוער המחליף של אוסקר קורדובה. קאלרו גם מופיע בסיוטיו של מרטין פאלרמו הארגנטינאי, במשחק בו פאלרמו החמיץ 3 פנדלים, כאשר קאלרו עצר את הבעיטה השלישית.

לאחר מותו, נשרפה גופתו וחצי מהאפר נשלח לקולומביה בעוד החצי השני נשאר במקסיקו, באקט סימבולי שמסמל את אהבתו לשתי המדינות.

למיגל קאלרו נולדו שני בנים, מיגל קאלרו ג'וניור בן ה-19 וחואן חוזה בן ה-16. שניהם משחקים בקבוצות הצעירות של פאצ'וקה, הקבוצה בה אביהם הפך לאגדה. למרות שחואן חוזה גדל במקסיקו החל מגיל שנה, הוא מייצג את קולומביה (בה הוא נולד) במסגרת הנבחרות הצעירות.

חואן חוזה קאלרו היום, מבקיע בצרורות בקבוצת הנוער של פאצ'וקה.

חואן חוזה קאלרו היום, מבקיע בצרורות בקבוצת הנוער של פאצ'וקה.

השבוע, במסגרת משחק הגביע המקסיקני, במשחק לפקוטוקול בלבד (בגביע המקסיקני יש שיטת בתים והראשונה מכל בית עולות לרבע הגמר, פאצ'וקה כבר הודחה לפני המשחק הזה), ירד לספסל שחקן הכנף ג'ונתן אוררטהוויזקאיה (כן, זהו שמו) האורוגוואי והשחקן שהחליף אותו בעמדה שלו עם מספר 339 היה לא אחר מאשר אותו ילד בן 13, שנאלץ לראות את האגדה ושמה מיגל קאלרו, אבא שלו, עובר להסתכל על ביצועיו של הילד מלמעלה.

חואן חוזה ואביו.

חואן חוזה ואביו.

 

לאו מסי הבא יהיה מקסיקני

שבת, 11:30 בבוקר שעון מקסיקו סיטי. מגרש כדורגל ברובע סוצ'ימילקו ששייך לקמפוס האימונים של קרוז אזול. האירוע: אתלטיקו מדריד מארחת את ריאל מדריד במסגרת המחזור השני בליגה השלישית של מקסיקו. אתלטיקו מדריד ניצחה 2:1 משערים של אדווין הרננדז וחיימה אריזאלה.

רגע, מה?!?!

לפני שאתם פוסלים את הפסקה הקודמת בהאשמת: "הוא שתה יותר מידי טקילה ליד הטאקוס בסופ"ש", הנה ההסבר:

המשחק הנ"ל שוחק בין קבוצת הבוגרים של בית הספר לכדורגל של אתלטיקו מדריד במקסיקו לבין המקביל שלו ששייך לריאל מדריד. מיותר לציין שהשחקן הכי מבוגר במגרש היה בן 18.

הדרבי של העיר מדריד, משוחק במגרש במקסיקו סיטי.

הדרבי של העיר מדריד, משוחק במגרש במקסיקו סיטי.

אירוע נוסף:

בנפיקה ליסבון החתימה השנה את חלוצה המקסיקני של אתלטיקו מדריד, ראול חימנז (50 אחוז מבעלות על הכרטיס תמורת 3.5 מיליון יורו). היא עשתה זאת לאחר שהיא חזרה ממחנה אימונים ומשחקי ראווה ב…מקסיקו. היא שיחקה מול קלוב אמריקה וגם חנכה את האיצטדיון החדש במונטריי, אבל היא עשתה את כל הדרך למקסיקו בעיקר בשביל לחנוך את בית הספר שלה לכדורגל שנמצא במונטריי. לפי דיווחים במקסיקו, עלות ההשקעה שלה בפרויקט הנ"ל תעלה על 25 מליון יורו (כולל בניית קמפוס מגרשים ובניית פנימיה).

הספסל של אתלטיקו מדריד במהלך הדרבי מול ריאל.

הספסל של אתלטיקו מדריד במהלך הדרבי מול ריאל.

היריבה הגדולה מפורטוגל, פורטו, מתחזקת ביה"ס לכדורגל זאת השנה החמישית ברציפות. אחת הנקודות הכי מעניינות בתכנית של פורטו היא ששחקני המועדון שגרים בפנימייה מחוייבים ללמוד פורטוגזית (בנוסף לאנגלית כמובן) כחלק מהכשרתם כשחקנים של פורטו. ההיגיון פשוט: המועדון רוצה שיהיה לשחקנים מקסיקנים קל יותר להשתלב במועדון האם בפורטוגל במידה ויחליטו לקדם שחקן מסויים.

לפורטו יש גם כ 15 עד 20 סקאוטרים ברחבי מקסיקו שמטרתם היחידה היא לבחון שחקנים צעירים שיוכלו להשתלב במועדון. כולם שומעים בתקשורת על ההעברות של טקאטיטו קורונה או מיגל לאיון לקבוצה הבוגרת של פורטו, אבל אף אחד לא שומע על שחקנים כמו ראול גודיניו או עומאר גואבה (שחקני הנבחרת הצעירה של מקסיקו). השיטה של פורטו מאוד פשוטה:

מביאים שחקן מקסיקני בשהאלה לשנה עם אופציית רכישה. במידה והוא מרשים, מממשים את האופציה. ראול גודיניו הוא דוגמה קלאסית. הוא הגיע שנה שעברה בהשאלה מצ'יבאס גואדלחרה, שיחק והרשים בקבוצה הבת של פורטו (שמשחקת בליגה השנייה בפורטוגל), ובסוף העונה נרכש על ידי המועדון. לאיקר קסיאס יש חוזה לשנתיים בפורטו. אבל עוד לפני שקסיאס חתם כמועדון, בפורטו כבר ידעו מי השוער שיחליף אותו.

ראול גודיניו וקסיאס במהלך אימון של פורטו

ראול גודיניו וקסיאס במהלך אימון של פורטו

אני יכול להביא עוד המון דוגמאות למועדונים שפתחו ביה"ס לכדורגל במקסיקו (אייאקס, ברצלונה), ועוד מועדונים שיש להם הסכמי "אופציית רכישה" עם מועדונים מסויימים (מנצ'סטר יונייטד עם צ'יבאס לדוגמא). אבל נשאלה השאלה הבאה:

למה מועדוני הענק של אירופה משקיעים במקסיקו סכומי כסף נכבדים מאוד? הרי לא חסרים כשרונות מקומיים בפורטוגל, ספרד, אנגליה או הולנד. במיוחד שלרוב השחקנים המקסיקנים אין את האפשרות להוציא דרכון אירופאי כמו מקביליהם הארגנטינאים לדוגמא, ששם לכולם יש סבא איטלקי/גרמני.  התשובה:

התשוקה של המקסיקנים לכדורגל, והתשוקה של המועדונים לכסף.

באחת מפגרות הנבחרות בשנה שעברה, ריאל שלחה את צ'יצ'אריטו לחנוכת הקמפוס שהיא רכשה מעיריית מקסיקו סיטי. צ'יצ'אריטו היה במקום אולי 10 דקות, כידרר כמה כדורים עם הילדים ונתן נאום קצר על הגדולה של ריאל כמועדון. קרוב ל 100,000 איש הגיעו לחנוכת הקמפוס!!!

קבוצת הילדים של ריאל מדריד במקסיקו סיטי

קבוצת הילדים של ריאל מדריד במקסיקו סיטי

החולצה הכי נמכרת של ריאל מדריד בשנה שעברה (למעט רונאלדו כמובן) מחוץ לגבולות ספרד לא הייתה של חאמס, בנזמה או בייל אלא זאת של צ'יצ'אריטו. שלא נדבר על עשרות מיליוני הדולרים שמנצ'סטר יונייטד עשתה בתקופתו של צ'יצ'אריטו המועדון.

גם ברצלונה לא טומנת את ידה בצלחת, והחנות הרשמית הראשונה שלה מחוץ לגבולות ספרד תיפתח במקסיקו, אפילו שכרגע לברצלונה אין אף שחקן מקסיקני בסגל, ולמרות העובדה שישנן המון מדינות עשירות יותר (ארה"ב, ברזיל, נסיכויות הנפט במפרץ הפרסי).

נשאל שוב: אז למה דווקא מקסיקו?

  1. מקסיקו היא אומת הכדורגל השנייה בגודלה בעולם לאחר ברזיל (אומת כדורגל לפי הגדרתי היא מדינה בה הכדורגל הוא הספורט הלאומי שבו כולם משחקים – יש 1.3 מיליארד הודים, אבל הספורט הלאומי שם הוא קריקט). מעל 120 מיליון מקסיקנים שמשוגעים על כדורגל, שהחלום של כל ילד הוא לא להיות מורה, פוליטיקאי או מדען. החלום הוא להיות הוגו סאנצ'ס או צ'יצ'אריטו.
  2. מקסיקו היא מעצמה בגילאי הנערים והנוער. זכתה פעמיים באליפות העולם לנערים וסיימה במקום השלישי באליפות העולם לנוער ב 2011. אותו הדור שזכה באליפות העולם לנערים המשיך לזכייה באולימפיאדת לונדון 2012.
  3. מקסיקו היא כלכלה מתפתחת (וללא כל בעיות הסמים היא הייתה מתפתחת עוד יותר), וקצב הצמיחה בה גבוה. מועדוני הכדורגל האירופאים (וגם המקומיים) רוצים לנצל את השילוב בין התשוקה לכדורגל לבין השיפור בכלכלה המקסיקנית ולמצוא "יהלום" מקסיקני מבחינה מקצועית, אך לא פחות מבחינה כלכלית.

 

אדווין הרננדס. היהלום החדש של אתלטיקו מדריד?

אדווין הרננדס. היהלום החדש של אתלטיקו מדריד?

להתאחדות המקסיקנית יש מטרה מאוד ברורה:

אירוח מונדיאל 2026 (האיצטדיון החדש במונטריי הוא הסנונית הראשונה בתכנית הזאת), וזכייה במונדיאל באותו טורניר. לאחר כל הכשלונות לעבור את שמינית הגמר במונדיאלים הקודמים, במקסיקו מאמינים "שייצוא" כשרונות לאירופה,  או לחלופין "ייבוא" של מועדוני העל של אירופה למקסיקו, יביא אותם רחוק מאוד במונדיאלים הקרובים, עד זכייה המונדיאל שייתקים בעוד קצת יותר מעשור.

מי יודע, אולי לאו מסי הבא יהיה מקסיקני, ישחק באחד המועדונים הגדולים באירופה, ואולי יוביל את מקסיקו לזכייה היסטורית במונדיאל.

סיכום חלון ההעברות

בשבת האחרונה שוחק הדרבי של העיר מקסיקו סיטי בין קלוב אמריקה לבין קרוז אזול. קלוב אמריקה ניצחה 2:0 משערים של אוריבה פראלטה ודריו בנדטו במשחק מהנה עם המון הזדמנויות. הנתון הכי מעניין: בהרכבי שתי הקבוצות ביחד שיחקו רק 6 מקסיקנים שנולדו במקסיקו (כאשר ישנה הגבלת זרים של 5 שחקנים לא מקסיקנים). איך יכול להיות? במקסיקו יחסית קל להתאזרח. דריו בנדטו בעצמו, ארגנטינאי שמחזיק באזרחות מקסיקנית, וישנה אפילו אפשרות שיוזמן לנבחרת מקסיקו בעתיד הקרוב.

מה הקשר לחלון ההעברות?

פורטו.

באופן תיאורטי בלבד, יכולה הקבוצה מצפון פורטוגל לפתוח בהרכבה עם 5 שחקנים מקסיקנים שנולדו על אדמת מקסיקו:

הקטור הררה (כבר וותיק, פותח את עונתו השלישית בפורטו), חסוס "טאקטיטו" קורונה שהגיע מטוונטה, מיגל לאיון שהגיע מווטפורד, ראול גודיניו, שוער נבחרת מקסיקו הצעירה ששיחק שנה שעברה בקבוצת הבת של פורטו ועומאר גואבה הצעיר, שמשחק בקבוצת הבת של המועדון.

זה יותר מכמה וכמה קבוצות בליגה המקסיקנית. באופן מעשי, פורטו כנראה תפתח עם 3 מקסיקנים בהרכבה (אלא אם קסיאס ייפצע, לא שאני מאחל לו כמובן).

למכבי תל אביב ציפה אתגר לא פשוט גם לפני כן בליגת האלופות מול פורטו, אבל עכשיו הוא נהיה עוד יותר קשה. אם מישהו בנה על פוליטיקה שתשאיר את ברהימי בפורטוגל, אז אתמול זה נהפך ללא רלוונטי. טקאטיטו ישחק בכנף, וכאב הראש שהוא יעשה לבן הרוש/זיו/דסה/שפונגין יגרום להם לסיוטים בלילות. מצורף וידאו עם ביצועיו בסוף הכתבה.

גם את מיגל לאיון מכירים טוב מאוד בישראל, כאשר הבקיע צמד מול הנבחרת במשחק ההכנה לפני המונדיאל בו ניצחה מקסיקו את ישראל 3:0 במקסיקו סיטי. שחקן כנף, שיכול לשחק גם כמגן (והביאו אותו לפורטו לשחק בעמדה הזאת, למרות שאני לא אופתע אם יוצב בקישור ההתקפי).

בקיצור, למכבי מצפה אתגר מקסיקני לא פשוט.

9 מקסיקנים יכולים לשחק השנה בליגת האלופות.

9 מקסיקנים יכולים לשחק השנה בליגת האלופות.

בהולנד, הקטור מורנו המצויין חזר להולנד אחרי כמה עונות באספניול, והצטרף לאנדרס גוארדאדו בשורות האלופה PSV וינסה לזכות באליפות ולהצליח לעלות משלב הבתים בליגת האלופות. לתחושתי, מורנו יכול לשחק גם בליגה חזקה יותר מההולנדית, אבל החיסרון שלו בדרכון אירופאי התברר כמשמעותי ביותר.

בגרמניה, צ'יצ'אריטו הצטרף לשורות באייר לברקוזן בחוזה ל-3 עונות תמורת 11 מיליון יורו. לטעמי, מעבר מצויין מבחינת כל הצדדים: הרננדס היה אמור לסיים חוזה העונה והיה עוזב את יונייטד ללא תמורה, ולכן 11 מיליון זאת תמורה לא רעה. לברקוזן מקבלת חלוץ רעב לדקות משחק (שהוריד בדרישות השכר שלו – לא לדאוג, עדיין מרוויח מצויין), שכמעט כל פעם שיחק בעונה שעברה בריאל, הבקיע, ועוד לא דיברנו על העובדה שלברקוזן עתידה לייצר הכנסות שגבוהות פי כמה מסכום ההעברה שלו ומהמשכורת שלו רק ממכירת חולצות לקהל יעד פוטנציאלי של מעל 120 מיליון איש.

וצ'יצ'אריטו? ישחק בליגת האלופות, בצמרת הליגה הגרמנית. ובנינו, כמו שיונייטד נראית מאז עזיבת פרגוסון, יש שיטענו שזאת אפילו לא ירידה ברמה.

חוזרים לפורטוגל, אבל הפעם ליריבה העיקרית של פורטו על תואר האליפות: בנפיקה, שהביאה מאתלטיקו מדריד את ראול חימנז. גם במקרה הזה מסתתר אינטרס עסקי ולא רק מקצועי:

חימנז אמנם לא מתקרב בכלל למספר בחולצות שצ'יצ'אריטו מוכר, אבל עדיין מדובר בשחקן מוכר בכל משק בית מקסיקני, והוא הובא משתי סיבות עיקריות:

1. חלוץ מוכשר מאוד, בן 24, שאם יצליח, ניתן יהיה למכור אותו בחזרה לאחת הגדולות של אירופה. 2. כמו פורטו, גם בנפיקה נכנסה השנה חזק לשוק המקסיקני ורוצה לתקוע יתד במקסיקו. זה מתבטא בכמה צורות, כאשר בנפיקה פתחה בית ספר לכדורגל במקסיקו ונסעה למחנה אימונים שם, בו בין היתר חנכה את האיצטדיון של מונטריי. הבאת חימנז זה בעצם חלק מהפאזל של "מקסיקניזציה" שעוברות הקבוצות הפורטוגליות בעונות האחרונות.

אחרון חביב:

אלן פולידו, חלוצה הצעיר של אולימפיאקוס שהגיע אליה השנה לאחר שיחק בחצי שנה הקודמת במדי לבדיאקוס מתחתית הליגה ביוון. פולידו הוא סיפור מעניין שמזכיר קצת, (אבל רק קצת), את רייכרט:

פולידו שיחק במדי טיגרס כמה שנים והצהיר על כוונתו לשחק באירופה. טיגרס לעומת זאת טענה שהוא חתם על חוזה חדש אצלה והוא הכחיש זאת נמרצות. הדימיון למקרה רייכרט מתחיל כאן: פולידו לא הגיע יותר לאימוני הקבוצה והחל להתאמן לבד. במשך חצי שנה הוא ישב בבית ובסופו של דבר הוא קיבל אישור מפיפ"א לשחק חצי שנה במדי לבדיאקוס. השנה צ'יבאס כבר רצתה לרכוש אותו וסיכמה על העברתו מטיגרס, אבל פולידו במקביל חתם באולימפאקוס. הסיפור לא נגמר באופן רשמי, אבל פולידו קבע עובדות בשטח, מתאמן וגם משחק במדי האלופה היוונית.

נקודה אחרונה לגבי פולידו: הוא היה מועמד למכבי תל-אביב העונה, אבל העניין נפל בדיוק בגלל חוסר הבהירות, ומכבי לא רצה לקחת סיכון.

עכשיו שבו כמה דקות, ותשטפו את העיניים עם כמה ממיטב ביצועיו של חסוס "טקאטיטו" קורונה: