ארכיון חודשי: יולי 2015

קופה דה אורו 2015 – סיכום

גביע הזהב מאחורינו עם התוצאה הרצויה. לצערי לא עם הדרך הרצויה גם כן.

הנה כמה מחשבות בעקבות הטורניר:

1. קודם כל, פסקה על כל השערוריות והבלאגן. אני לא ארחיב בנושא, מכיוון שהאחריות כאן היא של קונקאקאף ולא של מקסיקו, אפילו שמקסיקו היא הנהנית העיקרית מהסיפור. קונקאקאף חייבת לבצע בדק בית. אינטרסים כלכלים לא יכולים להרוס את החוויה והכדורגל. לא היה קורה כלום אם היה מתקיים גמר בין פנמה לבין ג'מייקה. את הכרטיסים שלה לגמר, קונקאקאף כבר מכרה, ואני מניח שהמון אנשים היו מגיעים למשחק גם אם מקסיקו לא הייתה משחקת. יש לי חבר שהיה במגרש, להערכתו היו כמה אלפים טובים של אמריקאים שקנו כרטיס בציפייה לראות את ארה"ב בגמר והגיעו לעודד את ג'מייקה בסופו של דבר.

גם לפיפ"א יש המון על מה לחשוב. הגיע הזמן להפסיק עם משחקי אגו וקפריזות של מקורבים לצלחת. טורניר כלל אמריקאי שכולל את דרום-מרכז-צפון אמריקה שייקרא קופה דה לאס אמריקאס. 10 נבחרות מדרום אמריקה + מקסיקו וארה"ב חברות קבועות, ועוד 4 נבחרות שמתמודדות על 4 כרטיסים נוספים. יותר חשיפה ושיפור רמת הכדורגל בטורניר כזה. שנה הבאה יתקיים הקופה סנטנריו. נקווה שזאת סנונית ראשונה. דרך אגב, כבר קיים טורניר כדורגל כזה במסגרת הפאן אמריקן (כמו אולימפיאדה, רק למדינות אמריקה). אתמול אורוגוואי ניצחה את מקסיקו בגמר.

2. לאחר המשחק אתמול והזכייה של מקסיקו, הייתי שמח אבל באיזשהוא מקום בפנים גם כעסתי, והייתי מתוסכל ועצבני. למרות השיפור של נבחרות כמו פנמה וג'מייקה, מקסיקו עדיין רמה אחת מעל כל הנבחרות בטורניר הזה (למעט ארה"ב), והיא הוכיחה זאת במשחק הגמר. למה הנבחרת הייתה צריכה להגיע למצב שבו השופטים גונבים את ההצגה? למה הנבחרת לא יכלה להציג את אותה יכולת מול פנמה לדוגמא?

לכל נבחרת וכל קבוצה יש ימים רעים מידי פעם, אבל בטורניר הזה, למקסיקו היו שני משחקים טובים: משחק הפתיחה מול קובה (עוד נקודה בעייתית בטורניר הזה – "עריקה" של רבע מהסגל של קובה במהלך הטורניר), ואתמול במשחק הגמר.  מה שמוביל אותי לנקודה הבאה:

3. מיגל "פיוחו הררה". נעזוב בצד את התקרית האלימה שקרתה לאחר הטורניר בשדה התעופה בינו לבין עיתונאי (למרות שהתקרית עלולה לעלות לו במשרה), ונתמקד בצד המקצועי:

מקסיקו שיחקה לאורך הטורניר במערך 5-3-2 כאשר היה ניתן להבחין בבירור שכאשר הנבחרת החליפה למערך 4-4-2 הנבחרת שיחקה טוב יותר. נוסיף לכך את הדיווחים על חוסר בתקשורת בין השחקנים לבין המאמן ונקבל מתכון בדוק לבלאגן.

דעה אישית: לפני שנתיים הנבחרת המקסיקנית הייתה בקרשים: החליפו 4 מאמנים בתוך זמן מאוד קצר והנבחרת הייתה בסכנה של אי עלייה למונדיאל. מיגל הררה נקרא לדגל ולזכותו ייאמר שהוא עשה סדר בנבחרת ואפילו שכנע את קרלוס ולה לחזור לנבחרת (לאחר המונדיאל לצערי) אחרי שהוא ישב שנים בחוץ. הררה הוא מוטיבטור בחסד עליון, סוג של שייע פייגנבוים, פצצה של תשוקה וכריזמה. קשה לא לאהוב את הגישה שלו למשחק. מצד שני, הררה לא טקטיקן גדול ולא אסטרטג. לתת לו לבנות נבחרת למונדיאל 2018 זה פשוט הימור. יש המון כישרון במקסיקו, אבל חייבים מישהו שילמד וייכוון, הררה לא כזה. תשוקה יכולה להספיק בשביל שלב הבתים, לא בשלבי ההצלבה מול נבחרות מסודרות טקטית עם ניסיון.

פיוחו הררה. תשוקה אדירה למשחק. טקטיקה ואסטרטגיה, קצת פחות.

פיוחו הררה. תשוקה אדירה למשחק. טקטיקה ואסטרטגיה, קצת פחות.

4. החלטה טובה (אפילו מצויינת) שקיבל הררה: למנות את אנדרס גוארדאדו לקפטן. "אל פרינסיפה" (הנסיך) לקפטן הנבחרת לאחר הפרישה (הלא רשמית) של רפא מארקז. כתבתי קצת על העונה של גוארדאדו בהולנד לפני כמה חודשים. תוכלו לקרוא על זה כאן.

גוארדאדו, כנראה בשנה הכי טובה בחייו (נהפך לאבא לפני כמה חודשים), לא התבלבל מכל הבלאגן מסביב והציג יכולת טובה לאורך כל הטורניר, וזכה בצדק בתואר השחקן המצטיין של הטורניר. PSV ההולנדית רכשה אותן השנה בסכום של 2.5 מיליון יורו מולנסיה (לאחר עונת השאלה). ללא ספק אחת מרכישות השנה הטובות ביותר, אם לא המוצלחת ביותר.

בטורניר הזה גוארדאדו הפסיק להיות הנסיך. הוא הפך למלך.

https://vine.co/v/egQibdAq3Wr

 

5. מבט לעתיד:

ראשי ההתאחדות והמאמן העתידי (גם אם הררה ימשיך) במקסיקו חייבים לשבת ולנתח את הדברים הטובים מהטורניר הזה. מעבר לגוארדאדו היו כמה שחקנים שהרשימו אותי לטובה:

1. ג'ונתן דוס סאנטוס, האח "הפחות מוכשר" מצמד האחים אולי פחות מוכשר, אבל הרבה יותר יציב. העונה שלו בוויאריאל הייתה הצלחה גדולה, ולא סתם וויאריאל הסכימה למכור את ג'יו ללוס אנג'לס גלאקסי בסכום של 7 מיליון יורו, אבל לא הסכימה למכור את ג'ונתן למונטריי המקסיקנית תמורת 8 מיליון יורו…

2.חסוס "טקאטיטו" קורונה. ללא ספק השחקן הכי מוכשר בנבחרת המקסיקנית עם טכניקה עילאית ששוברת הגנות כמו שאומר אורי אוזן:

טקאטיטו

טקאטיטו

מצד שני אורי צודק שהוא חייב לשפר את קבלת ההחלטות שלו. אם הוא יצליח לעשות זאת, הוא ימצא את עצמו באחת הגדולות של אירופה. דרך אגב, אם טקאטיטו היה ברזילאי או ארגנטינאי, היינו מדברים על שחקן של לפחות 50 מיליון יורו.

והיו גם כמה נקודות שליליות:

1. קרלוס וולה – ללא ספק אחד השחקנים המובילים של מקסיקו. השתדל מאוד אבל פשוט התקשה להבקיע למרות שהגיע להמון מצבים. לדעתי האישית, אם צ'יצ'אירטו לא היה נפצע והוא היה משחק לידו, שניהם היו מבקיעים בצרורות. הם אוהבים מאוד לשחק אחד ליד השני, עוד מילדותם בצ'יבאס גואדלחרה.

2. הקטור הררה – אולי השחקן הכי חכם ובוודאות אחד המוכשרים בנבחרת. בוא נאמר זאת כך: לא היה לו טורניר טוב, וזאת בלשון המעטה. זה מפתיע מאוד לאחר העונה המצויינת שהוא הציג בפורטו. אחת הסיבות שמקסיקו התקשתה, זה בגלל שהררה לא הופיע לטורניר. אם הררה בשיא היכולת, מקסיקו לוקחת את הטורניר הזה בהליכה.

וכמו תמיד:

ויוה מחיקו!!

אפרטורה 2015

לאחר המתנה של כמה חודשים, הליגה המקסיקנית חוזרת אלינו, ובענק!

אוף כמה שהליגה הולכת להיות מעניינת. קבוצות השקיעו מליוני דולרים ברכש, איצטדיונים חדשים, ועולה חדשה שמסמלת תקווה בעיר מוכת פשע ועבריינות סמים.

אז בוא ניגש ישר לעניינים:

מועמדות לאליפות:

טיגרס

תקציב שכר: 53 מיליון דולר.

ללא ספק המועמדת העיקרית. הקבוצה האוניברסיטאית מפרברי מונטריי ביצעה רכש גדול והיא קבוצת "הגלאקטיקוס" של הליגה. הרכש הגדול ביותר: אנדרה-פייר ז'יניאק. הכוכב הצרפתי של מארסיי ושחקן נבחרת צרפת שהיה סגן מלך השערים בליגה הצרפתית הצטרף לקבוצה ואמור להוביל את הקבוצה לזכייה באליפות ואולי גם לזכייה בליברטדורס (נכון ליום כתיבת הפוסט, טיגרס תתמודד מול ריבר הארגנטינאית בגמר).

שחקני רכש נוספים: אוצ'ה, החלוץ הניגרי שהגיע מוויאריאל, חוויאר אקינו שחזר למקסיקו אחרי ששיחק בוויאריאל ובראיו וויאקנו בעונה האחרונה, ויורגן דאם, שחקן הכנף המוכשר שהגיע מפאצ'וקה תמורת 11 מיליון דולר.

כל שחקני הרכש האלו מצטרפים לקבוצה מצויינת גם כך שכוללת את רפאל סוביס החלוץ הברזילאי, נאוהל גוזמן, השוער המחליף של ארגנטינה, הוגו איילה, בלם סגל נבחרת מקסיקו, דמיאן אלבארז, ג'ונתן אספיריקואטה, ועוד רבים וטובים.

את כל כמויות הכישרון האלה מאמן טוקה "אל לוקו" פרטי. מאמן כדורגל גאון, אבל משוגע לא פחות.

שווה לעקוב: אחר שני שחקנים.

1. ז'יניאק – האם הכוכב יתאקלם בליגה המקסיקנית?

2. יורגן דאם – שחקן כנף טכני בטירוף. שליטה אבסולוטית בכדור וראיית משחק מצויינת. מצד שני, שחקן חלש פיזית. אם ישפר את הפן הזה, ישחק באירופה ללא ספק בעונה הבאה.

ז'יניאק, ללא ספק הרכש הגדול של הליגה.

ז'יניאק, ללא ספק הרכש הגדול של הליגה.

 

מונטריי

תקציב שכר: 45 מיליון דולר

גם הקבוצה מעבר לכביש, מונטריי, הכניסה את היד עמוק לכיס. הקבוצה תחנוך איצטדיון חדש השנה (60 אלף מקומות), ורוצה לזכות באליפות לכבוד המאורע.

הקבוצה הביא רכש יותר צנוע מטיגרס, אבל גם עם המון כישרון. שחקנים כמו רוחליו פונס מורי הארגנטינאי, שנחשב לילד פלא בזמנו בארגנטינה ושהתגלה בתכנית ריאליטי יחד עם אחיו, הגיע לחזק את החוד של הקבוצה וישחק ליד דורלאן פאבון הקולומביאני המעולה שהיה מלך השערים בליגה בעונה שעברה. חלוץ נוסף שחזר לקבוצה הוא אלדו דה ניגריס שהגיע מצ'יבאס, ומי שידאג לחלק לכל החלוצים האלו כדורים יהיה שחקנה של נבחרת קולומביה, אדווין קרדונה.

שווה לעקוב: אדווין קרדונה. כאשר קשר נבחרת קולומביה נכנס למשחק, אף קבוצה לא תוכל לעצור את מונטריי. השאלה הוא הוא ישמור על יציבות חיובית.

פונס מורי חוגג במדי ריבר. יחגוג גם במדי מונטריי?

פונס מורי חוגג במדי ריבר. יחגוג גם במדי מונטריי?

 

אמריקה

תקציב שכר: 40 מליון דולר

ההקבוצה שמשחקת באיצטידיון האצטקה לא ביצעה כמעט רכש למעט חוויאר גואמז המצויין שהגיע מטיחואנה, והיא תתבסס על הסגל שביא לה את הזכיה באליפות הקונקאקאף. בחוד ישחקו אוריבה פראלטה ודאריו בנדטו הארגנטינאי, כאשר מאחוריהם בקישור ישחקו דרווין קינטרו הקולומביאני ורובנס סמבואזה הארגנטינאי.

מרטין זוניגה ואנדראס אנדרדה חזרו מהשאלה בצי'אפאס.

שווה לעקוב: חוויאר גואמז עבר בגיל 23 לקבוצת צמרת ושיחק בקופה אמריקה עם הנבחרת. הותיר רושם חיובי בסה"כ, האם יוכל לשחזר את היכולת גם במועדון גדול?

אוריבה "הרמוסו" פראלטה. יוביל את אמריקה להשיגים?

אוריבה "הרמוסו" פראלטה. יוביל את אמריקה להישגים?

 

סאנטוס לאגונה

תקציב שכר: 31 מיליון דולר.

האלופה המכהנת לא מחזיקה בסגל שלה שמות נוצצים כמו הקבוצות ממונטריי או אמריקה, אבל השחקנים שלה יודעים להרכיב קבוצה מנצחת תחת שרביטו של המאמן הפורטוגלי פדרו קאישינייה, שזה סיפור מעניין לכשעצמו:

כמו מכבי תל אביב בישראל (רק בלי התקציב הענק, והשנה גם בהפועל תל אביב), החליטו בעלי הקבוצה להביא צוות מקצועי זר  ולא מקסיקני שינהל את הפן המקצועי. נשמעה על כך המון ביקורת שנה שעברה, אבל התוצאות הגיעו והזכייה באליפות הותירה חותם חיובי.

הקבוצה מטוראון (שיש לה הסכם "ידידות" עם סלטיק), משחקת כדורגל מאוד פרקטי, ללא כל מיני שטיקים ופוזות למיניהן. כוכבי הקבוצה הם חלוץ נבחרת מקסיקו חוויאר "צ'ולטה" אורוזקו, נסטור קלדרון, אלונסו אסקובזה שחקן הנבחרת האולימפית, ודג'אניני, חלוצה של נבחרת קייפ-ורדה. בשער הקבוצה עומד אגוסטו מרצ'סין, שחקן סגל נבחרת ארגנטינה ולטעמי השוער המצטיין בעונה שעברה.

שווה לעקוב: אלונסו אסקובזה, שחקן צעיר עם המון טכניקה ועוצמת בעיטה של תותח.

סנטוס לגונה חוגגת אליפות. תשמור על התואר? (GETTY)

סנטוס לגונה חוגגת אליפות. תשמור על התואר? (GETTY)

 

הקרב על הפלייאוף:

קרוז אזול

תקציב שכר: 37 מיליון דולר

"מכונת הבטון" ממקסיקו סיטי מאכזבת מאוד בעונות האחרונות. השנה הם הלכו על קונספט של רכש מוכח והביאו שחקנים כמו מארק קרוסאס הקטלוני שגדל בבארסה, פאביו סילבה מקורינתיאנס הברזילאית, אריאל רוחאס מריבר פלייט ופרננדו בלוצ'י הארגנטינאי שהגיע מבוראספור הטורקית.

בשער עדיין עומד שוער נבחרת מקסיקו, חוסה דה חסוס קורונה הוותיק, ובקישור ניתן למצוא את צ'אקו חימנז וחרארדו טוראדו הוותיקים (מאוד).

בקרוז אזול מדברים גבוה, אבל יסתפקו בעלייה לפלייאוף, מה שלא הצליחו להשיג בעונות האחרונות.

שווה לעקוב: פרננדו בלוצ'י – הארגנטינאי שהחליף בריבר את לו'צו גונזלס לא מימש את מלוא הפוטנציאל, מעניין יהיה לראות אם הוא יצליח בליגה טכנית כמו הליגה המקסיקנית.

מארק "אל ברבארו קטלאן" קרוסס. זקן מרשים יש, האם גם היכולת תרשים?

מארק "אל ברבארו קטלאן" קרוסס. זקן מרשים יש, האם גם היכולת תרשים?

 

אטלס גואדלחרה

תקציב שכר: 31 מיליון דולר

"השועלים" של גואדלחרה הביאו בראש ובראשונה מאמן מצויין עם קבלות: גוטאבו מאטוסס האורוגוואי, שזכה עם לאון באליפויות ועם אמריקה באליפות הקונקקאף. באטלס לא יאמרו זאת בפה מלא, אבל הם מכוונים לשלבים הגבוהים של הפלייאוף ואולי אפילו לזכייה באליפות.

אטלס הביאה את החלוץ הארגנטינאי גונזאלו ברחסיו מסמפדוריה, גרג גארזה מגן נבחרת ארה"ב הגיע מטיחואנה, וקשר נבחרת פנמה פליפה באלוי הגיע ממורליה. שחקני הרכש יצטרפו לבסיס הקיים שכולל את וולטר קנמאן הארגנטינאי, דניאל אלברז ופונצ'יטו גונזלס הצעירים.

שווה לעקוב: ארתורו "פונצ'יטו" גונזלס. הקשר-חלוץ שזכה עם נבחרת הנערים של מקסיקו באליפות העולם בשנת 2011 קיבל השנה את המפתחות לקבוצה. המון ציפיות לשחקן עם המון כישרון.

פונצ'יטו גונזלס. האם הוא יסחוב את אטלס לפלייאוף?

פונצ'יטו גונזלס. האם הוא יסחוב את אטלס לפלייאוף?

 

טולוקה

תקציב שכר: 22 מיליון דולר.

"השדים האדומים" מטולוקה היא הקבוצה עם התקציב השני הכי קטן בליגה (לאחר ורה-קרוז), ועדיין בנו שם קבוצה מאוד מבטיחה שיכולה להגיע רחוק. דריו בוטינז'י הארגנטינאי הגיע מאוניברסידאד קתוליקה בצ'יליאנית, כמו גם פרננדו אוריבה החלוץ הקולמביאני שהגיע לאחר עונה מצויינת במיאונריוס הקולומביאנית. אליהם יצטרף שחקן נבחרת פרו שהצטיין בקופה אמריקה כריסטיאן קואבה.

כל שחקני הרכש האלו יצטרפו לבסיס וותיק אך טוב של שחקנים שמשחקים כבר כמה עונות ביחד בטלוקה. שחקנים כמו פאולו דה-סילבה, הבלם האגדי של נבחרת פראגוואי (ששנה שעברה היה סגן מלך השערים של הקבוצה), קרלוס אסקיבל ואלפרדו טאלאברה שחקני נבחרת מקסיקו. גם דייגו גאמה חזר לאחר עונת השאלה בקבוצת הבת של אתלטיקו מדריד.

שווה לעקוב: דייגו גאמה, חלוץ צעיר ומאוד מוכשר שלא הצליח להותיר חותם בחוויה הספרדית שלו. חוזר לקבוצת הבת שלו במטרה "לחזור לאירופה" כלשונו.

דייגו גאמה במדי אתלטיקו מדריד. יחזור לאירופה בקרוב?

דייגו גאמה במדי אתלטיקו מדריד. יחזור לאירופה בקרוב?

 

פאצ'וקה

תקציב שכר: 28 מיליון דולר

לטעמי, הקבוצה הכי מסקרנת ומעניינת שיש. הקבוצה ידועה בהיותה מטפחת כשרונות (וקבוצת הנוער שלה היא כמובן האלופה), ובהרכב הראשון שלה משחקים לא פחות מ – 5 שחקנים מתחת לגיל 20. הכוכבים הגדולים של הקבוצה הם הירבינג לוזאנו, אולי הכישרון הצעיר הכי גדול שיש היום למקסיקו להציע ושחצי מאירופה רודפת אחריו, ולידו משחקים גם אריק גוטיירז, קשר התקפי עם בעיטת פצצת וראיית משחק מצויינת, רודולפו פיזארו (יחסית זקן, "כבר" בן 21) קשר מרכזי, ויש כמה שחקנים מאוד וותיקים לשם האיזון, כגון הארגנטינאים דריו צביטאניץ' ואריאל נאולפאן. בצורה אירונית, השחקן הכי מבוגר בליגה משחק בקבוצה: השוער "קונחו" פרז, בן 42….

הקבוצה הביאה השנה רכש מאוד מעניין ומבטיח, בדמותם של רובן בוטה הארגנטינאי שהגיע מאינטר האיטלקית, ושחקן הכנף האורוגוואי (שימו לב לשם): ג'ונתן אוררטהויסקאייה, שהגיע מפניארול. הצלחה של הרכש ובפאצ'וקה יכולים לחלום גבוה מאוד (ואף מילה על אליפות אפשרית).

שווה לעקוב: רובן בוטה, הארגנטינאי מוכשר כמו שד, והיכולת המצויינת שלו במדי טיגרה (הארגנטינאית) הובילה את אינטר לרכוש אותו. לצערו הוא נפצע המון ולא הצליח לממש את הפוטנציאל. פאצ'וקה זה המקום האידיאלי מבחינתו לממש את הכישרון.

רובן בוטה. האם יצליח לממש את הפוטנציאל?

רובן בוטה. האם יצליח לממש את הפוטנציאל?

 

קרטארו

תקציב שכר: 25 מיליון דולר

סגנית האלופה נפרדה מהשם הגדול ביותר שלה, רונאלדיניו, לאחר עונה אחת. לא שזה אמור להשפיע יותר מידי על הקבוצה מכיוון שרונאלדיניו איבד את מקומו בהרכב לטובת אורבלין פינדה הצעיר כבר במהלך העונה שעברה.

הקבוצה הביאה מטולוקה את אדגר בניטז, שחקן נבחרת פארגוואי, ומתבססת על שלד ברזילאי (גם לאחר עזיבת רונאלדיניו). שחקנים כמו השוער המצויין טיאגו וולפי, וויליאן וקאמילו סאנווצו מרכיבים קבוצה שמשחקת בסגנון הסמבה. נקודה קצת פרובנציאלית: בקבוצה משחק ג'ונתן בורנשטיין, שחקנה של נבחרת ארה"ב ויהודי גאה.

שווה לעקוב: אורבלין פינדה, ילד בן 19 שהדיח את רונאלדיניו מההרכב. צריך עוד סיבות למה לעקוב אחריו?

אורבלין פינדה. "גירש" את רונאלדיניו מההרכב.

אורבלין פינדה. "גירש" את רונאלדיניו מההרכב.

 

טיחואנה

תקציב שכר: 22.7 מיליון דולר

קבוצת הגבול הצפוני של מקסיקו מחפשת לחזור למקומה הטבעי ולהתברג בפלייאוף לאחר עונה כושלת יחסית. לשם כך הקבוצה הביאה את לייטון חימנז הבלם הקולמביאני המצויין מוורה-קרוז. מייקל אורוזקו, שחקנה של נבחרת ארה"ב הגיע מפואבלה, פליפה פלורס הצ'יליאני הגיע מקולו-קולו, ואליהם מצטרפים המקסיקנים דייגו דה בואן ורודריגו סאלינס שהגיעו מפאצ'וקה.

כל הרכש הזה מצטרף לקבוצה מאוד טובה עם שחקנים מנוסים מאוד. השם הכי מוכר הוא חואן אראנגו הוונצואלני המצויין, שגם בגילו המופלג, הוא עדיין אחד מבועטי הבעיטות החופשיות הכי טובים בעולם. גם דיירו מורנו החלוץ הקולמביאני מספק את הסחורה, והרכש שהגיע שנה שעברה מראסינג הארגנטינאית, גבריאל האוצ'ה, התאקלם בצורה יוצאת מן הכלל.

שווה לעקוב: דייגו דה בואן, קשר מרכזי עם גאונות משחק ומסירות כמו של צ'אבי (הוא בעצמו אמר שהוא ישב שעות מול משחקים של צ'אבי והריץ הילוכים חוזרים בשביל לנתח את המסירות שלו).

חואן אראנגו בפוזה מוכרת.

חואן אראנגו בפוזה מוכרת.

מרכז טבלה (הולכים לים מוקדם)

לאון

תקציב שכר: 37 מיליון יורו

האריות רוצים לשחזר את הימים הגדולים של האליפויות ולשם כך הביאו רכש מעניין: מרקו בואנו המוכשר הגיע מפאצ'וקה בהשאלה, בנוסף למיגל איברה, שחקן נבחרת ארה"ב שהגיע ממינסוטה האמריקאית. אליהם הצטרף גיז'רמו בורדיסו שהגיע מבוקה ג'וניורס (אחיו של ניקולס).

הסגל של לאון כולל המון שחקנים מאוד מוכשרים כגון לואיס מונטס, "חוליט" פנייה וחוזה ואסקס. כולם שחקני סגל נבחרת מקסיקו. הבעיה היחידה שלהם היא יציבות. כאשר השלישיה הזאת מתפקדת, אין קבוצה שיכולה למנוע מהם לנצח. לעומת זאת, כאשר בורג אחד לא מתפקד…

שווה לעקוב: לואיס "צ'אפו" מונטס. קשר התקפי מחונן, עם בעיטת פצצה ויכולת טכנית משובחת. נפצע במשחק הכנה למונדיאל ומאז לא באמת התאושש (למרות שזומן לסגל הנבחרת לקופה ואפילו זכה לשחק).

לואיס מונטס. המוח והלב של לאון.

לואיס מונטס. המוח והלב של לאון.

 

פומאס

תקציב שכר: 26 מיליון

קבוצת האוניבסיטה של מקסיקו סיטי היא כנראה הקבוצה "האפורה" של הליגה. לא מאיימת על התואר ולא תרד ליגה. מבחינתה, היא תלך לים עוד לפני שריקת הפתיחה.

אם בכל מקרה מתעקשים לחפש עניין, אפשר למצוא שם את אדוארדו "לאלו" הררה, חלוצה של נבחרת מקסיקו, קווין אסקאמייה הצעיר המוכשר, והנקודה הישראלית: דאנטה לופז, כישלון במכבי חיפה, הצלחה בפומאס המקסיקנית.

שווה לעקוב: אוקיי אפשר להסתכל על פידל מרטינז החלוץ מאקוודור שבארצו מושווה לניימאר. ירד ליגה שנה שעבר עם אוניברסידד גואדלחרה, אבל הבקיע כמה שערים יפים.

פידל מרטינז. דומה לניימאר?

פידל מרטינז. דומה לניימאר?

 

 מאבק ההישרדות

קודם כל הערה: במקסיקו הקבוצה היורדת היא הקבוצה שממוצע הנקודות שלה הוא הכי נמוך בשלושת העונות האחרונות, כך שקבוצה שלא סיימה מקום אחרון בליגה, אבל ממוצע הנקודות שלה הכי נמוך, היא זאת שתרד.

וורה-קרוז

תקציב שכר: 21 מיליון דולר

הקבוצה מעיר החוף היא הקבוצה עם תקציב השכר הכי נמוך הליגה. בעונה שעברה הקבוצה עם ממוצע הגיל הכי גבוה בליגה הפתיעה את כולם וסיימה במקום השני בליגה הסדירה, מה שאמור לעזור לה לשרוד את המאבק נגד הירידה.

קשר נבחרת ארה"ב ג'ו קורונה הגיע מטיחואנה כמו גם אניבל זורדו הוותיק שהגיע מסבאדל הספרדית. חוליו פורץ'  הארגנטינאי ימשיך להוביל את ההתקפה של הכרישים מוורה קרוז.

שווה לעקוב: ג'ו קורונה, הגיע לעשות סדר במרכז המגרש של וורה קרוס ולנסות להפוך אותה לקבוצה יציבה יותר.

ג'ו קורונה במדי ארה"ב. הגיע לעשות סדר.

ג'ו קורונה במדי ארה"ב. הגיע לעשות סדר.

 

מורליה

תקציב שכר: 37 מיליון דולר

מורליה בסכנת ירידה ממשית, ולכן הקבוצה לא חסכה ברכש. אנריקה מאזה הוותיק חזר לקווים והגיע עם רשימת קניות: מרקו טוסיגליירי הגיע מבוקה ג'וניורס, סיריליו סאוסדו השוער הגיע מאטלס יחד עם רודריגו מיאר החלוץ הצ'יליאני, פבלו ולאסקז הגיע מטולוקה, כריסטיאן פז'ראנו הגיע מאמריקה, ודיטר וייאלפאנדו הגיע מפאצ'וקה. השאלה האמיתית האם המאמן יצליח לחבר את כל השחקנים לקבוצה שתצליח ותצבור מספיק נקודות.

שווה לעקוב: אריק אגירה, ילד בן 18 שמשחק בהרכה הפותח של הקבוצה בתור קשר אחורי. סירב לעבור לקלוב אמריקה בגלל שהוא רוצה להישאר ליד אמא שלו עד שהוא יתחיל ללמוד באוניברסיטה…

אריק אגילאר. אוהב את אמא. מאוד.

אריק אגילאר. אוהב את אמא. מאוד.

 

צ'יאפאס

תקציב שכר: 32 מיליון

צ'יאפאס הייתה הקבוצה המפתיעה של טורניר האפרטורה בשנה שעברה. "סוס שחור". מאז קרו הרבה דברים ולצערה צ'יאפאס דומה היום יותר למכבי נתניה מוכת החובות מאשר לקבוצה מפתיעה.

הקבוצה הביאה את אלוף הקופה אמריקה פרנסיסקו סילבה הצי'ליאני מאוססונה הספרדית, וגם זה מאוד מפתיע נוכח העובדה שעומדות תביעות מצע לפחות 12 שחקנים כנגד הקבוצה. גם כוכב הקבוצה, מטיאס וואוסו שהרשים במדי נבחרת מקסיקו בקופה אמריקה, עזב את הקבוצה עקב חובות.

שווה לעקוב: בלית ברירה אחרת, פרנסיסקו סילבה. מענין לראות איך הוא ישתלב בליגה טכנית הרבה יותר מאשר הליגה השנייה בספרד.

מטיאס וואוסו. עזב את הקבוצה עקב חובות של הקבוצה כלפיו.

מטיאס וואוסו. עזב את הקבוצה עקב חובות של הקבוצה כלפיו.

 

פואבלה

תקציב שכר: 25 מיליון דולר

מחזיקת הגביע, כבר בלי קואטמוק בלאנקו שפרש בגיל 42 (כיום הוא ראש עיריית קוארנבאקה) כמעט שירדה ליגה שנה שעברה. היא ניצלה תודות לשחקן הכי טוב לטעמי בליגה, החלוץ הארגנטינאי המעולה מטיאס אלוסטיזה. לא יודע אם נכון לרגע כתיבת הפוסט הזה, אם בנו פסל לכבודו מחוץ לאיצטדיון.

גם השנה הקבוצה עמוק במאבק כנגד הירידה והיא תיאלץ להתסמך על היכולת המצויינת של "צ'אבו" על מנת לשרוד בליגה. אזקיאל רסקאלדני החלוץ הארגנטינאי הגיע ממלאגה הספרדית, ויחד עם רוברט הררה ורמון אריאס האורוגוואים שהגיע מדפנסור ספורטינג, שהגיעו לתמוך במאבק כנגד הירידה.

שווה לעקוב: מטיאס אלוסטיצה. כבר לא צעיר (31), כל הליגה רדפה אחריו, וגם קבוצות צמרת בברזיל רצו אותו, אבל הוא החליט להישאר בפואבלה, קיבל אזרחות מקסיקנית ומונה לקפטן הקבוצה. גולר בחסד עליון, לא ברור לי כיצד הוא לא הצליח בספרד.

מטיאס אלוסטיזה בפוזה אופיינית.

מטיאס אלוסטיזה בפוזה אופיינית.

 

צ'יבאס גואדלחרה

תקציב שכר: 32 מיליון

המועדון הלאומי, ללא ספק אחד משני הגדולים של הכדורגל המקסיקני מבחינה מסורתית (יחד עם אמריקה), שמשחק רק עם שחקנים מקסיקנים שנולדו במקסיקו.

"העיזים" לא נמצאים בתקופה זוהרת ולמעט העונה האחרונה, היו להם כמה שנים גרועות במיוחד שדירדרו אותם למאבקי תחתית. השנה, הקבוצה נפטרה מהמון שחקנים כושלים יחסית שלא עמדו בלחץ של קבוצה גדולה. במקומם הגיע מעט רכש שכולל את רודולפו קוטה השוער שהגיע מפאצ'וקה, את אוסבלדו אלאניס, בלם נבחרת מקסיקו שהגיע מהאלופה סנטוס לאגונה ואת ארנסטו סינסרוס החלוץ המוכשר (שמבוקש על ידי פיורנטינה) שחזר מהשאלה בקבוצת הבת טפיק.

הסגל כולל כמה שחקני נבחרת כגון מרקו פביאן, איזק בריזואלה, וקרלוס סלסדו הבלם בצעיר והמוכשר (לא להתבלבל עם הבלם הוותיק קרלוס סלסידו -עם האות I באנגלית באמצע).

שווה לעקוב: קרלוס סלסדו הבלם הצעיר. הציג עונה מאוד טובה שנה שעברה והוא מבוקש על ידי כמה קבוצות באירופה כגון PSV איינדהובן ושאלקה. מיגל הררה ספג המון ביקורת במקסיקו על חוסר דקות המשחק שהוא קיבל במהלך הקופה אמריקה.

קרלוס סלסדו. השחקן הקירח ברקע עם חולצת הפסים הוא קרלוס סלסידו.

קרלוס סלסדו. השחקן הקירח ברקע עם חולצת הפסים הוא קרלוס סלסידו.

 

סינלואה

תקציב שכר: 24 מיליון

העולה החדשה מגיע ממדינת המחוז של לא אחר מעבריין הסמים הכי מבוקש בעולם: חואקין "אל צ'אפו" גוזמן. העובדה הזאת גורמת להמון בלאגן והרוגים הם דבר שבשגרה באיזור.

וכאן נכנסת החשיבות של הקבוצה לאיזור: איצטדיון הכדורגל הוא "איזור בטוח" ומוגן מהשפעות קרטלי הסמים והפשע המאורגן. גם עברייני הסמים אוהבים כדורגל וגם הם מבינים שעם חיי היום יום ניתן להתעסק, אבל עם הכדורגל, לא.

סיפור מעניין נוסף: במקסיקו הקבוצות חותמות באופן ישיר על הסכמי שידורים מול רשתות הטלוויזיה, כאשר ישנן שתי ענקיות: טלה-ויסה וטווה-אצטקה. סינלואה ביקשה לשלוט בלוח המשחקים שלה ולא רצתה שרשת הטלוויזיה תשלוט בשעות המשחקים של הקבוצה בהתאם ללוח השידורים, ולכן היא חתמה עם רשת TVC הקטנה (שמשדרת בפריסה ארצית כמובן).

מבחינה מקצועית, סינלואה (שבה שיחקו בעבר כוכבים כגון קואטמוק בלאנקו, "אל לוקו" אבראו ולא אחר מאשר פפ גוארדיולה) הביאה המון שחקני רכש, כגון פרננדו ארסה,  נסטור וידריו ומיצ'ל השוער המצויין שהגיעו מצ'יבאס, וגם את כריסטיאן סוארז האקוואדורי מפאצ'וקה.

שווה לעקוב: ג'יאובאני הרננדז – הקשר ההתקפי שמושאל מצ'יבאס הראה המון ניצוצות של כישרון בעונה הקודמת ונשלח לשנת "התחשלות" אצל העולה החדשה. אוהב לבעוט מרחוק ועושה זאת טוב. עונה טובה שלו, ויש לסינלואה סיכוי לשרוד בליגה.

גוארדיולה ואבראו עושים פוזות במדי סינלואה.

גוארדיולה ואבראו עושים פוזות במדי סינלואה.

כדורגל, דמוגרפיה ומשפחת ארסה

 

המקום: אסטדיו קליינטה.

התאריך: 31 ליולי.

הקבוצות המשתתפות: צ'ולוס דה טיחואנה שתארח את דוראדוס דה סינלואה במסגרת המחזור השני בליגה המקסיקנית.

המאורע ההיסטורי: שחקן נבחרת ארה"ב בכדורגל יתמודד מול שחקן נבחרת מקסיקו.

כולכם שואלים: "אוקיי, מה היסטורי בזה?"

התשובה:

שחקנה של טיחואנה וסגל נבחרת ארה"ב, פרננדו ארסה ג'וניור יארח את שחקנה של סינלואה וסגל נבחרת מקסיקו, פרננדו ארסה. כאשר המארח פונה לשחקן האורח, הוא פונה אליו בשם התואר: אבא.

משפחה של כדורגל.

משפחה של כדורגל.

כן, זהו סיפורה של משפחת ארסה ובזעיר אנפין, סיפורו של השינוי הדמוגרפי שעובר על ארה"ב.

מוערך שישנם כמה עשרות מיליונים של לטינים/ממוצא לטיני בארה"ב (המספרים נעים בין 15-35 מיליון), וההשפעה שלהם נמצאת בכל מקום. רובם הגיעו לארה"ב אחר חיפוש חיים טובים יותר מאשר במדינות המוצא שלהם.

ההתאחדות המקסיקנית מנצלת עד תום את הסיטואציה ומשתמשת בנבחרת הלאומית "כמכונת מזומנים" שמטילה ביצי זהב. כתבתי על כך כאן.

דווקא לאבא ארסה לא היו בעיות כלכליות עקב היותו כדורגלן צמרת במקסיקו, אבל לפני תחילת הקריירה המפוארת, הוא היה נער שעשה שטויות, וכך נהפך לאבא בגיל צעיר מאוד (17).

בעולם הכדורגל כבר היו דוגמאות לדורות המשך של כדורגלנים בהם הילד החליף בהופעת הבכורה שלו את האבא (אחד המפורסמים: משפחת גודיונסן האיסלנדית), וגם במשפחת ארסה קרה אותו הדבר במסגרת משחק הליגה של טיחואנה מול אמריקה, כאשר ארסה ג'וניור נכנס בדקה ה-91 של המשחק. אבל המקרה של משפחת ארסה הוא נדיר. שני שחקני כדורגל מאותה משפחה שמייצגים שני לאומים שונים.

ארסה ג'וניור נולד בארה"ב ומחזיק באזרחות אמריקנית לצד המקסיקנית, וניתנה לו האפשרות לבחור לאיזה נבחרת הוא ייצטרף. הוא בחר בארה"ב. המלעיזים טוענים שהוא בחיים לא היה נקרא לנבחרת מקסיקו, ואילו מהצד השני מפרגנים לו על הבחירה וטוענים שהוא יתרום המון לנבחרת ארה"ב.

ארסה ג'וניור רק בן 18 והוא משתייך באופן רשמי לסגל הנבחרת הצעירה, אבל באפריל האחרון הוא נקרא על ידי יורגן קלינסמן לסגל הנבחרת הבוגרת למשחק הידידות מול מקסיקו בו ארה"ב ניצחה 2:0.  כבר אז יכלה להיות היסטוריה, אבל האבא ארסה נפצע באימון קבוצתו דאז, צ'יבאס גואדלחרה, ולא זומן לסגל נבחרת מקסיקו. בסופו של דבר, גם הבן לא ראה דקות משחק, למרות שהפרשנים בשתי המדינות טוענים שבמידה והאבא היה מזומן לנבחרת מקסיקו, גם הילד היה רואה כמה דקות במדי נבחרת ארה"ב רק לטובת האנקדוטה ההיסטורית.

להערכתי כבר לא נזכה לראות את המאורע הזה קורם עור וגידים. הילד כישרון גדול והשנה הוקפץ לסגל הקבוצה הבוגרת של טיחואנה באופן קבוע. אמנם הוא לא בסגל לגביע הזהב, אבל בהחלט יכול להיות שהוא יהיה בסגל למוקדמות המונדיאל (ואולי אפילו לקופה אמריקה 2016 שייתקיים בארה"ב). האבא לעומת זאת, כבר נמצא בשלהי הקריירה, ולא סביר שיצליח להשתלב בסגל הנבחרת של מקסיקו. אולי יערכו לו משחק פרישה מול ארה"ב ואז נוכל לזכות לראות את האירוע הזה.

הנה ראיון קצר עם הילד והאבא (בספרדית):