ארכיון חודשי: מאי 2015

אליפות העולם עד גיל 20 – כמה שמות שכדאי לזכור

בשבת הקרובה תיפתח אליפות העולם עד גיל 20 בניו-זילנד. מקסיקו שולחת נבחרת שבהחלט מסוגלת להגיע רחוק ולאיים על התואר, למרות שהיא לא פייבוריטית. צריך לזכור שהדור הזה הגיע למקום השני באליפות העולם עד גיל 17 בשנת 2013. מקסיקו הוגרלה לבית D יחד עם מאלי, אורוגוואי וסרביה, כאשר היא תפתח את הופעותיה מול מאלי ביום ראשון, ולאחר מכן תשחק מול אורוגוואי וסרביה. בית לא קל, אבל מקסיקו אמורה לסיים בשני המקומות הראשונים ולעלות לרבע הגמר.

אני רוצה להתמקד בכמה שחקני מפתח של הנבחרת הזאת, שבמידה ויציגו מונדיאליטו טוב, כנראה שיעברו לאירופה וכולנו נכיר את השמות ונזכה לראות אותם על מסך הטלוויזיה בבית.

ראול גודיניו – שוער:

גודיניו – שוער צעיר בן 19, כבר לא צריך להוכיח את עצמו בשביל לעבור לאירופה. השוער ששייך לצ'יבאס גואדלחרה, שיחק בהשאלה (עם אופציית רכישה) בקבוצת הבת של פורטו, והשאיר חותם חיובי ביותר, כולל תצוגת שערות בהדחה של ריאל מדריד בליגת האלופות לנוער בפנדלים. אין אמנם אישור רשמי עדיין למימוש אופציית הרכישה, אבל אף אחד לא יהיה מופתע אם פורטו תממש אותה.

גודיניו שוער שקט (ההפך הגמור מלירן שטראובר לדוגמא), שמקנה הרבה ביטחון לשחקני ההגנה שלפניו. הוא לא שוער "חתולי", אבל יש לו אינסטינקטים טובים ובעיקר אינטליגנציית משחק שנותנת לו את האופציה לזהות לאן הוא אמור לזנק על מנת לעצור כדורים שנבעטים לכיוון השער שלו. האינטליגנצייה הזאת בתוספת האינסטינקטים שלו, הופכים אותו ל"חיית" פנדלים. הוא עצר יותר מ – 7 פנדלים במהלך העונה האחרונה בליגה הפורטוגלית.

ראול גודיניו - שוער העתיד של מקסיקו

ראול גודיניו – שוער העתיד של מקסיקו

 

אריק גוטיירז – קשר התקפי:

גוטיירז, קשר התקפי מאוד, שמזכיר בצורת המשחק שלו את חאמס רודריגס הקולומביאני של ריאל מדריד, וכן, זה כולל את הגולאסוס ששניהם מבקיעים. גוטיירז, שמשחק בגיל 19 בתור שחקן הרכב של פאצ'וקה, ועלה איתה לחצי גמר הפלייאוף במקסיקו, הבקיע העונה 7 שערים ובישל 9 שערים ב 37 משחקים. ברבע גמר הפלייאוף היו במגרש סקאוטים מעל מיני קבוצות אירופאיות, כגון, פורטו, בנפיקה, אתלטיקו מדריד, ליון, בורדו, באייר לברקוזן, דורטמונד ועוד, שהגיעו לעקוב אחריו (ואחרי עוד כמה שחקנים).

אריק גוטיירז - "חאמס רודריגז" המקסיקני

אריק גוטיירז – "חאמס רודריגז" המקסיקני

 

הירבינג לוזאנו – חלוץ/שחקן כנף:

אין מה לומר, פאצ'וקה יודעת לייצר כשרונות. כנראה השחקן הכי מוכשר בנבחרת המקסיקנית, ואחד המוכשרים בעולם. בן 19 וכבר (בצמוד לגוטיירז), שחקן הרכב עונה שנייה ברציפות בפאצ'וקה. גם אחריו עקבו כל הסקאוטים, ולהערכתי הוא ייצא לאירופה בעונה הבאה, במיוחד אם הוא יציג במונדיאליטו את היכולת שהוא מציג עם פאצ'וקה במקסיקו.

כתבתי עליו לפני כמה חודשים בהרחבה, תוכלו לקרוא כאן.

הירבינג לוזאנו - תזכרו את השם

הירבינג לוזאנו – תזכרו את השם

 

עוד כמה שמות ששוה להזכיר:

  • אורבלין פינדה – השחקן שהוריד את רונאלדיניו לספסל, כישרון גדול שעוד יכול לזכות האליפות בעונת הבכורה שלו בליגה המקסיקנית.
  • דייגו גאמה – חלוץ ששייך לטולוקה, ובעונה החולפת שיחק בהשאלה בקבוצת הבת של אתלטיקו מדריד.
  • אריק אגירה – קשר אחורי בן 17 (!) שמשחק באופן קבוע בהרכב של מורליה.
  • דוד רמירז – קשר 50-50, שהדיח את פרננדו ארסה מההרכב של צ'יבאס גואדלחרה.

 

סגל נבחרת מקסיקו לקופה אמריקה

אתמול פורסם סגל נבחרת מקסיקו לקופה אמריקה, והנה כמה מילים על הרכב השחקנים והמטרות של הנבחרת במפעל.

סגל נבחרת מקסיקו לקופה אמריקה

סגל נבחרת מקסיקו לקופה אמריקה

בראש ובראשונה, צריך להסביר משהו חשוב:

מקסיקו שייכת מבחינה גיאוגרפית למרכז וצפון אמריקה, ולא לדרום אמריקה, ולכן ההשתתפות שלה (הכמעט קבועה) במפעל הוא על תקן של "מוזמנת". מקסיקו משתתפת כמעט במקביל לקופה אמריקה "בגביע הזהב", שזה בעצם שם יפה לאליפות הקונקאקף (צפון ומרכז אמריקה), שזאת התחרות הרשמית של מקסיקו, ודרכה היא צוברת נקודות בדירוג פיפ"א, ודרך גביע הזהב היא גם יכולה להעפיל לגביע הקונפדרציות.

מקסיקו בעצם "מרכיבה" שתי נבחרות שישתתפו בשני הטורנירים במקביל (יש שבוע הפרש בין סוף הקופה אמריקה לבית תחילת גביע הזהב), כאשר הנבחרת "החזקה" יותר תשחק בגביע הזהב, למרות שהוא מפעל עם פחות חשיפה ופחות אטרקטיבי מאשר הקופה אמריקה. זאת אומרת שרוב הכוכבים של מקסיקו, כגון צ'יצ'אריטו, קרלוס ולה, הקטור הררה, הקטור מורנו, אנדרס גוארדאדו, האחים דוס סאנטוס ועוד, ישחקו בגביע הזהב. ישנם מעט מאוד שחקנים שייקראו לשני המפעלים.

מה שמוביל אותי למטרות של מקסיקו בטורניר הקופה אמריקה. אני לא אשלה את עצמי שמקסיקו תזכה בטורניר (הלוואי שאני טועה), אבל לפי השחקנים שמיגל הררה זימן, ניתן לראות שמקסיקו באה להשאיר חותם בטורניר.

נתחיל מהחלק האחורי:

בשער יעמוד השוער שנמצא הכושר הכי טוב במקסיקו, חוסה דה חסוס קורונה, שספג הכי מעט שערים עם קבוצתו קרוז אזול בליגה המקסיקנית. קורונה, שוער וותיק ומנוסה, מנהיג שקט במגרש, כבר זכה לטעום תארים ברמה הבינלאומית, והוא אלוף אולימפי עם מקסיקו מלונדון 2012, שם מקסיקו ניצחה את ברזיל של ניימאר, אוסקר, האלק ועוד…

קורונה היה זוכה להיות הקפטן של הנבחרת בטורניר, אבל לסגל גם זומן רפא מארקס, הבלם המיתולוגי של הנבחרת. רפא, כבר לא צעיר (בן 36), וכבר רחוק מהיכולת המצויינת של ימיו היפים בברצלונה, אבל הוא מחפה על זה עם המון ניסיון ומנהיגות במגרש. לידו ישחקו בהגנה שני בלמים צעירים ומוכשרים, הוגו איילה מטיגרס וקרלוס סלסדו מצ'יבאס. לא יהיה קל לאף נבחרת להבקיע מול מקסיקו בטורניר הזה, וזה כולל את ההתקפה המצויינת של ארגנטינה שתכלול את קון אגוארו, מסי, לבאצי והיגואין.

במרכז המגרש, מקסיקו תגיע עם קישור מאוד טכני, שמכוון לשחק התקפי. שחקנים כמו מרקו פביאן המצויין מצ'יבאס (שגם זכה באולימפיאדת לונדון), חסוס "טקאטיטו" קורונה (נגיע אליו בהמשך), חביאר אקינו מראיו וויאקנו, ולואיס מונטס מלאון, שחוזר לכושר המצויין שלו לאחר הפציעה המחרידה שלו לפני המונדיאל, צריכים להספיק למקסיקו להעפיל משלב הבתים לכל הפחות.

בהתקפה, מקסיקו תשחק עם כמה שמות יחסית אלמוניים לישראלי הממוצע, כאשר השם המוכר ביותר הוא ראול חימנז מאתלטיקו מדריד. אליו יצטרפו כמה שחקנים שהציגו יכולת מצויינת בליגה המקסיקנית, כגון מטיאס וואוסו המתאזרח הארגנטינאי הוותיק, אנריקה "פאלטה" אסקדה (אלוף העולם לנוער בשנת 2005) שפורח השנה מחדש במדיה של טיגרס, ואדוארדו "לאלו" הררה מפומאס.

מה יקרה עם הסגל הזה? הנה שני תסריטים:

1. תסריט אופטימי – הגעה לחצי הגמר וטקאטיטו קורונה חותם בסביליה.

2. תסריט פסימי – כישלון להעפיל משלב הבתים ורפא מסיים קריירה נפלאה עם הרחקה בכרטיס אדום.

נקודה אחרונה:

אחד השחקנים הבודדים בסגל שמיגל הררה הצהיר עליו שכנראה יזומן לשני המפעלים (בהתאם למצב הגופני), הוא "טקאטיטו" קורונה. שחקן קיצון צעיר בן 22 שמשחק בטוונטה ההולנדית. הוא שחקן ששורף את האגפים (ביצע הכי הרבה דריבלים מוצלחים בליגה ההולנדית בעונה האחרונה, יותר אפילו מהכוכב הגדול של האלופה PSV, ממפיס דפאיי), והשנה הוא ביצע את שנת הפריצה שלו עם שערים חשובים ומרשימים. בהולנד ובמקסיקו מקשרים אותו כבר תקופה ארוכה למעבר ל PSV. טורניר מוצלח שלו, והוא יכול לחשוב על מעבר ריאלי לאחת הגדולות של אירופה.

חסוס "טקאטיטו" קורונה - יעבור לאחת הגדולות של אירופה?

חסוס "טקאטיטו" קורונה – יעבור לאחת הגדולות של אירופה?

קלאוסורה 2015 – סיכום

לפני תחילת העונה, הכנתי תקציר על הקבוצות שמשתתפות בקלאוסורה. לפני הפלייאוף, הגיע הזמן לבדוק מה עלה בגורל בתחזיות שלי (כאמור, יש את הפלייאוף לפנינו). על מנת לעשות זאת פשוט, אני אשתמש באותו הטקסט ורק אוסיף הערות בדיעבד.

מתמודדות לאליפות

1. אמריקה

ClubAmericaLogo-1

אלופת האפרטורה היא ללא ספק המועמדת מספר אחת לזכיה בקלאוסורה. הקבוצה העשירה ביותר במקסיקו, החליפה את המאמן שהביא לה את אליפות האפרטורה אנטוניו מוחמד, והביאה במקומו את גוסטבו מאטוסאס. בגזרת השחקנים, מיגל לאיון, אחד מכוכבי הקבוצה עבר לגראנדה הספרדית (וישר בהשאלה לווטפורד מליגת המשנה עד סוף העונה), במקומו הגיע מקרוזירו הברזילאית שחקן נבחרת פראגואי, מיגל זאמודיו. בהתקפה, הביאו חיזוק מאוד משמעותי בדמותם של דריו בנדטו הארגנטינאי, שהגיע מטיחואנה, ודרווין קינטרו הקולומביאני מסאנטוס לאגונה.

אופטימי – זכיה באליפות.

פסימי – כישלון בשלב מוקדם של הפלייאוף.

שווה לעקוב: חלוץ נבחרת מקסיקו אוריבה פראלטה הוא ללא ספק הכוכב של הקבוצה. באפרטורה הוא הגיע לעונת התאקלמות והבקיע 9 שערים. אוריבה רוצה להיות החלוץ הפותח של הנבחרת בקופה אמריקה, והעונה הזאת מאוד קריטית מבחינתו, בייחוד לאור הגעתם של בנדטו וקינטרו.

מה קרה בפועל:

אמריקה סיימה במקום השני בליגה עם אותו מספר נקודות של טיגרס. אמריקה לא המיגה יכול מדהימה בליגה, אבל היא קבוצה מספיק יעילה בשביל להצליח. במקביל לליגה, אמריקה זכתה בליגת האלופות של הקונקאקף, שם היא בהחלט הציגה יכולת טובה. השחקן הכי טוב שלה העונה ללא ספק, היה דריו בנדטו הארגנטינאי. השילוב שלו עם אוריבה פראלטה ודרווין קינטרו (שחקן מצויין!), מפחיד כל הגנה בליגה ובמסגרת בינלאומית.

 

2. טיגרס

Tigres_UANL_2.svg

סגנית האלופה. קבוצה מאוד חזקה, ואחת הקבוצות היחידות שכמעט לא ביצעו שינויים בסגל למעט צירוף חלוצה של נבחרת ברזיל העבר ובטיס הספרדית, רפאל סוביס שהגיע מפלומיננזה הברזילאית, וחזרתו של ג'ונתן אספיריקואטה מקבוצת הבת של וויאריאל הספרדית. חרארדו לוגו הוא הכוכב של הקבוצה, שמחזיקה בסגל כמה שחקנים של הסגל המורחב של נבחרת מקסיקו, כגון חורחה טורס נילו וישראל חימנז.

אופטימי – אליפות

פסימי – כישלון לעלות לפלייאוף

שווה לעקוב: אנטוניו בריסניו וג'ונתן אספיריקואטה, שני אלופי עולם עם נבחרת מקסיקו עד גיל 17. זאת אמורה להיות שנת הפריצה שלהם.

מה קרה בפועל:

טיגרס סיימה במקום הראשון בליגה, והציגה כדורגל טוב והתקפי לאורך רוב העונה. טיגרס מתמודת במקביל לליגה גם בגביע בליברטדורס, שם העפילה לרבע הגמר. ההשתלבות של רפאל סוביס הייתה פשוט מצויינת, וגם אנטוניו בריסניו בהחלט ראה הרבה דקות משחק והציג יכולת טובה. טוקה פרטי, מאמנה (המשוגע) של טיגרס איזן בצורה יפה בין המפעלים והשתמש בסגל שלו בתבונה רבה. "התגליות" שלו לאורך העונה היו הארגנאינטי דמיאן אלברז הוותיק (שגדל בריבר פלייט, למרות שהוא התאזרח ושיחק בנבחרת מקסיקו), ו"פאלטה" אסקדה שכבר כמעט איבד את הכיוון בקריירה לאחר שהוגדר כישרון בגיל מאוד צעיר (ואפילו זכה באליפות העולם לנערים בפרו 2005, בתור החלוץ המחליף של לא אחר מאשר קרלוס ולה).

 

3. מונטריי

180px-CFMonterrey2012_LargeVector.svg

הקבוצה ה"קולומביאנית" של הליגה, עם חמישה זרים קולמביאנים, אמורה לתת פייט רציני על התואר. העזיבה של הכוכב הגדול של הקבוצה, הומברטו "צ'ופאה" סואזו לקולו-קולו הצ'יליאנית היא מכה מאוד רצינית לקבוצה. לקבוצה ישנם כמה שחקנים בסגל המורחב של הנבחרת, כגון שחקנה לשעבר של ווסטהאם פבלו בררה שהגיע מקרוז-אזול, והיראם מיאר.

אופטימי – הגעה לגמר הפלייאוף, אולי אפילו זכייה.

פסימי – אי עלייה לפייאוף

שווה לעקוב: האם הקונספט הקולומביאני יצליח? דורלאן פאבון (חלוצה של ולנסיה לשעבר), סיים בתור מלך השערים באפרטורה (יחד עם עוד שני שחקנים), עם 12 שערים. השאלה היא האם שאר החברים הקולומביאנים שלו יצליחו להשתלב כמוהו בליגה. עם כן, התסריט האופטימי יתקיים בוודאות.

מה קרה בפועל:

לצערה של מונטריי, התסריט הפסימי התחרש. הקבוצה החליפה מאמנים והביאה את אלוף האפרטורה עם אמריקה, אנטוניו "אל-טורקו" מוחמד, אבל אפילו הוא לא הצליח להביא את מונטריי לפלייאוף. דורלאן פאבון הקולומביאני חלוץ גדול ונתן את התפוקה שלו עם 10 שערים, אבל הקונספט הקולומביאני של מונטריי לא נחל הצלחה בלשון המעטה, ולמעט כמה הבלחות גאונות של אדווין קרדונה (שחקן כשרוני בטירוף, אם רק היה יציב, היה משחק באחת הגדולות של אירופה), לא ראינו הרבה מהשחקנים הקולומביאנים. בכלל, שחקני מונטריי נראו השנה כאילו הם מפחדים לשחק ולא מבינים מה המאמן רוצה מהם. במונטריי יש הרבה כישרון, ועכשיו יש להם הרבה זמן להתכונן כמו שצריך לעונה הבאה.

 

 קבוצות חלק עליון של הטבלה – פלייאוף

4. טולוקה

Deportivo_Toluca_F.C.svg

הדיאבלוס רוחוס (שדים האדומים) נחלשו מאוד על הנייר, עם עזיבתם של שחקני נבחרת מקסיקו, מיגל פונסה והכוכב הגדול איזק בריזואלה. הקבוצה לא הביא כמעט רכש למעט סרחיו נאפולס ואברהם קורונדו מצ'יבאס. ולמרות זאת, יש לקבוצה בסיס יחסית טוב עם שחקנים כמו השוער המחליף של הנבחרת אלפרדו טאלאברה, החלוץ הקולומביאני ויקטור מונטאניו (ששיחק המון שנים בליגה הצרפתית) ולוקאס לובוס הארגנטינאי/מקסיקני, ויש להם סיכוי טוב להגיע לשלבים הגבוהים של הפלייאוף.

אופטימי – חצי גמר הפלייאוף

פסימי – תחתית

שווה לעקוב: מרקו בואנו, עוד אחד מכוכבי אלופת העולם עד גיל 17 בשנת 2011. חלוץ שאוהב להגיע מהאגף. שיחק תחת מאמנה של מכבי תל אביב פאקו אסטאריאן באסטודיאנטס טקוס. גם הוא צריך להציג את עונת הפריצה שלו.

מה קרה בפועל:

טולוקה דווקא החלה את העונה והייתה בצמרת לאורך רוב העונה, אבל התרסקה בחלק האחרון של העונה והודחה מהפלייאוף במחזור האחרון. ניתן היה לראות שלטולוקה חסר חלוץ אמיתי, שמסוגל להבקיע שערים ממצבים לא נוחים. השחקן השני שכבש הכי הרבה שערים בקבוצה היה בכלל בלם (פאולו דה סילבה הפרגוואי). זה מלמד משהו על חוסר היכולת של הקבוצה להכריע משחקים. השחקן שבחרתי לעקוב אחריו (מרקו בואנו), הציג יכול טובה יחסית לאורך העונה ואפילו זכה לזימון ולהופעת בכורה בנבחרת.

 

5. קרוז אזול –

Cruz_Azul_FC.svg

"לה מקינה" איכזבה מאוד באפרטורה ולא הגיעה אפילו לפלייאוף. הקבוצה, שמאומנת על ידי לואיס פרננדו טניה (המאמן שזכה עם מקסיקו באולימפיאדת לונדון) ביצעה מהפכה מאוד גדולה בסגל. עזבו אותה כמה שחקנים מאוד מרכזים ובראשם הכוכב מרקו פביאן שחזר לצ'יבאס, ובנוסף פבלו בררה שעבר למונטריי והחלוץ האגנטינאי מריאנו פאבונה. לא צריך לדאוג לקבוצת מפעלי הבטון, שהביאה המון חיזוקים מעניינים לסגל במקום השחקנים שעזבו ובראש ובראשונה, רוקה סנטה קרוז, חלוצה של נבחרת פראגואי שהגיע ממלאגה.

אופטימי –  חצי גמר הפלייאוף

פסימי – חלק התחתון של הטבלה, וטניה מועזב.

שווה לעקוב: השוער הוותיק חסוס קורונה, רוצה לנצל את חוסר דקות המשחק של ממו או'צואה במלאגה ולנסות לתפוס את מקומו בקופה אמריקה שייתקיים בקיץ. זה הטורניר הגדול האחרון שהוא יוכל להשתתף בו לפני שיפרוש.

מה קרה בפועל:

במילה אחת: כישלון. הקבוצה הכי הגנתית בליגה, ספגה הכי מעט שערים (עם יכולת מאוד טובה של חוסה דה חסוס קורונה – קופה אמריקה, הנה הוא בא!). נכון שרוקה סנטה קרוז היה פצוע חלק נרחב מהעונה, ודווקא שהוא שיחק, הוא הבקיע והציג יכולת טובה, אבל זה לא תירוץ שמצדיק את היכולת החלשה של הקבוצה. 

 

6. פומאס

UNAM_Pumas

קבוצת האוניברסיטה של מקסיקו סיטי, היא כנראה הקבוצה הכי "אפורה" שיש לליגה להציע. הנקודה הישראלית: דאנטה לופז, חלוצה המבטיח של מכבי חיפה בעבר, קיים הרבה וזכה עם הקבוצה בשתי אליפויות בעבר. צמוד אליו בהתקפה ישנו את אדוארדו הררה שהיה מועמד לככמה קבוצות האירופה בצעירותו.

אופטימי – שלבים גבוהים בפלייאוף

פסימי – אי עלייה לפלייאוף

שווה לעקוב: חביאר קורטס, קשר התקפי שזכה באולימפיאדת לונדון. משחק מסירה מעולה, אבל נוטה ללקות בחוסר יציבות.

מה קרה בפועל:

לא נרחיב יותר מידי: קבוצה אפורה ובינונית. אדוארדו הררה הציג יכולת טובה וזכה להופעת (ושער) בכורה בנבחרת, ומוסיף אופציות התקפיות לסגל של מיגל הררה (כאילו שחסר לו חלוצים, במיוחד לאחר חזרתו של קרלוס ולה לנבחרת והיכולת שצ'יצ'אריטו הרננדס הציג בחלק האחרון של העונה בריאל מדריד).

 

7. צ'יאפאס

Chiapas_Jaguar.svg

ללא ספק המפתיעה לטובה של טורניר האפרטורה עם 3 הפסדים בסך הכל בקמפיין האחרון. הקבוצה מהדרום בנתה סגל מאוד מוכשר של שחקנים שלא מצאו את מקומם בקבוצות אחרות.

אופטימי – שיחזור של קמפיין האפרטורה

פסימי – חזרה למקומה הטבעי

שווה לעקוב: אמיליאנו ארמנטרוס הארגנטינאי הגיע מאוסאסונה הספרדית לאחר ששיחק גם בסביליה וראיו ויאקנו בעברו. אחד משחקני הרכש הכי מוצלחים באפרטורה.

מה קרה בפועל:

התסריט הפסימי התגשם, וצ'יאפאס חזרה למקומה הטבעי. מטיאס וואוסו הארגנטינאי/מקסיקני ניסה לסחוב את הקבוצה על הגב, אבל ללא תמיכה מהחברים שלו, לא היה לו סיכוי.

 

8. אטלס גואדלחרה –

200px-Club_Atlas_de_Guadalajara_logo.svg

"השועלים" ביצעו רכש מאוד מאסיבי לאחר קמפיין יחסית מוצלח על מנת להגיע לשלבים הגבוהים של הפלייאוף. השם הכי גדול שנועד לחזק את ההגנה הלא הכי יציבה הוא וולטר קנמאן, שחקן ההגנה שהגיע מסן-לורנצו.

אופטימי – חצי גמר הפלייאוף

פסימי – אי עלייה לפלייאוף

שווה לעקוב: ארתורו "פונצ'יטו" גונזאלס. שחקן צעיר שביצע את הפריצה המרשימה ביותר בקמפיין הקודם, מה שזיכה אותו במקום בנבחרת והתעניינות ממועדנים בכל רחבי אירופה. תג המחיר שלו עומד על יותר מ25 מיליון יורו.

מה קרה בפועל:

אטלס הציגה יכולת מאוד טובה לאורך העונה, וארתורו "פונצ'יטו" גונזאלס נהפך לכוכב הגדול של הקבוצה. בפלייאוף היא תפגוש את צ'יבאס לדרבי רותח. אטלס נכשלה בליברטדורס ולהבדיל מטיגרס שהצליחה לאזן בין הליגה לבין הליברטדורס, היא לא הצליחה.

 

מרכז טבלה – הולכים לים מוקדם

9. לאון

Leon_FC_logo

האלופה הקודמת הביאה את מאמנה של ולנסיה בעונה הקודמת, הארגנטינאי חואן אנטוניו פיצי, שמצטרף לחבורה ארגנטינאית של שחקנים שמשחקים בקבוצה, בראש ובראשונה מכונת השערים מאורו בוסלי. קבוצה עם בסיס שחקנים טוב כגון שחקני נבחרת מקסיקו לואיס "חוליט" פניה, חוסה ואסקז, ולואיס מונטס. בקמפיין הקודם לא היו יציבים מספיק וסבלו מעזיבת שחקנים (רפא מארקז עבר לאיטליה) או פציעות של שחקני מפתח.

אופטימי – אם תשחזר את היכולת מלפני שנתיים, השמיים הם הגבול

פסימי – תחתית

שווה לעקוב: לואיס מונטס, יחד עם חוליט פניה, הם המנוע של לאון בקישור. לפני המונדיאל מונטס נפצע בצורה מזעזעת במשחק הכנה מול אקוודור, מה שגרם לו להפסיד את כל קמפיין האפרטורה. מעניין לראות אם הוא יוכל לשחזר את היכולת שלו.

מה קרה בפועל:

לאון הייתה מאוד חלשה, וחואן אנטוניו פיצי לא בדיוק הצליח. לאון השנה הייתה קבוצה מאוד לא יציבה, ולצד משחקים מעולים, הציגה כמה משחקים שהיא בהחלט תרצה לשכוח. לצערה, היו יותר משחקים שהיא תרצה לשכוח. בהחלט ניתן היה לראות שכאשר חוליית הקישור של לאון (פנייה, מונטס וואסקס) שיחקו טוב, הקבוצה שיחקה טוב. אבל מאז המונדיאל (והפציעה של מונטס), חוסר היציבות זה מה שמאפיין את השחקנים האלו.

 

10. סאנטוס לאגונה

Santos_Laguna.svg

הפרט הכי מעניין על הקבוצה מטוראון הוא, שיש הסכם שיתוף פעולה בינה לבין סלטיק הסקוטית. לקבוצה כמה שחקנים שמשתייכים לסגל הנבחרת המורחב כגון החלוץ חביאר אורוזקו, אוסבלדו אלאניס, ואלונסו אסקובוזה.

אופטימי – הגעה לפלייאוף

פסימי – ללכת לים במרץ

שווה לעקוב: אלונסו אסקובוזה ואוסבלדו אלאניס, ייאבקו חזק על המקום שלהם לסגל הנבחרת בקופה אמריקה.

מה קרה בפועל:

הנה קבוצה שהתסריט האופטימי התרחש לגביה. קבוצה לא "מלהיבה" בלשון המעטה, אבל בהחלט יעילה. אוסבלדו אלאניס הציג יכולת שקטה בהגנה, ואנדרס רנטריה הקולמביאני הוכיח שחוץ מדורלאן פאבון, ישנם שחקנים קולומביאנים שניתן לסמוך עליהם שיתנו תפוקה.

 

11. קראטארו

Queretaro_FC_logo.svg

אולי הקבוצה הכי מוכרת לישראלי המצוי. הקבוצה של רונאלדיניו לא אמורה לעשות יותר מידי בקמפיין הנוכחי. רונאלדיניו עצמו היה כבר בדרך החוצה, אבל לאחר שהוא סיים לחגוג,  הוא התייצב לאימוני הקבוצה כמה ימים לפני פתיחת העונה.

אופטימי – רונאלדיניו חוגג במגרש

פסימי – רונאלדיניו חוגג בבריכה

שווה לעקוב: קמילו סאנבצו, הברזילאי המוכשר נפצע בצורה קשה ולא יפתח את העונה. כאשר הוא בכושר, הוא הרבה יותר פרודקטיבי מרונאלדיניו.

מה קרה בפועל:

מה אני אגיד לכם, שני התסריטים התקיימו, ובסופו של דבר קרטארו השיגה את הכרטיס לפלייאוף. לאורך כל העונה רונאלדיניו משך את תשומת הלב עם דיבורים על מסיבות לתוך הלילה ועזיבה אפשרית לליגת ה MLS. במקביל, רונאלדיניו הציג יכולת טובה לאורך רוב העונה, עם הכדורגל השמח שלו. חדשות מצויינות מבחינתה של קרטארו: אורבלין פינדה, כנראה תגלית העונה (מועמד רציני ביותר). קשר התקפי בן 19, שבישל והבקיע כמה שערים מכריעים. קבוצות מאירופה (דובר על פורטו, וויאריאל, ואולי גם אתלטיקו מדריד)  יגיעו למקסיקו על מנת לעקוב אחריו במהלך הפלייאוף וכנראה גם במהלך אליפות העולם לנוער שתתקיים בניו-זילנד.

 

12. טיחואנה

Club_Tijuana_logo.svg

לוס פרוס אצטקוס (כלבי האצטקה) היא קבוצה בתהליך בנייה עם כמות יפה של צעירים, אבל הכוכב הגדול והשם הכי מוכר הוא של הונצואלני המצויין חואן אראנגו שגם בגילו המבוגר יחסית (34), הוא עדיין אחד השחקנים היותר טובים הליגה.

אופטימי – אולי פלייאוף

פסימי – עונה "פיננסית"

שווה לעקוב: גבריאל האוצ'ה שלקח אליפות בארגנטינה יחד עם ראסינג קלוב נכנס לנעליים הגדולות של דריו בנדטו שעבר לאמריקה. אם הוא יצליח, סביר להניח שהתסריט האופטימי ייתגשם.

מה קרה בפועל:

עד לפני 5 מחזורים, הייתי אומר לכם שהתסריט האופטימי התקיים, ובגדול. טיחואנה הובילה את הליגה בפער של 3 נקודות והדרך לפלייאוף הייתה סלולה. אבל אירוע ביזארי אחד, בו חואן אראנגו (המצויין בסך הכל), נשך שחקן יריב הורחק מכמה משחקים השפיע לרעה על הקבוצה שהתדרדרה ומצאה את עצמה מחוץ לפלייאוף. 

 

13. פאצ'וקה

Pachuca_Tuzos_logo.svg

הקבוצה אולי הכי מסקרנת ובו בזמן משעממת. קבוצת מרכז קבלה קלאסית שמורכבת מהמון כשרונות צעירים והמון "כשרונות צעירים" מהעבר. בין השמות של אותם כשרונות מהעבר ניתן למצוא את  שחקנה לשעבר של ריבר פלייט דייגו בונאנוטה שמאז שעבר תאונה לא באמת חזר לעצמו, דריו צביטאניץ', ואריאל נהואלפאן

אופטימי – כדורגל יפה ופריצה של כמה שחקנים צעירים שיוביאו למכירה לקבוצות אירופאיות

פסימי – אין פריצה של כשרונות צעירים, והכשרונות מהעבר לא יספקו את הסחורה.

שווה לעקוב: יורגן דאם (שחקן מקסיקני, למרות השם הגרמני) והירבינג לוזאנו, שחקני הנבחרת הצעירה. עונה טובה שלהם, ואל תתפלאו אם הם ישחקו באירופה בעונה הבאה.

מה קרה בפועל:

בכל עונה אחרת, העונה של פאצ'וקה הייתה מוגדרת כישלון, אבל השנה הייתה יופי של עונה בשביל פאצ'וקה, למרות חוסר היציבות שמאפיין אותה. קבוצה צעירה מאוד, שממוצע הגילאים שלה הוא 22, אם מוציאים את השוער "קונחו" פרז והמגן האקוודורי וולטר אבויי (שני שחקני ההרכב היחידים מעל גיל 30). יורגן דאם הציג יכולת טובה (עד שנפצע) ואפילו זכה להופעת בכורה בנבחרת הבוגרת. הירבינג לוזאנו ואריק גוטיירס יהיו שחקנים מאוד טובים בעתיד. שווה לעקוב אחרים במונדיאל הנוער בניו-זילנד.

 

14. מורליה מונרקאס

Monarcas_Morelia_2.svg

הקבוצה ממיצ'ואקאן היא בסך הכל קבוצה די סבירה. ללא שמות גדולים וללא שאיפות גדולות. העיקר מבחינתה לסיים את הקלאוסורה טוב יותר מהקמפיין הקודם על מנת להימנע מקרבות ירידה בשנה הבאה. אם אפשר על הדרך לטפח איזה שחקן צעיר או שניים מה טוב.

אופטימי – הולכים לים במרץ

פסימי – תחתית ומאבק ירידה בשנה הבאה.

שווה לעקוב: אריק אגילאר – ילד בן 17, קשר אחורי מוכשר מאוד. נמנה על סגל הנבחרת הצעירה לאליפות העולם עד גיל 20 למרות גילו הצעיר. הראה ניצוצות באפרטורה, אם ימשיך בהתקדמות שלו, פורטו כבר שמה עליו עין.

מה קרה בפועל:

הקבוצה הכי גרועה בליגה. סיימה מקום אחרון. מיותר להרחיב במילים.

 

מאבקי הישרדות

15. צ'יבאס גואדלחרה

Guadalajara_CD.svg

אולי הקבוצה הכי מפתיעה לרעה בקמפיין הקודם. אחת משתי הגדולות של מקסיקו יחד עם אמריקה, הקבוצה עם הסגל הכי נוצץ הליגה, כולל חצי מסגל הנבחרת. הקבוצה התחזקה מאוד החלון ההעברות בסוג של "מיחזור" שחקנים מהעבר שגדלו אצלה ופרחו בקבוצות אחרות כגון, מרקו פביאן שחזר מקרוז אזול, מיגל פונסה שחזר מטולוקה, ואריק טורס שחזר מליגת ה MLS. רכש גדול נוסף הוא אריק בריזואלה מטולוקה, שמצטרף לבסיס קיים טוב מאוד של שחקנים כולל אלוף העולם עד גיל 17 קרלוס פיירו, בלם הנבחרת לשעבר קרלוס סלסידו, עומר בראבו ואלדו דה נגריס.

אופטימי – אליפות

פסימי – ירידה (השיטה במקסיקו מורידה קבוצה עם ממוצע הנקודות הכי נמוך על פני כמה עונות)

שווה לעקוב: וואו, חצי קבוצה. אני אבחר באיזק בריזואלה, שחקן שלא גדל בקבוצה ומגיע אליה על תקן אחד הכוכבים. תהיה לו תחרות לא פשוטה עם פביאן וריינה. עונה טובה שלו, וצ'יבאס תגיע רחוק. עונה לא טובה, וצ'יבאס תקווה שפביאן ישחזר את היכולת שלו מקרוז אזול.

מה קרה בפועל:

צ'יבאס הציגה יכולת טובה בסך הכל. המטרה העיקרית של הקבוצה הייתה להימנע מהירידה והמשימה בוצעה בהצלחה. יש לה קרב לא פשוט מול היריבה העירונית אטלס בשלב הראשון של הפלייאוף. קונחיטו בריזואלה אכן הציג יכולת טובה, אבל מעל כולם היו עומר בראבו, שבגילו המתקדם הראה שהוא לא שכח להבקיע שערים וגם מרקו פביאן שהציג יכולת טובה וכמה מהלכי כדורגל יפים מאוד. בנוסף[ את המועמד לפרס פושקש לשער העונה (אם כן, פעם שניה ברציפות שלו).

 

16. פואבלה

Escudo_del_Puebla

הקבוצה של קואטמוק בלאנקו. כבר בן 42, אבל עדיין עם המון ניצוצות של כישרון. הקבוצה הביאה המון שחקני רכש על מנת להימנע מירידה. שמות כמו מתיאס אלוסטיזה שהוחזר מפאצ'וקה, לואיס רובלס מאטלס וחרארדו אספינוזה מקרטארו. לא בטוח שזה יספיק.

אופטימי – הישארות ובלאנקו פורש

פסימי – ירידה ובלאנקו פורש

שווה לעקוב: אייסנר לובואה – הקולומביאני לקח אליפות עם לאון ומאז לא מצליח לשחזר את היכולת שלו. אולי בפואבלה הוא יצליח.

מה קרה בפועל:

בשורה התחתונה: עונה מאוד גרועה של פואבלה שבדרך נס הסתיימה בצורה טובה מאוד. קואטמוק בלאנקו פרש עם גביע, וילך להתמודד על ראשות עיריית קוארנבקה. הקבוצה נשאר בליגה, הודות לשחקן אחד: מטיאס אלוסטיצה השאיר במו רגליו את הקבוצה בליגה. ללא ספק מועמד לשחקן העונה. לצערו הוא משחק על אותה משבצת של אחד בשם קון אגוארו, ואין לו סיכוי להגיע לנבחרת ארגנטינה.

 

17. ורה-קרוז

Tiburones_Rojos_Veracruz

הכרישים לא במצב אידיאלי. סגל מאוד חלש ומעניין יהיה לראות אם הרכש שהובא עכישו יוכל לעזור להם. הקטור מנסיאה הצ'ליאני חזר לקבוצה על מנת לתפוס את עמדת החלוץ. הקדנציה הראשונה שלו לפני כמה שנים בקבוצה, הייתה מאוד מוצלחת.

אופטימי – הישארות

פסימי – ירידה

שווה לעקוב: חוליו פורץ' הארדנטינאי הובא מאחרנטינוס ג'וניורס על תקן "המציאה". מעניין לראות אם שיתוף הפעולה שלו בחוד עם מנסיאה יהיה אידיאלי.

מה קרה בפועל:

אוי כמה שטעיתי. ורה-קרוז היא הפתעת העונה. משחק שוטף ואטרקטיבי של הקבוצה מעיר החוף ומקום שלישי בליגה הסדירה. הקבוצה שרק רצתה לשרוד, הגיעה לפלייאוף שם תתמודד מול קראטרו של רונאלדיניו. חוליו פורץ' בהחלט מציאה. חלוץ עם נוכחות מרשימה ברחבה, גם אם הוא לא גולר כמו אלוסטיצה מפואבלה או פאבון ממונטריי.

 

18. אוניברסידד דה גואדלחרה

Leones_Negros_Guadalajara_svg.svg

המועמדת הראשית לירידה. קבוצה מאוד צעירה. הביאה עכשיו כמה שחקנים אקוודורים על מנת שיעזרו לקבוצה לשרוד במאבקי הירידה. הקבוצה תצטרך קמפיין מאוד מוצלח על מנת לשרוד בליגה, והיא הקבוצה שהכי פחות תלויה בעצמה מבחינת הדירוג שלה והניקוד שיש לה.

אופטימי – הישארות

פסימי – ירידה והרבה בעיות כלכליות בעתיד.

שווה לעקוב: מארק קרוסס, שחקן שגדל בברצלונה ושיחק בקבוצת הבת שלה לפני שעבר לסלטיק. משחק בליגה המקסיקנית כבר כמה שנים (לפני כן בסנטוס לגונה). שחקן מוכשר מאוד, אבל לפעמים הראש שלו לא נמצא במגרש. הוא פטריוט קטלוני, והוא הואשם לא אחת שהוא עסוק בקמפיין לעצמאות קטלוניה במקום לשחק כדורגל.

מה קרה בפועל:

שלא כצפוי, לאונס נגרוס נלחמו ובשלב מסויים אפילו היו מועמדים להישאר. בסופו של דבר היו חסרים לקבוצה 2 שערים על מנת להישאר בדקה ה-90. קבוצה מאוד צעירה וחוסר הניסיון שלהם הורגש. מארק קרוסס אכן שחקן מוכשר, אבל לצערו אכן מתעסק בשטויות מחוץ למגרש. במהלך העונה הוא התעסק בזקן שלו (יש לו זקן מאוד גדול ומרשים). אני לא היחיד שחושב שאם הוא היה מתעסק בכדורגל, ללאונס נגרוס היה יותר סיכוי.