ארכיון חודשי: אפריל 2015

תבלין מקסיקני וסיפור אהבה הולנדי

העונה המעולה של PSV "הולידה" המון כוכבים באלופת הולנד, שמאוד סביר שיימכרו בסכומים מאוד יפים לקבוצות הגדולות של אירופה. על ממפיס דפאיי עם 21 שערים העונה יילחמו הרבה קבוצות בקיץ הקרוב (כנראה שייצטרף ללואיס ואן-חאל ביונייטד). גם ג'טרו ווילמס עם 12 אסיסטים כנראה ימצא את עצמו בליגה האנגלית בעונה הבאה, בנוסף לקארים רקיק שיחזור למנצ'סטר סיטי לאחר עונת השאלה ב PSV. גם ג'אורג'ינו ווינאלדום יכניס סכום מאוד יפה לקופתה של PSV.

ובכל זאת, כמו בכל מנה במטבח, התבשיל לא יכול להגיע לשלמות ללא תבלינים. ול PSV השנה היה תבלין. לא סתם תבלין, אלא תבלין מקסיקני. אנדרס גוארדאדו.

גוארדאדו, ניסיון ומנהיגות.

גוארדאדו, ניסיון ומנהיגות.

הוא לא מבקיע הרבה, לא מבשל הרבה, ובכלל, לא מופיע הרבה בסטטיסטיקה של העונה המעולה של PSV, שזכתה באליפות הולנד ונישלה את אייאקס לאחר 4 אליפויות רצופות, אבל הנוכחות שלו הורגשה בכל רגע במגרש.

הוא רק בן 28, אבל בקבוצה צעירה כמו PSV שבה כל השחקנים שמוזכרים למעלה לא עוברים את גיל 24 במקרה של ווינאלדום, וגיל 21  במקרה של ממפיס דפאיי, קארים רקיק וג'טרו ווילמס, הוא מקור השראה וניסיון לכל שאר הצעירים, ובעצם מהווה סוג של בסיס שמאזן את כל צורת המשחק של PSV בעונה החולפת.

גוארדאדו, שהתחיל את הקריירה באטלס גואדלחרה המקסיקנית בתור מגן שמאלי/שחקן כנף שמאלית, שיחק לאורך רוב העונה במרכז המגרש, ובעצם ניהל לצד ווינאלדום את המשחק של PSV.

גוארדאדו, ששיחק עם דודו אוואט בדפורטיבו לה-קורוניה ואחר כך עבר לולנסיה, לא רווה נחת בשנים האחרונות שלו, ולא הירבה לשחק, גם כאשר הושאל בעונה שעברה ללוורקוזן הגרמנית. העונה, ניתן לראות שחדוות המשחק חזרה אליו, וההתאקלמות שלו בהולנד הייתה יותר ממרשימה. בכלל, השנה האחרונה שלו הייתה מצויינת מכל הבחינות, החל ממונדיאל מצויין שלו מבחינה אישית, המשך עם עונה מעולה ב-PSV שהסתיימה באליפות ובסיפור אהבה נדיר בין אוהדי הקבוצה לבינו. והכי חשוב: הולדת בנו הבכור כמה שבועות לפני הזכייה באליפות.

נחזור רגע לסיפור האהבה:

אוהדי PSV ראו את היכולת המצויינת וההשפעה החיובית של גוארדאדו על עונת האליפות של PSV והתאהבו. גוארדאדו שיחק השנה בהשאלה מולנסיה, כאשר ל PSV ישנה אופציית רכישה בסוף העונה. בסופו של דבר PSV מימשה את אופציית הרכישה של גוארדאדו, לא לפני שהקהל המדהים (אין מילה אחרת) של PSV החווה את דעתו בעניין:

והנה דוגמא נוספת לרמת האהבה וההערכה של האוהדים כלפי גוארדאדו. אחד האוהדים ייצר לא פחות ולא יותר מאשר בירה על שמו של השחקן המקסיקני:

הקשר בין נבחרת מקסיקו, מהגרים (והרבה) כסף.

בסוף מרץ שיחקה נבחרת מקסיקו מול נבחרת אקוואדור בלוס אנג'לס, וניצחה 1:0 עם גולאסו של צ'יצ'אריטו הרננדס. אבל זה לא הסיפור האמיתי כאן.

הסיפור הוא שכל הליגיונרים זומנו למשחק הזה, אפילו שחלקם הגדול זומן בידיעה מראש שישחקו רק אחד משני המשחקים בפגרת הנבחרות הזאת (המשחק השני היה מול פרגוואי, מקסיקו ניצחה גם אותו, באותה התוצאה). הגדיל לעשות מיגל הררה שזימן לסגל את ממו אוצ'וה ואת אנדראס גוארדאדו, למרות העובדה שנשותיהם כרעו ללדת בדיוק באותו שבוע (זאת הזדמנות לאחל מזל טוב לממו שנהפך לאבא בפעם השניה ולאנדראס שהפך לאבא בפעם הראשונה). גם הקטור הררה זומן בידיעה שהוא ישחק רק משחק אחד, עקב בקשתה של פורטו שיחזור לאימונים לקראת רבע גמר ליגת האלופות מול באיירן מינכן. כנ"ל לגבי מיגל לאיון מווטפורד האנגלית.

מזל טוב לאנדראס גוארדאדו, נהפך לאבא יומיים לאחר המשחק מול אקוואדור.

מזל טוב לאנדראס גוארדאדו, נהפך לאבא יומיים לאחר המשחק מול אקוואדור.

נשאלת השאלה: עם כל הסיטואציות הנ"ל, מדוע התעקש מיגל הררה לזמן את השחקנים הנ"ל? הרי הוא לא באמת אכזר ורוצה למנוע מהשחקנים להיות נוכחים בשעת הלידה של ילדיהם. הסיבה הרשמית:

"ישנה הזדמנות ליצור אווירה של עבודת צוות ותיאום מקצועי בין כל השחקנים של הסגל".

נשמע הגיוני, נכון?

אין וויכוח שמחנה אימונים מרוכז של שבוע שלם תורם לגיבוש סגל הנבחרת ברמה המקצועית וכמובן ברמת האווירה החברתית. אבל הסיבה האמיתית היא: כסף. הרבה מאוד ממנו.

האמת היא שלמיגל הררה לא הייתה באמת ברירה. הוא היה מעדיף לזמן שחקנים מהליגה המקסיקנית במקום גוארדאדו ובמקום ממו אוצ'ואה. ההוכחה הכי בולטת: אוצ'ואה בכלל לא שיחק במשחקים האלו. מי ששיחקו הם חסוס קורונה מקרוז אזול, ומליטון הרננדס מוורה – קרוז.

מקסיקו שיחקה עם ההרכב הראשון שלה (כולל הליגיונרים חוץ מאוצ'ואה), מול יותר מ 90,000 אלף צופים (רובם ככולם לבשו חולצות ירוקות) באיצטדיון. גם במשחק מול פרגוואי שנערך בקנזס סיטי, כל הכרטיסים נמכרו. בכלל, אם שמים לב לרשימת משחקי הידידות של מקסיקו מתחילת 2014, רק שלושה מהם שוחקו במקסיקו (כולל הניצחון מול ישראל באצטקה). לעומת זאת, 12 משחקים שוחקו על אדמת ארה"ב, ועוד לפחות 2 משחקי ידידות ישוחקו בארה"ב בהמשך השנה (לא כולל גביע הזהב, שגם הוא ישוחק שם).

נשאלת השאלה הפשוטה: למה דווקא ארה"ב?

התשובה מאוד פשוטה גם כן:

ההערכות מדברות על 12-15 מליון מהגרים (ויש הטוענים שמדובר על 20 מיליון) מקסיקנים ברחבי העולם, כאשר רובם המוחלט נמצאים בארה"ב וחלקם הקטן בספרד. ההיגיון של הנבחרת הוא מאוד פשוט: לצאת "למסע הופעות" בארה"ב ולקבל הרבה הכנסות ממכירת כרטיסים וחולצות, וסכומים עוד יותר גדולים מחסויות של חברות אמריקאיות. רשתות כמו "הום דיפו" וחברות כמו AT&T משלמות הרבה כסף להתאחדות המקסיקנית בשביל לפרסם במשחקים שלה ולבצע פעילויות שיווקיות במשחקים האלו.

אוהדי נבחרת מקסיקו בלוס-אנג'לס. שווים המון כסף להתאחדות המקסיקנית.

אוהדי נבחרת מקסיקו בלוס-אנג'לס. שווים המון כסף להתאחדות המקסיקנית.

מה ההתאחדות המקסיקנית עושה עם הכסף? הרבה:

1. משפרת את התשתיות של האיצטדיונים (שיפוץ או בנייה של מתקנים חדשים בשילוב עם בעלי הקבוצות). מקסיקו הצהירה שהיא תרצה לארח את המונדיאל ב 2026, ואם ישנו סיכוי קלוש שפיפ"א תיקח מקטאר את המונדיאל ב 2022 (מקסיקו יכולה להיות מושחתת מאוד, אבל ביחס למשרדי פיפ"א בציריך, מקסיקו טהורה כשלג), מקסיקו רוצה להיות מוכנה לארח אותו במקום קטאר.

2. טיפוח צעירים  – מאז 2005, אז זכתה מקסיקו לראשונה התולדותיה באליפות העולם לנוער, אחת המטרות של ההתאחדות המקסיקנית היא להיות מעצמה עולמית בטיפוח כשרונות. לפי הקטור גונזלס איניאריטו, המנהל המקצועי של כל הנבחרות המקסיקניות: "טיפוח כשרונות צעירים והנבחרות הצעירות יוביל להישגים ולתהליך שבו שחקנים ישחקו בליגות טובות יותר ממקסיקו (אירופה) וייצרו נבחרת שתוכל להתמודד כשווה מול שווים מול כל הנבחרות הגדולות בעולם". במדינה עם 120 מליון תושבים, אין בעיה קשה למצוא כשרונות. הדוגמאות הקלאסיות הן קרלוס ולה, הקטור מורנו, והקטור הררה שמשחקים ברמה הגבוהה ביותר באירופה.

הדור שזכה ב2005 בפרו, המשיך לזכייה במשחקים האולימפיים בלונדון, ולא צלח את הולנד במונדיאל האחרון ,אך המטרה הסופית (והמאוד אמביציונית) היא זכייה במונדיאל 2018 שייתקיים ברוסיה.

3. מחלקת ג'ובים. אין למה לעשות, עדיין מדובר במקסיקו, והשחיתות חוגגת. זה מתקשר לסעיף מספר אחד, שהוא "ערוץ" חלוקת הכספים העיקרי, בצורה של מכרזים למקורבים וכיוצא בזה (מוכר לנו מהארץ גם כן…).

נבחרת מקסיקו, כולל הליגיונרים.

נבחרת מקסיקו, כולל הליגיונרים.

לסיכום, הנפגעים העיקריים ממדיניות ההתאחדות המקסיקנית בנוגע למשחקי הנבחרת הלאומית, הם תושבי מקסיקו שבקושי זוכים לראות את הנבחרת שלהם. ניתן לטעון שהם מרוויחים בצורה עקיפה (איצטדיונים חדשים, שחקנים ברמה גבוהה יותר), אבל כמו כל דבר בחיים, צריך לאזן ולאפשר לנבמירת הלאומית לשחק במדינה שלה קצת יותר. לדעתי האישית במקרה הזה, האיזון הופר.