ארכיון הקטגוריה: ליגה מקסיקנית

אפרטורה 2019 – המדריך

לאחר הזכייה של הנבחרת הלאומית בקופה דה אורו, המכסיקנים יכולים לחזור מרוצים ולהתכונן לקראת פתיחת הליגה. 11 יום בלבד. זה הזמן שמפריד בין גמר הקופה דה אורו למשחק הפתיחה של טורניר האפרטורה בו תארח פואבלה את טיחואנה. עוד לפני כן, יתקיים הסופר קופה המכסיקני בין שתי אלופות הטורנירים בעונה שעברה, קלוב אמריקה וטיגרס. לפני שנגיע לפירוט על הקבוצות עצמן, נפרט קצת על הליגה עצמה.

לפני שנתיים החליטה מנהלת הליגה להרחיב את הליגה מ 18 ל 20 קבוצות. החלטה מאוד הגיונית בהתחשב בעובדה שמכסיקו מונה 125 מיליון תושבים. התהליך מתבצע כך שבעונה שעברה ובעונה הנוכחית יוקפאו הירידות (בהתאם לתשלום קנס – עוד נחזור לכך), וקבוצה אחת תמשיך להעלות לליגה הבכירה מליגת המשנה. כך, בעונה הנוכחית ישחקו בליגה 19 קבוצות. המשמעות: בכל מחזור בליגה הסדירה, אחת הקבוצות תנוח ולא תשחק. לא אידיאלי, אבל מכיוון שמדובר רק בעונה אחת, זה עוד נסבל. בעונה הבאה כבר יהיו 20 קבוצות והלו"ז יחזור לסדרו. מה שפחות נסבל אלו דמי הכופר שמנהלת הליגה דורשת בשביל להקפיא את הירידה. בעונה הקודמת ווראקרוס ירדה סיימה המקום האחרון בטבלת הירידה, ובמקום לרדת ליגה, הבעלים של המועדון שילם את הקנס. כך, ווראקרוס תשחק גם השנה בליגה הבכירה, ומבחינת הניקוד לטבלת הירידה, היא תיחשב כעולה חדשה. המשמעות: מכיוון שטבלת הירידה מחושבת כממוצע של 3 העונות האחרונות, כל ניצחון שלה העונה יהיה שווה 3 נצחונות של שאר קבוצות הליגה (למעט העולה החדשה אתלטיקו סן לואיס).

למרות 19 הקבוצות, מבנה העונה ממשיך כסדרו: ליגה סדירה שמונה 18 מחזורי ליגה, שבסופן 8 הראשונות בטבלה עולות לשלב הפלייאוף. מבחינת מספר זרים: מותרים 5 זרים, ועוד 4 מתאזרחים (כאלו שמשחקים במכסיקו לפחות 3 שנים). בנוסף, חוק הצעירים מחייב את הקבוצות לשלב למינימום של 1000 דקות במהלך העונה הסדירה שחקנים מתחת לגיל 20 שנה ו-11 חודשים נכון ליום פתיחת העונה. לא ניתן לצבור יותר מ 270 דקות משחק פר מחזור, כך שאם קבוצה תרצה להעלות את הרכב הנוער למשחק אחד, כל מה שישוחק מעל 270 דקות אינו ייחשב לצבירת דקות המינימום. המטרה של חוק 270 הדקות: למנוע בדיוק את המצב בדוגמא הנ"ל בו קבוצה שסיימה את העונה תשלים את דקות המינימום בגארבג' טיים.

הערה חשובה לגבי זמני המשחקים: בשביל הצופה הישראלי הממוצע, רוב קבוצות הליגה משחקות בשעות הלילה הקטנות, אבל טולוקה ופומאס מארחות את משחקי הבית שלהן בימי ראשון בערב בשעה 20:00 שעון ישראל (12:00 בצהרים שעון מכסיקו), כך שיחסית קל לצפות במשחקיהן. אין שידור בטלוויזיה הישראלית, אבל ניתן לצפות אונליין.

לאחר כל ההסברים, הגיע הזמן להתחיל עם הקבוצות:

קלוב לאון:

סגנית האלופה מגיעה לאחר טורניר קלאוסורה מצויין בו סיימה במקום הראשון בליגה הסדירה, ורק הפסד לסוללת הכוכבים של טיגרס בגמר הפלייאוף מנעה הפתעה מוחלטת. בלאון חששו מאוד מהעזיבה של הסמל והכוכב הגדול מאורו סובלי שעזב לקורינתיאנס הברזילאית לאחר מחלוקות על חידוש החוזה, אבל המאמן נאצ'ו אמבריס הצליח להוציא את המקסימום מהרכש שהגיע בעונה שעברה. איך אומרים? לפעמים רכש טוב, עושה את כל ההבדל. אנחל מנה האקוודורי והחלוץ הצעיר חואן חוסה מסיאס הציגו יכולת משובחת והשלימו די מהר את מכסת השערים של בוסלי. לקראת הטורניר החדש, החליטו בלאון לחזק עוד יותר את חוליית ההתקפה והביאו את לאו ראמוס מלובוס שהתפרקה, איסמאל סוסה שהגיע לאחר טורניר מאכזב במדי פאצ'וקה, ואת חסוס גודינס, החלוץ המכסיקני הצעיר שהגיע מצ'יבאס בתקווה שיצליח לשחזר את מה שעשה מסיאס בעונה הקודמת. כל אלו מצטרפים לשלד טוב של האריות שכולל גם שחקנים כמו ג'ואל קמפבל הקוסטה-ריקני, הקשר הוותיק לואיס "צ'אפו" מונטס, וצמד הבלמים הקולומביאנים היעילים אנדרס מוסקרה וויליאם טסייו. בהתחשב בעובדה שלאון תשתתף העונה גם בליגת האלופות של הקונקאקף, בלאון ישמחו להצליח לשחזר את העונה הקודמת, אבל לא בטוח שהם יצליחו. הערכה גסה: יגיעו שוב לפלייאוף, לא יותר מכך.

שווה לשים לב: וויליאם טסייו. הבלם/מגן שמאלי הקולומביאני הגיע בעונה הקודמת וישר הציג יכולת מעולה. הוא שיחק כל כך טוב, שהוא הגיע ישירות להרכב של קולומביה בקופה אמריקה. אם ימשיך ביכולת מהעונה הקודמת, בלאון יכולים להיות רגועים בכל מה שקשור לנושא ההגנתי.

וויליאם טסייו. השתלב מצויין בהגנה של לאון.

טיגרס

כתמיד, האלופה היא אחת המועמדות הברורות לזכיה נוספת בתואר. הקבוצה מלאת הכוכבים לא ביצעה שינויים בחלון הנוכחי ושמרה על אותו הסגל שרץ כבר שנה וחצי ביחד. שחקנים כמו חוויאר אקינו, קרלוס סלסדו, לוקאס זלאריאן, גידו פיסארו, רפאל קריוקה, אנר ולנסיה, אדו וארגס,ומעל כולם אנדרה-פייר ז'יניאק הצרפתי הוותיק שממשיך לכבוש. את כל אלו מאמן הברזילאי הוותיק ריקרדו פרטי שעושה רושם שלא נס ליחו. אם בכל זאת מחפשים סיבות לדאגה, ניתן לציין את העובדה שחוליאן קיניונס החלוץ הקולומביאני הצעיר והמבטיח נפצע במהלך מחנה קדם העונה ולא יפתח את העונה, כמו גם בן ארצו הבלם פרנסיסקו מסה שלא בטוח שלא סיים את הקריירה מוקדם מהצפוי. "חיסרון" נוסף שניתן לקחת בחשבון זה שלמרות שמדובר בסגל מנוסה מאוד, הוא לא נהיה צעיר מיום ליום, ופרטי אינו אחד שאוהב לתת צ'אנס לצעירים. גם בעונה שעברה, הוא נתן לז'איר דיאס ופרנסיסקו בנגאס דקות משחק רק בגלל שחוק הצעירים חייב אותו לשתף שחקנים צעירים. הערכה לא כל כך גסה: יעפילו לפלייאוף בקלות. בהחלט ייתכן שיזכו באליפות נוספת.

שווה לשים לב: קרלוס סלסדו. הבלם המכסיקני הגיע בעונה שעברה מפרקנפורט והעלה הרבה תהיות מדוע הוא חזר בגיל צעיר (24) מאירופה למרות ששיחק לא מעט. סלסדו הצהיר שמדובר בסיבה משפחתית. סלסדו אמור להוות את הבסיס של ההגנה בעונה הקרובה, ובטיגרס מקווים שימשיך להציג יכולת טובה.

קרלוס סלסדו. אמור להיות העוגן ההגנתי. (Imago7)

מונטריי

אמנם היריבה הגדולה טיגרס זכתב באליפות, אבל במונטריי בהחלט יכולים לסמן את העונה הקודמת בצורה חיובית. זכייה באליפות הקונקאקף על חשבונה של היריבה הגדולה טיגרס השאירה טעם טוב למרות ההדחה בחצי גמר הפלייאוף. כמו יריבתה הגדולה, נכון לכתיבת שורות אלו, גם במונטריי כמעט לא ביצעו שינויים בסגל הקבוצה. החלוץ הפרגוואי אדם באריירו נשלח לסן לורנצו הארגנטינאית, אבל בזאת מסתכמת הפעילות של מונטריי בשוק ההעברות, שסובבות אותה שמועות רבות על העברות. אחד מהמיועדים לעזוב לאירופה הוא רודלפו פיסארו המצוין, שמחזיק בסעיף יציאה נמוך בסך 8 מיליון יורו בלבד. אך גם אם הוא יעזוב בסופו של דבר, למונטריי יש סגל משובח מאוד. דורלאן פאבון הקולומביאני הבלתי נגמר, כמו גם בן ארצו מגן נבחרת קולומביה ג'ון סטפן מדינה. שמות נוספים שראויים בהחלט לציון הם מיגל לאיון, חסוס גייארדו, מקסי מסה והשוער הארגנטינאי הוותיק מרסלו בארוברו. כמו שציינתי מקודם, ישנן המון שמועות בנוגע להעברות, בעיקר בכל מה שנוגע לחלוצים. שמות לדוגמא: וינסנט יאנסן ההולנדי של טוטנהאם או כריסטיאן סטואני, החלוץ הנפלא של ג'ירונה ונבחרת אורוגוואי. אבל עם כל הכבוד לשמועות, למונטריי כבר יש חלוץ משובח בשורותיה, הארגנטינאי רוחליו פונס מורי. לצערו של פונס מורי, לנבחרת ארגנטינה יש כמה חלוצים טובים מאוד, ולכן, להבדיל מאחיו רמירו, אין לו באמת סיכוי להגיע לנבחרת ארגנטינה. הערכה לא גסה: מונטריי תעפיל בקלילות לפלייאוף, והיא כנראה היחידה שיכולה לנצח את טיגרס בדרך לתואר.

שווה מעקב: קרלוס "צ'רלי" רודריגס. לפני שנתיים, רודריגס נשלח לשנת השאלה בטולדו הספרדית מהליגה הספרדית השלישית בשביל לצבור ניסיון. אף אחד לא חשב ששנתיים לאחר מכן, הוא יהיה אחד הברגים הכי חשובים בקבוצה ושחקן נבחרת שנותן פייט להקטור הררה על עמדת ההרכב. סקאוטים מאירופה, הפעם מקבוצות גדולות, כבר עוקבות אחריו. עונה נוספת כזאת, והוא ימצא את עצמו באחת הקבוצות הללו.

קרלוס "צ'רלי" רודריגס. הפך לתגלית העונה הקודמת.

קרוס אסול

כבכול עונה, בקרוס אסול מצהירים שהם הולכים על על התארים, אך המציאות היא שעברו המון שנים מאז האליפות האחרונה שלהם. מאז שהגיעו ריקרדו פלאהס כמנהל מקצועי ופדרו קאשיניה הפורטוגלי כמאמן למועדון, נראה שמועדון התייצב וחזר להיות מועדון צמרת. בשנה שעברה הקבוצה ביצעה המון שינויים והייתה ממש תחנת רכבת לשחקנים שעזבו והגיעו. השנה, לקבוצה כבר יש בסיס יציב שרץ בעונה הקודמת, ובוצעו רק כמה שינויים נקודתיים. הבלם ג'ורדן סילבה נמכר לטיחואנה, והמגן הימני הוותיק חרארדו פלורס שוחרר. מי שהגיעו הם הקשר גיז'רמו "פול" פרננדס שהגיע לאחר זכייה באליפות ארגנטינה עם ראסינג, והבלם/מגן ימני הפרגוואי חואן אסקובר. האחרונים מצטרפים לסגל יציב שכולל שחקנים כמו השוער הוותיק מאוד חוסה דה חסוס קורונה, הבלמים איגור לינצ'ובסקי ופבלו אגילאר, שחקני קישור טובים כמו אורבלין פינדה, יושימר יוטון ורפאל באקה, ושחקני התקפה כמו רוברטו אלבארדו הנפלא, אדגר מנדס הספרדי והטנק האנושי שעונה לשם מילטון קראגליו. קרוס אסול אמורה להעפיל לפלייאוף, אך לא בטוח שיצליחו לעמוד מאחורי ההצהרות של זכיה בתואר.

שווה לשים לב: יושימר יוטון. הקשר הפרואני המנוסה מהווה את בעל הבית במרכז המגרש של "יצרני הבטון". יכולת מסירה טובה וראיית משחק משובחת בנוסף למשחק הגנה טוב הופכים אותו לבורג חשוב מאוד במערך של קאשיניה. הבעיה האמיתית עם יושימר? חוסר יציבות בין משחק אחד למשנהו. אם יצליח לשמור על יציבות חיובית, קרוס אסול תרוויח בגדול.

יושימר יוטון. המנוע הפרואני של מכונת הבטון.

קלוב אמריקה

אמריקה חוותה טורניר יחסית מאכזב מבחינתה. לאחר העזיבה של דייגו לאיינס לבטיס, אין מי שנכנס לנעליו, ומי שהיה אמור לעשות, ז'רמי מנס הצרפתי, בילה בעיקר במרפאה ופחות על המגרש. באמריקה כמובן העפילו לפלייאוף בקלות, אבל המטרה המוצהרת של "הנשרים" בכל טורניר היא זכייה באליפות. למרות המכירה של לאיינס יש קצת צרות כלכליות, וקשה לאמריקה להתמודד מול כמויות הכסף הבלתי של הקבוצות ממונטריי, אבל גם כך אמריקה תמיד מועמדת לזכייה. למאמן מיגל "פיוחו" הררה יש סגל מאוד טוב שבהחלט אמור להתמודד על כל התארים. למרות העזיבה הצפויה של אדסון אלברס לאייאקס (נכון לכתיבת שורות אלו), לאמריקה יש סגל מאוד רחב בכל העמדות. השוער המחליף של נבחרת ארגנטינה אגוסטין מרצ'סין עודה עבודה טובה כאשר ההגנה שטובה של אמריקה לא מצליחה למנוע את התקפות היריב. בהגנה יש מבחר שחקנים טוב כמו ברונו ואלדס הפראגוואי, עמנואל אגילרה הארגנטינאי ומגן נבחרת מכסיקו חורחה סאנצ'ס. לידו של אלברס בקישור משחק גידו רודריגס הארגנטינאי, ולפניהם משחק שחקן נבחרת קולומביה מתאוס אוריבה. בהתקפה יש מבחר שחקנים כמו שחקן נבחרת אקוואדור רנאטו איבארה, הקולומביאני אנדרס איברגואן וחלוץ נבחרת צ'ילה ניקו קאסטייו. ורק בשביל להראות את העומק המצוין של אמריקה, על הספסל מחכה חלוץ נבחרת קולומביה רוג'ר מרטינס. למרות העזיבה של אלברס, באמריקה הביאו רכש טוב בדמותם של לאו לופס מטולוקה ורובן גונזלס מנקאקסה. בגזרת העוזבים יש את המגן לואיס רייס שנשלח לעולה החדשה אתלטיקו סן לואיס, וכמובן את אוריבה פראלטה הוותיק שנמכר ליריבה הגדולה צ'יבאס גואדלחרה. הערכה מושכלת: תעפיל בקלות לפלייאוף ותיאבק על האליפות. ייתכן שאפילו תצליח לזכות.

שווה מעקב: ג'יובאני דוס סנטוס הוא ללא ספק הרכש הגדול של קלוב אמריקה, ושל הליגה בכלל. ילד הפלא לשעבר שבזמנו התחרה עם אחד בשם לאו מסי על תואר השחקן המוכשר ביותר בלה-מאסיה של ברצלונה, לא הצליח בכלל להתקרב למימוש הפוטנציאל והכישרון שיש לו ברגליים. הכישרון שלו כל כך גדול, שזה אירגן לו קריירה לא רעה ולהרוויח מיליונים, אבל אם הוא לא היה מעדיף לחגוג ולצאת למסיבות, ובמקום זאת לעבוד קשה, כנראה שהוא לא היה מגיע בגיל 30 למכסיקו אלא רק בגיל מאוחר יותר. אם בכלל. ג'יו כבר לא הילד המוכשר שהוא היה פעם, אבל במכסיקו הוא יכול להוכיח שהוא שחקן בוגר יותר ומנוסה. יכולת טובה שלו, ובאמריקה יכולים להתמודד מול הקבוצות של מונטריי בצורה שווה.

ג'יו דוס סנטוס מוחלף על ידי שחקן אנונימי בשם לאו מסי.

נקאקסה

נקאקסה חוותה טורניר קלאוסורה מוצלח עם העפלה לא צפויה לפלייאוף, והמאמן ממו ואסקס ממשיך לקבל את הקרדיט. אך אליה וקוץ בה: המצב הכלכלי של המועדון אמנם לא גרוע, אך גם לא הכי מזהיר. הכוכב של העונה הקודמת, החלוץ הארגנטינאי המצוין בריאן פרננדס נמכר לפורטלנד מליגת ה MLS, כמו גם הקשר האחורי רובן גונזלס שנמכר לקלוב אמריקה. בנקאקסה נקטו בגישה פרגמית והלכו על רכש זול יחסית, בתקווה שהוא לא יאכזב, ומי יודע, אולי אם יצליחו למצוא יהלום. החלוץ הארגנטינאי מקסי סאלאס הגיע מאוהיגינס הצ'יליאנית, כמו גם חואן דלגאדו הצ'יליאני שהגיע מטונדלה הפורטוגלית. גם חסוס אנגולו המוכשר הגיע מטיחואנה, בתקווה למצוא מקום קבוע בהרכב של "הברקים". כל אלו מצטרפים לסגל לא רע יחסית שכולל את שוער סגל הנבחרת הוגו גונזלס, שחקן הכנף דניאל אלברס, בלם נבחרת ארה"ב ונטורה אלבארדו והחלוץ אדוארדו הררה. הימור סביר: נקאקסה תסיים את העונה במקום טוב באמצע. אולי תצליח להרוס לאחת המתחרות על הפלייאוף.

שווה מעקב: אלכסיס פנייה. הבלם הצעיר הגיע בשנה שעברה מפאצ'וקה לאחר שלא נלקח בחשבון אצל פאקו אייסטארן מיודענו. פאקו כבר אינו מאמן את פאצ'וקה יותר, אבל אלכסיס פנייה הוכיח גם בנקאקסה שהוא בלם ליגה טוב. לא סביר שהוא ייצא לאירופה, אבל שדרוג לאחת הקבוצות הגדולות של הליגה בהחלט יכול להילקח בחשבון אם ימשיך להציג יכולת טובה.

אלכסיס פנייה. עוד שחקן מוצלח תוצרת האקדמיה של פאצ'וקה.

פאצ'וקה

פאצ'וקה החלה את העונה שעברה בצורה חלשה מאוד, ולאחר המחזור השלישי פאקו אייסטארן נשלח הביתה. במקומו הגיע מאמן שאולי אתם מכירים את שמו: מרטין פאלרמו. חלוץ העבר הארגנטינאי קיבל קבוצה עם המון כלים התקפיים, אבל עם חלק אחורי חלש מאוד. למרות זאת, הוא הצליח להעפיל לפלייאוף. העונה, המטרה של פאלרמו הייתה לחזק את החלק ההגנתי ולהכניס איזון לקבוצה. פאלרמו הלך על בני ארצו, והביא מאלופת יוון פאוק סלוניקי את השוער רודריגו ריי, ואת הבלם הוותיק גוסטאבו קבראל שהגיע מסלטה ויגו. החלק ההתקפי של פאצ'וקה נשאר איכותי ביותר. החלוץ פרנקו חארה נשאר בשביל לשבור את שיאי ההבקעה של המועדון, ולידו ישחק החלוץ הוותיק לאו אוז'ואה. על הספסל יחכה לתורו החלוץ הצעיר והמוכשר רוברטו דה לה רוסה שעלה לבוגרים לאחר שלא הפסיק להבקיע במדי קבוצות הנוער השונות של פאצ'וקה. גם ויקטור דאווילה הצ'יליאני מקווה לחזור לאחר פציעה ארוכה ולשחזר את היכולת שהציג במדי נקאקסה בשנה שעברה. ואם זה לא מספיק, בכישור יש את אחד השחקנים המוכשרים, אם לא המוכשר בשחקני הליגה, הקולומביאני אדווין קרדונה, שמשחק ליד ויקטור גוזמן ואריק אגירה. הימור לא מופרז: תעפיל לפלייאוף. לא יותר מכך.

שווה מעקב: אדווין קארדונה. הקולומביאני כבר מזמן לא ילד הפלא שהוא היה, ולמרות הכישרון העצום שהוא, הראש שלו לא תמיד במקום. בדר"כ, קארדונה מציג עונת בכורה טובה מאוד בכל המועדונים בהם שיחק, ולאחר מכן הכל מתחרבש. גם בפאצ'וקה הוא הציג עונת בכורה מעולה. השאלה האמיתית אם הוא יצליח לשחזר זאת, או שכתמיד, הוא שוב ישקע למצולות.

אדווין קארדונה. אם יצליח לשמור על יציבות, פאצ'וקה יכולה ללכת רחוק.

טיחואנה

בטיחואנה הצליחו להשתחל בדקה ה-90 לפלייאוף בטורניר הקלאוסורה, אבל הקבוצה הייתה מאוד לא יציבה. בקיץ הנוכחי עבדו מאוד קשה במועדון והתוצאה: החלפת חצי מהסגל. החלוץ הארגנטינאי גוסטאבו בואו נמכר לניו אינגלנד מליגת ה MLS. החלוץ הקולומביאני פביאן קאסטייו נמכר לקראטרו בעוד הקשר האקוואדורי אריק קאסטיילו נשלח לסנטוס לגונה בהשאלה. בגזרת הרכש ניתן למצוא את החלוץ הברזילאי המצוין קאמילו סאנווצו שהגיע מקטארו, הבלם/מגן אלדו קרוס שהגיע מלובוס שהתפרקה, והקשר לאו מירנדה שהגיע מהפתעת העונה בארגנטינה, דפנסה אי חוסטיסיה. לטיחואנה היה בסיס טוב לפני כל הרכש הנ"ל. השוער ג'יבראן לאחוד הוא בהחלט שוער ליגה טוב, בלמים כמו דייגו בארגיירי וחוליאן ולאסקס הם בלמים לגיטיימים בהחלט. בקישור ניתן למצוא שמות כמו דייגו רודריגס, חורחה רוחאס ואיגנסיו ריברו, ובהתקפה מילר בולאניו האקוואדורי ואריאל נאוהלפאן הארגנטינאי משתפים פעולה בצורה לא רעה בכלל. תחזית מעניינת: טיחואנה תחת המאמן הקולומביאני אוסקר פארחה יכולה להיות הסוס השחור של הליגה, או לחלופין להתדרדר בטעות למאבקי תחתית. אני אלך על האפשרות הראשונה.

שווה לשים לב: המגן הימני ולדימיר לורוניה בן ה-20 הוא אחד מאותם שחקנים שהצליח לפרוץ תודות לחוק הצעירים. בפואבלה הוא הציג יכולת טובה ברוב הזמן, אבל כשצריך, הוא קיבל את כל הגיבוי גם כשחוסר הניסיון היה לרועץ. מעניין יהיה לראות האם הוא יקבל תמיכה כזאת גם במועדון שאינו המועדון בו הוא גדל.

ולדימיר לורוניה. עוד אחד מאותם השחקנים שהצליח לפרוץ תודות לחוק הצעירים.

פואבלה

ואם כבר מדברים על פואבלה, אז השנה מצפה לה עונה לא פשוטה לאחר שנקלעה לבעיות כלכליות. הוצאות שיפוץ האיצטדיון היו גדולות מהמצופה, ולכן בפואבלה צריכים לחשב כל הוצאה בזהירות. לפואבלה יש סגל לא רע, ועם שחקנים כמו השוער האורוגוואי הוותיק ניקו ויקוניס, קשר נבחרת בוליביה אלחנדרו צ'ומאסרו, הקולומביאנים בריאן אנגולו ועומאר פרננדס, הצעירים המכסיקנים המוכשרים דייגו אבייה ודניאל לאחוד, והחלוץ הארגנטינאי הוותיק מאטיאס "צ'אבו" אלוסטיסה. יש קבוצה שלא אמורה להסתבך יותר מידי. מצד שני, לא צריך לצפות לגדולות מהקבוצה הזאת. בקיצור, ניחוש מושכל: מקום טוב באמצע. לא ירדו ולא יעפילו לפלייאוף.

שווה לשים לב: הכוכב הגדול של פואבלה הוא ללא ספק חלוץ נבחרת קנדה לוקאס קאווליני. נכון לכתיבת שורות אלו, הוא מבוקש על ידי כמה מהקבוצות הגדולות בליגה, אבל עושה רושם שהוא יישאר לעונה נוספת בפואבלה. עונה טובה נוספת שלו, והמשפט הקודם כבר לא יהיה נכון.

לוקאס קאווליני. ללא ספק הכוכב הגדול של פואבלה, ואחד החלוצים הטובים בליגה.

טולוקה

כמו המאמן שלה ריקרדו לה וולפה, טולוקה היא הקבוצה הכי מבוגרת בליגה. לכאורה הניסיון והוותק של השחקנים אמור לתרום, אבל משהו בטולוקה לא התחבר בעונה האחרונה. עמנואל ג'יגליוטי שהיה מלך השערים בארגנטינה לפני שנה, והבלם המנוסה ג'ונתן מאידנה שהגיע מריבר פלייט גם דיברו על כך בגילוי לב. הם דיברו על ההבדל בגבהים (טולוקה נמצאת בגובה של 2,600 מטר מעל פני הים), על הסגנון היותר התקפי של הליגה לעומת הליגה בארגנטינה, ועל העובדה שלקח להם להתרגל גם לסגנון החיים במכסיקו. בחלון הנוכחי, טולוקה ביצעה ניקוי אורוות ובקושי הביאה רכש. היחידים שהגיעו הם המגן האקוואדורי אניבאל צ'אלה, והבלם הצעיר דונאלדו הרננדס. לה וולפה, שידוע בתור אחד שנותן צ'אנסים לשחקנים צעירים, כבר הצהיר שהוא מתכנן להעלות כמה כשרונות צעירים מקבוצת הנוער וייתן להם קרדיט גדול יותר ממה שדורש חוק הצעירים. בשילוב עם הניסיון של הוותיקים של טולוקה, זה יכול להיות שילוב מעניין. ואולי אפילו מוצלח. הימור לא נועז: טולוקה תיאבק על מקום בפלייאוף.

שווה לשים לב: אלן מדינה. הקשר ההקפי הצעיר קיבל את המפתחות לקישור בעונה האחרונה ולמרות שלא היה יציב, הצליח להציג ניצוצות. אם יצליח לייצב את עצמו, הוא יצטרף למועדון של שחקנים מכסיקנים צעירים שקיבלו את הצ'אנס שלהם אצל לה-וולפה והתפתחו להיות שחקנים טובים.

אלן מדינה. יצליח להנהיג את הקישור של השדים האדומים?

סנטוס לגונה

"לוס גררוס" (הלוחמים) היו אחת מאכזבות העונה שעברה. למרות סגל טוב והתנהלות נכונה, הקבוצה סיימה את העונה מוקדם מהרגיל, ולא הצליחה להעפיל לפלייאוף. לקראת העונה החדשה, מונה המאמן האורוגוואי גיז'רמו אלמאדה שהגיע לאחר כמה עונות בברצלונה האקוודורית. כמו מרטין פאלרמו בפאצ'וקה, אראנדה הביא רכש ממדינת האם אורוגווי בדמותם של החלוץ אוקטביו ריברו שהגיע מנאסיונל מונדטיבידאו ופרננדו גורריאראן שהגיע מפרוונאצוש ההונגרית. שני אלו מצטרפים לבן ארצם בריאן לוסאנו שפותח עונה שלישית במכסיקו. אבל לסנטוס יש יותר מרק שחקנים אורוגוואים. הקשר ההתקפי הצ'יליאני דייגו ואלדס משחק לצידו של לוסאנו בקישור, ולפניהם משחק החלוץ הארגנטינאי המצויין חוליו פורץ'. הימור לא רע: מאבק על הפלייאוף.

שווה מעקב: חרארדו ארטאגה. המגן השמאלי שביצע בכורה בהיותו בן 17, קיבל סוף סוף את המפתחות להרכב ולא שיחרר. היכולת הטובה של המגן השמאלי בן ה-20 גם זיכתה אותו בחוזה משודרג עד 2023. רק שאם הוא ימשיך אם היכולת הטובה, בהחלט ייתכן שהוא ימצא את עצמו באירופה עוד לפני תום החוזה.

חרארדו ארטאגה. הצליח אפילו להגיע לנבחרת הבוגרת.

חוארס

החלטתי לכתוב כאן לפי מיקום הקבוצות בסוף הליגה הסדירה בקלאוסורה ולכן, הייתי אמור לכתוב עכשיו על לובוס דה פואבלה, אבל…במכסיקו יש הרבה דברים הזויים, ואחד מהם הוא העובדה שמועדון יכול לקנות את הזכיינות של מועדון אחר. לכן, במקום לכתוב על לובוס, אני אפרט קצת על חוארס שלא הצליחה לעלות ליגה על המגרש, ולכן קנתה בכסף את מקומה בליגה הבכירה. לדעתי האישית, זה מזלזל באלמנט התחרותיות. לאחר הפירוט הקצר ודעתי האישית, הנה קצת מידע על הקבוצה מהגבול הצפוני. פוטבול קלוב חוארס נוסד לפני 4 שנים על ידי אשת ההון אלחנדרה דה לה ווגה כסמל לתקווה בעיר שהאלימות פושה בה. בתקופתה בליגת המשנה חוארס כבר הייתה קרובה להעפיל לליגה הבכירה, אך תמיד נכשלה בסופו של דבר. העונה, המטרה של חוארס היא לשרוד בליגה, ועם סגל לא מנוסה שרגיל לשחק בליגת המשנה, לא נותר לחוארס אלא לפתוח את הארנק ולנסות להביא מכל הבא ליד. בחוארס שמו את הידיים על כל מיני שחקנים מהליגה הבכירה שלא הצליחו לשחק ולהותיר חותם משמעותי בקבוצות שלהם, בתקווה שבקבוצה הצפונית הם יצליחו להראות את היכולת שלהם. שחקנים כמו המגן ישראל חימנס שאיבד את מקומו בטיגרס, הקשר האחורי חואקין אסקיבל הצעיר שהגיע מאותה לובוס שהתפרקה, והחלוץ הפרגוואי דריו לסקאנו הגיע מאינגולדשטאט הגרמנית. ניחוש לא מושכל: יצליחו להימנע ממאבקי הירידה, לא יותר מכך.

שווה לשים לב: אנג'ו סאגאל. חלוץ נבחרת צ'ילה הוא שחקן מוכשר, אבל עושה רושם שחסר לו רעב וקילר אינסטינקט. זה לא שהוא הוא לא יכול. אבל לפעמים רואים ממנו משחקים ברמה גבוהה ולפעמים רואים שהוא לא רוצה. בחוארס הוא מגיע על תקן שחקן מוביל. בעצם המבחן האמיתי שלו.

אנג'לו סאגאל. אם יגיע עם רעל בעיניים, הרווח יהיה כולו של חוארס.

אטלס גואדלחרה

אטלס גואדלחרה זה מועדון גדול מבחינה היסטורית, אבל נכון לפתיחת העונה, אטלס נמצאת במאבקי ההישרדות. החדשות הטובות מבחינת אוהדי אטלס הן שהמועדון נמכר לגרופו אורלגי, שהם גם הבעלים של סנטוס לגונה. המשמעות היא שעכשיו יש בעלים עם כסף שמבין בניהול מועדון כדורגל, ושבמקביל גם מאמין בטיפוח צעירים. לא שזאת הבעיה של אטלס. להיפך, באטלס מגדלים המון כשרונות, עוד מהימים שמרסלו ביאלסה הפך את האקדמיה של אטלס לאחת המוצלחות במכסיקו. הבעיה היא שהמועדון נותן אולי יותר מידי קרדיט לצעירים, ובעונה שעברה היו משחקים שהרכב הקבוצה היה 2-3 שחקני חיזוק מוקפים בילדים בגילאים 18-21. שילוב צעירים זה מבורך, אבל הצעירים הללו חייבים לקבל השארה וללמוד מניסיונם של שחקנים מנוסים יותר. אחת הפעולות הראשונות של ההנהלה החדשה הייתה ניקוי אורוות. המאמן הארגנטינאי לאונרדו קופרה וצוותו אמנם הושארו, אבל רוב הסגל הוחלף. לא מפתיע שחלק מהחיזוק של אטלס הגיע מסנטוס לגונה. הבלם הארגנטינאי הוגו נרבו כמו גם החלוץ הארגנטינאי חוויאר קוראה. אליהם הצטרך גם המגן חסוס אנגולו הצעיר. לאטלס יש שוער צעיר ומבטיח בדמותו של חוסה "פפה" הרננדס, אבל באטלס החליטו להביא לו תחרות בדמותו של השוער המחליף של נבחרת קולומביה, קאמילו וארגס שהגיע מדפורטיבו קאלי הקולומביאנית. הימור נועז ביותר: אם זה יצליח להתחבר, לא רק שאטלס תינצל ממאבקי ההישרדות מהר מהצפוי, אלא שהיא בהחלט יכולה לחלום על הפלייאוף.

שווה מעקב: חסוס אנגולו. המגן השמאלי שהגיע מסנטוס לגונה נחשב כישרון גדול מאוד ולידר אמיתי. פציעות בעונה שעברה מנעו ממנו לשחק הרבה, אבל הוא בהחלט יכול להיות חלק מרכזי בהצלחה של אטלס המתחדשת.

חסוס אנגולו. מהאקדמיה של סנטוס לגונה לזאת של אטלס.

צ'יבאס גואדלחרה

בשביל לנסות לתאר את המצב של צ'יבאס לא תספיק פיסקה, ואפילו לא פוסט שלם. ניתן לכתוב על "העיזים" בלוג שלום עם רשומה יומית. אבל בכל מקרה, נקצר: קטטסטרופה. אין מילה טובה יותר לתאר את הסיטואציה הנוכחית של אחד משני המועדונים הגדולים במכסיקו. מקבוצה שרק לפני שנתיים הייתה יכולה להיחשב לקבוצה הטובה ביבשת וזכתה בכל תואר אפשרי תחת מטיאס אלמיידה, היא הפכה לקבוצה כל כך גרועה. עד כמה גרועה? את העונה הנוכחית צ'יבאס פותחת במקום האחרון בטבלת הירידה (עם ניקוד זהה לקרטארו). התרסקות. ולמה כל זה? בעיקר ניהול שערורייתי של הבעלים חורחה ורגארה שעושה שמות במועדון. לאחר עזיבת אלמיידה, מונו בעיקר מאמנים זולים ובינוניים המקרה הטוב, ושחקני הרכש שהגיעו לא מצליחים לממש את הפוטנציאל או לחלופין הם ממילא היו שחקנים שלא מתאימים לרמות הגבוהות ביותר. נכון, צ'יבאס משחקת רק עם שחקנים מכסיקנים כמדיניות, וזה מקשה על תחרות מול שאר הקבוצות שלא מוגבלות מבחינת היצע השחקנים, אבל הדבר היה נכון גם בתקופתו של אלמיידה וצ'יבאס הצליחה מאוד בתקופתו. הקבוצה הבוגרת אינה היחידה שסובלת מההתנהלות הגרועה. גם קבוצות הנוער והנערים נכשלות, והכשרונות שכן מצליחים לפרוץ ומציגים יכולת טובה, נשלחו להשאלה בכל מיני קבוצות אחרות בליגה. הדוגמא הבולטת היא כמובן חואן חוסה מסיאס שלא מפסיק לכבוש מדי קלוב לאון, אבל הוא אינו היחיד. לקבוצה יש כמה שחקנים טובים כמו אלן פולידו, אלכסיס ווגה ואיסאק בריסואלה. אבל זה לא מספיק. בצ'יבאס החזירו את אוסבאלדו אלאניס לאחר עונה באוביידו הספרדית, ולידו אמור לשחק אנטוניו בריסנייו שבילה שנתיים בפיירנסה הפורטוגלית. גם השוער טוניו רודריגס חזר בשביל לתת לראול גודיניו תחרות, אך כשהרכש המוביל של המועדון הוא החלוץ הוותיק אוריבה פראלטה שנמצא בשלהי הקריירה, זה בעצם אומר הכל. תחזית מושכלת: צ'יבאס לא תרד, אבל תיאבק נגד הירידה כמעט עד הסוף.

שווה מעקב: אוסבאלדו אלאניס. לאחר שהסתכסך בעבר עם המועדון בגלל שלא רצה לחדש חוזה ואף נשלח להתאמן עם הנוער, אלאניס חוזר על תקן המושיע שאמור לייצב את החלק האחורי של צ'יבאס. אלאניס הציג עונה טובה במדי אוביידו, אך לאחר שזאת כשלה לעלות לליגה הבכירה בספרד, אלאניס החליט לחזור לכסף הגדול של מכסיקו.

אוסבאלדו אלאניס. החוויה האירופאית הייתה נחמדה, אך בצ'יבאס הוא בעל הבית.

פומאס

גם קבוצת האוניברסיטה של סיודד דה מחיקו הציגה טורניר קלאוסורה מאכזב מאוד, ולקראת העונה החדשה, הלכו על קונספט שונה. מאמן זר שמגיע מאירופה ולא מתוך אמריקה הלטינית. חוסה מיגל גונזלס הספרדי, הידוע יותר בכינויו "מיצ'ל", חוזר למכסיקו, הפעם בתור מאמן, לאחר ששיחק עונה אחת במדי סלאיה במכסיקנית לפני שפרש. מיצ'ל הוא מאמן מנוסה עם רקע בקבוצות כמו חטאפה, סבייה (סביליה בעברית), מארסיי ואולימפיאקוס בין היתר, אבל האתגר של מיצ'ל יהיה לא פשוט. לאוהדים שתומכים מאוד בקבוצה שלהם גם בתקופות קשות, כבר מתחיל להימאס. שתי היריבות העירוניות מצליחות, ופומאס הפכה למועדון בינוני במקרה הטוב. למיצ'ל יש בסה"כ בסיס לא רע לעבוד איתו. השוער אלפרדו סאלדיבר הוא שוער ליגה סביר, ושחקנים כמו אלן מנדוסה, פבלו באררה, חואן איטורבה ופליפה מורה הם שחקנים מספיק טובים בשביל הליגה. אליהם מצטרפים שחקני הרכש ניקולס פריירה, מרטין בארגאן וחואן פבלו ויגון. בגדול, חבורה של שחקנים טובים, אבל אין איזה כוכב שמכניס יצירתיות ומשהו שמשנה ממונטום. איטורבה היה אמור להיות השחקן הזה, אבל מילד הקסם שכל אירופה רדפה אחריו בעבר, נשאר מעט. תחזית: פומאס תרצה להיאבק על מקום בפלייאוף, אבל בהחלט יכולה לאבד אותו לקראת קו הסיום.

שווה לשים לב: אם יש שחקן שפרץ ובהחלט הציג יכולת טובה בעונה האחרונה, מדובר על המגן הימני אלן מוסו. מוסו, שחקן כנף במקור הוסב לעמדת המגן ומצא את העמדה הנכונה בשבילו. הרקע ההתקפי שלו תורם המון, ובעונה האחרונה מוסו היה אחד הכלים ההתקפיים היותר חשובים. מוסו רוצה להגיע לאירופה, אבל ייתכן שהוא יסתפק במעבר לאחת הגדולות סטייל טיגרס או מונטריי.

אלן מוסו. נקודת אור בקבוצה האפורה של פומאס.

מורליה

במועדון ממיצ'ואקן אין אשליות מיותרות. המטרה היחידה היא לצאת לחוף היום כמה שיותר מהר. אם אפשר שאיזה שחקן או שניים יתנו עונה יוצאת מהרגיל בשביל למכור אותו אחר כך למרבה במחיר, מה טוב. המאמן הארגנטינאי חוויאר טוררנטה הצליח בעבר בקלוב לאון, אבל במורליה המצב שונה. המצב הכלכלי לא הכי מזהיר, והרכש שהמועדון יכול להרשות לעצמו הוא בדר"כ רכש זול. עוד לפני שנגיע לרכש, נציין כמה שמות מהסגל הקיים, שברובו הוא בינוני לכל היותר. אם מחפשים טוב, אז מוצאים את שחקן נבחרת פרו אדיסון "אורחאס" פלורס שבהחלט יכול לשחק בקבוצה טובה יותר. גם השוער סבסטיאן סוסה האורווגואי בהחלט בסדר. אליהם מצטרפים שחקני רכש כגון חלוץ נבחרת וונצואלה פרננדו אריסטיגיאטה, לואיס מנדוסה שהגיע מטולוקה ושחקן ההגנה הקולומביאני הצעיר חוסה אורטיס שהגיע מסנטה פה במדינתו. תחזית מושכלת: יש סיכוי להתדרדרות למאבקי תחתית, אבל בסופו של דבר יסיימו את העונה כמו שהם רוצים.

שווה לשים לב: פאולו מדינה. המגן הימני בן ה-20 נולד אמנם במכסיקו, אבל גדל באקדמיה של ריאל מדריד לפני שעבר לשחק בקבוצת הנוער של בנפיקה ליסבון. בעונה שעברה הוא חזר למכסיקו למונטריי, אבל שם הוא בקושי שיחק. השנה הוא הושאל למורליה במה שבעצם מהווה קרש הצלה לקריירה. כישלון בקבוצת תחתית כמו מורליה משמעותו שעוד כישרון מכסיקני צעיר הולך לאיבוד. הצלחה שם, ומקום במונטריי או אפילו חזרה לאירופה (יש לו דרכון אירופאי מה שמקל על העניינים) בהחלט יכולה להיות על הפרק.

פאולו מדינה. יצליח להציל את הקריירה?

קרטארו

למזלה הגדול של צ'יבאס גואדלחרה, היריבה הישירה שלה הקרב ההישרדות לא עושה רושם שהיא רוצה להישאר בליגה. לקרטארו יש אמנם מאמן מנוסה בדמותו של ויקטור מנואל ווצ'טיץ', אבל הסגל של התרנגולים הלבנים לא באמת סגל שיכול לעשות משהו יוצא דופן. הסגל מורכב מכל מיני שחקנים מוכשרים בעבר שלא מצאו את עצמם בקבוצות הליגה המקוריות שלהם והגיעו לקרטארו שם הם יכולים לשחק יחסית הרבה. שחקנים שאפילו שיחקו מעט במדי הנבחרת כמו ג'ורג' קוראל, חוויאר גואמס, ואלונסו אסקובוסה בנוסף לעוד כמה "ריג'קטים" משאר קבוצות הליגה. קליפורד אוביאגה הגנאי הגיע מאטלס, כמו הבלם הוותיק ז'איר פריירה שהגיע מצ'יבאס. אליהם מצטרפים צמד הקולומביאנים פביאן קאסטייו שנשלח אחד כבוד מטיחואנה וג'יסון לוקומי שהוא כנראה דווקא כישרון גדול שהגיע מאתלטיקו נאסיונל דרך טיגרס (בהשאלה). הימור מאוד מושכל: תיאבק על הסוף נגד הירידה. לא בטוח שזה יספיק.

שווה לשים לב: למרות הסגל החלש, לקרטארו דווקא יש ילד פלא שעונה לשם מרסל רואיס. לאחר שביצע את הבכורה בגיל 17 תודות לחוק הצעירים, רואיס קיבל את הקרדיט והפך לשחקן הרכב לגיטימי. רואיס יפספס חלק מהעונה עקב השתתפות הנבחרת האוליפית במקודמות אולימפיאדת טוקיו 2020, אבל בקרטארו ישמחו להנות ממנו כל עוד הוא שייך למועדון. וכנראה שזה לא יישאר כך הרבה זמן.

מרסל רואיס. למרות שהוא רק בן 18, הוא כבר שייך לסגל הנבחרת האולימפית.

וראקרוס

זוכרים שדיברנו על ההתנהלות השערורייתית של הנהלת צ'יבאס? אז לעומת וראקרוס, ההתנהלות של צ'יבאס היא מופת להתנהלות נכונה. וראקרוס ירדה ליגה בעונה האחרונה, אבל עקב הגדלת הליגה, היא ניצלה את סעיף "הכופר" וקנתה את ההישארות בליגה. הבעלים, פידל קורי מייצג את כל מה שרע בכדורגל. חובות, זלזול באוהדים, בניית קבוצות שלא מתיימרות בכלל להיות ברמה של הליגה הבכירה במכסיקו בגלל שיקולים כספיים, ועוד רעות כאלו ואחרות. אם נתמקד בצד המקצועי, נראה שהשנה הגיע המאמן הוותיק והמוערך אנריקה מאסה. למרות הגעתו, וראקרוס לא אמורה להצליח יותר מידי. נכון, תודות לחוק הצעירים יש לה את השוער המבטיח ביותר בליגה שעונה לשם סבסטיאן חוראדו, וגם את הבלם המאוד ותיק קרלוס סלסידו שכבר הודיע שיפרוש בתום הטורניר. אם ממש מתאמצים, אפשר להכניס כאן גם את צמד החלוצים הארגנטינאים דניאל "קקו" וויאלבה וכריסטיאן מננדס. אבל שאר הרכש שהגיע הוא רכש זול או כזה שהגיע בחינם לאחר ששיחקו בעונה האחרונה בליגות המשנה במכסיקו או בארגנטינה. תחזית: כנראה שמדובר בקבוצה הגרועה בליגה, אבל רק בזכות הניקוד החדש בטבלת הירידה, היא אמורה להישאר ללא בעיות מיוחדות.

שווה מעקב: באמת שמדובר בנקודת אור בתוך כל החושך שמסביב. השוער סבסטיאן חוראדו בן ה-21 קיבל את הקרדיט בהרכב רק תודות לחוק הצעירים, ולקח את הצ'אנס בשתי ידיים. משחק גם בסגל הנבחרת האולימפית. סביר מאוד להניח שיימכר בקרוב למועדון גדול יותר. אולי אפילו יצליח לצאת לאירופה. העובדה שפידל קורי לא מכר אותו למרבה במחיר החלון ההעברות הנוכחי היא ההוכחה שיש ניסים גלויים.

סבסטיאן חוראדו. היהלום של וראקרוס.

אתלטיקו סן-לואיס

כשאומרים בדר"כ קבוצת בת, מתכוונים לקבוצה שיש לה הסכם שיתוף פעולה עם קבוצה בכירה יותר, בין אם מדובר באותה מדינה או בקבוצה ממדינה אחרת. במקרה של אתלטיקו סן לואיס, מדובר בקבוצה ששיכת לאתלטיקו מדריד באופן חוקי. המועדון ממדריד מחזיק ב-51 אחוז ממניות המועדון מסן לואיס פוטוסי, ובהחלטה אסטרטגית של המועדון במדריד, הוחלט שהשוק המכסיקני הוא השוק הבא שמייצג את העתיד. בקבוצת האם הביאו את הקטור הררה, ובקבוצת הבת הושקעו סכומי כסף רבים בשביל להעפיל לליגה הבכירה. בנוסף, אתלטיקו תבצע את מחנה קדם העונה שלה במכסיקו, ותשחק בסן לואיס מול קבוצה הבת. גם העונה, לאחר ההעפלה לליגה הבכירה הושקעו סכומים גדולים במטרה להפוך את סן לואיס לקבוצה לגיטימית בליגה. בהיותה קבוצת בת של מועדון ספרדי, לא פלא שיש בקבוצה 4 שחקנים ספרדים. בנוסף, השוער הארגנטינאי אקסל וורנר הושאל לקבוצה מקבוצת האם, והחלוץ הארגנטינאי המצוין ניקולס איבנייס כבר נרכש על ידי קבוצת האם ויעבור למדריד בתום העונה הקרובה. מעבר לעזרה הישירה מקבוצת האם, באתלטיקו סן לואיס הביאו גם רכש נוסף בדמותם של שחקני ההגנה חואקין לאסו מוולס הארגנטינאית ולואיס רייס מקלוב אמריקה. אבל כאן לא נגמר הסיפור: קאמילו מאיידה האורוגוואי הגיע מריבר פלייט, כמו גם ריקי סנטוריון מראסינג. כחיזוק לחוליית ההתקפה הטובה של סן לואיס הגיע בהשאלה מצ'יבאס החלוץ המכסיקני הצעיר והמבטיח דייגו הרננדס. הימור מופרע ומשוגע לחלוטין: לסן לואיס יש המון שחקנים עם פוטנציאל טוב, ואם כל זה יתחבר, סן לואיס תעפיל לפלייאוף ותהיה ההפתעה הגדולה יותר. אם לא, תיאבק כנגד הירידה, אבל תצליח להישאר.

שווה מעקב: ניקולס איבנייס. החלוץ הארגנטינאי בן ה-24 הבקיע בעונה שעברה בליגת המשנה 28 שערים וזכה בתואר מלך השערים. הוא היה חלק חשוב מאוד בעלייה של סן לואיס, וכבר נרכש על ידי קבוצת האם ממדריד. עם כל הכבוד לליגת המשנה, חובת ההוכחה נמצאת עליו. עונה מוצלחת בליגה הבכירה של מכסיקו, והוא יוכל להגיע למדריד עם שאיפות להתמודד על דקות משחק גם בקבוצת האם.

ניקולס איבנייס. יצליח להצדיק את הרכישה של קבוצת האם ממדריד?

Globalization

I Remember it like it was yesterday. First day in the university and a younger version of me entered his first class on his first day. I chose to sit in one of the higher rows in the auditorium, with a centric location so I could get a good view of the class and the professor. I'm not sure if it was the excitement of a young freshman or that the presentation by the professor was extradentary, but no doubt that all of the other student around me were impressed as well. But What I recall better than anything else, happened after the professor finished his presentation & just before he dismissed us to our next class. He told us: "Don't believe to what I just told you. Go and check it yourself. think for yourself and develop an independent way of thinking". I left the auditorium somewhat confused.

You probably ask yourself how university adventures of the writer are related to Mexican Football. plain answer: nothing. Unless you watch Andres Guardado interview for BeIN Sports. Guardado, Captain of the Mexican National team, talks about the shortage of Mexican players in the highest levels & in a rare case for Mexican player, openly criticizing the system. you can watch his interview (alongside Diego Lainez) here:

(Video from BeIN Sports USA YouTube channel)

Before we go back to understand the importance of the criticizing act itself, let use the declarations made by Guardado to explain about the structure of the Mexican professional football. The league structure in Mexico is operated the Liga MX (also known as Liga BBVA Bancomer for sponsorship reasons) under the FMF (Mexican Football federation). Liga MX manage the 2 professional football leagues: the Liga MX & Ascenso league (2nd tier). The decision makers for the Liga Mx are the owners of the clubs, as they invest money into the structure of the leagues in addition to their clubs as well. This way of operating has its advantages & disadvantages as well. As the owners invest their money in the league, they have very strong interest that the league will be attractive and therefore, the level of the league is high. In a football passionate country like Mexico, it's imperative that the most important sport will be good and enjoyable to the regular fan. the Mexican league is arguably the richest league in the Americas, and one of the 3 best leagues as well in terms of quality of the game. Large amounts of money attract international players from all over Latin America (in exception of Brazil that has a strong and rich league as well), while give the average fun a good value for his money with a good stadium’s infrastructure and a competitive league.

The other side of the coin is not less important: having the club owners running the show, creates several inconveniences to the game and for the players. Some club owners hold more than 1 club. Grupo Pachuca for example own Tuzos de Pachuca & Club Leon as well. Yes, technically the owners of those 2 clubs are 2 different people. Jesus Martinez own Pachuca while the president of Club Leon is Jesus Martinez Jr. Yes, you read it correctly. It is his beloved child. There are many more examples (Grupo Orlegi own Santos Lagua & Tampico Madero from the 2nd tier), so even if we believe that the players are professional and the clubs not "helping" each other on the playing pitch, there are some major issues that affects the players anyway. The main issue is the transfers of players between clubs. Not always, but sometimes "inside Deals" between to clubs from the same group not benefit the players but the club itself.

Let's take the case of Juan Jose Macias from Club Leon as an example: Macias, 19 years old very talented striker, belong to Club Deportivo Guadalajara, also known as Chivas. Chivas has a sub team in the 2nd tier named Zacatepec where Chivas send young players who grew in the club great academy, so they can get more experience and play time. The reality is that Zacatepec serve also as a tool for an elimination process. Not all the players from the academy would get to play in the Senior team, so only those who really impress in Zacatepec will be considered to play for Chivas. Back to Macias. The youngster has been told that he will be loaned to Zacatepec this season as most of the young players, but then happened something unexpected: Macias refused. Eventually Macias was loaned to Club Leon, where he is proving his quality and show his abilities in the highest tier of Mexican football. but cases like Macias are rare in Mexican Football.

Another case is Osvaldo Alanis. Today, Alanis play in the Spanish 2nd tier side Real Oviedo. Alanis played for Chivas and his contract were to be expired. Alanis wanted to move to Europe and refused to sign a new contract with Chivas. Then the pressure has started: Alanis was banned from the senior team Training and was ordered to practice with the youth team of the club. Alanis went to train with the youngsters and when his contract finished, he moved to Getafe last summer, only to move 2 months afterwards to Oviedo. Really important to mention: Had Alanis were to renew his contract with Chivas, he would probably earn a very nice amount of money. but Alanis wanted to go play in Europe and was willing to sacrifice for that purpose. Those examples bring us back to Guardado interview:

Guardado recognize several issues that affect the Mexican football improvement. Rich league in Mexico means that most of the Mexican players will prefer to stay in familiar culture of Mexico, rather than take the chance and risk outside, sometimes for less money that they can earn in Mexico. For a football player, who's earning potential is 15 years at most, it's a crucial element. Another important element that Guardado is talking about is the European citizenship. Even if a Mexican player is willing to take the risk and try his luck in Europe, many times it's actually the European clubs that are reluctant to use one of their non-European spots for a player with no experience in Europe. Contrary to many Argentinians/Uruguayans/etc… that can get a European passport because a grandmother/Father who is or was born in Europe, vast majority of the Mexican players doesn't have this kind of a connection. A good example is Miguel Layun, who is from a mixed Lebanese & Spanish origin. His Spanish origin got him a Spanish Passport, so regardless his proven ability and good quality as a player, European clubs where more open to sign him. But then, the most interesting point in Guardado's interview is his critics for those who manages the Mexican Football.

Andres Guardado. Well respected in Real Betis as well. (Andres Guardado Twitter)

One most say, that Guardado's situation is almost unique. Guardado isn't part of the "system" for 12 years now, since he moved from Atlas Guadalajara to Deportivo la Coruña back in 2007. Guardado has earned enough money in his life so he won't need to work not even one more day of his life if he chooses to do so. He also earned enough respect during his career, and his status as the national team captain, basically makes him "Untouchable". Although Guardado expected go back to Atlas Guadalajara to a retirement season in the next couple of years, he will do that as a choice, not as a necessity. This situation allows him to open freely without any fear for his career. Guardado Understand that more Mexican players in Europe, means better quality for the Mexican football. Yes, the league in Mexico is good and Enjoyable, but playing outside makes you a better and more complete player. Better players mean that the chances of success is higher. Both for the players itself and for the National team as well. Although Guardados doesn't said it directly, one can understand between the lines that Guardado Believe in it. Guardado not only talks. He also acts: couple of years ago he was one of the supporters & founders of the Players Union, who's role is to promote the right of the players in front of the club owners. Criticizing directly the club owners in Mexico of thinking about money instead of what best for Mexican football, shows that Guardado not only became Richer and more experienced football player, He also developed an independent point of view. One that will be beneficial for him, but let's hope that also for the Mexican football.

Andres Guardado didn't study with me in the University, but rest assure that my University professor would be proud of him.

קלאוסורה 2019 – המדריך

אפרטורה 2018 הסתיימה עם אליפות של קלוב אמריקה לאחר ניצחון בגמר מול קרוז אסול. בשביל המקינה, מדובר בהפסד שלישי מול אמריקה בסדרות גמר מאז תחילת המילניום, והמשך ההמתנה הארוכה לאליפות. טורניר האפרטורה שימש גם כניסיון לחוק הצעירים שהוכתר כהצלחה. בהתחשב בעובדה שלמעט טורניר הקופה דה אורו בקיץ הקרוב אין לנבחרת מכסיקו שום טורניר עד למונדיאל בקטאר, קבוצות הליגה אמורות לרכז את מירב העניין של הקהל במכסיקו. ייתכן שבסופו של דבר מכסיקו תשתתף בקופה אמריקה 2020, אבל בכל מקרה, בעלי הקבוצות רוצים לתת לקהל הרחב שואו לקבל ולחזק את מעמדה של הליגה. בייחוד לאור ההתחזקות של ליגת ה MLS האמריקאית. אחד האמצעים הינו החלטת מנהלת הליגה להגדיל את הליגה ל 20 קבוצות, והאמצעי הינו הקפאת הירידות למשך שנתיים. חלק מהקבוצות ניצלו את חוסר היכולת לרדת בצורה חיובית, אך לצערנו ישנם מועדונים שפשוט ניצלו זאת בשביל לחסוך בהוצאות, על חשבון איכות הקבוצה שלהם ולמגינת ליבם של קהל האוהדים.

חשוב לציין שבמקביל לליגה, ישנו גם מפעל הגביע, ולחלק מהקבוצות יש גם מפעלים ייבשתיים. בסה"כ למועדונים יש את ההזמנות הנדירה לבנות תוכניות ארוכות טווח, במקביל לניסיון להשיג הישגים בטווח הקצר. מבלי לבזבז זמן, נתחיל בפירוט קצר על קבוצות הליגה, לפי מיקומן בסוף הליגה הסדירה בטורניר האפרטורה.

קלוב אמריקה:

אלופת האפרטורה לא יכולה להיות במצב טוב יותר. לא רק מבחינת קבוצת הבוגרים, אלא כמועדון כדורגל. קבוצת הנשים של המועדון זכתה גם כן באליפות ליגת הנשים וקבוצת הנערים זכתה באליפות (עד גיל 17). בכלל, רואים שההנהלה של המועדון מתנהלת בצורה חכמה ולהבדיל מההנהלה של היריבה הגדולה צ'יבאס, מתמקדת בעיקר ולא בטפל. מה שמאוד מרשים באמריקה, זה שהמועדון תמיד היה מזוהה כמועדון העשיר שמביא שחקני רכש בינלאומיים ויקרים וכך היה זוכה בתארים. זה כמובן עדיין נכון עם רשימת זרים שכוללת את שחקני נבחרת פראגוואי הבלם ברונו ואלדס והחלוץ ססיליו דומינגס, את קשר נבחרת קולומביה ואחד השחקנים הכי טובים בליגה מתאוס אוריבה, שמשחק ליד בני ארצו אנדרס איברגואן והחלוץ רוג'ר מרטינס, את שחקן הכנף רנאטו איבארה מנבחרת אקוואדור, ולא נשכח את שוער סגל נבחרת ארגנטינה אגוסטין מרצ'סין. בנוסף לכל הזרים האיכותיים הללו, יש כמובן מכסיקנים מנוסים כמו אוריבה פראלטה הלא נגמר, הנרי מרטין והמגן פול אגילאר. אבל מה באמת מרשים? שההנהלה דואגת שהמאמן (המנוסה מאוד בעצמו) מיגל הררה, ישתף באופן קבוע שחקנים מכסיקנים צעירים שהפכו לחלק אינטגרלי, ואפילו מאוד חשוב מהקבוצה. דייגו לאיינס בן ה -18 הוא אולי הכישרון הכי גדול שיש היום למכסיקו להציע, ונכון לכתיבת שורות אלו, מסתמן שהוא בדרכו לאייאקס. גם אדסון אלברס בן ה 21 באנקר בהרכב כמו גם בן גילו המגן השמאלי חורחה סאנצ'ס. באמריקה לא יתפשרו על פחות מאליפות. גם אם לאיינס יעבור לאירופה, יש להם קבוצה שאמור ללכת עד הסוף.

שימו לב: אדסון אלברס. גיבור משחק גמר האפרטורה עם צמד שערי הניצחון, סה"כ בן 21, אבל כבר משחק שנתיים בהרכב של הנשרים ממכסיקו סיטי. יותר מכך, הוא באנקר בהרכב הנבחרת ופתח בהרכב במונדיאל האחרון ברוסיה. אלברס אמור להישאר במכסיקו עד הקיץ, אבל יהיה סביר להניח שבקיץ גם הוא יימכר לאירופה.

דייגו לאיינס. רק בן 18 והוביל את אמריקה לזכייה באליפות. לא פלא שאייאקס וליון רודפות אחריו.

קרוז אסול:

"לה מקינה" הייתה ללא ספק הקבוצה הטובה ביותר לאורך הליגה הסדירה וגם בפלייאוף עד סדרת הגמר. לצערם של אוהדי הקבוצה, בגמר היא פגשה ביריבה המרה אמריקה, ששוב חגגה לה אליפות על הראש. צריך לומר: פדרו קאשיניה הפורטוגלי אוהב לבצע העברות שחקנים רבות ובניית הסגל שלו לפני הטורניר הקודם הוכחה כמוצלחת. המטרה המוצהרת של קרוז אסול היא כמובן זכיה באליפות, וקאשיניה כהרגלו, ביצע כמה מהלכים. וולטר מונטויה הארגנטינאי, אנדרס רנטריה הקולומביאני, ואנחל מנה האקוואדורי שוחררו, אך כמה שחקנים מעניינים מאוד הגיעו: יושימר יוטון הפרואני הגיע מאורלנדו, כמו גם אורבלין פינדה מצ'יבאס והחלוץ האורוגוואי ג'ונתן רודריגס שהגיע מסנטוס לגונה. כל אלו מצטרפים לסגל חזק שמכיל את השוער הוותיק חוסה דה חסוס קורונה, הבלמים פבלו אגילאר הפראגוואי ואיגור לינצ'ובסקי הצ'יליאני, הקשר הארגנטינאי המצויין איוון מרקונה, שחקני הכנף אדגר מנדס הספרדי ואליאס הרננדס, וכמובן הצעיר הנפלא רוברטו אלבראדו שהיה ללא ספק השחקן המצטיין של קרוס אזול במהלך האפרטורה.

שימו לב: לכאורה הייתי רושם כאן את רוברטו אלבארדו, אבל מעניין יהיה לעקוב דווקא אחרי אורבלין פינדה. הקשר בן ה-22 היה אמור להיות אחד הכישרונות הגדולים במכסיקו, אבל התחושה היא שבצ'יבאס הוא היה שחקן טוב ותו לא, ולא הצליח לממש את מלוא הפוטנציאל. לפינדה יש עוד קסם ברגליים, והוא רק בן 22, אבל העונה הזאת מסתמנת כצומת דרכים חשובה בקריירה שלו.

אורבלין פינדה. יצליח לבצע את הפריצה המיוחלת?

פומאס:

פומאס הציגה יופי של עונה סדירה, והובילה את הליגה בחצי הראשון של העונה הסדירה. דווקא לקראת סוף העונה, הגיעה ירידת המתח שהתבטאה בהדחה בפלייאוף. המאמן דוד פטיניו גיבש חבורה שאינה מבריקה בסגנון המשחק, אבל בהחלט יעילה. אוהדי האוניברסיטה היו בהחלט מרוצים היכולת ומהתוצאות, וכרגיל, זה התבטא בתמיכה גם לאחר ההדחה בפלייאוף. בפומאס לא ביצעו שינויים רבים לקראת הקלאוסורה, למעט השיחרור של מטיאס אלוסטיסה ואלן אקוסטה לפואבלה. גם בלעדיהם יש לפטיניו חבורה טובה ומגובשת, ולכן אין המון תלונות מצד האוהדים על חוסר ברכש. בפומאס מקווים שפליפה מורה הצ'יליאני וקרלוס גונזלס הפראגוואי ימשיכו ביכולת הטובה ויובילו את ההתקפה, בזמן שפבלו באררה וחואן איטורבה אמורים לספר להם את הכדורים. גם החלק ההגנתי של פומאס היה יחסית יעיל, כאשר הקשר האחורי הצעיר אנדרס איניאטסרה (קראתם נכון), נמצא לפני חוליית הגנה יציבה עם שחקנים כמו הבלם הספרדי אלחנדרו אריבאס, הבלם אלן מנדוסה, והמגן הימני הצעיר אלן מוסו שביצע את הפריצה המיוחלת השנה ואפילו נבחר להרכב טורניר האפרטורה של מנהלת הליגה. בפומאס ישמחו לשחזר את טורניר האפרטורה, בשינוי קל בו יהיה להם פלייאוף מוצלח יותר.

שימו לב: חואן איטורבה היה ילד פלא שלמרות שנולד בבואנוס איירס, החליט לייצג את פראגוואי בה גדל. פורטו קנתה אותו כאשר מלאו לו 18 במחשבה שמדובר בילד הפלא הבא, אבל איטורבה כשל בלהפוך לחאמס רודריגס החדש. איטורבה הושאל לריבר פלייט ולאחר מכן לוורונה, בה הראה ניצוצות שהספיקו לו לחוזה מפנק ברומא, אבל גם בבירת איטליה איטורבה לא הצליח לממש את הפוטנציאל. לאחר השאלות לבורנמות' וטורינו, הגיע איטורבה לטיחואנה בה הראה ניצוצות, אך לא הצליח להציג יכולת יציבה. לכן לא מפתיע שהמקום האחרון בו הוא יקבל צ'אנס אמיתי זאת הקבוצה היעילה והיציבה שיש בפומאס. באפרטורה זה היה נראה טוב, השאלה האם זה יימשך.

אלן מוסו. המגן הצעיר הינו תוצרת האקדמיה של פומאס
אלן מוסו. המגן הצעיר הינו תוצרת האקדמיה של פומאס (GETTY).

סנטוס לגונה:

סנטוס לגונה הגיעה לאפרטורה כאלופה, אבל די מהר הבלגאן איים לסיים את העונה מוקדם מהצפוי. המאמן האורוגוואי שהוביל את סנטוס לאליפות, דאנטה סיבולדי, החליף מהלומות עם עוזרו ומספר שחקנים לאחר אחד מאימוני הקבוצה, והמועדון מיהר לפטר אותו. לא במפתיע, הקבוצה נראתה רע במשך כמה מחזורים, אבל אז המאמן המחליף סלבדור רייס הצליח לייצב את הקבוצה ולחזור לדרך המלך. לסנטוס יש סגל יציב ומאוזן עם שילוב טוב של שחקני בית צעירים וזרים איכותיים, ולכן לא מפתיע שרייס הצליח לייצב בצורה מהירה יחסית את הקבוצה. שמות בולטים בקבוצה הם החלוץ הארגנטינאי חוליו פורץ' שחווה עונה מצויינת ולא הפסיק להבקיע, הקשר האורוגוואי בריאן לוסאנו שסוף סוף ביצע את הפריצה המיוחלת. בהגנה ניתן למצוא את מרטין נרבו הארגנטיאני ומתאוס דוריה הברזילאי. את עמדת המגן השמאלי מאיישים לחלופין הצעירים חסוס אנגולו וחרארדו ארטאגה, וכל זאת לאחר שבן גילם (20) חורחה סאנצ'ס, נמכר לקלוב אמריקה עוד לפני תחילת האפרטורה. אין מה לומר, בסנטוס יודעים לייצר מגינים שמאלים. לקראת העונה הנוכחית, סנטוס ביצעה מספר שינויים משמעותיים בסגל. חסוס איסיחארה ואוסבלדו מארטינס הוותיקים נמכרו לאטלס, בעוד החלוץ ג'ונתן "קאבסיטה" רודריגס נמכר לקרוז אסול. אך בסנטוס דאגו להביא תחליפים בדמותם של בריאן גארניקה הצעיר שהגיע מאטלס, כמו גם שחקן נבחרת צ'ילה דייגו ואלדס המצויין שהגיע ממורליה. אליהם נוספו החלוצים חביאר קוראה שהגיע מקולון הארגנטינאית וחלוץ הבית הצעיר אדוארדו אגירה שחזר מהשאלה בקבוצת הבת טאמפיקו מאדרו. בסנטוס מדברים גבוה, אבל הם ישמח בהעפלה לפלייאוף.

שימו לב: דייגו ולאדס הגיע למכסיקו שחקן מוכשר וזול. הצ'יליאני התגלה כרכישה מוצלחת מאוד, ואפילו הפך לשחקן מן המניין בנבחרת צ'ילה. במורליה כמובן ידעו שזה עניין של זמן עד שיממשו את התשואה עליו. שנה שעברה היה אחד הבולטים במורליה, ולכן המעבר לקבוצה שרעבה לתארים היה טבעי. עכשיו, חובת ההוכחה עליו.

דייגו ואלדס. אמור להיות המנוע של סנטוס בהתקפה.

מונטריי:

מונטריי תמיד שואפת גבוה, ותמיד נופלת לקראת הסוף. למועדון יש את האיצטדיון המודרני בליגה, קופת מזומנים נאה וסגל טוב, אבל באופן אירוני, תמיד חסר שם הגרוש ללירה. הדבר נכון במיוחד לאור ההצלחות של היריבה הגדולה טיגרס, שלמרות שלא הצליחה לזכות באליפות האפרטורה, זוכה בתארים יחסית באופן רגיל. למונטריי יש מאמן בדמותו של דייגו אלונסו האורוגוואי שזכה בתארים עם פאצ'וקה, וגם מבחר שחקנים מוכשר עם שמות כגון, דורלאן פאבון הקולומביאני המצויין, צמד הבלמים הארגנטינאים ניקו סאנצ'ס וחוסה באסאנטה ומאחוריהם השוער הארגנטינאי הוותיק מרסלו בארוברו. בקישור ניתן למצוא את רודולפו פיסארו, הרכש היקר בתולדות הליגה, ובחוד ניתן למצוא ארגנטינאי נוסף, החלוץ רוחליו פונס מורי שהציג טורניר אפרטורה טוב למדי. לקראת הקלאוסורה הביאו במונטריי רכש בדמותו של שחקן נבחרת ארגנטינה מקסי מסה שהגיע מאינדפנדיאנטה בשביל להצטרף למושבה הארגנטינאית של מונטריי, כמו גם החלוץ אנחל סאלדיבאר שהגיע מצ'יבאס. לכאורה, למונטריי יש את כל מה שצריך לזכות באליפות. השאלה היא האם היא תצליח איפה שהיא נכשלה עד עכשיו.

שימו לב: חסוס גייארדו. המגן/שחקן כנף השמאלי הצליח להמשיך את היכולת הטובה שלו מהמונדיאל, והשתלב טוב מאוד בקבוצה של דייגו אלונסו. לגייארדו יש רצון לצאת לאירופה. בגיל 24 זה מתחיל להיות מאוחר, ולכן רק יכולת יוצאת מן הכלל, תצדיק את המעבר ליבשת הישנה.

חסוס גייארדו. יצליח לצאת לאירופה? (Photo by Clive Mason/Getty Images)

טיגרס:

היריבה הגדולה של מונטריי, טיגרס, תמיד רואה את עצמה כמועמדת לאליפות. עם המאמן הוותיק ריקרדו פרטי ועם חבורת שחקנים מנוסים ויקרים, קל להבין מדוע. בשלוש בשנים האחרונות, טיגרס זכתה בשלושה מששת הטורנירים שהתקיימו, ולכן זה רק טבעי שגם עכשיו היא תהיה מועמדת לאליפות. לקבוצה יש רשימה של כוכבים, כאשר אנדרה פייר ז'יניאק הצרפתי ממשיך להוביל את ההתקפה. לידו יש את אדו וארגס ואנר ולנסיה. גם בקישור ישנם שחקנים כמו חביאר אקינו, גידו פיסארו ולוקס זלאריאן הארגנטינאים, רפאל קאריוקה הברזילאי וחסוס דואנייס. למרות פרישתו של הבלם הוותיק ז'וניניו, בחלק ההגנתי ישנן שחקני נבחרת מכסיקו כמו הוגו איילה וחורחה טורס נילו, וגם הרכש הצעיר פאקו בנגאס.

שימו לב: חוליאן קיניונס. החלוץ הקולומביאני הצעיר לא מקבל הרבה צ'אנסים, אבל לאור העובדה שבמוקדם או מאוחר טיגרס תשחק גם במפעלים יבשתיים, סביר להניח שהוא יראה מספיק דקות משחק בשביל לשכנע את המאמן ריקרדו פרטי לתת לו יותר קרדיט.

אנדרה פייר ז'יניאק. החלוץ הצרפתי חתם על חוזה חדש שישאיר אותו במועדון לכמה עונות נוספות.

טולוקה:

לוס דיאבלוס רוחוס שמרו על רוב הסגל שלהם, אבל השינויים המועטים שהם ביצעו, משמעותיים מאוד. לואיס קיניונס הקולומביאני חזר לטיגרס לאחר תום ההשאלה שלו, בעוד רובנס סמבואסה סיים חוזה ועבר לקלוב לאון. גם החלוץ הצעיר אלכסיס ווגה נמכר לצ'יבאס. במקומו של ווגה הגיע מלך השערים בארגנטינה עמנואל ג'יגליוטי מאינפנדיאנטה, בעוד שבמקומו של סמבואסה הגיע מאולימפיאקוס היוונית פליפה פארדו הקולומביאני. גם לאו לופז וקרלוס אסקיבל חזרו לטולוקה לאחר עונה במחוזות אחרים. טולוקה אמורה להפעיל לפלייאוף בלי בעיה, אבל האתגר האמיתי של הקבוצה המבוגרת בליגה יהיה למצוא שחקן שיוכל למלא את מכסת המינימום של חוק הצעירים. המאמן הרנן כריסטנטה חוטף ביקורת מאוד חזקה מהאוהדים על חוסר האמון שלו בצעירים, ומספיקה עונה אחת לא טובה בשביל שידרשו לפטר אותו.

שימו לב: המגן השמאלי כריסטיאן בורחה הגיע למכסיקו כשחקן שלא אמור למשוך תשומת לב. אבל בורחה הפתיע ביכולת הטובה. נכון, הוא לא הכי יציב, אבל אם יצליח לייצב את עצמו וימשיך להציג יכולת טובה, הוא יכול לחלום על זימון לנבחרת קולומביה לקראת הקופה אמריקה.

עמנואל "פומה" גי'גליוטי. מלך השערים בארגנטינה הגיע לנפק גולים גם בטולוקה.

מורליה:

למרות המכירה המוצלחת של ראול רואידיאס לסיאטל, מורליה עדיין נמצאת בצרות כלכליות, וההשפעה על סגל הקבוצה ניכרת. המגן קרלוס גוסמן נמכר לנקאקסה, הקשר הנפלא דייגו ולאדס נמכר לסנטוס לגונה, ואפילו הכישרון הצעיר סבסטיאן רייס נמכר לסונורה. מצד שני, אף שחקן רכש לא הגיע, ומורליה תצטרך להתבסס על הסגל הקיים. למורליה אין סגל רע בכלל. להיפך, יש לה כמה שחקנים מאוד מנוסים. השוער האורגוואי סבסטיאן סוסה מציג יכולת טובה בדר"כ, כמו גם צמד הבלים הוותיק עמנואל לושבור וגבריאל אצ'ילייר. בקישור ניתן למצוא את קשר נבחרת פרו אדיסון "אורחאס" פלורס, ואת רודריגו מיז'אר הוותיק גם כן. החלק ההתקפי מורכב מקרלוס פיירו וצמד הפרואנים ריי סאנדובאל ואירבן אבילה. מורליה תשמח להעפיל לפלייאוף, אבל יותר סביר להניח שהיא תסתפק בללכת לים מוקדם מהרגיל.

שימו לב: אדיסון פלורס. הקשר הפרואני הגיע בתור הרכש הגדול בשנה שעברה לאחר ההצלחה של חבריו הפרואנים בקבוצה והיה אמור להוביל את מורליה. פלורס לא היה רע, אבל גם לא היה טוב. השנה, לאחר תקופה ההתאקלמות, מקווים במורליה שהוא יציג את היכולת שמצופה ממנו להציג.

אדיסון פלורס. יציג את היכולת ששלחה אותו לאירופה?

נקאקסה:

"לוס ראיוס" (הברקים) מגיעים לטורניר הקלאוסורה לאחר טורניר אפרטורה מאכזב. הקבוצה סיימה את הטורניר בשלב יחסית מוקדם למרות סגל לא רע ופתיחת עונה טובה מאוד. בשביל להרע את העניינים, הכוכב הגדול ויקטור דאווילה הצ'יליאני נמכר לפאצ'וקה, בעוד הקשר דיטר וויאפאנדו נמכר לצ'יבאס. בשביל לחזק את הסגל, נקאקסה הלכה על רכש סולידי בדמותם של של החלוץ אנחל ספולבדה, המגן קרלוס גוסמן והבלם המבטיח אלכסיס פנייה. אלו מצטרפים לסגל לא רע שכולל את מטיאס פרננדס הצ'יליאני הוותיק, ולידו משחק צ'יליאני נוסף, מרסלו אז'נדה הצעיר בן ה-19. מאחוריהם משחק צ'יליאני נוסף, לואיס גאייגוס, ובהגנה ניתן למצוא את ונטורה אלבארדו האמריקאי ואת בריאן בקלס ההונדורי. אם הרכש יתחבר, נקאקסה יכולה להילחם על מקום בפלייאוף, אבל גם זה יהיה לא פשוט.

שימו לב: אלכסיס פניה. הבלם הצעיר קיבל הרבה קרדיט בקבוצתו הקודמת פאצ'וקה, אבל הוא רצה לשחק בקבוצה בה הוא יקבל את המקום המובטח בהרכב. פניה מספיק מוכשר, עכשיו חובת ההוכחה היא עליו.

מרסלו אז'נדה. הצ'יליאני הצעיר נבחן בעבר בארסנל.

פאצ'וקה:

הקבוצה של פאקו אייסרטרן מיודענו הייתה הקבוצה הכי פעילה בחלון ההעברות הנוכחי. פאצ'וקה, שפיספסה את הפלייאוף באפרטורה במחזור האחרון, התמקדה בחלק ההתקפי וביצעה את הרכישות הכי נוצצות בפגרה: החלוצים איסמאל סוסה שהגיע מטיגרס, ויקטור דאווילה שהגיע מנקאקסה, נאוהל בוסטוס שהגיע מטאז'רס קורדובה הארגנטינאית על תקן הכישרון המבטיח, ואדווין קרדונה שחוזר למכסיקו מבוקה ג'וניורס. קרדונה כמובן שחקן מוכשר מאוד, אבל הראש שלו לא תמיד במקום. אם ישמור על הראש במקום הנכון, פאצ'וקה תרוויח שחקן אדיר. לכל השחקנים ההתקפיים הללו מצטרפים השוער של הרדיאנו, אלופת קוסטה ריקה, לאונל מורייה וגם המגן אדווין הרננדס שהגיע מצ'יבאס. בנוסף לכל הרכש ההתקפי שהיא ביצעה, לפאצ'וקה ישנם חלוצים טובים שהיו כבר בסגל. פרנקו חארה הוא חלוץ ליגה טוב ולאו אוז'ואה מביא את הניסיון העשיר שלו. מאחוריהם משחק אחד השחקנים הטובים בליגה, ויקטור גוסמן, וגם מקומו של אריק אגירה הצעיר לא נפקד. בניגוד לחלק ההתקפי המשובח, ההגנה של פאצ'וקה היא לא מהטובות. אמנם בלם נבחרת קולומביה אוסקר מוריז'ו נמצא שם, וכן המגן עמנואל גרסיה גם בסדר, אבל כאן בערך זה נגמר. אם ההגנה של פאצ'וקה תהיה סבירה, וכל החלקים ההתקפיים יתחברו, פאצ'וקה לא רק תעפיל לפלייאוף, אלא יכולה לראות את עצמה מועמדת יותר מלגיטימית לזכייה באליפות.

שימו לב: למרות ההגעה של אדווין קרדונה, הרכש הכי מבטיח הוא הצ'יליאני הצעיר ויקטור דאווילה. רק בן 21 וכבר עם מקום באנקר בהרכב של נבחרת צ'ילה. סיים עם 10 שערים את טורניר האפרטורה במדי נקאקסה, והתחושה היא שאם היה משחק בקבוצה טובה יותר, היה יכול לסיים בקלות כמלך השערים. בפאצ'וקה תהיה לו תחרות לא קטנה על ההרכב, אבל הפוטנציאל שלו הוא אדיר. אם ישתלב טוב, הוא כנראה ייצא לאירופה די מהר.

ויקטור גוסמן. אחד השחקנים הטובים בליגה. זה עניין של זמן עד שיעבור לאירופה.

לובוס:

עושה רושם שלזאבים של אוניברסיטת פואבלה אין יותר מידי שאיפות לאחר שקנו את מקומם בליגה בסוף העונה שעברה על חשבונה של טפאצ'ולקה שזכתה בליגת המשנה, ולא יכלה להעפיל לליגה הבכירה עקב אי עמידה בתנאי המינימום של מנהלת הליגה. המטרה של לובוס היא להעביר את העונה על מי מנוחות בלי שאיפות פלייאוף ועם הבטחת המקום בליגה. למאמן פרנסיסקו פאלנסיה יש שילוב של שחקנים וותיקים וצעירים, ואם אפשר יהיה לטפח איזה צעיר או שניים, מה טוב. הרכש שהגיע כולל את לייטון חימנס הבלם הקולומביאני הוותיק, הקשר אדסון טורס שהגיע מצ'יבאס והחלוצים רפאל דוראן ובטו דה-סילבה הפרואני שהגיעו בהשאלה מטיגרס. אלו מצטרפים לשחקנים כמו השוער אנטוניו רודריגס, הקשר הספרדי הוותיק אברהם גונסלס, והחלוץ מאורו לאיינס (אח של דייגו מקלוב אמריקה).

שימו לב: רפאל דוראן קיבל במהלך האפרטורה קרדיט בטיגרס עקב היותו שחקן צעיר ששווה דקות במסגרת חוק הצעירים. בדקות שקיבל, הוא הוכיח שיש פוטנציאל שכדאי לטפח, אבל גם הוא הבין שעם החולייה ההתקפית מלאת הכוכבים של טיגרס, אפילו חוק הצעירים לא יסייע לו. השאלה לטורניר אחד בקבוצת תחתית תתן לו את הבמה הראויה לנסות להוכיח שיש לו מה למכור גם בקבוצת האם.

אנטוניו רודריגס. השוער חזר לעצמו בלובוס.

קרטארו:

קרטארו יכולה להסתכל אחורה על טורניר האפרטורה ולהיות מרוצה. העפלה מפתיעה במחזור האחרון לפלייאוף וטיפוח כמה שחקנים צעירים יכולים להיות סיבה מספיק טובה. לקראת הקלאוסורה, המצב קצת פחות זוהר: הקבוצה ביצעה רק רכש אחד בדמותו של החלוץ הצעיר מחוף השנהב אקה לובה שהגיע מהליגה הפרואנית, אבל דווקא מכרה כמה שחקני מפתח, בראשם את השוער המצויין טיאגו וולפי שחזר לברזיל ואת הבלם היראם מייר שעבר לצ'יבאס גואדלחרה. ייתכן וגם החלוץ הנפלא קמילו סאנווצו יעזוב, ואם כן, זאת תהיה מכה לא פשוטה לקבוצה. לקרטארו ישנם שחקנים לא רעים בכלל כגון חביאר גואמס, דניאל "קקו" וויאלבה, ומיגל סאמודיו, והמטרה העיקרית תהיה ללכת לים כמה שיותר מוקדם. אם אפשר שחלוץ הרכש יממש את הפוטנציאל, מה טוב.

שימו לב: מרסל רואיס. הילד בן ה 17 שקיבל את הצ'אנס לשחק במדי הקבוצה הבוגרת רק במטרה לעמוד במכסת דקות המינימום של חוק הצעירים, הציג יכולת טובה והצליח לקבע לעצמו מקום בהרכב גם לאחר שקרטארו עמדה במכסת דקות המינימום. המטרה מבחינתו, להמשיך ביכולת הטובה. אם זה יקרה, המעבר שלו לקבוצה גדולה יותר יגיע מוקדם מהמתוכנן.

מרסל רואיס. הוכחה מוצלחת לנחיצותו של חוק הצעירים.

פואבלה:

גם בקבוצה השניה של פואבלה אין יותר מידי התרגשות לקראת הקלאוסורה, למרות שהקבוצה דווקא ביצעה רכש במטרה להציג יכולת טובה יותר מאשר באפרטורה. המאמן הוותיק אנריקה מסה קיבל בחזרה את החלוץ הארגנטינאי הוותיק מטיאס אלוסטיסה שהגיע מפומאס, בנוסף אליו הגיע גם המגן נסטור וידריו מאוניברסידד דה גואדלחרה והחלוץ האורוגוואי אוקטביו ריברו שהגיע מאטלס. מי שנמכרו הם צמד הבלמים אנדרסון סנטה -מריה הפרואני והוגו רודריגס. בפואבלה טוענים שהם נלחמים על מקום פלייאוף, בפועל, ניצחון בדרבי מול לובוס ועונה שקטה במרכז הטבלה ללא תקלות מיוחדת תיחשב בהצלחה.

שימו לב: לוקאס קאבליני. החלוץ הקנדי המצויין חוזר על ידי הגדולות של מכסיקו, והעובדה שהוא נשאר היא הישג לא מבוטל של פואבלה. יותר מסביר להניח שבמידה וקאבליני ימשיך עם היכולת הטובה, בקיץ כבר לא יצליחו להשאיר אותו באסטדיו קוהאטמוק.

לוקאס קאבליני בפוזה אופיינית. הכלי ההתקפי הכי מסוכן שיש לפואבלה.

צ'יבאס:

אוהדי צ'יבאס מתוסכלים. ההתנהלות של הנהלת המועדון שלהם פשוט מוציאה להם את החשק מהקבוצה. לאחר שנראה שההנהלה עלתה על דרך המלך והצליחה להביא מאמן שהביא תארים (מטיאס אלמיידה), מישהו במשרדים איבד את הבורג וקיבל החלטה לפטר את אלמיידה. ישנן הרבה שמועות, אבל התוצאה היא שצ'יבאס מציגה כדורגל רע והמיקום הגרוע בטבלה הסופית של האפרטורה לא משקר. גם היכולת המזעזת באליפות העולם למועדונים היוותה סממן אזהרה. הבעיה: צ'יבאס במצב כלכלי לא פשוט, ובמקום להתעסק בכדורגל, הנהלת הקבוצה מתעסקת בשטויות. המועדון הפיק סרט דוקומנטרי על הזכיה של צ'יבאס אליפות לפני שנתיים. נחמד, אבל זה לקח את כל משאבי המועדון לכיוון לא נכון. המשבר התקציבי נובע מהכישלון של צ'יבאס בכל הנוגע לזכויות שידור. בצ'יבאס החליטו לפני שנתיים לא למכור זכויות שידור בטלוויזיה אלא להפיק שידור עצמאי אונליין. לכשעצמו רעיון חדשני ומעניין, אבל ללא פלטפורמה גדולה, העסק לא הצליח במיוחד. בצ'יבאס הבינו זאת, ופתחו במו"מ עם נטפליקס על שידורי הקבוצה בלייב בפלטפורמה של ענקית המדיה, אבל המו"מ לא הבשיל לכדי עסקה גלובלית, כך שרק מנויי השירות המדינת חאליסקו (שגואדלחרה היא בירתה), יכלו לצפות במשחקי הקבוצה דרך השירות. כך, הכנסות הקבוצה משידורי המשחק נחתכו בצורה משמעותית וזה השפיע על סגל הקבוצה. לקראת הקלאסורה הבינו בהנהלת הקבוצה שאין ברירה אלא לבצע שינויים. הקפטן הוותיק קרלוס סלסידו עזב, לא לפני שביקר בצורה חריפה את הנהלת המועדון, כמו גם מכירות של כל מיני שחקנים למועדונים אחרים, בראשם אורבלין פינדה שנמכר לקרוז אסול. מהכסף שהתפנה, צ'יבאס ביצעה רכש סולידי ולא רע בכלל, כאשר הגיעו כמה שחקנים עם ניסיון שבהחלט מספיקים לעזור לצ'יבאס להתמודד על מקום בפלייאוף. הקשר האחורי חסוס מולינה הגיע ממונטריי, כמו גם עושה המשחק דיטר וויאפאנדו שהגיע מנקאקסה. בהגנה הגיע היראם מייר, וגולת הכותרת היא החתמתו של החלוץ הצעיר והמבטיח אלכסיס ווגה שהגיע מטולוקה. השאלה האמיתית היא האם אוסקר קרדוסו הוא המאמן הנכון שיוכל להוביל את השחקנים הללו להישגים. עד עתה, הוא לא נתן הרבה סיבות להאמין שזה יקרה.

שימו לב: במהלך טורניר האפרטורה, אלכסיס ווגה קיבל את הקרדיט בטולוקה והוכיח את הפוטנציאל שקיים בו. לכן, לא פלא שהוא נחשב לרכש היוקרתי של צ'יבאס בחלון הנוכחי. אם יצליח לשחזר את היכולת הטורניר מטולוקה, בצ'יבאס עשו עסקה טובה.

אלכסיס ווגה. הרכש היוקרתי רוצה להוכיח את עצמו.אם יצליח, אולי יקבל גם זימון לנבחרת.

טיחואנה:

גם לטיחואנה לא היה טורניר אפרטורה מי יודע מה מוצלח. עושה רושם שמי שגנב את הכותרות ותשומת הלב של ההנהלה במועדון הצפוני הוא דווקא המאמן של קבוצת הבת של טיחואנה, סינלואה. כן, אתם יודעים במי מדובר. בטיחואנה תמיד אוהבים לומר שהמטרה היא העפלה לפלייאוף, אבל למרות שיש בקבוצה כמה שחקנים מוכשרים ומנוסים כגון מילר בולניוס האקוואדורי, דייגו "פולפו" גונזאלס הארגנטינאי ומגן הנבחרת לשעבר לואיס פואנטס, בדר"כ זה לא יוצא לפועל. לקראת הקלאוסורה הביאו בטיחואנה שני שחקני רכש בדמות של ג'ו קורונה הוותיק שחוזר לקדנציה נוספת, והבלם הארגנטינאי דייגו בארגיירי שהגיע מאתלטיקו נאסיונל הקולומביאנית. אבל אולי הרכש הכי חשוב שהגיע הוא המאמן, אוסקר פארחה הקולומביאני. פארחה הגיע לאחר 5 שניםן כמאמנה של דאלאס מליגת ה MLS שם עשה עבודה טובה, ואין מועדון קרוב יותר לארה"ב (תרתי משמע – גיאוגרפית ומהותית) מאשר צ'ולוס דה טיחואנה. אם בטיחואנה יתנו לפארחה את הזמן לעבוד כמו שהיה לו בדאלאס, ניתן יהיה להמר שטיחואנה רק תרוויח.

שימו לב: השוער ג'יבראן לאחוד היה אמור לבצע השנה את עונת הפריצה ולהיכנס באופן קבוע לרוטצית השוערים בנבחרת כחלק מחילופי הדורות לקראת מונדיאל קטאר 2022. לאחוד אמנם ביצע את הבכורה בחודשים האחרונים, אך אם ימשיך להציג את היכולת הרעה מהטורניר האחרון, ממו אוצ'ואה יזכה לשחק במונדיאל חמישי.

אוסקר פארחה. יצליח לשחזר את ההצלחה מליגת ה MLS?

קלוב לאון:

קלוב לאון עברה טורניר אפרטורה לא מוצלח במיוחד, ולכן הוחלט במועדון לבצע כמה שינויים משמעותיים. אפילו מאוד. הקפטן ואהוב האוהדים, החלוץ הארגנטינאי מאורו בוסלי יעזוב את הקבוצה לטובת קורינתיאנס הברזילאית, דבר שייצר הרבה רעש ותסיסה אצל האוהדים. יחד עם בוסלי עזבו גם לאונל לופס שנמכר לטולוקה, ואלכסנדר מחייה שנמכר לליברטאד מפראגוואי. בגזרת הרכש, הלכו בלאון על רכש משולב של צעירים ושחקנים מנוסים. איוון אוצ'ואה שמגיע מקבוצת הבת של פאצ'וקה, אברטון הצ'יליאנית, יחד עם דילן סוניגה הצ'יליאני. בנוסף אליהם הגיע בהשאלה מצ'יבאס החלוץ הצעיר והמוכשר חואן חוסה מסיאס. בגזרת הרכש הוותיק הגיעו אנחל מנה האקוודורי מקרוז אסול ורובנס סמבואסה הארגנטינאי שהגיע מטולוקה. בלאון ירצו להעפיל לפלייאוף, ויש להם קבוצה שעל הנייר יכולה וצריכה להיאבק על כרטיס כניסה.

שימו לב: כאחד שגדל באקדמיה הכי טובה במכסיקו, זאת של פאצו'קה, איוון אוצ'ואה אינו שם מוכר. הסיבה: הוא משחק כבר שנתיים בצ'ילה שם צבר ניסיון משחק ואפילו נחשב לשחקן הרכב. בגיל 22 הוא חוזר למכסיקו, והפעם בתור שחקן ליגה לגיטימי.

מאורו בוסלי. הקפטן הינו סמל ואגדה אצל אוהדי לאון שעצובים מאוד מהעזיבה שלו.

אטלס גואדלחרה:

אטלס עשתה ניסוי מאוד מעניין בטורניר האפרטורה: היא התאבדה על חוק הצעירים. כמעט 6,000 דקות משחק לשחקנים מתחת לגיל 21 במהלך האפרטורה! איך נאמר זאת בצורה עדינה? קצת מוגזם. נכון, אטלס הרוויחה כמה שחקנים צעירים שפרצו, אבל סיימה מקום אחד לפני האחרון בליגה. חשוב לציין, מי שמנהיג את המדיניות הזאת הוא המנהל המקצועי של המועדון, הלו הוא לא אחר מאשר רפא מארקס הגדול. לקראת טורניר הקלאוסורה, גם מארקס הבין שלמרות הכוונות הטובות, חייבים להביא קצת שחקנים מנוסים שיתרמו מניסיונם לצעירים המוכשרים, ועל הדרך ישפרו קצת את התוצאות. לא לטעות, אטלס עדיין מחזיקה את הסגל הצעיר בליגה, ובפער נרחב, אבל הגעתם של 4-5 שחקני רכש מנוסים בהחלט יכולה לעזור. אוסבלדו מרטינס הפרגוואי הוא קבלן תארים בליגה, ויחד איתו הגיע מסנטוס לגונה הקשר חסוס איסיחארה. החלוץ דריו בורבאנו הקולומביאני הגיע לחזק את החלק ההתקפי, ובשביל לייצב את ההגנה הגיע בלם נבחרת פרו אנדרסון סנטה מריה. המטרה באטלס היא לייצב את הקבוצה, אבל מי יודע, אולי השחקנים המנוסים יצליחו להוביל את חבורת הילדים של אטלס לפלייאוף.

שימו לב: אטלס שיחקה במשך שנים עם שוערים זרים יקרים, אבל משום מה לא הצליחה עם רובם. לכן, את המפתחות לשער קיבל חוסה "פפה" הרננדס בן ה 21. נכון, הוא עדיין עושה טעויות של חוסר ניסיון, אבל הפוטנציאל בהחלט קיים. אם ימשיך להשתפר, סביר להניח שהוא יזומן לסגל הנבחרת למשחקים האולימפיים, אולי אפילו לסגל הנבחרת הבוגרת.

רפא מארקס. פרש והפך למנהל המקצועי של אטלס שם הוא מוביל מהפיכת צעירים.

וראקרוס:

באמת שאין לי חשק לרשום כלום על וראקרוס. ההתנהלות של הבעלים פידל קורי מייצגת את כל מה שרע בכדורגל, וטוב יהיה לטובת עיר הנמל ואוהדי הקבוצה אם הוא ימכור את המועדון. הבעלים בקושי מוציא כספים ולא משקיע, ולכן אין פלא שמדובר בקבוצה הכי גרועה בליגה. אפילו הפעוטון של אטלס הצליח לסיים מעל וראקרוס את טורניר האפרטורה. הקבוצה מורכבת בעיקר משחקנים זרים זולים יחסית, וכמה מכסיקנים שהתפשרו על משכורת נמוכה תמורת דקות משחק. וראקרוס זה המועדון ששיתף הכי פחות צעירים במסגרת חוק הצעירים, ודווקא אלו הראו יכולת לא רעה בכלל. לקראת הטורניר, הביאו בוראקרוס בצורה מפתיעה מאמן מוצלח דווקא בדמותו של דאנטה סיבולדי שזכה עם סנטוס לגונה באליפות בשנה שעברה. אבל הרכש ממשיך להיות רכש של זרים זולים. קאזים ריצ'רדס הטורקי-אנגלי הגיע מלובוס בעוד ננה בוניה הגיע מפורטלזה מליגת המשנה בברזיל. מה שכן, בוראקרוס הפנימו שחוק הצעירים נמצא מבלי כוונה להיעלם, והביאו בהשאלה כמה שחקנים צעירים מאטלס בשביל שימלאו את דקות המשחק שהחוק מחייב.

שימו לב: הוא היה מועמד להפועל ב"ש לפני שנתיים, אבל בחר בוראקרוס בסופו של דבר. מדובר כמובן בחלוץ הארגנטינאי כריסטיאן מננדס. "אל פולאקו" היה אחד היחדים שהציג יכולת טובה במדי הקבוצה בטורניר החולף, והתקווה היחידה שנותרה לו זה להמשיך להציג את אותה היכולת בשביל לזכות בחוזה בקבוצה אחרת בקיץ הקרוב.

כריסטיאן מננדס. החלוץ מספק את הסחורה, אבל הוא אחד היחידים בקבוצה שאכן תורם.

חוק הצעירים – הצלחה מסחררת

אין חובב כדורגל שלא מכיר שחקנים כמו צ'יצ'אריטו, אנדרס גוארדאדו או אפילו את הקטור מורנו. שחקני נבחרת מכסיקו עם המון ניסיון בליגות הטובות באירופה, ועם המון ניסיון בינלאומי. מה שפחות ידוע על השלושה הללו, זה שייתכן שאף אחד מהם לא היה מגיע להיכן שהוא היום. שלושת השחקנים הללו הם הדוגמא הבולטת והמנצחת להצלחתו של "חוק הצעירים" שהונהג במכסיקו לפני עשור. בגדול: חוק שנועד לתת צ'אנסים לשחקנים מכסיקנים צעירים. ולא, כמובן שאיני טוען שהם אינם מוכשרים וללא מוסר עבודה טוב, אלא שייתכן בהחלט שלולא הדלת שנפתחה בפניהם תודות לחוק הצעירים, ייתכן והם לא היו מצליחים לבצע את הפריצה המיוחלת.

לאחר הזכייה השניה של נבחרת הנערים של מכסיקו באליפות העולם לנערים בשנת 2011, בוטל חוק הצעירים. הנחת העבודה בהתאחדות המכסיקנית הייתה שמאמנים יראו את ההצלחה של הנבחרות הצעירות של מכסיקו ויתנו לצעירים צ'אנס ללא צורך בחוק שיחייב אותם לעשות זאת. מה לעשות שבכדורגל העולמי, טורניר הצעירים היחיד שבאמת מהווה איזו שהיא אינדיקציה ליכולות והצלחה של שחקנים, הוא המונדיאליטו (עד גיל 20). הסיבה? זה הטורניר היחיד בו שחקנים כבר משחקים במסגרות הבוגרים ויש להם ניסיון אמיתי בעולם הכדורגל. וגם אז, לא תמיד מדובר באינדיקציה מדוייקת.

כך, מאותו סגל שזכה באליפות העולם ב 2011, ישנם כיום רק חמישה שחקנים שמשחקים בליגה הבכירה (4 במכסיקו ואחד בפורטוגל). כל השאר משחקים בליגת המשנה במכסיקו או ללא קבוצה. גם השחקנים שהצליחו לשרוד, עברו מסע לא פשוט, ואף אחד מהם אינו שחקן מוביל. בסה"כ, יש לכל החמישה ביחד רק 3 הופעות בנבחרת הבוגרת. וזה לא שהשחקנים הללו לא מוכשרים. אלא שהתחרות וסדר העדיפויות של בעלי הקבוצות היא שונה, ולמעט כמה מועדונים בודדים, קידום שחקנים צעירים אינו נמצא בראש סדר העדיפויות. לפני שנמשיך, צריך להסביר כמה עובדות לגבי הליגה במכסיקו:

עונת משחקים במכסיקו מחולקת לשני טורנירים, אפרטורה וקלאוסורה. כל טורניר מחולק לשני שלבים: הליגה הסדירה (17 מחזורים) ושלב הפלייאוף אליו עולות מקומות 1-8. השיטה הזאת יוצרת המון מתח ועניין בליגה, ואין עוררין על כך שקבוצה שקורסת בטורניר אחד, יכולה לתקן במהלך הפגרה ולהצליח בטורניר שלאחריו. נקודת התורפה היא שבעלי הקבוצות (לא כולם, אבל רובם), וגם האוהדים, רוצים בהצלחה מיידית של הקבוצה. בעצם, השיטה הזאת מונעת תכנון וחשיבה לטווח ארוך (שוב, ישנם יוצאי דופן), וכשאין תכנון לטווח ארוך וההצלחה חייבת להגיע באופן כמעט מיידי, אין זמן לניסויים וסיכונים בדמות שילוב שחקנים צעירים ללא ניסיון. אלמנט נוסף ומאוד חשוב, זה מספר הזרים בליגה. במכסיקו מותר לשלב 5 זרים בליגה, אך לא רק זאת: כל קבוצה יכולה לשלב בנוסף לחמשת הזרים, גם ארבעה מתאזרחים. אם לוקחים בחשבון שתהליך התאזרחות במכסיקו הינו קצר יחסית (בין שנתיים לשלוש), נוצר מצב שלהרבה קבוצות ישנן עוד כמה זרים במסווה של מתאזרחים. נכון, חלק קטן מאוד מהמתאזרחים הללו גם בוחר לייצג את נבחרת מכסיקו, אבל מדובר במספר שבטל בשישים. ביחוד לאור העובדה שפיפ"א מחייבת מתאזרחים לשחק 5 שנים בליגה מסויימת בשביל להיות זכאי לייצג את אותה המדינה. נקודה נוספת היא העובדה שהמון פעמים אותם שחקנים זרים, מגיעים יחסית בזול ועלות השכר שלהם היא נמוכה. כך, שחקנים מכל דרום אמריקה מגיעים במספרים גדולים לליגה במכסיקו תמורת עלות נמוכה לבעלי המועדונים, ורק חלקם הקטן באמת מצדיק את הקרדיט. כך נוצר מצב שבעלי המועדונים מעדיפים "להמר" בזול על שחקן זר עם ניסיון מליגה בכירה במדינה שלו, ובמקרה הגרוע שההימור לא צלח, הוא לפחות היה הימור זול. דרך אגב, גם השחקנים הזרים שבאמת מצליחים, עולים הרבה כסף לבעלי המועדונים במוקדם או מאוחר. שחקנים כמו דורלאן פאבון הקולומביאני, שהינו אחד הזרים הטובים בליגה, מרוויחים במכסיקו משכורת יפה שאינו יכול להרוויח באירופה, ובוודאי שלא בקולומביה.

מורנו, גוארדאדו וצ'יצ'אריטו. חוק הצעירים תרם לפריצה שלהם.

כמו בכל דבר בחיים, גם למציאות הזאת ישנה כמה חריגים: מועדונים כמו צ'יבאס (שמשחקת רק עם שחקנים מכסיקנים), סנטוס לגונה ובייחוד פאצ'וקה, דואגות לטפח שחקנים צעירים. בצורה מפתיעה (או שלא), בשלוש בשנים האחרונות, כל שלושת הקבוצות הללו זכו כל אחת באליפות טורניר. כן, עם מספר לא מבוטל של שחקנים צעירים בסגל. בשנה האחרונה גם באטלס גואדלחרה החליטו ללכת לכיוון הזה, אך שם הפירות עדיין לא נקטפו. המצב שנוצר הוא, שרוב נבחרות מכסיקו הצעירות מורכבות משלושת המועדונים הללו. בנבחרת שייצגה את מכסיקו באליפות העולם עד גיל 20 בשנה שעברה, רק 5 שחקנים בסגל הגיעו מקבוצות אחרות בליגה. כל השאר הגיעו משלושת המועדונים הנ"ל.  במדינה כמו מכסיקו, על 120 מיליון תושביה, המצב הזה היה מתכון לכישלון. וגם בהתאחדות כבר הבינו זאת.

במקביל, הוקם בשנה שעברה על ידי שחקני הנבחרת הבוגרת, איגוד שחקנים עם שיניים. שחקנים כמו אנדרס גוארדאדו, רפא מארקס ועוד, הובילו מהלך עם איגוד השחקנים החדש שבמידה וחוקי ההעברות (נושא אחר אך כאוב מאוד) וחוק מספר הזרים לא ישתנה, השחקנים לא ישחקו וישביתו את הליגה. בעלי המועדונים איימו בקנסות ובתביעות כנגד ארגון השחקנים, אך כשאתה גר בבית מזכוכית, אל תזרוק אבנים. חוקי ההעברות וחוקי בעלות הכפולה על מועדונים במכסיקו אינם תואמים את חוקי ההעברות של פיפ"א, וארגון השחקנים איים להשבית את כל מסגרות הכדורגל במדינה (כולל השעייה פוטנציאלית של הנבחרת מהמונדיאל). מול סיכוי, ולו הקלוש ביותר שדבר כזה יקרה, מנהלת הליגה וההתאחדות נכנעו ונכנסו למו"מ כאשר רגלם על התחתונה. אי השתתפות של מכסיקו במונדיאל ברוסיה, משמעותה בלאגן לא קטן, שמלווה באופן פוטנציאלי באלימות מאוד גדולה. לאחר מו"מ מתיש, במנהלת הבינו שאין להם סיכוי והחזירו את חוק הצעירים כחלק מהטורניר הנוכחי. אך מה היא משמעות חוק הצעירים?

חוק הצעירים קובע שכל קבוצה חייבת לשתף צעירים מכסיקנים בלבד עד גיל 20 שנה ו – 11 חודשים (נכון ליום פתיחת הטורניר), למספר מינימום של 1000 דקות במהלך העונה הסדירה, דקות שייצברו במהלך הפלייאוף אינן נחשבות לספירה. אין חשיבות אם כל הדקות ייצברו על ידי שחקן אחד בלבד או יחולקו בין מספר שחקנים, כל עוד הקבוצה תעמוד במספר המינימום. אי עמידה בתנאי הסף, תגרע מהקבוצה 3 נקודות במהלך הליגה וקנס כספי משמעותי. בנוסף, קבוצה שלא עמדה בתנאי הסף, תיאלץ להוסיף את מספר הדקות שהחסירה לטורניר הבא. לדוגמא: אם טיגרס שיתפה שחקן רק 600 דקות במהלך טורניר האפרטורה, היא תיאלץ להוסיף 400 דקות לטורניר הקלאוסורה. בעצם 1400 דקות. על מנת לתת לקבוצות זמן להתאקלם, הוסכם שבטורניר האפרטורה יהיו שני מספרי מינימום: 1000 דקות ו 765 דקות, עם חלוקה שונה: קבוצה שלא תצליח לעמוד בתנאי המינימום של 1000 דקות אך כן תצליח לעמוד בתנאי המינימום של 765 דקות, לא תיקנס ולא יורדו לה נקודות, אך תיאלץ להוסיף לטורניר הקלאוסורה את הפרש הדקות שנותר מתחת ל 1000 דקות. קבוצה שלא תעמוד גם בתנאי הסף של 765 דקות, תיקנס כלכלית וגם ב3 נקודות. כבר אומר: אין אף מועדון אחד שלא עמד בתנאי הסף של 765 דקות, כאשר 14 מתוך 18 המועדונים עמדו גם בתנאי הסף של 1000 דקות. אטלס גואלחרה לקחה את העניין ברצינות רבה מאוד (ויש שיגידו בצורה קיצונית למדי), ושיתפה שחקנים צעירים למספר כולל של לא פחות מ 5,990 דקות! ווראקרוס היא הקבוצה עם מספר הדקות המועט ביותר עם 785 דקות. ומה מעניין באמת? שתי הקבוצות נכשלו השנה. אטלס סיימה במקום ה -17 ואילו ווראקרוס סיימה מקום אחד מתחתיה כאחרונה בליגה.

אך הדבר החשוב ביותר? החוק נכנס רק העונה לתוקף, וכבר אין ספק שמדובר בהצלחה אדירה. מספר השחקנים הצעירים שפרצו השנה בליגה הוא הגבוה ביותר מאז אותו החוק לפני עשור. מאמני הנבחרות הצעירות כבר מתראיינים בכל מקום ומציינים לטובה את העובדה שיש להם מגוון רחב של שחקנים לבחירה, והנבחרת הבוגרת של מכסיקו שתחל תהליך הצערה והחלפת דורות כבר נהנית ממאגר שחקנים פוטנציאלי גדול ומגוון יותר. לא אלאה את קהל הקוראים בעוד פרטים, ולמרות שלא חסרים שחקנים שפרצו, אתן כמה דוגמאות מצוינות להמחשה:

אלכסיס ווגה – טולוקה:

אלכסיס ווגה חגג השבוע (שורות אלו נכתבות בשבוע האחרון של נובמבר) יום הולדת 21. ווגה הינו חלוץ מטרה שביצע את הופעת הבכורה שלו לפני כמעט 3 שנים ונחשב לאחד הכשרונות המבטיחים במכסיקו. רצה הגורל והבחור הצעיר ספג כמה פציעות קשות שעיקבו את ההתפתחות שלו ואף סיכנו את הקריירה המאוד קצרה שלו בשלב מסויים. גם לאחר שהחלים, ווגה בקושי זכה לקרדיט ממאמנו בקבוצה הרנן כריסטנטה, שהעדיף להעלות בהרכב חלוצים זרים כגון פרננדו אוריבה הקולומביאני ואלכסיס קאנלו הארגנטינאי. כך, ווגה ראה דקות מועטות פה ושם, אך התקבל כבר הרושם שהנה, עוד כישרון מכסיקני צעיר הולך לאיבוד. המקרה של ווגה, הוא אחת הדוגמאות הבולטות והמוצלחות לחיוניות חוק הצעירים. לאחר שבהנהלת המועדון הבינו שהם יהיו חייבים לשתף צעירים, הם החליטו שיש להם יהלום ביד, ובמקום לנסות להביא מישהו שלא מכיר את המערכת או חסר ניסיון לחלוטין, הם הימרו על ווגה. כך, למורת רוחו המוצהרת של המאמן כריסטנטה, נמכר פרננדו אוריבה לפלמנגו הברזילאית, והובהר לכריסטנטה שאת עמדת החלוץ הפותח השנה יאייש אלכסיס ווגה. כריסטנטה עוד ניסה למחות, אך הנהלת טולוקה הבהירה לו שההחלטה לא ניתנת לשינוי, ושהוא מוזמן לעזוב. כריסטנטה, שהיה שוער המון שנים במדי טולוקה ונחשב סמל של המועדון, מחל על כבודו, והרוויח בגדול: ווגה אמנם סיים את העונה רק עם 6 שערים ו 2 בישולים בתוך 18 משחקים, אבל סגנון המשחק שלו שפותח המון שטחים לחבריו להתקפה, ויוצר לחץ על משחק ההגנה של הקבוצה היריבה, קנה את עולמם של אוהדי הקבוצה ובשילוב העבדה שהוא שחקן בית, הפך לאהוב האוהדים.

 

דייגו לאינס – קלוב אמריקה:

אולי הכישרון הכי גדול שיש למכסיקו להציע. ביצע את הבכורה במדי הבוגרים בגיל 16 וחצי, וסביר להניח שהיה משחק מידי פעם בכל מקרה. אז למה הכנסתי אותו לכאן? כי כמו ווגה בטולוקה, חוק הצעירים מחייב את מיגל הררה לשתף את לאינס יותר ממה שהמאמן היה רוצה, ולמיגל הררה גם אין בעיה להודות בכך. רק בשביל הקונטקסט: קלוב אמריקה היא הסמל למועדון העשיר בבעלות רשת התקשורה הגדולה במכסיקו. המועדון שתמיד מביא שחקני רכש יקירים ותמיד מתמודד על כל התארים. לא המועדון שדואג לטפח שחקנים צעירים, וגם אם הוא מביא שחקני רכש צעירים (המגן חורחה סאנצ'ס בן ה-20 שהגיע מסנטוס לגונה), מגיעים לאחר שפרצו במועדונים אחרים ובעצם כבר לא נחשבים "הימור לא מנוסה". לאינס מתמודד על המקום בהרכב עם חבורה של שחקנים בינלאומיים בעלי ניסיון, ולמרות זאת הציג יכולת טובה יותר וכמובן אטרקטיבית ושובה את העין. לאינס כבר נחשב שחקן סגל הנבחרת הבוגרת, למרות שבגלל גילו הצעיר הוא גם צפוי להשתתף במונדיאליטו שייתקיים בפולין בחודש מאי. לאינס לא צפוי להישאר במכסיקו יותר מידי זמן. שורה של מועדונים באירופה עוקבים אחריו וסביר להניח שבקיץ הוא יעבור ליבשת הישנה. אבל כבר עכשיו, בקלוב אמריקה כבר מדברים על השחקנים הבאים בתור שיקבלו את הצ'אנס לעלות לקבוצה הראשונה מקבוצת הנוער. לאינס הוכיח שגם במועדונים כמו קלוב אמריקה, אם באמת רוצים, ניתן לטפח שחקנים צעירים. חוק הצעירים הוא הכלי שמאפשר למועדון לעמוד מול האוהדים שדורשים תארים בכל מחיר, ולהבהיר שתארים היא מטרה חשובה, אבל טיפוח צעירים היא מטרה חשובה לא פחות.

 

רוברטו אלבארדו – קרוז אסול:

רוברטו אלבארדו בן ה-20 ביצע את הבכורה שלו בהיותו בן 15 במדי קבוצת הבוגרים של סלאיה מליגת המשנה ואת הופעת הבוגרים שלו בליגה בכירה ביצע במדי פאצ'וקה בהיותו בן 17. בשנה שעברה הוא היה השחקן הכי חשוב בעונה המוצלחת של נקאקסה. בקיצור, "פיוחו" אלבאראדו לא באמת היה זקוק לחוק הצעירים בשביל לפרוץ. אז למה הוא כאן? התשובה היא לא פחות ממדהימה: בקרוז אזול התסכלו לקבוצות הנוער שלהם, וגילו שהזנחה מתמשכת של אקדמיית הכדורגל של המועדון הביאה למצב שלמעט הקשר מיסאל דומינגס, אין לקבוצה שום שחקן צעיר שיכול לעלות ולהצליח במסגרת התובענית של קרוז אסול. דומינגס אכן הועלה לסגל הקבוצה הבוגרת, אך כבר מראש יכלו לצפות בעיה: דומינגס הינו חלק מנבחרת הנוער, ומראש היה ניתן לחזות שהשתתפותו במסגרת הנבחרת תגרע כמות לא מבוטלת מדקות המשחק הפוטנציאליות שלו (בנוסף לעובדה שחס וחלילה הוא יכל היה לסבול מפציעות). כך, החליטו בהנהלת קרוז אסול "לרכוש" דקות משחק, ורוברטו אלבארדו הגיע אחר כבוד מנקאקסה תמורת מזוודה מלאת מזומנים שעשתה את הכיוון ההפוך. נציין כמובן שאלבאראדו השתלב מצויין והמשיך להציג יכולת מופלאה גם במדי קרוז אסול והיה אחד השחקנים המובילים של הקבוצה שסיימה את הליגה הסדירה במקום הראשון. כמובן שאלבארדו נחשב לשחקן נבחרת מן המניין ולא נפתלא שגם הוא יעבור לאירופה במוקדם או מאוחר.

 

פבלו לופס – פאצ'וקה:

פאצ'וקה זה מועדון ששם בראש מעייניו טיפוח שחקנים צעירים. האקדמיה של המועדון היא הטובה במכסיקו, וללא ספק אחת הטובות באמריקה. הנהלת המועדון משקיעה הון באקדמיה, וכל ילד מכסיקני שחולם להיות שחקן כדורגל, יודע שפאצ'וקה זה המועדון בו הוא יוכשר בצורה הטובה ביותר וגם יקבל הזדמנות. הקטור הררה, הירבינג לוסאנו ואריק גוטיירס הם מהשחקנים הבולטים שיצאו מהאקדמיה של פאצ'וקה. בפאצ'וקה, שמאומנת על ידי פאקו אסטרייאן מיודענו, לא התרשמו כמובן מחוק הצעירים, מכיוון שלמועדון אין בעיה לעמוד בדקות המשחק המינימליות, ולאחר שאריק גוטיירס נמכר ל PSV, פאקו אפילו התעקש שיביאו רכש במקומו בדמותו של הקולומביאני סבסטיאן פרס שהגיע מבוקה ג'וניורס. פרס אמנם שיחק במסגרת הגביע, אבל לא באמת היה לו סיכוי לקבל את המקום בהרכב של פאצ'וקה. למרות הדרישה של פאקו, הנהלת הקבוצה הבהירה לו ששחקני בית מקבלים קרדיט לפני הכל, ובייחוד לאור חוק הצעירים. בהנהלת הקבוצה החליטו שאם מספר המינימום הינו 1000 דקות, כמובילת המגמה, המועדון יכפה על עצמו שיתוף צעירים במספר כפול מהמינימום. כך, מי שקיבל את הקרדיט הינו פבליטו לופס בן ה-20. לופס כבר נחשב כמה שנים לאחד הכשרונות המובילים באקדמיה של פאצ'וקה וכמובן שייך לנבחרות מכסיקו הצעירות למינהן. ופאקו לא הצטער על האמון שנכפה עליו. פאצ'וקה פתחה את העונה בצורה מאוד רעה עם 3 הפסדים רצופים, אך ככל שלופס קיבל יותר דקות, משחקה של הקבוצה השתפר והיא פספסה את הפלייאוף רק במחזור הסיום של הליגה הסדירה.

 

מרסל רואיס – קרטארו:

מרסל רואיס הוא הדוגמא המוצלחת ביותר להצלחת חוק הצעירים. מדובר בילד בן 17, ששייך לקבוצת הנערים ולא שיחק מעולם בקבוצת הנוער של המועדון. כאשר מנהלת הליגה הודיעה למועדונים על החלת חוק הצעירים, הלך מאמן הקבוצה הבוגרת, רפאל פואנטה דל ריו, לאימוני קבוצות הנוער והנערים של המועדון בידיעה שהוא חייב למצוא שם שחקן שישלים לו את מספר דקות המינימום שנדרש על ידי המנהלת. באחד האימונים הוא ראה את מרסל רואיס, והמאמן החליט שהנה הוא מצא את השחקן שיקבל את הקרדיט בשביל למלא את מכסת המינימום. לאחר המשחק הראשון בעונה, נשאל פואנטה דל ריו מה דעתו על הצעיר, והתשובה שלו הייתה כנה מאוד: "רואיס שחקן מוכשר, אבל הוא כאן רק בגלל שחייבים לשחק עם מישהו צעיר". לכולם היה ברור שברגע שקרטארו תשלים את מכסת המינימום, רואיס יחזור אחר כבוד לקבוצת הנערים. ייתכן שלקבוצת הנוער עקב הניסיון שצבר בקבוצת הבוגרים. זה היה ברור כשמש לכולם, חוץ מלמישהו אחד ספציפי. המישהו הזה הוא מרסל רואיס. מתוך שחקן שהגיע על תנאי וברירת מחדל, רואיס השתדרג והציג יכולת טובה מאוד. למרות גילו הצעיר, הוא הפך לאחד משחקני המפתח של הקבוצה ולאחר שהשלים את מכסת דקות המינימום, אף אחד כבר לא העיז לטעון שהמקומו אינו בהרכב הפותח של קרטארו. כולל פואנטה דל ריו שהודה בפה מלא לאחר שקרטארו העפילה לפלייאוף במחזור הסיום: "רואיס שחקן מוכשר, והוא כאן בשביל להישאר". כנראה שגם הפעם המאמן טועה, כי במכסיקו כבר ישנם דיווחים שצ'יבאס רוצה להביא אותו לקראת טורניר הקלאוסורה, וגם מועדונים מאירופה כבר החלו לשים עין. גם אם לא יעזוב את קרטארו, במועדון כבר יודעים שיש להם את השחקן שיכסה להם את דקות המינימום, ויותר חשוב, גם יתרום לקבוצה עם יכולת טובה. כזאת שמשאירה על הספסל שחקנים מנוסים יותר ממנו.

 

 

וונדר וומן

כאשר ליזבת אובאיה (בספרדית: Ovalle) הייתה ילדה בת 6, היא רצתה לצאת החוצה לשחק כדורגל עם אחיה במגרש השכונתי. אחיה הגדול אמר לה שהוא מצטער, אבל היא ילדה, ולכן אינה יכולה להצליח במשחק. ליזבת לקחה קשה את הסירוב של אחיה, אבל במקום להוריד את הראש, היא החליטה להוכיח לאחיה שהוא טועה, ובגדול. חשוב לציין: אחיה של ליזבת לא אמר לה שהיא תיכשל בגלל שהוא לא אוהב אותה, אלא בגלל שבחלקים גדולים ממכסיקו, המנטליות של האנשים היא שהאישה מתעסקת בדברים נשיים וגברים במתעסקים במטלות "גבריות".

עוד נחזור לליזבת אובאיה, אבל הפוסט הזה יתעסק במהפכה. ולא סתם מהפכה. אלא אחת תרבותית שלא מונעת מאלמנטים פוליטיים או כלכליים, אלא מהספורט הנפלא שנקרא כדורגל.

כמו שכולם יודעים, הדבר היחיד שמתעלה על כדורגל במכסיקו, זאת הנצרות. וגם כך, משחקיהן של טולוקה ופומאס בימי ראשון בבוקר, משאירות כמה ספסלים ריקים בכנסיות הערים. האיצטדיונים מלאים כמעט עד אפס מקום, וההזדהות של המכסיקנים עם הקבוצה שלהם שניה רק להזדהות הלאומית. הדבר ניתן לידי ביטוי גם בארה"ב, בה אמריקאים מלידה ממוצא מכסיקני ממלאים את האיצטדיונים עד אפס מקום במשחקי נבחרת מכסיקו בארה"ב, או במשחקי קבוצות מכסיקניות במחנות טרום העונה. בכל מה שנוגע לכדורגל הגברים, הליגה המכסיקנית והכדורגל המכסיקני נמצאים במצב יחסית טוב. נכון, יש את עניין הנפילה המסורתית בשמינית גמר המונדיאל, אבל מעבר לכך, אין עניין מהותי שניתן להצביע עליו כבעייתי. להיפך: זה אמנם ניתן לדיון, אבל הליגה המכסיקנית היא כנראה הליגה הטובה ביבשת אמריקה. ובוודאי הליגה הכי חזקה מבחינה כלכלית.

להבדיל מליגות אחרות בדרום אמריקה למשל, בהן רוב מוחלט של הצופים במגרשים הם גברים, במכסיקו אחוז לא מבוטל מהצופים הן בעצם צופות. נכון, רוב הצופים הם עדיין גברים, אבל מתקנים טובים שכוללים התחשבות במגזר הנשי (הרבה תאי שירותים למשל או אפילו סלון יופי באיצטדיון החדש של מונטריי), בנוסף לעובדה שאלימות בתוך תחומי המגרש היא דבר נדיר יחסית, מושכים את המגזר הנשי בהמוניו בכל סוף שבוע. ולכן נשאלת השאלה: אם נשים מגיעות לצפות במשחקי כדורגל, מדוע הן לא משחקות את המשחק?

בשביל לענות על השאלה הזאת, נחצה את הגבול צפונה לארה"ב. ארה"ב היא מעצמת כדורגל נשים. לא אכנס לסיבות מדוע, אלא אתמקד דווקא בהקשר המכסיקני. חלק לא מבוטל משחקניות נבחרת מכסיקו, הן בעצם אמריקאיות ממוצא מכסיקני. ולא רק לשני הורים מכסיקנים אלא גם לזוגות מעורבים. מדובר בדר"כ בשחקניות שיכולות לבחור איזה נבחרת לייצג, כאשר חלק לא מבוטל הן מחליטות לייצג את הנבחרות של ההורים ולא את ארץ הולדתן. הדוגמא הבולטת והמדהימה מכולן היא הסיפור של התאומות מוניקה וסברינה פלורס. האחיות פלורס נולדו בניו ג'רסי לאב מכסיקני ולאמא אמריקאית. התאומות גדלו כמו אמריקאיות ונרשמו ללימודי רפואה באוניברסיטת נוטרה-דאם הידועה דווקא בקבוצת הפוטבול האמריקאי המפורסמת של המוסד האקדמי. התאומות שיחקו ביחד בקבוצת הכדורגל האוניברסיטה, אך רצה הגורל והתאומות שעשו הכל ביחד מרגע הולדתן, נפרדו בפעם הראשונה: סברינה זומנה לייצג את ארה"ב ואילו אחותה מוניקה החליטה לייצג דווקא את הנבחרת של אבא. מאז האחיות נפגשו כבר כמה פעמים ושיחקו אחת כנגד השניה, כאשר בדר"כ, רגלה של סברינה הייתה על העליונה. מה שמעניין זה התהליך שעבר דווקא על מוניקה. למרות האבא המכסיקני, ידיעת הספרדית של הבנות הייתה מינמלית במקרה הטוב. מוניקה נאלצה ללמוד ספרדית באוניברסיטה על מנת לתקשר עם צוות האימון וכחלק מדרישת ההתאחדות, וכשהיא מדברת, המבטא האמריקאי שלה ניכר לאוזן. אבל אין צורך לדאוג למוניקה, למרות שהשפה המדוברת במתחם הנבחרת היא ספרדית, חלק לא מבוטל מחברותיה מדברות אנגלית. הסיבה? הן אמריקאיות בדיוק כמוה.

מוניקה וסברינה פלורס. תאומות, אבל מייצגות מדינות שונות.

גם המכסיקניות הבודדות בנבחרת, נאלצו להצפין מעבר לגבול או לחצות את האוקיינוס האטלנטי בשביל לזכות להגשים את חלום הקריירה. כוכבת הנבחרת, נאיילי ראנחל היא דוגמא טובה. ראנחל נולד במונטריי, והחלה את צעדיה באקדמית הכדורגל של טיגרס. חשוב לציין, שטיגרס אמנם החזיקה בית ספר לכדורגל שמיועד לבנות, אבל לא הייתה למועדון קבוצה ליגה בכירה, מהסיבה הפשוטה שעד לפני שנתיים לא הייתה ליגת נשים מקצוענית במכסיקו. מסגרת ליגה הנשים הייתה ליגה חובבנית שאורגנה על ידי ההתאחדות המקומית של כל מחוז ולא על ידי מנהלת הליגות. לראנחל היו שתי ברירות: לפרוש או לעזוב את מכסיקו. בשנת 2013 ראנחל מצאה את עצמה בבלו סקיי מליגת הנשים האמריקאית ולאחר שלוש שנים עברה להואלבה מליגת הנשים בספרד. ראנחל היא אולי הדמות המוכרת ביותר בכדורגל הנשים המכסיקני, אך היא לא היחידה שעזבה את מכסיקו בשביל להגשים את החלום: שרלין קוראל מלבאנטה, מלכת השערים של הליגה הספרדית בעונה שעברה, פאמלה טאחונר, היום השוערת של בארסה, כמו גם קנטי רובלס, ששיחקה באספניול, בארסה, והיום באתלטיקו מדריד הן רק כמה מהדוגמאות. לאחר הקמת ליגת הנשים, ראנחל עצמה חזרה למכסיקו ומשחקת היום בקבוצתה האהודה טיגרס. ראנחל ורובלס התראיינו בעבר והביעו את דעתן על הסיבות מדוע כדורגל הנשים במכסיקו מדשדש. מעניין לראות ששתיהן דיברו על אותן סיבות, והדגישו שתי סיבות במיוחד:

  1. היבט תרבותי: כמו שציינו לפני כן, בחלקים לא מועטים ממכסיקו (בעיקר באיזורים כפריים, אך לא רק), האשה נשארת בבית ודואגת לתיחזוק משק הבית והמשפחה בעוד הגבר דואג לפרנסת המשפחה. הגישה הזאת בעצם יוצרת מצב בו ישנה תפיסה שמקומן של הנשים אינו במגרש הכדורגל.
  2. חוסר היצע. כשאומרים חוסר היצע, לא מתכוונים לחוסר בכדורגלניות פוטנציאליות. במכסיקו ישנן יותר מ 120 מיליון תושבים כאשר מחציתם הן נשים, אלא דווקא בחוסר בהיצע של תשתיות למשחקי נשים. בעוד במסגרת הגברים ישנן מספר ליגות נרחב כולל ליגות מילואים ומערך ליגות איזוריות עצום, במסגרת הנשים מדובר על כמה בתי ספר בודדים לכדורגל וללא מסגרת מקצועית.

אך כל זה משתנה, ובמהירות.

זוכרים שדיברנו על מהפכה? אז הרכבת יצאה מהתחנה, והיא מאיצה במהירות גוברת והולכת. בדצמבר 2016, החליטה ההתאחדות המכסיקנית על הקמת מערך ליגות נשים בנוסף למסגרת גביע לאומי. טורניר הכדורגל הראשון ששוחק היה טורניר גביע מכסיקו 2017, ששימש גם פיילוט לקראת העונה הראשונה של ליגת הנשים. הזוכה הראשונה של תואר לאומי הייתה פאצ'וקה, שזכתה בגביע. מסגרת הליגת הנשים נקבעה באופן זהה למקבילה מהגברים: שני טורנירים בשנה, טורניר גביע הליגה וטורניר גביע המדינה.הליגה הייתה אמורה להיות עם 18 קבוצות, אבל עקב צרות כלכליות, הקבוצות של העיר פואבלה לא רשמו קבוצות נשים והליגה משוחקת עם 16 קבוצות בלבד. החל מהטורניר הקרוב, הקבוצות של פואבלה ישתלבו בליגה כך שהיא תכלול 18 קבוצות. בקיץ 2017 החל טורניר הליגה הראשון של מכסיקו (אפרטורה 2017), לא לפני שהוא ייצר כמה כותרות ומחלוקות במכסיקו ובארה"ב. על מנת לחזק את הכדורגל המכסיקני, חוקי הליגה מחייבים את הקבוצות לבנות סגלים של 24 שחקניות מכסיקניות בלבד וללא שחקניות זרות, כאשר 21 מהן צריכות להיות מתחת לגיל 23, ומתוך ה 21 שחקניות הללו, 3 שחקניות חייבות להיות מתחת לגיל 17. עד כאן הכל טוב ויפה, למרות שקיימת אפליית גיל. אבל החוק השערורייתי יותר היה "חוק מקום הלידה". החוק בעצם מגביל את קבוצות הליגה לשחק רק עם שחקניות שנולדו על אדמת מכסיקו. המשמעות? אפילו שחקניות כמו מוניקה פלורס, שמייצגת את מכסיקו במפעלים בינלאומיים, אינן מורשות לשחק בליגה!

קנטי רובלס, אחת ממגוון המכסיקניות שמככבות בליגת הנשים בספרד.

מנהלת הליגה עמדה על סף תביעה מארגונים שונים על אפליה של אזרחיות מכסיקו רק על בסיס מקום הלידה שלהן, אבל בסופו של דבר העניין ירד מהפרק לאחר שבמנהלת הליגה הודיעו שיסדירו את העניין עד סוף 2018. אבל ההתעקשות של ההתאחדות על שחקניות מכסיקניות בלבד יצרה אפקט חיובי מאוד: ליגת הנשים תופסת מקום גדל והולך בחיי היום יום של המכסיקנים. נכון, המרחק ממסגרות הגברים הוא עצום, אבל עם כל יום שעובר, המרחק הולך וקטן.

כמו ברוב ליגות הנשים בעולם, בעונה הראשונה של הליגה, הקבוצות החלו לשחק את משחקי הליגה במגרשי האימונים של המועדונים השונים. למרות שההתאחדות חייבה את המועדונים לאפשר כניסה חינם למשחקי ליגת הנשים, הצפי של בעלי המועדונים היה שמספר הצופים במשחקי הליגה לא יעלה על כמה עשרות בני משפחה. אולי כמה מאות לכל היותר. אוי כמה שהם טעו. עוד לפני מחזור אמצע העונה בטורניר הראשון, קבוצות כמו צ'יבאס, פאצ'וקה, אמריקה, טיגרס ומונטריי, נאלצו להעביר את משחקי קבוצות הנשים לאיצטדיון בו משוחקים משחקי הגברים. הביקוש למשחקים היה פשוט גבוה מעל המצופה והיו צופים שנאלצו להישאר מחוץ למתחמי האימונים של המועדונים ולהפסיד את המשחקים. בסוף טורניר האפרטורה, ממוצע הצופים למשחק עמד על 4,600 צופים פר משחק, וייתכן בהחלט שאם הטורניר היה משוחק מראש באיצטדיונים ולא במחתמי האימונים, ממוצע הצופים היה גבוה יותר. גמר הפלייאוף של הטורניר הראשון בין פאצ'וקה לצ'יבאס, הביא ליציעי אסטדיו הידאלגו 32,466 אלף צופים. לאכזבתם הרבה של יושבי האיצטדיון, דווקא האורחת צ'יבאס ניצחה את מחזיקת הגביע, וזכתה באליפות הראשונה בהיסטוריה של ליגת הנשים.

חשוב וראוי לציין שכדורגל הנשים תופס תאוצה בכל העולם ולא רק במכסיקו. במדינות כמו ארה"ב וחלק לא מבוטל ממדינות מערב אירופה, שחקניות כדורגל הופכות לשמות מוכרים יותר ויותר. ליקה מרטנס ההולנדית היא הדוגמא הבולטת ביותר. השחקנית שהובילה את הולנד לזכיה באליפות אירופה, היא השם הבולט ביותר בליגה הספרדית ובחנויות הרשמיות של בארסה, הפנים שלה מופיעות על הקיר ליד אחד, לאו מסי. בגרמניה כדורגל הנשים כבר מזמן מוטמע כחלק אינטגרלי מתרבות הספורט במדינה, ומדינות כמו צרפת ואנגליה משקיעות המון בפיתוח כדורגל הנשים. אבל עדיין, בהכללה רחבה, ליגות הנשים אינן מותג מוכר או כזה שיש בו אינטרס כלכלי. אתן דוגמא מידע אישי: ארשה לעצמי להניח שאני אחד הישראלים שהיה בהכי הרבה משחקי ליגת הנשים בספרד. מדובר בליגה בה המשחקים משוחקים באיצטדיונים קטנים בעלי קיבולת של כמה מאות צופים, אולי אלף צופים לכל היותר. המשחק הכי גדול שיש לליגה להציע הינו בארסה מול אתלטיקו מדריד. המשחק הזה מושך מספיק צופים, כך שהוא מצריך את בארסה לארח אותו במיני-אסטדי, וגם אז הוא אינו מלא על 16,500 מקומותיו. משחק ליגת האלופות בשבוע שעבר בין אתלטיקו מדריד למנצ'סטר סיטי משך למתחם האימונים בפרברי מדריד כמה מאות צופים. למרות הכניסה החופשית. ניתן להרחיב על כדורגל נשים עולמי, אבל ברשותכם אחזור דווקא למכסיקו.

ההצלחה של הטורניר הראשון הפתיעה את כולם, ובראש ובראשונה את מנהלת הליגה. במנהלת רצו שתהיה מסגרת לנשים בהן הן יוכלו לשחק כדורגל ועל הדרך לשפר את הכדורגל המקומי, אך ההצלחה העצומה הביאה לשינוי בתכניות. המטרה של המנהלת השתנתה. לא רק יצירת פלטפורמה לכדורגל נשים, אלא הפיכת הליגה למותג בינלאומי מוביל. נשיא מנהלת הליגה אנריקה בונייה צוטט באומרו: "אני רוצה שליגת הנשים תיהפך לליגה המובילה בעולם. ל NBA של עולם כדורגל הנשים". יעברו עוד הרבה מים בריו גרנדה עד שדבר כזה יקרה (אם בכלל), ויצטרכו לאפשר לשחקניות זרות לשחק בליגה ולמצוא הסכמי חסות בינלואמיים ולא רק מקומיים, אבל הכיוון הוא חיובי.

לקראת הטורניר השני, החליטו במנהלת הליגה לאפשר למועדונים לגבות דמי כניסה (עם הגבלת מקסימום של 10 דולר), כאשר הוחלט שאחוז מסויים מהכנסות ליגת הנשים יועבר לפיתוח הענף. וכאן היה המבחן האמיתי: כל עוד הייתה כניסה חופשית למשחקים, הצפי היה שמספר הצופים יישאר על כנו, וכנראה שיגדל. אבל השאלה המסקרת הייתה: מכיוון שהכניסה יכולה להיות כרוכה בתשלום, האם תהיה צניחה במספר הצופים? התשובה הייתה משמחת מאוד: נכון שלא כל המועדונים גבו דמי כניסה, אבל גם אלו שגבו דמי כניסה, לא רק שלא דיווחו על ירידה במספר הצופים, אלא דווקא על עלייה. שני משחקי גמר הפלייאוף שברו שיאי צפייה: טיגרס מילאה את אסטדיו וולקן ב 42 אלף צופים, ובגומלין באסטדיו באנקומר דה מונטריי, לא היה ניתן להכניס ולו סיכה. כל 51,211 המקומות באיצטדיון היו מלאים. מספר עצום של צופים שאין לו תקדים בשום ליגת נשים אחרת בעולם. אפילו לא קרוב.

 

אבל המהפיכה לא נעצרת רק במספר הצופים, והחשיבות של ליגת הנשים מתפרסת הרבה יותר מכך: כמו ההתאחדות ומנהלת הליגה, המועדונים הבינו את הפוטנציאל העצום של כדורגל הנשים, והחליטו להכניס את היד לכיס ולהשקיע. מועדונים כמו צ'יבאס, טיגרס, מונטריי ואמריקה החלו לשחק משחקי ראווה בארה"ב מול קבוצות מקומיות והחלו להקדיש תוכניות שמוקדשות לקבוצת הנשים של המועדון בערוצי הטלוויזיה של המועדון. גם במדיה החברתית המנהלת והמועדונים מקדישים תקציבים וזמן בשביל להנגיש את כדורגל הנשים לקהל הרחב. מי שהגדילה לעשות יותר מכולן היא פאצ'וקה, שבנתה מתחם אימונים שמיועד רק לכדורגל נשים. כמו באקדמיה המשובחת של המועדון, גם במתחם כדורגל הנשים, השחקניות נהנות מהתנאים הטובים ביותר. רוצים הוכחה עד כמה כדורגל הנשים תפס? המתחם כולל גם חנות אוהדים שמוקדשת רק לקבוצת הנשים. וההשקעה של המועדונים המקומיים מביאה תוצאות: בסגל של מכסיקו לטורניר מוקדמות המונדיאל בשנה הבאה, ישנן לא פחות מעשר שחקניות שמשחקות בליגה המקומית.

אבל אולי האלמנט החשוב ביותר שמהפכת כדורגל הנשים יוצרת, הוא האלמנט התרבותי. קיומה של מסגרת מוסדרת לנשים יוצרת פירמידה שמחלחלת לשאר הרבדים. המועדונים עצמם פתחו אקדמיות לנערות שאמורות להיות המנוע שיזין את הקבוצות הבוגרות של המועדונים. האקדמיות בתורן, מחפשות כשרונות ודואגות להעסיק סקאוטים שתפקידם לחפש כשרונות לאקדמיה. היכן הסקאוטים הללו מחפשים כשרונות? באחד מבתי הספר לכדורגל נשים שצצו ברחבי מכסיקו בשנתיים האחרונות כמו פטריות אחרי הגשם. נכון, במגרשים השכונתיים עדיין משחקים רק זכרים, אבל יותר ויותר משפחות מסכימות לשלוח את הילדות לבתי ספר לכדורגל. גם בחברה מסורתית כמו במכסיקו מתחילה לחלחל ההבנה שנשים יכולות, וצריכות, לקבל את אותן ההזדמנויות כמו הגברים.

ליזבת אובאיה. רק בת 18 וכבר הפכה לאחת הכוכבות הגדולות של הליגה.

זוכרים את ליזבת אובאיה מתחילת הכתבה? אז באוגוסט האחרון היא הייתה הכוכבת הגדולה ביותר של נבחרת הנערות במונדיאל שהתקיים בצרפת, כולל שער הטורניר וניצחון היסטורי על נבחרת הנערות של ברזיל. אובאיה הבקיעה בסה"כ 4 שערים בטורניר, ובכל אחד מהשערים שלה חגג ביציע האוהד הכי גדול שלה. כן, אותו אחד שאמר לה שהיא לא יכולה להיות שחקנית…

הליגה המכסיקנית – המדריך

הקרם דה לה קרם, או בשמו האחר גביע העולם כבר מאחורינו, ואנחנו חוזרים ללחם והחמאה הלא היא הליגה המכסיקנית. כתמיד, עונת 2018/2019 תחולק לשני טורנירים נפרדים: אפרטורה 2018 וקלאוסורה 2019. הזוכה בכל טורניר תוכתר כאלופה. לקראת העונה הבאה עלינו לטובה, מנהלת הליגה הציגה מגוון חידושים. הגדול והמשמעותי מבין כולם הוא כמובן החלטת המנהלת להגדיל את הליגה מ -18 קבוצות  – לכ 20 קבוצות. במדינת ענק כמו מכסיקו, ליגה של 20 קבוצות לפחות היא חובה. כיצד יגדילו את הליגה? בשנתיים הקרובות לא תהיינה יורדות מהליגה הבכירה לליגת המשנה, בעוד כל שנה תעלה קבוצה אחת מליגה המשנה לליגה הבכירה. בפועל, גם בעונה האחרונה לובוס לא ירדו ליגה, אבל נגיע לזה מאוחר יותר.

חידוש נוסף הוא בעצם מיחזור של חוק שהיה קיים בליגה לפני כעשור והוחזר לליגה: חוק הצעירים. משמעות החוק היא שכל קבוצה חייבת לשתף למספר מינימום של 1000 דקות לפחות שחקן אחד, או כמה שחקנים מתחת לגיל 21 במהלך העונה הסדירה. אי עמידה בתנאי הסף הזה, יוביל להורדת 3 נקודות בתום העונה הסדירה מה שיכול להשפיע על העלייה לפלייאוף. עונש נוסף הינו קנס כספי לא מבוטל וגם הגדלת מספר המינימום לאותו מועדון בטורניר הבא. גם במקרה שמועדון רואה שלקראת סוף העונה הוא לא עומד במכסה, סביר להניח שכל המועדונים יעשו את החישובים שלהם ויעלו מהנוער שחקן צעיר כזה או אחר על מנת לעמוד במכסה. בפעם הקודמת שהחוק הזה הופעל, הוא הביא לעולם שחקנים כמו צ'יצ'אריטו, אנדרס גוארדאדו והקטור מורנו. מבלי להתמהמה יותר מידי, נעבור לסקירה קצרה של הקבוצות:

סנטוס לגונה:

האלופה נפגעה קשות מההישג שלה בעונה האחרונה. השחקנים המובילים של הקבוצה נמכרו תמורת ממון רב ולמאמן האורוגוואי רוברטו דאנטה סיבולדי יש כאב ראש לא פשוט. מלך השערים של הליגה בעונה הקודמת, החלוץ דג'אניני טאבארס עבר לאל-אהלי שם ירוויח הרבה יותר מאשר במכסיקו, המגן הצעיר שפרץ בעונה האחרונה חורחה סאנצ'ס עבר לקלוב אמריקה וצמד הבלמים המצוין של הקבוצה, נסטור אראוחו והקפטן האהוב על האוהדים קרלוס איסקיארדוז' עברו לסלטה ויגו ובוקה ג'וניורס בהתאמה. מכירת צמד הבלמים היא קריטית במיוחד. בסנטוס כמובן לא רצו לפגוע בחלום של אראוחו לשחק באירופה ולא בחלום של איסקיארדוז' לשחק בבוקה ג'וניורס, אבל לא בטוח בכלל שהמחליפים יצליחו להיכנס לנעליים. חרארדו אלקובה האורוגוואי הוא בלם טוב שמכיר את הליגה, אבל מעולם לא היה ברמה הגבוהה ביותר, ונותר רק לראות כיצד יתאקלם מרטין נרבו הארגנטינאי שהגיע מהורקאן הארגנטינאית. החלוץ אדוארדו הררה חוזר לליגה בהשאלה מגלזגו ריינג'רס ונותר לראות אם הוא יצליח למלא את החלל שהותיר אחריו דג'אניני. היתרון הגדול של סנטוס: אקדמיית כדורגל משובחת שמייצרת הרבה כשרונות (חלקם כבר נמכרו לאירופה). אולי משם תגיע הבשורה.

שחקן חוק הצעירים: המגן השמאלי חסוס אנגולו. מגן שמאלי בן 20 שפרץ בעונה האחרונה תחת סיבולדי. מגן חזק שלא מפחד ממגע ולא קל לעבור אותו.

אופטימי: הרכש מתאקלם טוב, איזה צעיר נוסף פורץ ומפתיע לטובה ונמכר לאירופה בחלון ההעברות של ינואר. סנטוס מעפילה לפלייאוף.

פסימי: הרכש לא פוגע. הקהל מאבד סבלנות, הצעירים לא מצליחים להראות יכולת טובה וכל העסק קורס. מזל שאי אפשר לרדת ליגה.

"קאלי" איסקיארדוז'. הקפטן האהוב הלך להגשים חלום ולשחק בבוקה ג'וניורס.

קלוב אמריקה:

אם יש מועדון שחוק הצעירים השפיע עליו הכי הרבה, אלו הנשרים ממכסיקו סיטי. נכון שהחוק נכנס לתוקף רק העונה, אבל כבר לפני שנה היה ידוע שהוא יכנס לתוקף, ובאמריקה התכוננו בהתאם. קרלוס וארגאס, אדסון אלברס, חורחה סאנצ'ס, דייגו לאינס ועוד לא פחות משבעה שחקני נוער שהוקפצו לסגל של הקבוצה הבוגרת (למרות שמי שמתחת לגיל 20, יוכל להשתתף במקביל גם בליגת הנוער). עד כמה זה מרשים? קלוב אמריקה היה ומאז ומעולם המועדון העשיר והגדול ששייך לרשת הטלוויזיה טלויסה. מועדון שאמנם היה מוציא ממנו שחקנים צעירים פה ושם, אבל בגדול זה מועדון שחי על רכש של כוכבים. אז נכון, ישנם כמה כוכבים לא מועטים, אבל הצעירים מקבלים דקות לא מועטות תחת המאמן מיגל הררה. מעבר לצעירים שהזכרתי מקודם, לאמריקה יש סוללת כוכבים שכוללת את השוער אגוסטין מארצ'סין, הקולומביאנים מטיאס אוריבה (לטעמי אחד השחקנים הטובים בליגה), אנדרס איברגואן וחלוץ הרכש רוג'ר מרטינס שהגיע הוויאריאל הספרדית. אליהם מצטרפים גם צמד החלוצים הנרי מרטין ואוריבה פראלטה הוותיק והטוב. החלוץ הצרפתי ג'רמני מנס נמצא בסגל, אך יפספס את טורניר האפרטורה בשלמותו עקב פציעה.

שחקן חוק הצעירים: דייגו לאינס. מיגל הררה דווקא פחות מאמין בו, אך גם בשנה שעברה הילד שרק לאחרונה חגג 18 הוכיח את עצמו וביצע קסמים כל אימת ששהה במגרש. לאחר שנבחר למצטיין של טורניר טולון בצרפת, כולם מצפים לראות את לאינס בפעולה. אם יקבל צ'אנס אמיתי, לא אתפלא אם בסוף העונה הוא יעבור לאירופה.

אופטימי: אליפות. אמריקה תמיד שואפת לזכייה בכל התארים.

פסימי: הגיעה לפלייאוף והדחה בסיבוב הראשון לאחר שהמאמן הררה מאבד את הראש (שוב).

דייגו לאינס. ילד הפלא המכסיקני.

אטלס גואדלחרה:

השועלים הם אולי הקבוצה הכי מסקרנת שיש. לא בגלל שהם מציגים כדורגל גדול, אלא בעיקר בגלל התהליך שהם עברו בשנתיים האחרונות. שחקני רכש זרים שכשלו וצרות כלכליות גרמו לשינוי תפיסה, ובמקום להביא רכש הקבוצה החלה להסתמך יותר ויותר על תוצרי מחלקת הנוער. גם שחקני הרכש הזרים שהגיעו, היו שחקנים צעירים עם פוטנציאל השבחה שניתן יהיה למכור בהמשך. כך, בקיץ הזה, ממוצע הגילאים בסגל ירד משמעותית. הקפטן האגדי רפא מארקס פרש, שלושת שוערי הקבוצה, אוסקר אוסטארי, כריסטופר טוסלי ומיגל פראגה שוחררו/נמכרו ואת הקרדיט קיבל שוער נבחרת הנוער חוסה הרננדס שהציג יכולת טובה בחצי השני של העונה הקודמת. גם הוותיקים לואיס רייס, לואיס רובלס ודניאל אראולה נמכרו ובמקומם קיבלו את הקרדיט שחקנים צעירים כגון בריאן גארניקה הסופר מוכשר, גדי אגירה והקשר הגנאי הנפלא קליפורד אבויאגה. בגזרת הרכש, אטלס הפנימו שצריך להביא קצת איזון וותיק לסגל והביאו את אנדרס "ריפלה" אנדרדה הקולומביאני מקלוב לאון וגולת הכותרת בדמותו של שחקן נבחרת ארגנטינה לשעבר ריקי אלברס שהגיע מהליגה האיטלקית.

שחקן חוק הצעירים: אוליסס קרדונה. שחקן כנף מהיר וטכני מאוד שהחל את צעדיו בכדורגל דווקא אצל מחלקות הילדים של היריבה העירונית הגדולה צ'יבאס. אם ישפר את יכולת הסיום שלו, הוא יכול להוות אס שנשלף מהשרוול.

אופטימי: התלכיד הצעיר מתחבר, הוותיקים תורמים את חלקם ואטלס מעפילה לפלייאוף וזוכה בגביע הליגה. על הדרך היא גם מנצחת את היריבה הגדולה צ'יבאס.

פסימי: שום דבר לא עובד. הזרים מאכזבים והצעירים לא מצליחים להתעלות. המשבר הכלכלי מחריף ואטלס נאלצת למכור גם את הכשרונות שכן מראים ניצוצות למרבה המחיר. כמו בשנה שעברה, התחתית תהווה מקום מוכר.

חוסה הרננדס. ימשיך עם היכולת הטובה מעונה שעברה?

צ'יבאס גואדלחרה:

אצל היריבה העירונית של אטלס, הבלגאן חוגג. הבעלים חורחה ורגארה ספג הפסדים כספיים והחליט לקצץ בתקציב הקבוצה. המאמן האהוב והמצליח מטיאס אלמיידה פוטר ובמקומו הגיע חוסה קרדוסו הפראגוואי, מה שגרם ל"מרד" של השחקנים ותקיפת הבעלים באופן ישיר ברשתות החברתיות. גם האוהדים הביעו את מורת רוחם והפגינו מול משרדי החברה של הבעלים. כדי להוסיף שמן למדורה, הכוכב הגדול של הקבוצה רודולפו פיסאזרו נמכר למונטריי תמורת 16 מיליון דולר, ועוד כמה שחקנים אהובים ומוערכים עזבו. השוער רודולפו קוטה עבר לקלוב לאון והבלם אוסבאלדו אלאניס סיים חוזה ונסע לאירופה לנסות את מזלו במדי חטאפה הספרדית. צ'יבאס הביאה גם קצת רכש, בדמותם של חוסה ואן-רנקין מפומאס והחלוץ אנחל ספולבדה שהגיע ממורליה. בעמדת השוער הגיע רכש מעניין: ראול גודיניו שנרכש לפני 4 שנים על ידי פורטו בשביל להיות שוער העתיד של המועדון לא הצליח לממש את התקוות שתלו בו והוא חזר הביתה לצ'יבאס בשביל לנסות להחיות את הקריירה. הוא רק בן 22, כך שכל עתידו לפניו, אך עכשיו חובת ההוכחה היא עליו. מעבר לשחקני הרכש, לצ'יבאס בסה"כ הכל יש סגל טוב שכולל שחקנים כמו אלן פולידו, אורבלין פינדה, ג'איר פריירה ומייקל פרס. השאלה היא כמה הבלאגן מסביב ישפיע.

שחקן חוק הצעירים: חוסה חואן מאסיאס. חלוץ בן 18 שקיבל את האמון מהמאמן הקודם אלמיידה והחזיר עם יכולת טובה להבקעת שערים. מסיאס לא אמור להיות החלוץ הפותח, אבל בתור המחליף של פולידו, הוא אמור להמשיך לקבל מספיק קרדיט תודות לחוק הצעירים.

אופטימי: הרכש משתלב טוב, השחקנים מצליחים לשמור על פוקוס והמאמן קרדוסו מצליח להנחיל לשחקנים את שיטת המשחק המאוד התקפית שלו. הפלייאוף מובטח בקלות ויש מצב לגביע.

פסימי: הבלאגן חוגג וקרדוסו נשלח הביתה אחר כבוד לאחר 8 מחזורים.

ראול גודיניו. חוזר הביתה לאחר הרפתקאה אירופאית.

קרוז אסול:

אם במהפיכות עסקינן, קרוז אסול היא הדוגמא המושלמת. המנהל הספורטיבי החדש ריקרארדו פלאאז הגיע והחליף חצי סגל. גאטו סילבה, אנצו רוקו, מרטין רודריגס ופליפה מורה (כולם צ'יליאנים) נשלחו אחר כבוד לקבוצות אחרות יחד עם חוליאן ולאסקס שנשלח לטיחואנה, והמכסיקנים קרלוס פיירו וקרלוס פנייה שנשלחו גם הם לקבוצות אחרות. אבל בקרוז אסול לא חסכו והביאו רכש איכותי מאוד. צמד הבלמים איגור לינצ'ובסקי ופבלו אגילאר הגיעו כמו גם הקשר האחורי איוון מרקונה שהגיע מאינדפטיאנטה הארגנטינאית. בחלק ההתקפי הגיעו רוברטו אלבארדו המוכשר מנקאקסה כמו גם אליאס הרננדס המצוין מקלוב לאון. בשביל לחזק את החוד הגיע מילטון קראגליו מאטלס. כל שחקני הרכש הללו מצטרפים לבסיס שכולל שחקנים כמו השוער הוותיק חוסה דה חסוס קורונה שפשוט מסרב לתלות את הכפפות, וולטר מונטויה הארגנטינאי, ואדגר מנדס הספרדי. קרוז אסול תחזור לשחק השנה באצטקה, מכיוון שהבעלים של השטח של האיצטדיון החליט לבנות מגדלי מגורים והמועדון יצטרך למצוא שטח חדש לבנות עליו איצטדיון חדש.

שחקן חוק הצעירים: עם כל הסגל המלא הזה, קשה היה לראות איך שחקן צעיר יכול לקבל צ'אנס לפרוץ, אז בקרוז אסול הביאו אחד כזה שכבר פרץ בקבוצה אחרת ויקבל קרדיט מבלי לחשוש. רוברטו אלבארדו הוא שחקן כנף טכני מאוד בעל רגל שמאל מדוייקת. הוא אוהב לשחק באגף ימין ולחתוך למרכז המגרש ומשם לאיים על השער.

אופטימי: בקרוז אסול יצעקו לכל עבר את המילה אליפות. הניסיון מלמד שהם ישמחו עם העפלה לפלייאוף.

פסימי: המהפיכה כושלת והסגל לא מתחבר. המאמן פדרו קאשיניה משתמש בסוכן הממולח שלו ומוצא לעצמו קבוצה אחרת עוד לפני תום העונה.

רוברטו אלבארדו. רכש מוכן שמותאם לחוק הצעירים.

קלוב לאון:

קלוב לאון הוא מועדון "יויו". המשמעות? טורניר אחד הוא יכול להציג יכולת טובה ולהבטיח מקום בפלייאוף בקלות ובטורניר שלאחריו הוא מסיים בתחתית הליגה. קשה לומר איך תיראה הקבוצה בטורניר הקרוב, אבל בדומה לקרוז אסול, גם אצל האריות בוצעו הרבה שינויים. הבלם הארגנטינאי האהוב גי'זרמו בורדיסו עבר לאינדפטיאנטה מארגנטינה, דריו בורבאנו חזר לקולומביה לשחק באינדפדיאנטה סנטה פה, ולנדון דונובן שהובא בעונה הקודמת בעיקר כגימיק שיווקי שוחרר. בלאון לא בחלו ברכש, בעיקר בארומה של קפה קולומביאני. וויליאם טסייו, ז'אירו מורנו וחואן קאלרו הגיעו והצטרפו כבר לקולומביאנים אלכס מחיאה ואנדרס מוסקרה. אליהם הצטרפו החלוץ הפראגוואי וולטר גונזלס, הקשר הפרואני המצויין פדרו אקינו, והושער רודולפו קוטה שהגיע מצ'יבאס. הכוכב הבלתי מעורער של המועדון הוא החלוץ המעולה מאורו בוסלי שלא נס ליחו.

שחקן חוק הצעירים: תתפלאו, אבל השחקן הצעיר של לאון הוא לא מכסיקני אלא קולומביאני. חואן חוסה קאלרו, החלוץ הצעיר ובנו של שוער העבר האגדי מיגל קאלרו הגיע בהשאלה מפאצ'וקה ומקווה לפרוץ העונה. קאלרו זכאי להיכלל במסגרת חוק הצעירים מכיוון שהוא עבר למכסיקו בהיותו בן שנה ומחזיק באזרחות מכסיקנית למרות שבחר לייצג את קולומביה.

אופטימי: הרכש מתחבר טוב, בוסלי ממשיך ביכולת המצויינת שלו והריקודים הקולומביאנים יימשכו כל הדרך לפלייאוף.

פסימי: עומס יתר בסגל גורם למתיחות בין השחקנים וגם בוסלי לא מצליח להציל את הספינה בדרך הבטוחה לתחתית.

פדרו אקינו. הקשר הפרואני מקווה להשתלט על הקישור של לאון.

לובוס דה פואבלה:

"הזאבים" היו מעורבים באחת המחלוקות הגדולות ביותר שמעידות על הבעיות בכדורגל המכסיקני. בשנה שעברה הם סיימו אחרונים בטבלת הירידה והיו צריכים לרדת חזרה לליגת המשנה. רצה הגורל והזוכה של ליגת המשנה, קפהטאלרוס דה טאפאצ'ולקה, לא עומדת בתנאי הסף של מנהלת הליגה בשביל לשחק בליגה הבכירה (מספר מינימום של מקומות באיצטדיון הביתי, מצב כלכלי איתן מספיק בשביל להעמיד קבוצה ללא צורך בהלוואות ועוד כמה קריטריונים שנוגעים למחלקות הנוער). מה הפיתרון? לובוס פשוט שילמה לקפטאלרוס סכום כסף מכובד וקנתה את מיקומה בליגה הבכירה. ויש לזה משמעות עצומה. מכיוון שאין ירידה עכשיו במשך שנתיים, לובוס בעצם הבטיחו תקציבים וחוזי שידור לשנתיים הבאות, כך שזה בעצם יכול לתת להם מספיק זמן בשביל לבנות קבוצה לגיטימית לליגה הבכירה. בצד המקצועי, הגיע למועדון המאמן פרנסיסקו "פאקו" פאלנסיה שאימן בעבר בפומאס. הוא הביא איתו מפומאס את הקשר הספרדי אברהם גונזלס, את השוער אנטוניו רודריגס מצ'יבאס ועוד כמה שחקני רכש שבדרך כלל לא מגיעים לליגה המכסיקנית בדמותם של שני הונדורסים: הבלם פליקס קריסאנטו והחלוץ מייקל צ'יריניוס. אליהם יצטרף גם החלוץ הטורקי ממוצא בריטי קולין קאזים ריצ'ארדס שהגיע בהשאלה מקורינתיאנס הברזילאית.

שחקן חוק הצעירים: חואקין אסקיבל. הבלם הצעיר שגדל באקדמיה של פאצ'וקה נשלח לשנת התחשלות, ואין מקום טוב יותר בקבוצה קטנה בלי לחץ עם מאמן שמאמין בצעירים כמו פאלנסיה.

אופטימי: פאלנסיה מוציא מים מהסלע, הזרים מהונדורס גורמים לשאר הקבוצות בליגה להתחיל לחפש מציאות שם והקבוצה מתחילה תהליך בנייה אמיתי.

פסימי: איזה מזל שאי אפשר לרדת ליגה.

אברהם גונזלס. יביא ניסיון למרכז הקישור של לובוס.

מונטריי:

מונטריי תמיד מצליחה להגיע קרוב, אבל אף פעם לא מצליחה להגיע עד הסוף. נכון, שנה שעברה היא זכתה בגביע הליגה, אבל בהתחשב בעובדה שהיא שיחקה מאוד טוב, הצפי היה לזכות ביותר מכך. השינוי העיקרי במונטריי היה בעמדת המאמן. המאמן הארגנטינאי אנטוניו מוחמד עבר לסלטה ויגו הספרדית ובמקומו הגיע דייגו אלונסו האורוגוואי שהגיע מפאצ'וקה. הקבוצה הביאה כמה שחקני רכש מצויינים במטרה להצליח לשתות סוף סוף מהבאר. השוער המצויין מרסלו בארוברו הגיע מנקאקסה, בעוד מגן נבחרת מכסיקו שהציג מונדיאל מצויין חסוס גייארדו הגיע מפומאס. הרכש הגדול ביותר ללא ספק הינו רודולפו פיסארו שהגיע מצ'יבאס. כל אלו מצטרפים לבסיס מצויין של שחקנים שכוללים את הצמד בלמים חוסה בסאנטה וסזאר מונטס, חסוס מולינה וג'ונתן גונזלס בקישור, והחלק התקפי מפחיד בדמותם של דורלאן פאבון ואבילס הורטאדו הקולומביאנים, שחקן נבחרת אורווגואי ג'ונתן אורטהויסקאיה והחלוץ הארגנטינאי רוחליו פונס מורי.

שחקן חוק הצעירים: ג'ונתן גונזלס. הקשר הצעיר שנולד בארה"ב להורים מכסיקנים הגיע למונטריי כבר בגיל 14 וייצג את מולדתו בגילאים הצעירים. שנה שעברה הוא החליט להחליף ייצוג ובחר במכסיקו. כיום הוא משתייך לסגל הנבחרת האולימפית. מדובר על שחקן טכני וחכם מאוד, ולמרות שאינו גדול מימדים, הוא משחק מידי פעם כקשר אחורי ומבצע את התפקיד בהצלחה מרובה.

אופטימי: אליפות.

פסימי: יגיעו לפלייאוף ויודחו בסיבוב הראשון על ידי היריבה הגדולה טיגרס.

רודולפו פיסארו. אולי השחקן הטוב בליגה.

מורליה:

עד לפני שלוש שנים, מורליה הייתה קבוצה שנאבקת באופן קבוע בתחתית. ואז הגיע ראול רואידיאס. החלוץ הפרואני המצויין הציל במו רגליו את המועדון מירידה ויותר מכך, הפך את הקבוצה לאחת כזאת שנאבקת באופן קבוע בפלייאוף. בקיץ הזה רואידיאס עזב לסיאטל מליגת ה MLS, וגם כאן הוא תרם המון למורליה שרכשה אותו תמורת מאה אלף דולר ומכרה אותו תמורת 7 מיליון. רואידיאס עזב, והמחליפים שלו כנראה לא יצליחו להיכנס לנעליים הענקיות שהוא השאיר. קרלוס פיירו הגיע מקרוז אסול כמו גם חלוץ פרואני נוסף, אירבן אבילה שהגיע מלובוס. המבחן הגדול של הקבוצה יהיה לראות האם הם יכולים להצליח גם בלי רואידיאס בחוד ההתקפה.

שחקן חוק הצעירים: סלבדור רייס. הקשר הצעיר כבר קיבל קרדיט בעונה החולפת והראה שיש על מי לסמוך. לא סביר שהוא יהיה באנקר בהרכב, אבל בהחלט יקבל מספיק זמן משחק בשביל להראות את יכולותיו ולתרום לקבוצה.

אופטימי: למרות העזיבה של רואידיאס, מורליה נאבקת עד המחזור האחרון ומצליחה להעפיל בשיניים לפלייאוף.

פסימי: אי אפשר לרדת ליגה, אז החופשה בחוף הים תגיע מהר מהצפוי.

ראול רואידיאס. אחד משחקני הרכש הוצלחים ביותר שידעה הליגה במכסיקו.

נקאקסה:

נקאקסה הייתה בעונה שאחרונה הפתעה נעימה. קבוצה של שחקנים לא מוכרים או צעירים שהראו כדורגל מהנה לעין ורק חוסר הניסיון מנע מהם להצליח להגיע להישגים. לנקאקסה יש את המאמן הצעיר בליגה, מרסלו לאניו בן ה- -31. לאניו מאמין בכדורגל ישיר והתקפי מבלי להחזיק את הכדור יותר מידי ולבזבז את הזמן במרכז המגרש. אין לקבוצה כוכבים גדולים באמת, אבל אם יש כמה שמות ששווה להזכיר, אלו הם השוער הוגו גונזלס שהגיע ממונטריי, המגן השמאלי אלחנדרו מאיורגה שהגיע בהשאלה מצ'יבאס ואת צמד הקשרים הצ'יליאנים הצעירים ויקטור דאבילה ומרסלו אז'נדה. אם מתעקשים לחפש כוכב, אז ניתן להזכיר את מאטי פרננדס הצ'יליאני עם ניסיון עשיר באירופה.

שחקן חוק הצעירים: ריקרדו מארין. החלוץ הצעיר הגיע בהשאלה מאמריקה ומקווה להציג יכולת מספיק טובה בשביל לשכנע את קבוצת האם שלו שמגיע לו קרדיט גם עם כל סוללת הכוכבים שיש לאמריקה.

אופטימי: פלייאוף. אולי.

פסימי: כמו מורליה, החופשה תגיע מהר מהצפוי.

ויקטור דאבילה. אם יממש את הפוטנציאל, לצ'ילה יש עתיד מזהיר איתו.

פאצ'וקה:

בפאצ'וקה היו חייבים רענון לאחר עונה מאכזבת, והשינוי התחיל בקווים. המאמן דייגו אלונסו עבר למונטריי ובמקומו הגיע מיודענו פאקו אייסטראן. לאור העובדה שמאז שהוא עזב את מכבי תל אביב הוא כשל בכל מקום אליו הגיע, לא בטוח שפאקו הוא התשובה שפאצ'וקה חיפשה, אבל מי יודע, ייתכן שדווקא במועדון עם הנהלה שנותנת שקט בדר"כ, הוא יוכל להצליח. הכוכב הגדול של הקבוצה, קייסוקי הונדה היפני הודיע שהוא יעזוב ולא ברור בכלל אם קפטן הקבוצה אריק גוטיירז יישאר או לא. ייתכן וגם החלוץ הארגנטינאי פרנקו חארה יעזוב לארגנטינה, ובכלל יש תחושה שבפאצ'וקה לא כל כך ברור מה הכיוון. גם אם כל השחקנים הנ"ל יעזבו, בפאצ'וקה ישנם כמה שחקנים טובים מאוד בדמותם של חלוץ נבחרת צ'ילה אנג'לו סאגאל, הקשר המצויין ויקטור גוזמן, החלוץ הארגנטינאי טוקו פאלאסיוס ובלם נבחרת קולומביה אוסקר מוריז'ו. היתרון הגדול של פאצ'וקה הוא שיש לה כנראה את אקדמיית הכדורגל הטובה במכסיקו, שלא מפסיקה לייצר כשרונות לקבוצה הבוגרת. לא אתפלא אם גם בעונה הקרובה נראה פרצופים חדשים שיקבלו את הצ'אנס.

שחקן חוק הצעירים: רוברטו דה לה-רוסה. החלוץ בן ה-18 הפך לשחקן הראשון בהיסטוריה שנולד במילניום הנוכחי שמבקיע שער באליפות העולם למועדונים. חלוץ מהיר עם חוש משובח לכיבוש שערים. קיבל צא'נסים בעונה האחרונה ולא איכזב.

אופטימי: פאקו מצליח להביא את הקבוצה לפלייאוף ולקדם איזה 2-3 צעירים.

פסימי: שמו של פאקו חוזר לכותרות מדורי הספורט בישראל כמועמד לאימון הנבחרת?

אוסקר מוריז'ו. מעוז ההגנה של פאצ'וקה.

קרטארו:

קרטארו הפכה בעונות האחרונות לקבוצת תחתית ולא נראה שזה הולך להשתנות בתקופה הקרובה. המאמן המכסיקני הצעיר רפאל פואנטה הגיע לאחר שישב בבית כמה חודשים וינסה לשנות את המצב. לקבוצה ישנם כמה שחקנים טובים שיכולים להוות לבסיס, אבל לא ברור אם זה מספיק. בשער ישנו את טיאגו וולפי הברזילאי. גם כוכב הקבוצה, החלוץ ראמילו סאנווצו הוא ברזילאי. את המושבה הברזילאית משלים אבראלדו סטום. אדסון פוש הוא השם המוכר ביותר בקרטארו, ובתור רכש הגיע דניאל וויאלבה מוראקרוס.

שחקן חוק הצעירים: פאולו איריסאר. החלוץ הצעיר הוא אחד התוצרי מחלקת הנוער של קרטארו ובמועדון תולים בו תקוות רבות. הוא גם משתייך לסגל הנבחרת הצעירה של מכסיקו.

אופטימי: פואנטה מתחיל תהליך שבסופו של דבר יהפוך את קרטארו לקבוצה שנאבקת על הפלייאוף בשנים הקרובות.

פסימי: שום דבר לא משתנה.

קאמילו סאנווצו. חלוץ מצוין בקבוצה קצת פחות טובה.

פואבלה:

פואבלה הייתה אחת מהקבוצות הללו שנאבקו באופן קבוע בתחתית, ואז הגיע המאמן הוותיק אנריקה מסה והחל בתהליך שמשנה את פני הקבוצה לטובה. שחקני רכש מנוסים הגיעו גם מתוך מכסיקו וגם ממדינות לטיניות אחרות. בעונה שעברה זה עוד לא התחבר לחלוטין והקבוצה לא הייתה יציבה, אבל ניתן לראות שהפוטנציאל קיים. העובדה שהבעלים מכר את המועדון השני שהיה בשליטתו והחליט להתמקד רק בפואבלה, רק תורמת. לפואבלה ישנו בסיס שחקנים טוב שכולל שמות כמו בלם נבחרת פרו אנדרסון סנטה-מריה, החלוץ הקנדי לוקאס קבאליני, הקשר ההתקפי הבוליביאני הנפלא אלחנדרו צ'ומאסרו והשוער האורוגוואי הוותיק ניקולאס ויקוניס. בגזרת הרכש, הגיע מפניארול החלוץ האורוגוואי כריסטיאן פלאסיוס, והקשרים הוותיקים לואיס רובלס שהגיע מאטלס ופרנסיסקו טורס שהגיע מטיגרס.

שחקן חוק הצעירים: חוסה רודריגס. הקשר הצעיר שיחק בעונה האחרונה כמה משחקים במסגרת הגביע והותיר רושם טוב. לא מספיק בשביל לאיים על המקום של שחקני הרכש, אך בעקבות חוק הצעירים ייתכן והוא יצליח לפרוץ העונה.

אופטימי: פלייאוף. אולי גם גביע הליגה.

פסימי: פואבלה חוזרת לסורה ומדשדשת בתחתית.

לוקאס קאבאליני. החלוץ הקנדי מותיר רושם טוב.

טיגרס:

טיגרס היא ללא ספק הקבוצה החזקה והיציבה במכסיקו. קבוצה עמוסת כוכבים עם מאמן מנוסה ומצליח שמצליחה לשמר את ההצלחה עם רכש מועט, אך מוצלח. גם השנה טיגרס אמורה ללכת עד הסוף בכל המסגרות, ועם חזרתו של גידו פיסארו לאחר תקופה לא מוצלחת בסבייה הספרדית, הקבוצה רק אמורה להשתפר. פיסארו כמובן הינו רק חלק אחד קטן בפאזל עמוס הכוכבים של טיגרס. נאוהל גוזמן הוא אחד השוערים הטובים בליגה, ולפניו נמצאים הבלמים הוותיקים ז'וניניו והוגו איילה. שחקנים נוספים שניתן למצוא הם חסוס דואנייס, חביאר אקינו, יורגן דאם, אנר ולנסיה, אדוארדו וארגס וכמובן החלוץ הצרפתי המצויין פייר אנדרה ז'יניאק. על כל אלו מנצח ביד רמה המאמן ריקרדו פרטי שהוא אמנם מאמן גדול, אבל משוגע לא פחות קטן.

שחקן חוק הצעירים: בקבוצה כמו טיגרס, שחקנים צעירים בדר"כ לא זוכים ליותר מידי דקות משחק ועם סגל כל כך רחב, גם במסגרת הגביע הצעירים לא משחקים יותר מידי. השנה הועלו כמה שחקנים ונותר רק לראות מי מהשחקנים ינצל את ההזדמנות שהחוק נותן לו.

אופטימי: דאבל.

פסימי: הפסד מפתיע בחצי גמר הפלייאוף.

GVV – ז'יניאק, ולנסיה, וארגס. חלויית ההתקפה האימתנית של טיגרס.

טיחואנה:

טיחואנה היא אחת מאותן קבוצות שהמיקום הגיאוגרפי שלהן נמצא בעוכריהן. מיקומה על גבול ארה"ב ובמרחק גיאוגרפי רב ממכסיקו סיטי וגם במרחק של שעתיים לפי שעון הזמן, גורם שהקבוצה שיכולה להיות מלהיבה לעיתים, לא מצליחה להיכנס לאור הזרקורים. מבחינה מקצועית, בטיחואנה יש קבוצה שמורכבת בעיקר מזרים וכמה מכסיקנים. הקבוצה איבדה כמה שחקנים חשובים כגון החלוץ גוסטבו בואו שחזר לראסינג הארגנטינאית, חואן איטורבה שעבר לפומאס, ופבלו אגילאר שעבר לקרוז אסול.  בצד הרכש, טיחואנה הביאה את החלוץ אריק קאסטייו האקוואדורי שיצטרף למילר בולאניוס בהתקפה. גם דייגו "פולפיטו" גונזלס חזר למכסיקו והגיע מראסינג הארגנטינאית. בשער ניתן למצוא את ג'יבראן לאחוד, מי שכנראה יזכה סוף סוף לקבל זימון קבוע לנבחרת מכסיקו ומיועד להיות היורש של ממו אוצ'ואה.

שחקן חוק הצעירים: גם טיחואנה לא נתנה הרבה צ'אנסים לשחקנים מכסיקנים צעירים והעדיפה להביא זרים זולים מבחוץ. אם ניתן לשים עין על מישהו, זה החלוץ בן ה -18 דניאל לופס שהרשים לטובה כאשר שיחק במסגרת הגביע.

אופטימי: מאבק על פלייאוף.

פסימי: יש יופי של חופים באזור טיחואנה. 

מילר בולאניוס. שחקן מוכשר מאוד, רק לא יציב מספיק.

טולוקה:

טולוקה הוא אחד המועדונים היציבים הללו, שמגיעים כמעט תמיד לפלייאוף, אבל לא מצליחים לזכות באף תואר. אין צפי שגם השנה זה ישתנה, למרות שהמאמן הארגנטינאי הרנן כריסטנטה ביצע יחסית הרבה רכש. בעיקר במולדתו ארגנטינה. הבלם פרננדו טוביו הגיע מרוסאריו סנטראל והחלוצים אנריקה טריביירו וחביאר קאבררה האורוגוואי הגיעו מראסינג קלוב וארחנטינוס ג'וניורס בהתאמה. רכש נוסף שהגיע הוא וויליאם דה-סילבה הברזילאי הוותיק שהגיע מקלוב אמריקה. כל אלו יצטרפו לבסיס יציב ומחובר שכולל את השוער אלפרדו טלאברה, הבלם סנטי גרסיה הקשרים אנטוניו ריוס, פבלו בריאנטוס ורובנס סאמבואסה.

שחקן חוק הצעירים: טולוקה היא ללא ספק הקבוצה "הזקנה" בליגה עם ממוצע גילאים שנמצא מעל גיל 30. ולמרות זאת ישנו את החלוץ המבטיח אלכסיס ווגה, שלולא פציעות כבר כנראה היה מצליח לפרוץ לפני שנתיים.

אופטימי: העפלה לגמר הפלייאוף רק בשביל להפסיד שם.

פסימי: הגוף של השחקנים הוותיקים כבר לא יסחב, וחוסר האמון של כריסטנטה בשחקנים צעירים יתנקם בו.

אמריקה טריביירו. חוזר לקדנציה שנייה בטולוקה.

פומאס:

עוד מועדון שעבר מהפיכה זה המועדון האוניברסיטאי של מכסיקו סיטי. פומאס מכרה את החלוץ המצויין ניקו קאסטייו לבנפיקה ליסבון הפורטוגלית, חסוס גייארדו עבר למונטריי, אברהם גונזלס עבר ללובוס בהשאלה וחוסה קרלוס ואן-ראנקין עבר לצ'יבאס. בגזרת הרכש, פומאס הביאה שחקנים שמכירים את הליגה וכבר הוכיחו שיש להם מה למכור. פליפה מורה הגיע מקרוז אסול בעוד חואן איטורבה ואיגנסיו מאלקורה הגיעו מטיחואנה. אליהם הצטרף החלוץ הפרגוואי קרלוס גונזלס שהראה יכולת כיבוש טובה מאוד בעונה שעברה במדי נקאקסה. שחקני הרכש מצטרפים לשחקנים מנוסים נוספים כגון החלוץ הארגנטינאי הוותיק מטיאס אלוסטיצה,  הקשר הצ'יליאני מרסלו דיאס, הבלם הספרדי אלחנדרו אריבאס, הקשר דוד קאבררה והשוער אלפרדו סלדיבאר. כל שנותר לראות הוא האם הקונספט של הבאת חיזוק רק מתוך הליגה יוכיח את עצמו.

שחקן חוק הצעירים: בריאן פיגוארה. שחקן בן – 19 שביצע את הבכורה שלו בבוגרים בגיל 17. שחקן כנף טכני מאוד, רק שהוא חייב לשפר את קבלת ההחלטות שלו.

אופטימי: פלייאוף.

פסימי: פומאס תחל במהפיכה נוספת מוקדם מהמתוכנן.

מרסלו דיאס. הקישור של פומאס בנוי עליו.

וראקרוס:

בעונה שעברה, צפיתי שוראקרוס תהיה היורדת, אך רצה הגורל וסדרת ניצחונות של הקבוצה לקראת היישורת האחרונה, הבטיחה את מקומה בליגה 2-3 מחזורים לסיום העונה. העונה וראקרוס אינה יכולה לרדת, אבל אם הייתה אחת כזו והייתי צריך להמר, הייתי מהמר עליה. קבוצה שנמצאת בכאוס מתמיד. מדובר בקבוצה שיהיו בה ערב פתיחת חלון ההעברות יותר זרים מאשר מכסיקנים, ועל מנת לעמוד בתנאי הסף של חוק הזרים, המועדון שיחרר שחקנים זרים לכל דורש. לקבוצה ישנם מספר שחקנים טובים מאוד, אבל זה נדמה שהתנהלות היא של לחיות מרגע לרגע ואין שום תכנון וסדר במערכת.

שחקן חוק הצעירים: אין לי מושג. המועדון היחיד שאין לו בסגל שחקן מתחת לגיל 21. אני מניח שהם יעלו איזה שחקן או שניים מהנוער רק בשביל לעמוד במכסת המינימום של חוק הצעירים, אבל בוראקרוס כנראה לא באמת אכפת להם יותר מידי.

אופטימי: השנים האחרונות לימדו אותנו שמידי פעם הכישרון של השחקים לבדו מצליח להביא אותם לתוצאות מפתיעות. אם זה יקרה גם הפעם, אפשר לפנטז על מאבק על הפלייאוף.

פסימי: המצב הנוכחי ממשיך ואין תקווה לשינוי.

דניאל צ'אבס. אחד היחידים בסגל של וראקרוז מתחת גיל 25.

קלאוסורה 2018

אם היו שואלים אתכם איזו ליגה מספקת הכי הרבה שחקנים לטינים למונדיאל הקרוב ברוסיה, מה הייתה התשובה שלכם? סביר להניח שהיה מרוץ ראש בראש בין הספרדית לאנגלית. ייתכן שכמה היו טוענים שזאת האיטלקית. ובכן, נכון לכתיבת שורות אלו, התשובה הנכונה היא הליגה המכסיקנית. בעצם, הנבחרת הלטינית היחידה שאין בסגל שלה שחקן מהליגה המכסיקנית היא ברזיל. אם אתם ממש מתעקשים, אז גם גרסון טורס מנקאקסה זומן רק פעם אחת לסגל של קוסטה-ריקה ולמרות ששיחק אינו שחקן סגל קבוע.

בשישי הקרוב הליגה תחזור לפעילות במסגרת טורניר קלאוסורה 2018, ו"תודות" למונדיאל, קבוצות הליגה עומדות בפני אתגר לא פשוט: החל מהשבוע הקרוב ועד אמצע אפריל, כל הקבוצות ישחקו לפחות פעמיים בשבוע ללא מנוחה (למעט פגרת הנבחרות במרץ), במסגרות הליגה והגביע. הקבוצות שמשתתפות בטורניר הקונקאקף עלולות למצוא את עצמן משחקות גם 3 משחקים בשבוע במידה וייתקדמו לשלבים המאוחרים בגביע המכסיקני.

על מנת להתמודד עם העומס הצפוי, קבוצות הליגה נערכו בהתאם והחלו במסעות רכש, אך זה לא היה פשוט תחת חוקי הליגה החדשים. חוק 9/9 שמגביל את מספר הזרים והמתאזרחים הרשומים בטופס המשחק ל 9 שחקנים, וחוק הצעירים שייכנס (בצורה חלקית) בטורניר הקרוב. חוק הצעירים מחייב את הקבוצות לשתף צעירים מתחת לגיל 21 במספר מינימום של 765 דקות לאורך העונה הסדירה, ובמידה וקבוצות לא יעמדו בתנאי הסף הזה, הן יקנסו בהורדת נקודות ובסכומי כסף משמעותיים. בטורניר האפרטורה לאחר המונדיאל העונשים אמורים להיות חמורים עוד יותר, ועלתה הצעה של אי-עלייה לפלייאוף בנוסף להגדלת הקנס. כאן המקום לציין שבפעם הקודמת הוא הוחל חוק הצעירים, הוא סייע לשחקנים כמו צ'יצ'אריטו, הקטור מורנו ואנדרס גוארדאדו לפרוץ לבמה המרכזית ולאחר מכן לבצע את המעבר המיוחל לאירופה. כתוצאה מכך, אנחנו צפויים לראות את הקבוצות מעלות בהרכבן שחקנים צעירים במחזורים הראשונים של העונה על מנת שהן יוכלו "לסמן וי". התקווה היא שאותם שחקנים צעירים ינצלו את ההזמנות שהם יקבלו ויצליחו לבסס את מעמדם כשחקני ליגה לגיטימיים.

צ'יצ'אריטו, מורנו וגוארדאדו, חוק הצעירים עזר להם לפרוץ.

צ'יצ'אריטו, מורנו וגוארדאדו, חוק הצעירים עזר להם לפרוץ.

בגזרת הרכש רוב המועדונים כמובן מחפשים מציאות זולות ברחבי דרום אמריקה כאשר המגמה הפעם התמקדה בפרו. צריך לומר שהמגמה של שחקנים פרואנים החלה לפני שנה וחצי עם הגעתו של חלוץ הנבחרת ראול רואידיאז למורליה ושוער הנבחרת פדרו גאלסה לורקרוס. בקיץ האחרון הביאה העולה החדשה לובוס את פדרו אקינו ולואיס אדבינקולה ולאור היכולת הטובה שהציגו השחקנים הפרואנים, בחלון ההעברות הנוכחי הגיעו עוד כמה שחקנים ומספרם (נכון לכתיבת שורות אלו) עומד על 10 שחקנים ברחבי הליגה. כמו בשנה שעברה עם הצ'יליאנים ולפני שנתיים עם הקולומביאנים, המועדונים בפרו אינם יכולים להתמודד עם היכולת הכלכלית החזקה של המועדונים המכסיקנים והם הבינו שכדאי להם לנסות "לשחות עם הזרם" ולנסות למקסם את הרווחים. שחקנים כמו שוער המשנה בנבחרת קרלוס קאסדה ובלם הנבחרת אנדרסון סנטה-מריה הגיעו לליגה כמו גם החלוצים אירבן אבילה וריי סאנדובל. בעוד חלק מהשחקנים הפרואנים בליגה בטוחים בסגל של גארקה, האחרים ייאלצו להציג יכולת טובה במדי הקבוצות על מנת להצליח להשתחל לסגל הפרואני ברוסיה. כמו שהבנתם, בכל שנה ישנה מגמה חדשה של הבאת שחקנים ממדינה מסויימת. ההימור שלי: הטרנד הבא יהיה וונצואלה.

לא סיימנו עם הפרואנים, אבל הנה כמה משפטים על כל קבוצה וקבוצה. חשוב לקחת בחשבון שלמרות שהליגה מתחילה בסופ"ש הקרוב, הקבוצות יכולות להתחזק בשחקנים מחוץ למכסיקו עד סוף ינואר והרכש יכול להשפיע מאוד על מצב הקבוצות. נתחיל:

קלוב אמריקה:

אוהדי לאס אגילאס דה סיודד דה מחיקו רואים את שני המועדונים של מונטריי שולטים בצורה אבסולוטית וליבם נחמץ. המועדון שלהם נחשב לאחד משני הגדולים במכסיקו (יחד עם צ'יבאס) ולמרות זאת הם לא הצליחו לזכות באליפות כבר כמעט 4 שנים. המועדון שנמצא בבעלות רשת התקשורת טלויסה לא יכול להתמודד עם התקציבים של הקבוצות ממונטריי, ואם בעבר הקבוצה פיזרה כספים ללא היכר, הפעם הם יילצאו למכור שחקנים במידה וירצו להביא רכש. ובאמריקה מדברים על רכש נוצץ יחסית. נכון לכתיבת שורות אלו, השמועות הן שז'רמי מנז הצרפתי יגיע יחד עם לוק דה-יונג ההולנדי. אבל עד שהשמועות הללו יתאמתו, נתרכז בסגל הקיים וברכש שכן הגיע. לקבוצה יש בסיס שחקנים גדול וטוב שכולל שחקנים כמו שוער סגל נבחרת ארגנטינה אוגוסטין מרצ'סין, בלם נבחרת פארגוואי ברונו ואלדס, קשר נבחרת אקוואדור רנאטו איבארה, מטאוס אוריבה הקשר הקולומביאני שהתאקלם בצורה מצויינת, אוריבה פראלטה חלוץ הנבחרת הוותיק והטוב וגם הצעירים המוכשרים אדסון אלבארז, דייגו לאינז וקרלוס וארגאס. אמריקה ביצעה רכש בקבוצתו הקודמת של המאמן מיגל הררה והביאה מקבוצת הגבול הצפוני את החלוץ הנרי מרטין כמו גם את קשר נבחרת ארה"ב ג'ו קורונה ואת הבלם הארגנטינאי עמנואל אגילרה. הבלם הפארגוואי הוותיק פבלו אגילאר עשה את הדרך ההפוכה בעוד עמיתו לנבחרת פארגוואי, המגן השמאלי מיגל סאמודיו עבר לקרטארו.

הימור מושכל: אמריקה תעפיל לפלייאוף בקלות, ועם קצת מזל אולי אפילו תצליח לחלום על התואר.

שווה מעקב: אדסון אלבארס. הבלם/קשר אחורי הצעיר (בן 20) קיבל את הצ'אנס בשנה שעברה מהאמן הקודם ריקרדו לה-וולפה ולקח את ההזדמנות בשתי רגליים. יכולת ראיית משחק טובה בשילוב של חוצפה חיובית והמון תנועה הפכו אותו לבאנקר בהרכב של אמריקה בגיל 19 וזיכו אותו גם בכמה הופעות בנבחרת הבוגרת. לאלבארס יש סיכוי לא רע לקבל זימון לסגל הנבחרת לרוסיה. אם יציג יכולת טובה בליגה הוא עוד עלול לקבל גם דקות משחק לא מועטות בקיץ.

אדסון אלבארס. צעיר, אבל כבר שחקן נבחרת לגיטימי.

אדסון אלבארס. צעיר, אבל כבר שחקן נבחרת לגיטימי.

אטלס גואדלחרה:

לוס זורוס רוחינגרוס (השועלים אדומים-שחורים) לא זכו בתואר משנת 1951 ולא נראה שהסיטואציה הזאת הולכת להשתנות. אוהדי הקבוצה מתעסקים ביריבה העירונית צ'יבאס ובעוד ההנהלה מנסה כמיטב יכולתה, הסגל הקיים פשוט אינו מספיק טוב לאיים על התואר. לאטלס יש מחלקת נוער טובה ובאופן מסורתי היא משתדלת לשלב כמה צעירים, אבל השלד של הקבוצה בנוי ברובו על שחקני רכש זרים. אמנם לקבוצה יש את השוער המכסיקני מיגל פראגה, את המגן השמאלי לואיס רייס ואת צמד הצעירים גדי אגירה ובריאן גארניקה, אבל שאר שחקני ההרכב הם זרים: חלוץ נבחרת אקוואדור פידל מרטינז משחק לידו של החלוץ הארגנטינאי מילטון קאראגליו. בקישור ניתן למצוא את ראבל מוריסון האנגלי, את קליפורד אבויאגה הגנאי ואת הרכש הפרואני החדש אלכסי גומז ובהגנה ניתן למצוא את צמד הקולומביאנים לייטון חימנז וחיימה באריירו. גם למיגל פראגה הביאו תחרות בדמותו של שוער נבחרת צ'ילה כריסטופר טוסלי. רכש צ'יליאני נוסף שהגיע הינו אנג'לו הנריקז, החלוץ שהגיע מדינמו זאגרב הקרואטית.

הימור מושכל: אם הרכש שהגיע יתאקלם טוב, אטלס יכולה להתקדם עד חצי גמר הפלייאוף. אם לא, רק מזל יעזור לה להשתחל לפלייאוף.

שווה מעקב: הייתה לי התלבטות לא פשוטה בין שלושה שחקנים. שני ילדי פלא בעבר של מנצ'סטר יונייטד, ראבל מוריסון ואנג'לו הנריקז, ולעומתם את קליפורד אבויאגה. בסופו של דבר בחרתי בגנאי. לפני שנפצע בטורניר הקודם, אבויאגה הציג יכולת משובחת. אטלס מימשה את האופציה עליו שהייתה לה מגראנדה הספרדית, אבל אם יחזור להציג את אותה יכולת, סביר להניח שאבויאגה יחזור לאירופה.

(11/08/2017/MEXSPORT/Cristian de Marchena.)

(11/08/2017/MEXSPORT/Cristian de Marchena.)

 

קרוז אסול:

בשעה טובה ומוצלחת, לאחר כמעט 4 שנים שלא הצליחה להעפיל לפלייאוף, פאקו חמז, המאמן הספרדי הצליח להביא אותה למסיבה האמיתית. הייתה רק בעיה אחת: פאקו חמז והתקשורת במכסיקו ניהלו מלחמה ראש בראש עם אגרופים שלופים. למרות היכולת הטובה של הקבוצה, התקשורת קטלה את חמז וירדה אפילו לפסים אישיים, וחמז עצמו לא דפק חשבון ולא פעם אמר דברים חריפים לעיתונאים ויצא נגדם בצורה שלא משתמעת לשני פנים. חמז החליט שהוא עוזב וחוזר לספרד, שם הוא קיבל לידיו את לאס פאלמאס, ובתור מחליפו הגיע פדרו קאישיניה הפורטוגלי שבעבר זכה באליפות עם סנטוס לגונה אך השנה כשל עם גלזגו ריינג'רס.

קרוז אסול תחל את עונתה האחרונה "באסטדיו אסול" לפני שייהרס והחל משנה הבאה תשחק באצטקה. לקבוצה יש בסיס טוב של שחקנים וותיקים ומנוסים. שחקנים כגון שוער הנבחרת הוותיק חוסה דה חסוס קורונה (כנראה שיפרוש לאחר המונדיאל), רפאל באקה, החלוץ האורוגוואי מרטין קאוטרוצ'יו כמו גם חלוץ נבחרת אקוואדור אנחל מנה. לקרוס אסול יש גם מושבה צ'יליאנית שכוללת את הבלם אנצו רוקו, הקשרים מרטין רודריגז ופרנסיסקו "גאטו" סילבה והחלוץ המצויין פליפה מורה. בגזרת העוזבים ישנם את גבריאל פניאלבה שעבר יחד עם פאקו לספרד, כמו גם את צ'אקו חימנז שחזר לעונת פרישה בפאצ'וקה. דרך אגב, סאנטי, בנו בן ה-18 של צ'אקו דווקא נשאר לשחק בקבוצת הנוער של קרוס אזול. בגזרת הרכש קרוז אסול הביא חיזוק סולידי בדמותם של המגן הימני חוזה מדואניה והקשר ההתקפי חביאר סאלאס שהגיעו מאטלס ואת החלוץ קרלוס פיירו שהגיע מצ'יבאס. הרכש המרשים ביותר הגיע דווא מסביליה הספרדית: הקשר וולטר מונטויה שהעדיף את קרוז אסול על פני חזרה לארגנטינה.

הימור מושכל: אם קאשיניה יניח את האגו שלו הצד וייתן לקבוצה שבנה קודמו לרוץ, הפלייאוף בהחלט ריאלי.

שווה מעקב: פליפה מורה. במשך כמה שנים ייחלו בקרוז אסול לחלוץ אמיתי שיידע להבקיע בצורה יציבה ולאחר שקודמיו נכשלו, פליפה מורה שהבקיע רבות גם באוניברסידד דה צ'ילה, הצליח לעמוד במטרה. אחד הסיבות להצלחה של פאקו חמז הייתה שמורה הוא חלוץ שמריח שערים ויודע להבקיע גם ממצבים לא פשוטים.

פליפה מורה. סוף סוף חלות אמיתי הגיע קרוז אסול.

פליפה מורה. סוף סוף חלוץ אמיתי הגיע קרוז אסול.

 

צ'יבאס גואדלחרה:

צ'יבאס הייתה אחת מאכזבות העונה בטורניר האחרון. האלופה היוצאת לא הצליחה לשחזר את היכולת מהעונה הקודמת ורק סיום חזק של הליגה עמוק בתוך הגארבג' טיים קבע שצ'יבאס לא תסיים באחד המקומות האחרונים בטבלה. ולמרות העונה הרעה, המאמן מטיאס אלמיידה מקבל קרדיט מוחלט מהאוהדים ומההנהלה, והועבדה שצמד החלוצים הקבוע שלו היה פצוע כל העונה והקבוצה שיחקה עם חלוץ קבוצת הנוער חואן מסיאס בן ה 18 סיפקה תירוץ סביר. אמנם אלמיידה עצמו מכחיש ולא מדבר על כך, אבל יש לו כנראה מטרה אחת: לאמן את נבחרת מכסיקו לאחר המונדיאל (בהנחה הגיונית שחואן קרלוס אוסוריו יעזוב על מנת לאמן את נבחרת קולומביה). על מנת לקבל תמיכה ציבורית למהלך מכל מי שאינו אוהד צ'יבאס, אלמיידה חייב שצ'יבאס תציג יכולת טובה ותמודד על התואר. גם אם לא תזכה בו בסופו של דבר וגם ללא קשר לשאיפותיו האישיות של אלמיידה, צ'יבאס הוא מועדון שתמיד שואף להיות הגדול ביותר במכסיקו, למרות שהמציאות קצת אחרת. מבחינת סגל, לצ'יבאס יש סגל איכותי שכולל את שוער סגל הנבחרת רודולפו קוטה שנשאר בסופו של דבר לחצי עונה נוספת, הקשר האחורי הוותיק קרלוס סלסידו, שחקני הנבחרת אורבלין "אל מאגיטו" פינדה ולידו את רודולפו פיזארו. בחוד חוזר לאחר פציעה אלן פולידו. בגזרת הרכש, צ'יבאס הביאה את גאל סאנדובל וחברו לקבוצה רונאלדו סיסנרוס. צמד שחקנים מוכשר מאוד שיכול לתרום רבות "לעיזים".

הימור מושכל: אם יצליחו להימנע מפציעות, בצ'יבאס יכולים לפנטז על גמר הפלייאוף. אולי בטעות לזכות בתואר. מצד שני, הם יכולים לסיים מקום אחרון בליגה. לא קבוצה צפוייה.

שווה מעקב: רונאלדו סיסנרוס. החלוץ הצעיר בן ה -20 שנקרא על שמו של רונאלדו הברזילאי היה מלך השערים בכל גילאי הנוער בסנטוס לגונה ונחשב לפוטנציאל גדול מאוד. תהיה לו תחרות לא פשוטה מול אלן פולידו, שבעצמו רוצה להוכיח שהוא שווה זימון לסגל הנבחרת למונדיאל בתור חלוץ מחליף, אבל אם יצליח לשחזר את היכולת מגילאי הנוער הוא יהווה תחרות לא פשוטה על ההרכב בצ'יבאס.

רונאלדו סיסנרוס. יצליח לפרוץ?

רונאלדו סיסנרוס. יצליח לפרוץ?

<script async src="//pagead2.googlesyndication.com/pagead/js/adsbygoogle.js"></script>
<ins class="adsbygoogle"
     style="display:block; text-align:center;"
     data-ad-layout="in-article"
     data-ad-format="fluid"
     data-ad-client="ca-pub-3371811972533744"
     data-ad-slot="1425210972"></ins>
<script>
     (adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});
</script>

קלוב לאון:

לאון הפכה בשנים האחרונות לקבוצת "יויו". טורניר אחר היא משחקת מצויין ובטורניר הבא היא אחת הגרועות בליגה. זה מפתיע במיוחד לאור העובדה שלאון רצה כבר כמה עונות ברצף עם שלד שחקנים קבוע באופן יחסי. שחקנים כמו החלוץ המעולה מאורו בוסלי שלא נס ליחו ונחשב לאגדה על ידי הקהל המקומי, הבלם גיז'רמו בורדיסו (אח של), השוער האמריקאי וויליאם יארבורו, הקשר הקולומביאני דאריו בורבאנו והקשר חלוץ אליאס הרננדס. גם בחלון הנוכחי, הקבוצה ביצעה רק רכש אחד, הקשר הארגנטינאי הצעיר עמנואל סצ'יני הגיע בהשאלה ממלאגה הספרדית.

הימור מושכל: בטורניר הקודם לאון העפילה בצורה קלה יחסית לפלייאוף, וכמיטב מסורת היויו שלה היא אמורה להציג יכולת רעה בטורניר הקרוב. אני אלך על הפתעה ואהמר שהיא תתמודד על העפלה לפלייאוף עד הרגע האחרון.

שווה מעקב: לצערו של אליאס הרננדס, הוא משחק בעמדה בה לחואן קרלוס אוסוריו יש "צרות טובות". בתור שחקן כנף, הוא צריך להתמודד מול הירבינג לוזאנו, טקאטיטו קורונה, קרלוס ולה, ג'יו דוס סאנטוס, חביאר אקינו ויורגן דאם על מקום בסגל של הנבחרת למונדיאל. אמנם מאוד קשה מבחינתו, אבל עם טורניר משובח מבחינתו, יש סיכוי קטן שהוא יקבל כרטיס לרוסיה.

אליאס הרננדס. ירצה ללבוש את המדים הירוקים של הנבחרת. לא יהיה לו קל להגיע לשם.

אליאס הרננדס. ירצה ללבוש את המדים הירוקים של הנבחרת. לא יהיה לו קל להגיע לשם.

 

לובוס דה פואבלה:

העולה החדשה הייתה הפתעה נעימה בטורניר האפרטורה. אמנם היא הייתה לא יציבה לאחר פתיחה מצויינת של הליגה, אבל אצל "הזאבים" יחתמו בשמחה על שחזור גם בקלאוסורה. המטרה הייתה ונשארה הישארות בליגה, ובאוניברסיטה של פואבלה ישמחו להשיג את המטרה בהקדם האפשרי. לקבוצה ישנם כמה שחקנים מוכשרים שמובילים אותה. החלוץ הקולומביאני הצעיר חוליאן קיניונס פתח את הטורניר הקודם בצורה מצויינת, אבל אז משהו נדפק בראש והוא החליט להחרים את האימונים וגם כשהגיע אליהם, הגיע שיכור. שחקני נבחרת פרו לואיס אדבינקולה ופדרו אקינו הציגו יכולת טובה וגם הבלם הוותיק פרנסיסקו "מאזה" רודריגז חווה עדנה מחודשת לקראת סוף הקריירה. התגלית של העונה הייתה המגן השמאלי אדוארדו טרסרו בן ה-21. אמנם לא סביר שיוזמן על ידי אוסוריו למונדיאל, אבל יכולת טובה שלו ומעבר לאירופה בהחלט יכול להיות על הפרק. הפיקנטריה של לובוס: הם חתמו על הסכם שיתוף פעולה עם "הזאבים" של וולפסבורג.

הימור מושכל: בהינתן שתהיה להם פתיחה טובה, הם ילכו לים כבר במרץ. במקרה ההפוך, הם ייאבקו עד השנייה האחרונה על ההישארות בליגה.

שווה מעקב: פדרו אקינו. הקשר האחורי הפרואני הציג יכולת טובה מאוד וסגנון המשחק ההתקפי שלו והיכולת שלו לשחרר מהר את הכדור להתקפה תרמה רבות להצלחה של החלק הקדמי של לובוס. אך ישנו גם עקב אכילס: אקינו הורחק 3 פעמים לאחר תיקולים לא מוצלחים. לא תיקולים מכוונים, אלא פשוט לא תיקולים חכמים. מקומו של אקינו בסגל של פרו למונדיאל כנראה מובטח, אך אם ישפר את העניין הזה, אולי יזכה לקבל גם את המפתחות להרכב של גארקה ברוסיה.

פדרו אקינו. המנוע בקישור של לובוס.

פדרו אקינו. המנוע בקישור של לובוס.

 

מונטריי:

סגנית האלופה ומחזיקת גביע הליגה הטרייה הייתה ללא ספק הקבוצה הטובה ביותר לאורך כל העונה הסדירה באפרטורה. לצערם הרב בגמר הם פגשו בקבוצה היחידה שכן יכלה לקחת מהם את האליפות, היריבה העירונית הגדולה טיגרס. המאמן אנטוניו מוחמד שלח את אדווין קרדונה לבוקה ג'וניורס לפני האפרטורה והביא במקומו את אבילס הורטאדו. ההחלטה התבררה כנכונה ומוצלחת במיוחד. אבילס סיים את העונה כמלך השערים ושיתוף הפעולה שלו עם דורלאן פאבון היה פשוט בלתי ניתן לעצירה לאורך כל העונה והפלייאוף. למעט הגמר כמובן. אבל מונטריי זה לא רק אבילס ודורלאן. זה גם החלוץ רוחליו פונס מורי וקשר נבחרת אורוגוואי קרלוס סאנצ'ס. בהגנה ניתן למצוא שחקן נוסף של נבחרת קולומביה, ג'ון סטפן מדינה שמשחק ליד צמד הבלמים סאזר מונטס הצעיר המוכשר והקפטן חוסה באסטנה. בגזרת הרכש, הגיעו המגן אפריין ואלורדה שחזר מהשאלה בטולוקה ושחקן נוסף מנבחרת אורווגאי, החלוץ ג'ונתן אורטהויסקאיה המצוין שהגיע מפאצ'וקה.

הימור מושכל: אם ישכילו להרים את הראש מההפסד בגמר האפרטורה, בקלאוסורה מונטריי יכולה להיות זאת שתחגוג.

שווה מעקב: ג'ונתן גונזלס. הקשר ההתקפי האמריקאי (ממוצא מכסיקני) בן ה-18, קיבל צאנ'ס מהמאמן במשחק גביע זניח ומאז הפך לשחקן באנקר בהרכב סוללת הכוכבים של מונטריי. במכסיקו עוד מקווים שאולי יבחר לייצג אותם, אבל סביר להניח שהקישור של ארה"ב בקמפיין מוקדמות המונדיאל הבא יורכב ממנו ומפוליסיק.

אורטהויסקאיה. רכש התקפי מצוין של מונטרי.

אורטהויסקאיה. רכש התקפי מצוין של מונטריי.

 

מורליה:

מורליה היא סיפור מרשים של מועדון שהיה בצרות ועל סף ירידה לליגת המשנה, ועם התנהלות נכונה וניצול הזדמנויות נכון, הפך בשנה וחצי האחרונות למועדון רציני ומסודר בו הקבוצה מעפילה לפלייאוף בצורה משכנעת. מורליה מייצגת את מחוז מיצ'ואקאן, אחד המחוזות היותר עניים במכסיקו, וכך גם המועדון עצמו, שהינו אחד המועדונים עם התקציב מהנמוכים בליגה. במורליה הפנימו שאין להם סיכוי להתמודד עם הכסף של הגדולות והפנו משאבים לרכש משני סוגים: שחקני ליגה מנוסים שאינם רואים יותר מידי דקות משחקים ורכש יחסית זול של זרים. מורליה החלה את "הפרואניזציה" עם הבאתו של ראול רואידיאז לאחר הקופה אמריקה ובסגל הקבוצה ישנם שני פרואנים נוספים. אל הפרואנים מצטרפים השוער האורוגוואי סבאסטיאן סוסה שלא התאקלם בפאצ'וקה, הקשר ההתקפי הצ'יליאני הנפלא דייגו ואלדס, בלם נבחרת אקוואדור והקפטן של הקבוצה גבריאל אצ'ילר והחלוצים המכסיקנים רודולפו וילצ'יס ואנחל ספולבדה.

הימור מושכל: יגיעו לפלייאוף, אבל לא יותר מכך.

שווה לעקוב: ראול רואידיאז. חלוץ נבחרת פרו אמנם לא נוהג לקבל הרבה קרדיט במדי פרו ונחשב רק כמחליפו של פאולו גררו, אבל במורליה החלוץ הוא הכוכב הבלתי מעורער. רואידיאז הגיע תמורת סכום מגוחך של 100 אלף יורו לקבוצה שנאבקת כנגד הירידה, וכיום הקבוצה היא באנקר בפלייאוף, בעוד הוא סיים בתור מלך השערים העונה שעברה וזכה גם בתור שחקן העונה של קלאוסורה 2017.

ראול רואידיאז. לצערם של הפרואנים, פאולו גררו ישחק במונדיאל על חשבונו.

ראול רואידיאז. לצערם של הפרואנים, פאולו גררו ישחק במונדיאל על חשבונו.

<script async src="//pagead2.googlesyndication.com/pagead/js/adsbygoogle.js"></script>
<ins class="adsbygoogle"
     style="display:block; text-align:center;"
     data-ad-layout="in-article"
     data-ad-format="fluid"
     data-ad-client="ca-pub-3371811972533744"
     data-ad-slot="1425210972"></ins>
<script>
     (adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});
</script>

נקאקסה:

נקאקסה הייתה הקבוצה המפתיעה של שנה שעברה. עוד לפני שהעונה התחילה היא הביאה רכש איכותי וסימנה לכולם שהיא כאן בשביל להישאר בליגה, ואולי אפילו לעלות לפלייאוף. השחקן היחיד שנותר בקבוצה מאותו מסע רכש פומפוזי הוא השוער הארגנטינאי מרסלו בארוברו. בכלל, עושה רושם שהמטרה היחידה של נקאקסה היא ללכת לים כמה שיותר מוקדם. בנוסף לבארוברו ישנו את מטיאס פרננדס הצי'ליאני. פעם ילד פלא והיום שחקן לא רע. מעבר לכך מדובר בקבוצה אפורה של שחקנים עם ניסיון בליגה אבל כאשר השוער הוא הכוכב של הקבוצה, זה בעצם מעיד על הכל.

הימור מושכל: הכפכפים והשמשיה מוכנים. השאלה היחידה היא האם ישתמשו בהם מוקדם או מאוחר.

שווה מעקב: אם יש שחקן שניתן לקוות שיכניס קצת ניצוץ לקבוצה, זה מרסלו אז'נדה, קשר התקפי בן 18 שנחשב בצ'ילה לילד פלא. כן, בדיוק כמו עמיתו לקבוצה מאטי פרננדס…

מארסלו בארוברו. היחיד שנשאר מהרכש הנוצץ בשנה שעברה.

מארסלו בארוברו. היחיד שנשאר מהרכש הנוצץ בשנה שעברה.

 

פאצ'וקה:

לאחר מכירתו של הכוכב הגדול הירבינג לוזאנו ל PSV ההולנדית, החליטו בפאצ'וקה לנצל את הכסף שנכנס ממכירתו והביא רכש גדול בדמותם של אדסון פוש הצי'ליאני וקייסוקה הונדה היפני שהגיע ממילאן האיטלקית. איך נאמר זאת בעדינות? העובדה ששחקני נוער כמו אריק סאנצ'ס בן ה-18 ורוברטו דה לה רוסה ראו המון דקות משחק במהלך העונה מעידה על גודל הכישלון. פוש אפילו נשלח אחר כבוד בחלון הנוכחי לקרטארו. לעומת זאת להונדה לקח הרבה זמן להתאקלם, אך לקראת סוף העונה הוא סוף סוף הציג את היכולת המצופה ממנו. במידה וימשיך עם היכולת הטובה, פאצ'וקה תהנה מאוד משירותיו. אבל פאצ'וקה זה לא רק הונדה. בלם נבחרת קולומביה אוסקר מוריז'ו ולידו בלם נבחרת ארה"ב עומאר גונזלס הם אחד מצמדי ההגנה היותר טובים בליגה. הקשרים המכסיקנים הצעירים אך מלאי הניסיון אריק גוטיירז וויקטור גוזמן מנהלים את המשחק של פאצ'וקה ובמקרה של גוזמן גם מוציא לפועל כאשר סיים בתור סגן מלך השערים באפרטורה. אמנם החלוץ האורוגוואי המצויין ג'ונתן אורטהויסקאיה עזב לטובת מונטריי, אך כתחליף הביאה פאצ'וקה את סבאסטיאן פאלאסיוס הארגנטינאי מקבוצת הבת טאז'רס קורדובה, ואת החלוץ הפרגוואי וולטר גונזלס שהגיע מאולימפיה בארצו. גם החלוץ הוותיק צ'אקו חימנז שזכה עם פאצ'וקה בקופה סודאמריקנה בשנת 2006 חזר לעונת פרישה.

הימור מושכל: העפלה לפלייאוף. אם כל התלכיד יתחבר, אולי תעפיל לגמר.

שווה מעקב: כבר הרחבתי מקודם על הונדה, והייתה לי התלבטות בין וויקטור גוזמן ואריק גוטיירז. לצערם של השניים יהיה להם קשה להשתחל לסגל הנבחרת ברוסיה, אבל עונה טובה של אחד מהם ואולי הזימון המיוחל יגיע. וגם אם לא, מעבר לאירופה תמיד יתקבל בברכה.

קייסוקי הונדה. לקח לו זמן להתאקלם, אבל פאצ'וקה כבר נהנית מיכולתו.

קייסוקי הונדה. לקח לו זמן להתאקלם, אבל פאצ'וקה כבר נהנית מיכולתו.

 

פואבלה:

הקבוצה "הוותיקה" של פואבלה ראתה את היריבה העירונית הקטנה מצליחה וזה מחזה שאוהדי הקבוצה לא אהבו. הפגנות קבועות מול בעלי המועדון שגם כך נמצא בצרות עקב הלנת שכר לא תרמו לאווירה וליכולת של הקבוצה. ואז קרה למועדון נס: בית המשפט הכריח את הבעלים לשחרר את אחיזתו במועדון השני שהיה בבעלותו (צ'יאפאס שירדה ליגה בעונה שעברה) ופתאום פואבלה הפכה לקבוצה שמבצעת החלטות נכונות. כמו מורליה, גם לפואבלה יש תקציב קטן, אבל רכש נכון ובעיקר הבאתו של המאמן הוותיק והמוערך אנריקה מאזה גרמו לכל הרעש להיעלם. לפחות נכון לכתיבת שורות אלו. לפואבלה אין כוכבים גדולים, אבל ישנם כמה שחקנים ששווים אזכור: השוער הוותיק מויסס מוניוז, הבלם אריק פימנטל וחלוץ נבחרת קנדה לוקאס קאווליני. אליהם יצטרפו כמה שחקני רכש מעניינים: בלם נבחרת פרו אנדרסון סנטה-מריה שהגיע ממלגאר במדינתו, הקשר האורוגוואי כריסטיאן טאבו שהגיע מאטלס וקשר נבחרת בוליביה אלחנדרו צ'ומאסרו שהגיע מהליגה הבוליביאנית.

הימור מושכל: יקוו להבטיח הישארות מוקדם, ייתכן שייאלצו להתמודד עד הרגע האחרון.

שווה מעקב: אלחנדרו צ'ומאסרו. פואבלה מנסה את מזלה והביאה רכש זול ממדינה שבדר"כ לא מספקת שחקנים לליגה המכסיקנית. צ'ומאסרו הציג יכולת טובה במדי דה-סטרונגסט במפעלים היבשתיים של הקונמבול. בפואבלה מקווים שימשיך באותה יכולת גם אצלם.

אלחנדרו צ'ומאסרו וחבר.

אלחנדרו צ'ומאסרו וחבר.

 

קרטארו:

כאשר אני מתאר קבוצה כזאת שהולכת לים מוקדם באופן קבוע לאורך המון עונות, אני נוהג להשתמש בקרטארו. להבדיל מנקאקסה, קרטארו זאת קבוצה עם כמה שחקנים טובים, אבל לא מספיק טובים בתור קבוצה. איך אני מגדיר זאת: אם יש כישרון צעיר שלא מצליח לפרוץ, הוא ימצא את עצמו בסופו של דבר בקרטארו. כמו שציינתי מקודם, בקבוצה ישנם כמה שמות לא רעים בכלל: טיאגו וולפי השוער הברזילאי צריך למצות יותר מהפוטנציאל שלו, כמו גם חלוץ נבחרת פארגוואי אדגר "אל פאחארו" בניטז והחלוץ הברזילאי המוכשר קאמילו סאנווצו. קרטארו לא ביצעה הרבה רכש, אבל הרכש שהגיע הוא איכותי יחסית: אדסון פוש הגיע מפאצ'וקה, מיגל סאמודיו הגיע מאמריקה והבלם הארגנטינאי דייגו נובארטי הגיע מלאון.

הימור מושכל: כמו שכבר הבנתם, אם תעפיל לפלייאוף, זאת תהיה הפתעה. עוד עלולה למצוא את עצמה במאבק הישרדות אם לא תיזהר.

שווה מעקב: אדסון פוש. בשנה שעברה פוש היה השחקן הטוב בליגה וסחב את נקאקסה על גבו. בטורניר האפרטורה במדי פאצו'קה, פוש היה אכזבה ואיבד את המקום בהרכב לאריק סאנצ'ס בן ה 18. מעניין יהיה לראות איזה אדסון נראה בקרטארו.

אדסון פוש. יחוזר ליכולת שלו מהשנה שעברה?

אדסון פוש. יחוזר ליכולת שלו מהשנה שעברה?

 

סנטוס לגונה:

כמו פאצ'וקה, בסנטוס לגונה מאוד מתגאים באקדמיה שלהם והמועדון דוגל בטיפוח צעירים. קבוצות הנוער והנערים של המועדון זוכות בהרבה תארים, ובקיץ האחרון הם מכרו את אוריאל אנטונה למנצ'סטר סיטי (כרגע משחק בחרונינגן ההולנדית בהשאלה) והשאילו את ג'ואאו מאלק לקבוצת הבת של פורטו. בחלון הנוכחי הם מכרו לצ'יבאס שני תוצרי האקדמיה: גאל סאנדובאל ורונאלדו סיסנרוס. במהלך האפרטורה, סנטוס שיחקה עם 5 שחקני הרכב תוצרת בית מתחת לגיל 22. הבעיה היחידה: המאמן החדש דאנטה סיבולדי לא כל כך מאמין בצעירים. יש לו בסגל מלא שחקנים וותיקים ומנוסים, וקשה לראות את הצעירים מקבלים הרה צ'אנסים תחתיו. סנטוס הביאה רכש טוב ומנוסה בדמותם של הבלם האורוגוואי חרארדו אלקובה שהגיע מפומאס וגם את חוסה חואן ואסקס שהגיע מצ'יבאס כחלק מעסקת גאל סנדובל. שחקני הרכש מצטרפים לסגל שכולל את בלם הנבחרת נסטור אראוחו, החלוץ הארגנטינאי חוליו פורץ', הבלם קרלוס איזקרדוש והחלוץ דג'אניני טאבארס מקאבו ורדה.

הימור מושכל: מאבק על מקום בפלייאוף.

שווה לעקוב: נסטור אראוחו. נכון לכתיבת שורות אלו, אראוחו הוא השחקן היחיד שאמור לפתוח בהרכב של הנבחרת במונדיאל שמגיע מהליגה המכסיקנית. כל השאר משחקים מחוץ למכסיקו. בלם שאוהב להתחיל התקפות מבעד לקווי ההתקפה. יכולת טובה שלו העונה, ויש מצב שהוא יעבור לאירופה עוד לפני המונדיאל, כאשר סלטה ויגו, רד-בול לייפציג ובנפיקה ליסבון הוזכרו כמועמדות.

נסטור אראוחו. מעוז ההגנה של סנטוס.

נסטור אראוחו. מעוז ההגנה של סנטוס.

 

טיגרס:

האלופה משופעת הכוכבים צריכה להמשיך ביכולת הטובה שלה וכל דבר למעט העפלה לגמר הפלייאוף אמור להיחשב לכישלון. במקביל טיגרס תרצה גם לזכות באליפות הקונקאקף לאחר שהפסידה בגמר של העונה שעברה לפאצ'וקה. למאמן הברזילאי הוותיק והמשוגע ריקרדו "טוקה" פרטי יש סגל חלומי. יש שיטענו שיש לו את הסגל הטוב ביבשת אמריקה וסגל שלא היה נופל משל הרבה קבוצות באירופה. שחקנים כגון אנדרה פייר ז'יניאק, אדו וארגאס, אנר ולנסיה, חביאר אקינו, הוגו איילה ושוער נבחרת ארגנטינה נאוהל גוזמן הם רק השמות הבולטים בסגל גדול ומשובח של שחקנים. אם יש משהו שיכול להוות נקודת טורפה אצל טיגרס זאת ההגנה היחסית מבוגרת שלה. ישנם שמועות על חיזוק שאמור להגיע בחלון הנוכחי, אך עד עתה לא היה משהו קונקרטי.

הימור מושכל: קל יהיה להגיד גמר הפלייאוף, וסיכוי טוב שזה ייגמר גם באליפות נוספת.

שווה מעקב: נאוהל גוזמן חייב להיות אחד השחקנים הכי מתוסכלים בעולם. מדובר בשוער מצויין של קבוצה מצויינת שמנוסה בזכייה בתארים, ואחד שיכול לקבל מקום בהרכב של המון נבחרות בעולם, אבל לצערו בנבחרת שלו אין סיכוי שזה יקרה. למה? לסיבה קוראים סרחיו רומרו. ולא משנה העובדה שרומרו רואה 2 ורבע דקות משחק בעונה שלמה.

GVV - ז'יניאק, ולנסיה, וארגס. חלויית ההתקפה האימתנית של טיגרס.

GVV – ז'יניאק, ולנסיה, וארגס. חלויית ההתקפה האימתנית של טיגרס.

 

טיחואנה:

טיחואנה לא התאוששה עדיין מעזיבתו של מיגל הררה בקיץ והקבוצה נראתה רע במהלך האפרטורה למרות רכש מרשים שביצעה בקיץ. חוליית ההתקפה של הקבוצה כוללת את החלוצים מילר בולאניוס האקוואדורי, גוסטבו בואו וגם את חואן איטורבה שהגיע מהליגה האיטלקית. לטיחואנה יש לא פחות משבעה ארגנטינאים בסגל, ולא ברור אם כולם יוכלו לראות דקות משחק בליגה או שחלקם ייאלצו לשחק רק במסגרת טורניר הקונקאקף. החוליה החלשה של הקבוצה מהגבול הצפוני בטורניר הקודם הייתה ההגנה, ועל מנת לנסות לפתור את העניין הגיעו מקלוב אמריקה בלם נבחרת פארגוואי פבלו אגילאר ומקרוז אסול הבלם עומאר מנדוסה.

הימור מושכל: לטיחואנה יש קבוצה שיכולה להיאבק על מקום בפלייאוף, אבל היא קודם כל צריכה להימנע ממאבקי הישרדות.

שווה מעקב: גוסטבו בואו. החלוץ הארגנטינאי המצוין הראה לעיתים את היכולת הטובה שלו אך לא בצורה יציבה מספיק. בטיחואנה מקווים שהוא סוף סוף התאקלם, וש "לה-פנתרה" סוף סוף יראה את יכולת כיבוש השערים שלו.

גוסטבו בואו. בטיחואנה ירצו לראות אותו הפוזה הזאת לעיתים קרובות יותר.

גוסטבו בואו. בטיחואנה ירצו לראות אותו הפוזה הזאת לעיתים קרובות יותר.

 

טולוקה:

זוכרים מה כתבתי על קרטארו? אז טולוקה היא בערך אותו הדבר, רק שטולוקה מעפילה כמעט תמיד לפלייאוף. קבוצה ללא כוכבים גדולים אבל כאלו שמרכיבים קבוצה טובה. אם מתעקשים אפשר להזכיר כמה שמות: החלוץ הקולומביאני פרננדו אוריבה שהוא חלוץ ליגה טוב, הקשרים הארגנטינאים הוותיקים פבלו בריאנטוס, רובנס סמבואסה וחסוס מנדס, והקשר ההגנתי אנטוניו ריוס.

הימור מושכל: תעפיל לפלייאוף. לא יותר מזה.

שווה מעקב: אלכסיס ווגה. חלוץ צעיר שחזר מפיעה ארוכה. טולוקה היא הקבוצה הוותיקה בליגה, ושילובו של ווגה בן ה 20 מוריד בצורה דרסטית את ממוצע הגיל בהרכב של הדיאבלוס רוחוס.

אלכסיס ווגה. מכניס רוח צעירה בקבוצה המנוסה של טולוקה.

אלכסיס ווגה. מכניס רוח צעירה בקבוצה המנוסה של טולוקה.

<script async src="//pagead2.googlesyndication.com/pagead/js/adsbygoogle.js"></script>
<ins class="adsbygoogle"
     style="display:block; text-align:center;"
     data-ad-layout="in-article"
     data-ad-format="fluid"
     data-ad-client="ca-pub-3371811972533744"
     data-ad-slot="1425210972"></ins>
<script>
     (adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});
</script>

פומאס:

בעוד שתי הקבוצות האחרות של מכסיקו סיטי חוו טורניר אפרטורה טוב, קבוצת האוניברסיטה של העיר חוותה עונה נוראית. החליפו שם 3 מאמנים, שחקני הרכש שהגיעו לא התאקלמו טוב והצעירים שקיבלו צ'אנס לא הוכיחו את עצמם. לכאורה, יש לפומאס סגל לא רע בכלל: שחקנים כגון מרסלו דיאז וניקו קאסטייו הצי'לי'אנים, פבלו באררה ואלפרדו זאלדיבאר ואברהם גונזלס הקשר הספרדי. לאחר הכישלון בטורניר הקודם, בפומאס הביאו רכש נקודתי לעמדות הבעייתיות. הבלם הספרדי אלחנדרו אריבאס הגיע מדפורטיבו לה קורוניה כתחליף לחרארדו אלקובה שעבר לסנטוס לגונה. המגן השמאלי לואיס פואנטס חזר לאחר השאלה במונטריי ומטיאס "צ'אבו" אלוסטיצה הנפלא הגיע לתמוך בניקו קאסטייו בהתקפה.

הימור מושכל: לכאורה, לפומאס יש סגל ששווה פלייאוף. בפועל, יסיימו את העונה מוקדם.

שווה מעקב: ניקו קאסטייו. בצי'לה מתחבטים מי יהיה המחליף של אדו וארגס בחוד של הנבחרת. שני המחליפים הפוטנציאליים משחקים במכסיקו. פליפה מורה מקרוז אסול עליו הרחבנו מקודם, וניקו קאסטייו. קאסטייו חלוץ מאסיבי יותר ובעל נוכחות רבה יותר ברחבה מאשר מורה, בעוד האחרון יותר מנצל הזדמנויות שנקרות בדרכו. הבעיה האמיתית עם קאסטייו היא הראש: חטף 3 כרטיסים אדומים בטורניר הקודם. אם יסדר את העניין הזה, פומאס וגם צ'ילה ירוויחו חלוץ גדול. תרתי משמע.

ניקולס קאסטייו. האם יצליח לסדר את הראש?

ניקולס קאסטייו. האם יצליח לסדר את הראש?

 

ורהקרוס:

קבוצת הנמל היא ייצוג של כל מה שרע בכדורגל המכסיקני. בעלים שמאיים על האוהדים שאם לא יצביעו למועמד של מפלגה מסויימת הוא יעביר את המועדון לעיר אחרת, משתמש באלימות כנגד בעלי תפקיד של הליגה, משלהב את הקהל ומעודד אותם לתקוף שחקנים של קבוצות אחרות וכל זה רק מחוץ למגרש. מבחינה מקצועית ורהקרוס היא הקבוצה היחידה שנכון לכתיבת שורות אלה, אין לה אפילו שחקן אחד בסגל מתחת לגיל 21. סביר להניח שבמועדון לא ירצו להיקנס ויתנו לאיזה צעיר אחד מקבוצת הנוער לשחק את דקות המינימום, אבל בגדול לורהקרוס יש סגל שמורכב משחקנים זרים זולים וכמה מכסיקנים שנפלטו ממקומות אחרים ורק בורקרוס יזכו לראות דקות משחק. בגזרת הרכש הגיעו לקבוצה קרלוס אסקיבל הוותיק מטולוקה ואלן סנטוס הקשר הברזילאי שחתם בטיגרס והושאל ישירות לורהקרוס.

הימור מושכל: מועמדת מספר אחת לירידה.

שווה מעקב: נקודת האור הכמעט יחידה בורהקרוס היא שוער נבחרת פרו פדרו גאלסה. גאלסה, שמקומו בהרכב הלאומי מובטח, ירצה לשחק טוב בעיקר בשביל לזכות בחוזה בקבוצה אחרת בליגה. סביר להניח שיגיע לקרוז אסול לפני או אחרי המונדיאל כמחליפו של חוסה דה חסוס קורונה שעתיד לפרוש.

פדרו גאלס. לשוער מגיעה הזדמנות בקבוצה טובה יותר.

פדרו גאלסה. לשוער מגיעה הזדמנות בקבוצה טובה יותר.

תודה אדווין קרדונה. מאת: אבילס הורטאדו.

מכירים את "אפקט הפרפר"? משק כנפיים של פרפר קטן בצידו האחד של העולם הופך להוריקן בצידו השני של העולם. אם תשאלו את אבילס הורטאדו, הוא יאשר זאת ללא היסוס. במקרה של אבילס, לפרפר קוראים אדווין קרדונה. עוד נחזור להצטלבות דרכם של קרדונה ואבילס, אבל עוד לפני כן, הנה קצת רקע על אחד השחקנים הכי טובים בליגה המקסיקנית.

אבילס הורטאדו, שחקן כנף/חלוץ שני קולומביאני בן 30, החל את הקריירה באמריקה דה קאלי במולדתו, ולאחר סכסוך עם ההנהלה עבר לקבוצת הדגל של קולומביה: אתלטיקו מדיין. לאחר עונה מוצלחת במדי הירוקים רכשה אותו פאצ'וקה המקסיקנית בסכום שמשוער כ 4 מיליון דולר. הורטאדו היה אמור לשתף פעולה עם אנר ולנסיה האקוואדורי, אך בעוד האחרון הצליח בענק ועבר אחרי המונדיאל בברזיל לווסטהאם בסכום של 18 מיליון יורו, אבילס פשוט נתקע ולא הצליח לשחזר את היכולת הטובה שלו מקולומביה.

בפאצ'וקה החליטו שכדאי לשלוח אותו לקבוצת תחתית על מנת שיתאקלם לחיים במקסיקו בקבוצה בה אין לחץ, והוא נשלח להשאלה בצ'יאפאס. בדרום מקסיקו אבילס פרח. המספרים השתפרו ונראה היה שחדוות המשחק חזרה אליו. לאחר שולנסיה נמכר לאנגליה, בפאצ'וקה החליטו להחזיר אותו, אבל כנראה שהגורל החליט שאבילס ופאצ'וקה זה לא סיפור אהבה. הורטאדו איבד את המקום בהרכב לילד בן 18 שעונה לשם הירבינג לוזאנו, והיה ברור לכולם שאבילס בדרך החוצה. ושוב, אבילס עשה את הדרך דרומה לצ'יאפאס שם הוא התקבל בזרועות פתוחות. לאחר עונה וחצי מצויינות במדי הקבוצה הדרומית, השדים חזרו לרדוף את אבילס: בעלי הקבוצה הלין משכורות לשחקנים, ואבילס חווה דה ז'ה וו. כמו בתחילת הקריירה באמריקה דה קאלי, אבילס מצא את עצמו בורח מבעלי הקבוצה בה שיחק.

אבילס הורטאדו. נכשל בפאצ'וקה, אבל בשאר הקבוצות הצליח בגדול.

אבילס הורטאדו. נכשל בפאצ'וקה, אבל בשאר הקבוצות הצליח בגדול.

להבדיל מתחילת דרכו בקולומביה, הפעם אבילס הגיע עם יכולת מוכחת במדי צ'יאפאס ומיגל "פיוחו" הררה החליט להביא את אבילס כל הדרך מהדרום עד לנקודה הצפונית ביותר במקסיקו ולצרפו לטיחואנה. בקבוצת הגבול הצפוני הכישרון של אבילס פשוט התפוצץ. אם באפרטורה אדסון פוש הצ'יליאני הציג יכולת מצויינת והשאיר את נקאקסה העולה החדשה בליגה, בטורניר הקלאוסורה הבמה הייתה כולה של אבילס. 8 שערים, כולל שער העונה שהיה מועמד לאחר מכן לפרס פושקש של פיפ"א ויכולת מצויינת כיוונו אליו את האורות של כל הגדולות. היה ברור שאבילס יהיה המלפפון החם של הקיץ.

אז איך אדווין קרדונה קשור לכל העניין? בבקשה:

קרדונה היה הכוכב הבלתי מעורער של מונטריי. שחקן כשרוני בצורה מטורפת. תרתי משמע. כאשר קרדונה היה בכושר משחק, הוא היה בלתי עציר. אבל לאדווין יש בעיה אחת גדולה: הראש. הגאונות שלו הפיקה תצוגות כדורגל מדהימות, אבל גם גרמה לו לא פעם לאבד את הראש על המגרש. קרדונה החל מצויין את התקופה שלו במקסיקו, ואפילו הוביל את מונטריי לגמר הפלייאוף מול פאצ'וקה לפני שנה וחצי. אבל אז קרה אותו רגע מכריע, אותו "אפקט הפרפר" שגרם לאדווין להדרדר: במשחק גומלין הגמר, מונטריי קיבלה פנדל אותו ניגש לבעוט קרדונה. דווקא לאחר עונת השיא שלו, הוא החטיא. דורלאן פאבון עוד השווה את הגמר עם גולאסו, אבל אז הגיע ויקטור גוזמן בדקה ה-92 והבקיע עם כל הלב (אוקיי, טכנית בנגיחה) גול של אליפות לטובת פאצ'וקה. קרדונה נשבר. בירידה לחדר ההלבשה הוא מירר בבכי ואפילו מאמנו, אנטוניו מוחמד לא הצליח להרגיע אותו. בעונה שעברה קרדונה מיעט לשחק עקב בעיות משמעת. הוא גם העלה המון במשקל ולא הסתדר עם המאמן. נכון, הוא הבליח פה ושם עם הבזק של גאונות, אבל לכולם היה ברור שקרדונה סיים את הסיפור שלו במונטריי. וכאן נכנס לתמונה אבילס.

קרדונה (מימין) עבר לבוקה, בעוד אבילס הגיע במקומו מטיחואנה.

קרדונה (מימין) עבר לבוקה, בעוד אבילס הגיע במקומו מטיחואנה.

אבילס יכל בקלות להצטרף למאמנו בטיחואנה, מיגל הררה, כאשר האחרון חזר לקלוב אמריקה, ודווח שהוא גם שקל הצעות מאירופה, אבל אבילס קיבל טלפון מדורלאן פאבון שישחק איתו גם באתלטיקו נאסיונאל הקולומביאנית: "בוא למונטריי". במקביל, קרדונה נשלח להשאלה בבוקה ג'וניורס (לאחר שסירב לעבור לפאצ'וקה), וכך נוצר מצב שאבילס מחליף את קרדונה. ייתכן ולא בפעם האחרונה.

להבדיל מהכישלון בפאצ'וקה, במונטריי אבילס הציג יכולת עילאית. שיתוף הפעולה שלו עם דורלאן פאבון היה פשוט מדהים. השליטה של מונטריי העונה בליגה היא משהו מאוד נדיר. הקבוצה של אנטוניו מוחמד פשוט רמה אחת מעל שאר הקבוצות, כולל היריבה הגדולה טיגרס משופעת הכוכבים. למונטריי יש שלל שחקנים בינלאומיים כגון קרלוס סאנצ'ס האורוגוואי, סלסו אורטיז וחורחה "קונחו" בניטז מפארגוואי, סזאר מונטס הבלם של מקסיקו, ומגן נבחרת קולומביה ג'ון סטפן מדינה שחזר למונטריי מפאצ'וקה. אבל מי שללא ספק היו מעל כולם וסחבו את הקבוצה על גבם היו הצמד אבילס את דורלאן. אבילס גם סיים את העונה הסדירה בתור מלך השערים (יחד עם מאורו בוסלי מקלוב לאון) עם 11 שערים. להבדיל משאר השחקנים המוזכרים מקודם, מאמן נבחרת קולומביה, חוסה פקרמן לא לקח בחשבון את אבילס ולא את דורלאן למרות שהיכולת שלהם יותר ממצדיקה זימון לסגל. בעוד שפקרמן נוטר טינה לדורלאן עקב עבירת משמעת שלו בעבר במדי הנבחרת ואין סיכוי שהוא יזומן, סירובו של פקרמן לזמן את אבילס היה תמוה. בתור אחד השחקנים הטובים בליגה המקסיקנית, אבילס הוא בבירור שחקן שיכול לתרום לסגל של קולומביה, ובדומה לאדווין קרדונה יש לו את היכולות להביא הברקות שמשנות משחק ברגע.

אבילס ודורלאן. צמד הקולומביאנים הציגו העונה יכולת פנטסטית.

אבילס ודורלאן. צמד הקולומביאנים הציגו העונה יכולת פנטסטית.

חשוב לציין: לאבילס ישנה אזרחות מקסיקנית והוא יכל להיות מוזמן על ידי חואן קרלוס אוסוריו לסגל נבחרת מקסיקו. אבילס תמיד הצהיר שהוא רוצה לשחק בשביל קולומביה, אבל בגיל 30 החלום שלו לשחק במונדיאל היה נראה רחוק מאוד, והיו דיווחים שהוא שקל לעבור לייצג את מקסיקו. ואז קרה משהו שאבילס לא ציפה לו. יום לפני פרסום הסגל הקולומביאני למשחקי הידידות מוקדם יותר החודש, אוסוריו הרים טלפון לפקרמן והודיע לו: "אם אתה לא מזמן את אבילס, אני אזמן אותו לסגל מקסיקו". יום לאחר מכן שמו של אבילס הופיע ברשימת המוזמנים של פקרמן. ישנם שטענו שפקרמן זימן אותו רק בשביל להוריד אותו מהכוונת של אוסוריו ושהוא לא באמת תכנן לקחת אותו בחשבון לקראת המונדיאל, אבל אז אפקט הפרפר הפרטי של קרדונה ואבילס היכה שנית: קרדונה שוב איבד את הראש, וביצע מחווה גזענית ומיותרת כלפי שחקני דרום קוריאה. קרדונה אמנם התנצל, אך ייתכן והוא יושעה על ידי פיפ"א לחמישה משחקים ובעצם יפסיד את המונדיאל. והנה התפנה מקום בסגל של פקרמן לרוסיה. עוד לפני כן אבילס צריך לנסות ולהצליח איפה שקרדונה נכשל ולזכות באליפות מקסיקו עם מונטריי, אבל ייתכן שבקיץ שקשוק כנפי הפרפר של קרדונה יביא להוריקן בצד השני של העולם. הוריקן "אבילס".

צפו בצ'ילנה של אבילס:

אפרטורה 2017 – המדריך

בשעה טובה הליגה המהנה בעולם חוזרת לפעילות בשישי הקרוב. מורליה תארח את מונטריי בשבת לפנות בוקר במשחק הפתיחה של טורניר האפרטורה. עקב המונדיאל בשנה הבאה ברוסיה, ולמרות שנכון לכתיבת שורות אלו מקסיקו עדיין לא הבטיחה באופן מתמטי את השתתפותה, הליגה תחל מוקדם מהרגיל. כמו תמיד, העונה תחולק לשני טורנירים: האפרטורה והקלאוסורה. במקביל ישוחקו טורנירי גביע הליגה. שמונת הקבוצות הראשונות בתום הליגה הסדירה יעפילו לפלייאוף שם ישחקו אחת מול מקבילתה. מקום ראשון מול מקום שמיני, שני מול שביעי וכך הלאה. נקודה חשובה לציון: בימין אלו ממש מתקיים טורניר הקופה דה אורו בהשתתפותה של נבחרת מקסיקו, ובמידה והנבחרת תעפיל לגמר, כל שחקני הסגל יפספסו את מחזור הליגה הראשון בוודאות, וייתכן שגם את המחזור השני, תלוי ברמת העייפות.

מבלי לבזבז יותר מידי זמן, ניגש לעניין.

מועמדות לאליפות:

צ'יבאס גואדלחרה:

האלופה המכהנת לא הייתה פעילה יותר מידי בשוק העברות השחקנים ולא צירפה אפילו שחקן אחד. במקביל, היא שיחררה את נסטור קלדרון והשאילה החוצה את מיגל פונסה לנקאקסה ועוד כמה שחקנים צעירים להתחשל במועדונים אחרים. המועדון נמצא המצב בריא מאוד והקבוצה הראתה שנה שעברה שתחת שרביטו של המאמן מטיאס אלמיידה, היא משחקת מצוין, ויותר חשוב מכך: יעיל. בכלל, אלמיידה עלה לדרגת אגדה אצל אוהדי הקבוצה לאחר שהביא למועדון בעונה שעברה את הזכייה בדאבל, כולל אליפות ראשונה מאז 2006. הקבוצה אמנם תיאך לפתוח את העונה ללא החלוץ הבכיר שלה, אלן פולידו, שנפצע במהלך משחק הכנה לקופה דה אורו, אבל גם כך לאלמיידה יש סגל מוכשר מאוד. שחקני הנבחרת רודלפו פיזארו, אורבלין פינדה, אוסבאלדו אלאניס, ג'איר פריירה, הדגארגו מארין ועוד כמה שחקנים מוכשרים כמו חביאר "לה-צ'ופיס" לופז, איסאק בריזואלה ואפילו קרלוס פיירו שלראשונה מאז שזכה עם מקסיקו באליפות עולם לנערים, מימש חלק מהפוטנציאל שלו. לצ'יבאס ישנה מדיניות של שיתוף שחקנים מקסיקנים בלבד, מה שלכאורה אמור להקשות עליה מול שאר קבוצות הליגה, אבל המציאות אומרת אחרת. היא האלופה, ובצדק. היא אמורה להתמודד חזק על התואר גם השנה, ובמידה ואחד הכשרונות הצעירים ינצל את ההזדמנות, אלמיידה יותר מישמח לקדם אותו.

שווה לשים לב: אורבלין פינדה. אחד הכשרונות הגדולים ביותר של מקסיקו. ילד פלא שהצליח להשתלט על מרכז השדה של צ'יבאס ושם לו למטרה להגיע למונדיאל ברוסיה 2018 כחלק לגיטימי מסגל הנבחרת. אם ישחק העונה כמו ששיחק בעונה האחרונה, כנראה שתזכו לראותו מלהטט במונדיאל.

אלמיידה בפוזה אופיינית בעונה שעברה.

אלמיידה בפוזה אופיינית בעונה שעברה.

טיגרס:

סגנית האלופה היא תמיד קבוצה ששואפת גבוה. המועדון שנמצא בשליטת תאגיד המלט CEMEX הוא אחד המועדונים העשירים ביבשת אמריקה ומושך אליו שמות גדולים באופן מסורתי. אמנם קשר נבחרת ארגנטינה גידו פיסארו עבר לסביליה הספרדית, אבל גם כך המועדון מחזיק בסגל מפואר שכולל שמות כגון אנדרה-פייר ז'יניאק הצרפתי, השוער המחליף של נבחרת ארגנטינה נאוהל גוזמן, חלוץ נבחרת צ'ילה אדוארדו וארגס, שחקני נבחרת מקסיקו חביאר אקינו, יורגן דאם, הוגו איילה וחסוס דואניאס, אליהם הצטרף השבוע גם חלוץ נבחרת אקוואדור אנר ולנסיה, שחוזר למקסיקו מווסטהאם. דרך אגב, המאמן הוותיק, ריקרדו "טוקה" פרטי הברזילאי הוותיק כבר הצהיר שהוא ירצה להביא עוד שחקן נוסף שישב על העמדה הריקה שהשאיר פיסארו. צפו לחדשות בעניין.

שווה לשים לב: אדו וארגאס. כאשר החלוץ הצ'יליאני לובש את מדי הנבחרת, הוא כנראה החלוץ הכי אימתני על הפלאנטה. לעומת זאת, כאשר הוא לובש את מדי הקבוצה שלו, וארגאס פשוט לא מצליח לשחזר את היכולת (למעט במדי אוניברסידד דה-צ'ילה), והוא בקושי מבקיע. השנה וארגאס ירצה סוף סוף לשבור את הסטיגמה ואת הנאחס.

וארגאס, יצליח לחגוג גם במדי טיגרס?

וארגאס, יצליח לחגוג גם במדי טיגרס?

קלוב אמריקה:

הנשרים לא עלו לפלייאוף בתטורניר האחרון והחליטו לחזור לנוסחה המנצחת: מיגל "פיוחו" הררה, לשעבר מאמן הנבחרת, חזר לאמן את "העייטים" מסיודד דה-מחיקו לאחר עונה מוצלחת מאוד בטיחואנה. כנדוניה, הוא הביא מטיחואנה את שחקן נבחרת ארגנטינה גידו רודריגז ואת הבלם המקסיקני הצעיר קרלוס וארגס. ההעברות האלו משקפות את הגישה החדשה-ישנה של המועדון: שילוב של כוכבים זרים ומנוסים עם צעירים מקסיקנים. בדיוק כמו בקדנציה הקודמת של הררה במועדון. אז גדלו במועדון שחקנים כמו דייגו רייס וראול חימנז שהיום משחקים באירופה. בכלל בשנים האחרונות אמריקה עלתה לפעמים עם 10 שחקנים זרים, ורק חוק הגבלת הזרים מנע מהקבוצה לעלות לכר הדשא עם 11 שחקנים זרים. גם השחקן המקסיקני התורן, היה בדר"כ השוער הוותיק מויסס מוניוס או חלוץ הנבחרת אוריבה פראלטה. אבל הימים האלו חלפו מן העולם. העונה העולו באופן רשמי 7 שחקני נוער לקבוצה הבוגרת, כאשר שניים מהם כבר קיבלו קרדיט בעונה הקודמת: הבלם אדסון אלבארס והקשר ההתקפי בן ה -17 דייגו לאינז, שערך את הבכורה בקבוצה הבוגרת בגיל 16. לא לטעות, לאמריקה ישנם עדיין הרבה שחקנים זרים (בינלאומיים ברובם). שחקנים כמו שחקן נבחרת אקוואדור רנאטו איבארה, הפראגוואים מיגל זאמודיו, ברונו אלבס, ססיליו דומינגז ופבלו אגילאר כמו גם רודריגז, ועמיתיו הארגנטינאים החלוץ המצויין סילביו רומרו והשוער אגוסטין מרצ'סין. כמובן שבאמריקה משחק החלוץ האגדי אוריבה "הרמוסו" פראלטה שלא נס ליחו. כל אלו לא יעשו חיים קלים לצעירים המקסיקנים וכאשר תגיע ההזדמנות, הצעירים הללו יהיו חייבים לקחת אותה בשתי רגליים.

שווה לשים לב: רציתי לרשום על דייגו לאינז, אבל הוא עדיין צעיר מאוד ודווקא כדאי לשים לב לבלם המצויין אדסון אלבארס בן ה -19. אלבארס קיבל את הצ'אנס בשנה שעברה מהמאמן היוצא, ומאז הפך לבאנקר בהרכב על חשבונו של פאולו גולץ הארגנטינאי שעזב העונה לבוקה ג'וניורס הארגנטינאית לאחר שאלבראס שלח אותו לספסל. אלבארס הצטיין במדי נבחרת הנוער של מקסיקו במונדיאליטו, וכבר קיבל את אפודת ההרכב במדי הנבחרת הבוגרת לקופה דה -אורו. אם ימשיך כך, אולי יש לאלבארס עוד צ'אנס להשתחל לסגל שייסע לרוסיה.

אדסון אלבארז חוגג במדי הנבחרת הצעירה. יצליח לחגוג גם ברוסיה?

אדסון אלבארז חוגג במדי הנבחרת הצעירה. יצליח לחגוג גם ברוסיה?

פאצ'וקה:

פאצ'וקה לא העפילה לפלייאוף בטורניר האחרון, אבל זכתה בליגת הקונקאקף ותייצג את הפדרציה במונדיאל המועדונים שייתקיים באיחוד האמירויות בחודש דצמבר. פאצ'וקה איבדה את הכוכב הגדול, הירבינג לוזאנו ל PSV ההולנדית, אבל מהכסף שהכניסה ממכירתו וממכירת רודולפו פיזארו לצ'יבאס בשנה שעברה, היא הביאה כמה שחקני רכש מעניינים מאוד. כוכב נבחרת יפן קייסוקי הונדה הגיע ממילאן האיטלקית, אליו הצטרפו גם שחקני נבחרת צ'ילה אדסון פוש ואנג'לו סאגאל, והחלוץ הארגנטינאי סבסטיאן פאלאסיוס שהגיע מקבוצת הבת הארגנטינאית טאז'רס קורדובה. כל השחקנים הללו מצטרפים לשלד בריא שכולל את קשר נבחרת אורוגוואי ג'ונתן אוררטה-ויסקאיה, את בלם נבחרת קולומביה אוסקר מורייו שמשחק לצידו של בלם נבחרת ארה"ב עומאר גונזאלס. בתור מועדון שמחזיק באחת האקדמיות המשובחות ביבשת אמריקה, לפאצ'וקה ישנם כמה שחקנים מקסיקנים צעירים מבטיחים מאוד. שחקן נבחרת מקסיקו אריק גוטיירז יפתח את עונתו הרביעית בתור שחקן הרכב והוא רק בן 22. לידו משחקים אריק אגירה וויקטור גוזמן. בשער ימשיך לעוד עונה הכישרון המבטיח אוסקר "קונחו" פרז, בן ה – 44 (קראתם נכון), שביצע את הופעת הבכורה שלו לפני שאריק גוטיירז היה בתכנון…

שווה לשים לב: אריק גוטיירז. כמו שכבר קראתם, "גוטי" משמש בגילו הצעיר כקפטן הקבוצה הוא המנוע בקישור של פאצ'וקה. הוא היה אחד מ"הטריו המופלא" של פאצ'וקה שכלל אותו, את רודולפו פיזארו ואת הירבינג לוזאנו. הוא עדיין במועדון, אבל זה כנראה עניין של זמן עד שהוא ימצא את עצמו מכניס המון כסף לקופתה של פאצ'וקה. לצערו, הוא יושב בדיוק על התפקיד של אנדרס גוארדאדו, ולכן יהיה לו קשה להשתחל לסגל לרוסיה, למרות שלא ניתן לפסול את זימונו על הסף.

אריק גוטיירז. המכירה הבאה של פאצ'וקה?

אריק גוטיירז. המכירה הבאה של פאצ'וקה?

מונטריי:

הייתה לי התלבטות האם לשים את מונטריי במתמודדות על האליפות. מצד אחד מדובר בקבוצה מצויינת שמקומה בפלייאוף כמעט מובטח, מצד שני, תמיד ברגעי האמת הם נשברים ובזמן ששאר הקבוצות שהוזכרו עד כה זוכות בתארים, למונטריי תמיד חסר הגרוש ללירה. המאמן הארגנטינאי אנטוניו "טורקו" מוחמד ממשיך לקבל את הקרדיט והשנה מסתמן שהוא קיבל את המושכות באופן בלעדי. אדווין קרדונה, הכוכב הגדול שלא באמת נספר על ידי מוחמד (אין אשם ברור בסכסוך בניהם), נשלח לפאצ'וקה, אך לאחר שסירב למעבר לאלופת הקונקאקף,  ובמקביל לתקופה באימונים עם מחלקת הנוער, מסתמן שיעבור לבוקה ג'וניורס הארגנטינאית. קולומביאני נוסף שעזב את מונטריי הוא החלוץ ג'ימי צ'ארה שעבר לסוללת הכוכבים שבנו בג'וניור באראנקיה הקולמביאנית. קשר נבחרת אורוגוואי וולטר גרגאנו נשלח ליציע והוצא מסגל הקבוצה לאחר שמתח ביקורת על המאמן ,והחלוץ הוותיק אלדו דה-ניגריס הודיע על פרישה. בגזרת הרכש ניתן למצוא את חלוץ נבחרת פארגוואי חורחה בניטז שהגיע מקרוז אזול וגם את צמד הקולומביאנים ג'ון סטפן מדינה שהגיע מפאצ'וקה ואת אחד השחקנים המצטיינים בעונה שעברה: אבילס הורטאדו שהגיע מטיחואנה. כל אלו מצטרפים לסגל טוב שכולל שחקנים מוכשרים כגון דורלאן פאבון האדיר, שכל דקה שהוא לא מוזמן לנבחרת קולומביה היא בגדר פשע. גם שחקן נבחרת אורוגוואי קרלוס סאנצ'ס מככב במונטריי  ליד שחקני נבחרת מקסיקו חסוס מולינה וסזאר מונטס הבלם הצעיר הסופר מוכשר.

שווה לשים לב: ארתורו "פונצ'יטו" גונזלס. אלוף עולם לנוער עם מקסיקו ואחד השחקנים היחידים שלאורך כל הדרך שיחק בצורה יחסית קבועה בליגה מאז. גונזלס הגיע בכל תרועה רמה בעונה שעברה, אך כל עוד קרדונה קיבל קרדיט ממוחמד, היה קשה לו לתפוס מקום של קבע בהרכב. בגיל 22 גונזלס יקבל את המפתחות לקישור וינסה סוף סוף לבצע את הפריצה המיוחלת.

ארתורו גונזלס במדי קבוצתו הקודמת אטלס גואדלחרה.

ארתורו גונזלס במדי קבוצתו הקודמת אטלס גואדלחרה.

ינסו להיות הסוס השחור:

טולוקה:

"לוס דיאבלוס רוחוס" (השדים האדומים) חוגגים 100 שנה לייסוד במועדון, ואפילו יתקיים משחק לציון המאורע מול אתלטיקו מדריד בשבוע הבא. טולוקה זאת קבוצה שבדר"כ מעפילה לפלייאוף וגם השנה הם אמורים להעפיל. הקבוצה נפרדה לשלום מכמה שחקנים וותיקים מאוד כגון הקפטן הנצחי פאולו דה-סילבה הפרגוואי, נלסון סיניה הברזילאי (שהתאזרח במקסיקו וייצג את הנבחרת בעבר), וגם ג'ורדן סילבה הבלם הצעיר עבר לקרוז אזול. בגזרת הרכש הגיעו הבלם הארגנטינאי סאנטי גארסיה שהגיע מוורדר ברמן הגרמנית כמו גם מתאוס גוזאלבש, שחקן הכנף הברזילאי שהגיע מצ'יאפאס. למאמן הרנן כריסטנטה יש בסיס טוב של שחקנים מנוסים שמכירים את הליגה טוב. רובנס סמבואזה, קרלוס אסקיבל, גבריאל האוצ'ה ופרננדו אוריבה כולם שחקנים מוכחים בליגה, ופחות מעלייה לפלייאוף תחשב לכישלון.

שווה לעקוב: פבלו "פיטו" בריאנטוס. הארגנטינאי כבר לא ילד, ולאחר קריירה ארוכה בקבוצות מאיטליה, רוסיה וכמובן בארגנטינה, בריינטוס הפך לאחד ההפתעות הנעיות של הליגה בעונה שעברה. ראיית המשחק והיכולת שלו לייצר הברקות שמשבשות את משחק ההגנה של היריבה תפסו את תשומת הלב של אוהדי טולוקה שמקווים שהעונה ימשיך באותה היכולת.

בריינטוס. יהפך למנהיג של טולוקה?

בארינטוס. יהפך למנהיג של טולוקה?

מורליה:

הנציגה ממדינת המחוז מיצ'ואקאן הייתה לאחת ההפעתעות החיוביות של העונה שעברה. מקבוצה שנאבקה עד הרגע האחרון על ההישרדות בליגה, הפכה לקבוצה שהעפילה לפלייאוף ועונה אינה צריכה לחשוב על הישרדות. עיקר הקרדיט להצלחה בעונה האחרונה של הקבוצה מגיע לחלוץ הפרואני המצויין ראול רואידיאז שגם סיים את העונה בתור מלך השערים של הליגה ואף זכה בתואר השחקן המצטיין של טורניר הקלאוסורה. רואידיאז, שהגיע תמורת סכום מגוחך של 100 אלף יורו מאוניברסיטאריו הפרואנית, כבש 20 שערי ליגה כולל שער בדקה ה – 92 מול מונטריי במחזור האחרון של הקלאוסורה, שער שהשאיר את מורליה בליגה ובמקביל העלה אותה לפלייאוף. על מנת לעזור לרואידיאז בהתקפה, הגיע מקרטארו חלוץ הנבחרת אנחל ספולבדה כאשר מאחוריהם ישחק עושה המשחק הצי'ליאני דייגו ואלדז שהתגלה כהחתמה טובה כמעט כמו זאת של רואידיאז.

שווה לשים לב: אנחל ספולבדה. ספולבדה הוא מהשחקנים שנהנים מעומס המשחקים הרב של מקסיקו ומשחק בימים אלו בקופה דה אורו. ביום יום אין לו סיכוי להתמודד על מקום בחוליית ההתקפה של הנבחרת, אבל לליגה הוא יותר ממספיק. עם רואידיאז ישחזר את היכולת שלו מהעונה שעברה וספולבדה יתרום את חלקו, הגנות הליגה צריכות לחשוש מאוד ממפגש מול מורליה.

אנחל ספולבדה חוגג הבקעת שער השבוע בקופה דה אורו.

אנחל ספולבדה חוגג הבקעת שער השבוע בקופה דה אורו.

סנטוס לגונה:

סנטוס לגונה הפכה בשנתיים האחרונות לקבוצה מרתקת לצפייה. ראשי המועדון ראו כיצד פאצ'וקה מצליחה להביא תארים עם מדיניות של טיפוח צעירים והחליטו שמה שעובד לפאצ'וקה מתאים גם להם. סנטוס הפכה לקבוצה עם ממוצע הגיל הכי נמוך הליגה (24.3) והדגש של טיפוח כשרונות באקדמיה והעלתם לקבוצה הבוגרת הפך לחלק אינטגרלי ומהותי במדיניות של המועדון. התוצאות לא איחרו להגיע: שחקן הכנף אוריאל אנטונה בן ה -19 שרק ביצע את הבכורה שלו בעונה האחרונה נמכר למנצ'סטר סיטי וכנראה ישחק השנה בהשאלה בג'ירונה, העולה החדשה לליגה הספרדית. גם הקשר ההתקפי בן ה- 18 ג'ואאו מאלק הושאל לפורטו, וישחק בקבוצת הבת של הדרקונים מצפון פורטוגל. שחקנים צעירים  נוספים ששיחקו בעונה שעברה בהרכב הם הקשר האחורי אוליסס ריבאס, המגן השמאלי חרארדו ארטאגה, הבלם חורחה סאנצ'ס, ושחקן הכנף ה"זקן" גאל סאנדובל בן ה – 21. למאמן הקבוצה, חוסה מנואל "צ'פו" דה לה-טורה ישנם גם כמה שחקנים וותיקים שאמורים לאזן ולתרום לחבורת הצעירים של המועדון. בלם הנבחרת נסטור אראוחו, השוער יונתן אורוזקו, קשר נבחרת פרגוואי אוסבאלדו מרטינז וצמד החלוצים חוליו פורץ' הארגנטינאי וג'אניני טאבארס מקייפ-ורדה אלו השחקנים שאמורים לתת דוגמא לגן הילדים בקבוצה מטוראון.

שווה לשים לב: רונאלדו סיסנרוס. מכונת שערים שלא הפסיקה להבקיע בכל קבוצות הגילאים של המועדון. ילד בן 20 שנקרא על שמו של רונאלדו הברזילאי "או פנומנו". דווקא במונדיאליטו האחרון הוא הציג יכולת סולידית יחסית (כמו כל הנבחרת). המבחן האמיתי שלו יהיה לנסות לצבור כמה שיותר דקות ובדקות הללו להרשים כמה שיותר. למקסיקו אין הרבה חלוצי מטרה, וחשוב ששחקנים כמו רונאלדו יקבלו את הצ'אנס ויקחו אותו בשתי רגליים.

רונאלדו חוגג את שער הניצחון שלו מול סנגל במונדיאליטו. יחגוג גם בליגה?

רונאלדו חוגג את שער הניצחון שלו מול סנגל במונדיאליטו. יחגוג גם בליגה?

פומאס:

קבוצת האוניברסיטה של סיודד דה מחיקו עברה טורניר קלאוסורה מאכזב מאוד ומאמן הקבוצה פרנסיסקו "פאקו" פאלנסיה לא פוטר וקיבל קרדיט לעונה הקרובה רק בגלל שהוא נחשב לסמל של המועדון ואהוב מאוד על האוהדים. בפגרה ביצע פאלנסיה "ניקוי אורוות" ושלח הביתה שחקנים וותיקים כגון השוער אלחנדרו פאלאסיוס, הבלם הפראגוואי דריו ורון, הקשר ההתקפי חביאר קורטז והחלוץ האורוגוואי מטיאס בריטוס שעבר לכסף הגדול בערב הסעודית. בגזרת הרכש הגיע מצ'יבאס אלוף מקסיקו הטרי נסטור קלדרון ומניואלס הארגנטינאית הגיע מאורו פורמיקה. שחקני הרכש ייצטרפו לסגל יחסית טוב שכולל שחקנים כגון שחקן הנבחרת חסוס גאייארדו הצעיר, אברהם גונזלס הספרדי, חרארדו אלקובה הבלם האורוגוואי, וחלוץ נבחרת צ'ילה ניקו קאסטייו שהציג יכולת טובה מאוד בעונה שעברה.

שווה לשים לב: ניקו קאסטייו. המעמד של אדו וארגס בעמדת החוד של נבחרת צ'ילה כמעט מובטח, אבל אם יש חלוץ שמסוגל לאיים על המעמד הזה, מדובר בקאסטייו. חלוץ פיזי מאוד שמנצל הזדמנויות ומראה הרבה טכניקה יחסית לחלוץ. למרות שהיו לו הצעות מאירופה, קאסטייו העדיף להישאר בפומאס שם כנראה ישחק באופן קבוע, והוא לא רצה לקחת את הסיכון להתייבש בספסל בשנת מונדיאל.

ניקולס קאסטייו. יחגוג כל הדרך למונדיאל?

ניקולס קאסטייו. יחגוג כל הדרך למונדיאל?

הולכות לים מוקדם:

קלוב לאון:

לפני כמה שנים קלוב לאון הייתה הקבוצה הטובה במקסיקו וזכתה באליפות במשך שנתיים ברציפות. מאז עברו הרבה מים בריו גראנדה, וכיום לאון הפכה לקבוצה אפורה עם חלוץ אחד זוהר. מאורו בוסלי הוא ללא ספק אחד החלוצים הטובים בליגה. הארגנטינאי שהביא במו רגליו את הליברטדורס לאסטודיאנטס הפך לאגדה גם ביציעי האזמרלדה של גואנאחטו, אבל לידו אין שחקנים טובים מספיק, וגם אם ישנם כאלו, הם פשוט לא יציבים. שחקנים כמו השוער וויליאם יארבורו , שחקן הכנף אנדס "ריפלה" אנדראדה או הקשר עושה המשחק לואיס מונטס יכולים להציג משחק עילאי, ובמשחק שלאחריו יכולים להיות על תקן קונוס.

שווה לעקוב: אלבארו ראמוס. החלוץ הצ'יליאני הגיע לאחר עונה מוצלחת בדפורטיבו איקיקה הצ'יליאנית, וינסה לעשות משהו שהרבה חלוצים אחרים לפניו נכשלו בו: להישאר ליותר מעונה אחת במועדון ולהוריד את העומס מבוסלי. אם יצליח, כל הצדדים במשוואה ירוויחו.

אלבארו ראמוס חוגג במדי דפורטיבו איקיקה.

אלבארו ראמוס חוגג במדי דפורטיבו איקיקה.

צ'ולוס דה טיחואנה:

טיחואנה היא אולי הקבוצה שעברה את השינוי הכי גדול מהעונה שעברה. המאמן מיגל הררה הלך לאמריקה ולקח איתו את קרלוס וארגס ואת גידו רודריגז. גם חואן קרלוס מדינה הוותיק הלך לעולה החדשה לובוס, החלוץ  מילטון קראגליו עבר לאטלס והשחקן המצטיין של טיחואנה בעונה שעברה, אבילס הורטאדו עבר למונטריי. אדוארדו קאודט הארגנטינאי שאימן בעבר את רוסאריו סנטרל הגיע להחליף את מיגל הררה בעמדת המאמן והביא איתו כנדוניה כמה מבני ארצו. הקשרים דמיאן מוסטו ואנצו קאלינסקי כמו גם הבלם אלחנדרו דונאטי שהגיע מפלמנגו הברזילאית וגולת הכותרת: החלוץ גוסטבו "לה-פנתרה" בואו, שהגיע מראסינג קלוב. כל אלו מצטרפים לשוער הנבחרת הצעירה של מקסיקו ג'יבראן לאחוד, וצמד שחקני נבחרת ארה"ב ג'ו קורונה ופול אריולה.  בכלל, בגלל המיקום הגיאוגרפי, טיחואנה הפכה למועדון הכי "אמריקאי" וחלק לא מבוטל מבסיס האוהדים שלה מתגורר בכלל צפונית לגבול, בסן דייגו.

שווה לעקוב: פול אריולה. שחקן הכנף בן ה-22 מסתמן כשחקן שליד כריסטיאן פוליסיץ', יוכל להוביל את נבחרת ארה"ב לאחר פרישתם הצפויה של כל הוותיקים שמשחקים כרגע בנבחרת הפסים והכוכבים.

פול אריולה. אחד מכוכבי העתיד של ארה"ב.

פול אריולה. אחד מכוכבי העתיד של ארה"ב.

קלוב נקאקסה:

נקאקסה הייתה ההפתעה הנעימה של העונה שעברה. השנה כבר מצפה לה אתגר גדול יותר. אמנם השוער הארגנטינאי מרסלו בארוברו המנוסה נשאר וכך גם מנואל איטורה הצ'יל'יאני הוותיק כמו גם חסוס איסיחארה, אך הכוכב הגדול אדסון פוש עבר לפאצ'וקה. בגזרת הרכש הגיעו הבלם האוסטרו-צ'יליאני איגור לינצ'ובסקי מפורטו לאחר עונת השאלה בוויאדוליד כך גם צמד החלוצים דניאל אלבארס ומרטין באראגן שהגיעו מאטלס. נקאקסה בעיקר רוצה לצאת לחופש כמה שיותר מוקדם.

שווה לשים לב: רוברטו אלבארדו. הקשר-חלוץ בן ה -18 מגיע לאחר עונה לא הכי מוצלחת בפאצ'וקה. הוא היה אמור להיכנס לנעליים של רודולפו פיסארו לאחר שהאחרון עבר לצ'יבאס, אך כנראה שהלחץ היה קצת כבד מידי. בנקאקסה הוא יוכל להביא את הכישרון לידי מיצוי, ומי יודע, אולי יחזור לפאצ'קה לאחר מכן מהדלת הראשית.

אדסון פוש. הכוכב הגדול עבר לפאצ'וקה.

אדסון פוש. הכוכב הגדול עבר לפאצ'וקה.

קלוב פואבלה:

כמו מורליה, גם פואבלה הצליחה להבטיח שנה שעברה את מקומה בליגה ולצאת ממאבק הירידה באופן מעשי גם בעונה הנוכחית. השנה עזבו אותה השוער הוותיק כריסטיאן קמספטריני כמו המגן בלם האורוגוואי רוברט הררה שעבר לפאצ'וקה ואלכסיס קאנלו המצויין שימצא את עצמו בטולוקה אם יזכה בערור שלו מול מנהלת הליגה על איסור הווטו שהפעילה על ההעברה שלו. פואבלה הביאה את רוב הרכש שלה השנה מהקבוצה האחות צ'יאפאס שירדה ליגה בעונה האחרונה. השוער הוותיק מויסס מוניוז, הקשר אלונסו אסקובוזה כמו גם מצד הקולומביאנים בריאן אנגולו ופליקס מיקולטה. מאוניון אפסניולה הגיע החלוץ הארגנטינאי/פלסטיני קרלוס סאלום. בפואבלה הצהירו שהם הולכים על העפלה לפלייאוף בכל מחיר. האם יצליחו? זה לא נראה כך.

שווה לשים לב:  כריסטיאן אספרזה. הארגנטינאי קטן הקומה היה הבטחה גדולה מאוד בסן לורנצו הארגנטינאית ואפילו זכה איתה באליפות. מאז הוא די נעלם אבל בחצי האחרונה שלו בפואבלה הוא הזכיר את היכולת מהעבר. אם פואבלה רוצה לעמוד ביעד הפלייאוף, יכולת טובה של אספרזה תהיה חשובה מאוד.

פליקס מיקולטה. הקולומביאני פרץ בעונה שעברה בצ'יאפאס. ימשיך ביכולת הטובה בפואבלה?

פליקס מיקולטה. הקולומביאני פרץ בעונה שעברה בצ'יאפאס. ימשיך ביכולת הטובה בפואבלה?

סכנת ירידה:

קרוז-אזול:

תדמיינו קבוצה כמו ליברפול. מועדון היסטורי שנחשב יחסית גדול עם בסיס אוהדים גדול שכבר המון שנים לא זכה באליפות. אז למרות שהם לא משחקים באותם צבעים, קרוז אזול היא הגרסא המקסיקנית של המועדון האנגלי. עד כמה המצב של המועדון רע? הם נמצאים במצב שיכול לגרום להם לנשור ליגה בסוף העונה. עכשיו תנסו לדמיין את ליברפול יורדת ליגה…עד כמה המצב של הקבוצה של המאמן הספרדי פאקו חמז גרועה? בעונה שעברה הם פנו לשרלטנות והביאו "מכשפה" שתבצע ריטואל "ניקוי נאחס" מהמועדון. הטיפול הייחודי החזיק בדיוק שתי נצחונות לפני שהקבוצה נכנסה לרצף של 5 משחקים ללא ניצחון. השנה עושה רושם שבמועדון הבינו שהם לא יכולים להצהיר שהם ייאבקו על האליפות והם קודם כל ירצו להבטיח את ההישארות של המועדון בעונה האחרונה שהם ישחקו באסטדיו אזול, לפני שיעברו שנה הבאה לשחק באסטדיו אצטקה. החלוץ הפרגוואי חורחה בניטז עבר למונטריי, הקשר האקוואדורי ג'ואאו רוחאס עבר לטאז'רס קורדובה הארגנטינאית והבלם הוותיק פרנסיסקו רודריגז עבר לעולה החדשה לובוס. במקומם הגיעו ג'ורדן סילבה הבלם מטולוקה, אדגר מנדס הספרדי מאלאבס הספרדית והחלוץ הצ'יליאני המצויין פליפה מורה שהגיע מאוניברסידד דה צ'ילה.

שווה לשים לב: ג'ורדן סילבה. הבלם הצעיר פרץ לפני 3 שנים בטלוקה אבל בשנה שעברה הכיר מקרוב את הספסל. הבלם גבה הקומה הבין שעל מנת שהקריירה שלו תלך לאיבוד הוא חייב לעזוב ואז פאקו חמז הגיש לו חבל הצלה. בזמן שישנם הרבה בלמים מקסיקנים צעירים שפורצים קדימה, סילבה חייב להציג עונה טובה ולהראות שהוא לא נתקע מאחור.

פליפה מורה. בקרוז אזול מקווים שישחזר את הפוזה הזאת הרבה פעמים גם אצלם.

פליפה מורה. בקרוז אזול מקווים שישחזר את הפוזה הזאת הרבה פעמים גם אצלם.

אטלס גואדלחרה:

"השועלים" לא מבינים איך הם התדרדרו למאבק ההישרדות. מועדון עם בסיס אוהדים רחב ושמעפיל מידי פעם לפלייאוף פשוט לא הצליח לצבור מספיק נקודות ומכיוון שלא הייתה להם עונה טובה ויוצאת מן הכלל ממוצע הנקודות שהם צברו פר משחק פשוט לא גבוה (הקבוצה עם ממוצע הנקדות פר משחק הנמוך בליגה נושרת לליגת המשנה). מה שמפתיע זה שאטלס משחקת לא יפה לעיין ויש לקבוצה סגל לא רע בכלל. אמנם דניאל אלבארז ומרטין בארגאן עברו לנקאקסה, אבל לקבוצה עדיין יש שחקנים טובים כמו שחקני הנבחרת חביאר סאלאס ולואיס רייס, הכישרון שפרץ בעונה שעברה בריאן גארניקה, חלוץ נבחרת אקוואדור פידל מרטינז, קליפורד אבוגאיה הגנאי הצעיר והחלוץ הבלתי נגמר מטיאס "צ'אבו" אלוסטיצה. ועוד לא דיברנו כמובן על הסמל רפא מארקז, שכנראה יסחוב עד לאחר המונדיאל לפני שיכריז על פרישה. לכאורה אטלס אמורה להבטיח את ההישארות בקלות יחסית, ברגע שזה יקרה, הם יתפנו לנסות להגיע כמה שיותר גבוה.

שווה לעקוב: אובאלדו לונה. החלוץ בן ה -23 עבר מסלול מאוד לא שגרתי. הוא גדל בנוער של טיגרס, אבל לאחר שהבין אין לו סיכוי להשתלב בקבוצה הבוגרת, יצא לשנת השאלה בפאטריוטאס הקולומביאנית והציג יכולת טובה מאוד. עד כמה טובה? הוא קיבל חוזה באטלס.

רפא מארקז בצעירותו במדי אטלס גואדלרחה. יסחוב עד לאחר המונדיאל.

רפא מארקז בצעירותו במדי אטלס גואדלחרה. יסחוב עד לאחר המונדיאל.

קרטארו:

קרטארו היא אחת הקבוצות הכי לא יציבות בליגה, וחוסר יציבות מתבטא בדר"כ במיקום נמוך בטבלת הירידה. כמו אטלס, גם לקרטארו יש קבוצה לא רעה בכלל והיא אפילו זכתה בגביע הליגה בטורניר האפרטורה בעונה שעברה. לקבוצה יש את אחד השוערים הטובים בליגה, טיאגו וולפי הברזילאי. הוא לא הברזילאי היחיד בקבוצה. גם החלוץ המצויין קאמילו סאנווצו הציג עונה טובה, וכשהוא לא פצוע, הוא מראה את היכולת שלו לכל השוערים בליגה. לידו בחוליית ההתקפה משחקים החלוץ הוותיק עמנואל "טיטו" וייה וחלוץ נבחרת פארגוואי אדגר "אל פאחארו" בניטז. בהגנה ניתן למצוא את היראס מייר ואת ג'ונתן בורנשטיין האמריקאי. בגזרת הרכש קרטארו הביאה את הקשר האחורי חביאר גואמז מקלוב אמריקה ואת ארבין טרחו המצויין מטולוקה.

שווה מעקב:  פאולו איריזאר. הולכת להיות לו הרבה תחרות והוא יהיה חייב לנצל כל דקה שהוא מקבל בשביל להרשים את המאמן, אבל חלוץ נבחרת הנוער הציג יכולת טובה במונדיאליטו ואפילו קיבל התעניינות ממועדונים אירופאים.

טיאגו וולפי. הברזילאי הוא אחד השוערים הטובים בליגה.

טיאגו וולפי. הברזילאי הוא אחד השוערים הטובים בליגה.

ורהקרוס:

הקבוצה מעיר הנמל שרדה במחזור האחרון של העונה שעברה וגם השנה היא כנראה תיאבק נגד הירידה עד המחזור האחרון. יש במקסיקו ביקורת רבה מאוד על ההתנהלות של בעלי המועדון. בעונה שעברו לא פחות מ – 20 זרים במדי המועדון. ולא שהם הרשימו יותר מהמקומיים. לקבוצה יש כמה שמות שראויים לציוץ. שוער נבחרת פרו פדרו גאלס שהחל את העונה הקודמת בצורה לא טובה ואפילו התדרד לספסל, אבל כשחזר להרכב הציג יכולת טובה והיה פקטור חשוב בהישרדות של "הטיבורונס רוחוס" (כרישים אדומים). צמד החלוצים הארגנטינאים מרטין בראבו ודניאל "קקו" וויאלבה והבלם קריסטיאן אלבארס אלו רק חלק מהשחקנים היחסית מנוסים בקבוצה היחידה שאין לה בסגל שחקן מקסיקני צעיר מתחת לגיל 20.

שווה מעקב: פדרו גאלס. השוער הפרואני ירצה להמשיך את היכולת הטובה מהחלק השני של העונה שעברה כך שבמקרה וורהקרוס תרד ליגה, הוא יקבל חוזה באחת הקבוצות האחרות הליגה.

פדרו גאלס. לשוער מגיעה הזדמנות בקבוצה טובה יותר.

פדרו גאלס. לשוער מגיעה הזדמנות בקבוצה טובה יותר.

לובוס דה פואבלה:

"הזאבים" מאינברסיטת פואבלה יערכו את הופעת הבכורה שלהם בליגה הבכירה. הקבוצה של רפאל פואנטה דל ריו, המאמן המצויין, הולכת לעמוד מול אתגר לא פשוט במאבק ההישרדות ובלובוס ישמחו לשחזר את ההישג של נקאקסה מהעונה שעברה. על מנת לעשות זאת, וכמו כל קבוצה שעולה ליגה, הביאו שם הרבה רכש, אך הבעיה היא שרוב הרכש הוא של שחקני ספסל שלא קיבלו צ'אנס בקבוצות האם שלהם . ובכל זאת ניתן למצו כמה שמות מעניינים: צמד הקולומביאנים בעל שם המשפחה הזהה, לואיס וחוליאן קיניונס הגיעו מטיגרס יחד עם לואיס אדבינקולה הפרואני. לצידו של אדבינקולה בהגנה ישחק בלם הנבחרת לשעבר פרנסיקו "מאסה" רודריגז הוותיק והמנוסה כאשר לקישור הגיע חואן קרלוס מדינה הוותיק לא פחות. כאמור, קל זה לא יהיה, אבל אם לובוס תצליח לנצח את הקבוצות שמתמודדות מולה כנגד הירידה, היא יכולה לחלום על הישארות.

שווה לשים לב: רפאל פואנטה. באופן חריג, בחרתי ללכת על המאמן. פואנטה בסה"כ בן 38 וכבר מראה סימנים של מאמן מוצלח מאוד. עונה טובה עם לובוס וייתכן והוא יזכה לחוזה בקבוצה גדולה יותר. אנקדוטה משעשעת: פואנטה היה בעברו שחקן טלנובלה מקסיקנית. רואים זאת בתשוקה שלו על הקווים…

רפאל פואנטה חוגג את העלייה לליגה הבכירה.

רפאל פואנטה חוגג את העלייה לליגה הבכירה.

נאחל לכל הקבוצות בהצלחה, ונאחל לעצמנו חווית צפייה מהנה!

ויוה לה ליגה מחיקנה!!!

אל פסטור

26 ליוני 2011 היה תאריך משמעותי בקריירה של מטיאס אלמיידה. עד כמה משמעותי? קבוצת נעוריו, ריבר פלייט, האימפריה הגדולה ירדה ליגה בפעם הראשונה בתולדותיה. זה גם היה היום האחרון בקריירת השחקן של "פלאדו" (הקירח) אלמיידה. אל תטעו, הפרישה לא הייתה בריחה מאחריות. להיפך. אלמיידה מונה לעמדת המאמן והחזיר את ריבר לליגה הבכירה בתוך עונה אחת.

אלמיידה היה מאז ומעולם דמות שניתן לסמוך עליה ודוגמא למקצוענות ואחריות. בצעירותו, אלמיידה סיכם במדי סביליה הספרדית. אז היא עדיין לא הייתה הקבוצה שלוקחת את ליגת אירופה בעיניים עצומות אלא קבוצת תחתית. אבל זה לא הסיפור. הסיפור הוא שיום לפני המעבר שלו לסביליה, ריאל מדריד הגדולה פנתה לריבר וביקשה לרכוש את אלמיידה. לתדהמת כולם, אלמיידה סירב. הוא טען שהוא סיכם בסביליה ונתן לה את מילתו ולכן יעמוד בסיכום שלו וישחק בשורותיה. לא עזרו כל הנסיונות של מקורביו לשכנע אותו. אלמיידה עבר לאנדלוסיה. בסופו של דבר אלמיידה בילה רק שנה אחת בדרום ספרד לפני שעבר לקריירה מוצלחת באיטליה, אבל מבחינת אלמיידה הוא עשה את המעשה הנכון.

סמל של ריבר פלייט

סמל של ריבר פלייט

קריירת האימון של אלמיידה בריבר נקטעה די מהר לאחר שהעלה אותה ליגה ולאחר תקופה בבאנפילד הארגנטינאית, הוא הגיע לצ'יבאס גואדלחרה. גבות לא מועטות הורמו במקסיקו עם מינויו של אלמיידה. הרי לא מדובר באיזה מאמן מוכר עם רקורד מוכח (למעט עליית הליגה), וצ'יבאס הוא הרי מועדון ענקי. כאשר אלמיידה מונה, הוא הסביר שבחר לבוא לצ'יבאס כי הוא מזדהה עם העקרונות והאידיאלים של המועדון. בגדול, מדובר במועדון שדוגל בטיפוח השחקן המקסיקני ורק מקסיקנים יכולים לשחק בשורותיו. לכאורה יש כאן קצת סתירה: מאמן ארגנטינאי (שחקן נבחרת בעבר שמזוהה עם ריבר פלייט), שמופקד על "המועדון הלאומי" של מקסיקו. זה לקח זמן, אבל אלמיידה קיבל קרדיט מהבעלים של המועדון חורחה ורגרה, ובסופו של דבר התחבר לשחקנים והפך לאהוד מאוד על ידי הקהל. 2 גביעים בשלוש עונות הקלו על החיבור לקהל ונתנו לשחקנים ולהנהלה את הביטחון שאלמיידה הוא האיש הנכון. בכלל, יש תחושה שלמרות שאלמיידה אינו מקסיקני (והמבטא הארגנטינאי הכבד שלו היה מושא לבדיחות בתקשורת המקסיקנית), ואולי דווקא בגלל שהוא מגיע ממקום אחר, זה המתכון להצלחה של הקבוצה.

בכלל, אלמיידה הוא דמות מרשימה. גם לאוהדי היריבה הגדולה של ריבר פלייט, בוקה ג'וניורס, קשה למצוא מילים רעות על אלמיידה. הוא נשוי ללוסיאנה ואב לשלוש בנות, כאשר לביתו האמצעית קרא אזול (כחול בספרדית), על שם עיר הולדתו. בנוסף, לאחיינית שלו קלרה יש תסמונת דאון, ואלמיידה פעיל מאוד בקידום מודעות למחקר של התסמונת. אלמיידה פתוח מאוד לגבי הנושא ובכלל לנושאים שחשובים לליבו, ואינו חושש להביע את דעתו במידה ומישהו מדבר רעות או מבצע משהו שגוי בעיניו. התכונות האלו הופכות אותו למנהיג ולאישיות אמיתית ולא מזוייפת, שמראה שאכפת לה. וזה בדיוק מה שהקבוצה הייתה צריכה.

בצ'יבאס אלמיידה הבהיר לשחקנים שהוא מצפה מהם להקשיב להוראות שלו, גם אם הם לא ישמעו נכונות או הגיוניות. באחד האימונים הראשונים שלו, לאחר שהוא לא היה מרוצה מהתפקוד של השחקנים, הוא פתח את הדלת והזמין שחקנים שלא היו מוכנים לקבל את התכתיבים שלו לצאת. "עדיף שתצאו עכשיו בצורה טובה, ולא אחר כך בצורה מלוכלכת". אף אחד לא יצא.

אלמיידה חוגג עם אלן פולידו

אלמיידה חוגג עם אלן פולידו

אלמיידה הבין שהשחקן המקסיקני הממוצע מזכיר את השחקן הארגנטינאי: שחקן טכני מאוד, לאו דווקא פיזי, וכזה שדריבל היא הפעולה האינסטיקטיבית הראשונה שתצא מהרגליים של השחקן הממוצע. ההוראה הראשונה של אלמיידה היתה: "אתם כנראה לא מסי, ולכן שחקן שישאיר את הכדור אצלו ברגליים ולא ימסור לאחר 3 נגיעות, ירד לספסל". ההוראה השנייה היתה שהשוער אינו מרים את הכדור. השוער מוציא את הכדור לאחד משחקני ההגנה (בדרך כלל אחד המגינים), והם אלו שיתחילו לבנות את ההתקפה. עם הרבה מסירות כמובן. היו כמה שחקנים שלא הסתדרו עם השיטה ובסופו של דבר מצאו את עצמם בחוץ, מצד שני ישנם שחקנים שתחת אלמיידה השתפרו בצורה מפליאה. אלמיידה גם הבין שהקבוצה יכולה לשחק בצורה טקטית מושלמת, אבל אם אין מי שיבקיע, זה לא שווה כלום, ולכן הוא לחץ להביא את החלוץ אלן פולידו לחוד ההתקפה של הקבוצה.

https://www.youtube.com/watch?v=4QJzKTPwals

ועדיין, למרות היותו מאמן טוב מאוד, אלמיידה אינו עילוי טקטי. ישנם כמה מאמנים במקסיקו שטובים ממנו באספקט הזה, אבל לאלמיידה יש יתרון שלהם אין: הוא כנה וגלוי עם השחקנים שלו. הוא עומד על העקרונות שלו, וזה קונה את האמון של השחקנים שלו. אבל זה יותר מזה. אלמיידה הוא מוטיבטור בחסד עליון. התדריכים שלו לפני המשחקים הפכו לקאלט ומופת לנאומי מוטיבציה, והאוהדים והתקשורת כבר נתנו לו את הכינוי "אל-פסטור" (הכומר שמעביר את הדרשה בכנסיה). הוא מקשיב לשחקנים שלו ודלתו תמיד פתוחה אליהם. כתוצאה מכך יודע לדבר לשחקנים שלו ומבין בדיוק איך להוציא מהם את המיטב. למרות הקריירה המוצלחת והזדהות עם ריבר פלייט, בצ'יבאס אלמיידה הפנים שהוא הגיע למועדון בסדר גודל אחר. לפי ההערכות לצ'יבאס יש 40-45 מיליון אוהדים ברחבי מקסיקו (וזה עוד לפני שסופרים את המחיקו-אמריקנוס). ולמרות שלריבר ולבוקה הארגנטינאיות יש יחסי ציבור טובים כמועדוני ענק, לצ'יבאס יש יותר אוהדים מכל הארגנטינאים שקיימים. פרופורציה. אסור לטעות: בצ'יבאס יש המון לחץ. הקבוצה לא זכתה באליפות משנת 2009, בעוד היריבה הגדולה הגדולה קלוב אמריקה זכתה בכמה וכמה אליפויות ובגביע הקונקאקף בתקופה הזאת. מה שכמובן רק מגביר את הלחץ ואת התסכול של האוהדים.

החלום של אלמיידה הוא לאמן בעתיד את נבחרת ארגנטינה. זה אולי נשמע רחוק, וייתכן שאפילו לא מציאותי, אבל הצעד הראשון בדרך להגשמת החלום הזה מתחיל בסופ"ש הקרוב. צ'יבאס תפגוש את טיגרס החזקה (והמועמדת הברורה לזכיה באליפות). זכיה באליפות לא יכולה להזיק לרזומה. וגם אם זה לא יעזור, אלמיידה ייהפך לגדול מכולם לא רק בשביל הבת אזול או האחיינית קלרה, אלא גם ל –  45 מיליון אוהדים.