ארכיון הקטגוריה: נבחרת מקסיקו

Globalization

I Remember it like it was yesterday. First day in the university and a younger version of me entered his first class on his first day. I chose to sit in one of the higher rows in the auditorium, with a centric location so I could get a good view of the class and the professor. I'm not sure if it was the excitement of a young freshman or that the presentation by the professor was extradentary, but no doubt that all of the other student around me were impressed as well. But What I recall better than anything else, happened after the professor finished his presentation & just before he dismissed us to our next class. He told us: "Don't believe to what I just told you. Go and check it yourself. think for yourself and develop an independent way of thinking". I left the auditorium somewhat confused.

You probably ask yourself how university adventures of the writer are related to Mexican Football. plain answer: nothing. Unless you watch Andres Guardado interview for BeIN Sports. Guardado, Captain of the Mexican National team, talks about the shortage of Mexican players in the highest levels & in a rare case for Mexican player, openly criticizing the system. you can watch his interview (alongside Diego Lainez) here:

(Video from BeIN Sports USA YouTube channel)

Before we go back to understand the importance of the criticizing act itself, let use the declarations made by Guardado to explain about the structure of the Mexican professional football. The league structure in Mexico is operated the Liga MX (also known as Liga BBVA Bancomer for sponsorship reasons) under the FMF (Mexican Football federation). Liga MX manage the 2 professional football leagues: the Liga MX & Ascenso league (2nd tier). The decision makers for the Liga Mx are the owners of the clubs, as they invest money into the structure of the leagues in addition to their clubs as well. This way of operating has its advantages & disadvantages as well. As the owners invest their money in the league, they have very strong interest that the league will be attractive and therefore, the level of the league is high. In a football passionate country like Mexico, it's imperative that the most important sport will be good and enjoyable to the regular fan. the Mexican league is arguably the richest league in the Americas, and one of the 3 best leagues as well in terms of quality of the game. Large amounts of money attract international players from all over Latin America (in exception of Brazil that has a strong and rich league as well), while give the average fun a good value for his money with a good stadium’s infrastructure and a competitive league.

The other side of the coin is not less important: having the club owners running the show, creates several inconveniences to the game and for the players. Some club owners hold more than 1 club. Grupo Pachuca for example own Tuzos de Pachuca & Club Leon as well. Yes, technically the owners of those 2 clubs are 2 different people. Jesus Martinez own Pachuca while the president of Club Leon is Jesus Martinez Jr. Yes, you read it correctly. It is his beloved child. There are many more examples (Grupo Orlegi own Santos Lagua & Tampico Madero from the 2nd tier), so even if we believe that the players are professional and the clubs not "helping" each other on the playing pitch, there are some major issues that affects the players anyway. The main issue is the transfers of players between clubs. Not always, but sometimes "inside Deals" between to clubs from the same group not benefit the players but the club itself.

Let's take the case of Juan Jose Macias from Club Leon as an example: Macias, 19 years old very talented striker, belong to Club Deportivo Guadalajara, also known as Chivas. Chivas has a sub team in the 2nd tier named Zacatepec where Chivas send young players who grew in the club great academy, so they can get more experience and play time. The reality is that Zacatepec serve also as a tool for an elimination process. Not all the players from the academy would get to play in the Senior team, so only those who really impress in Zacatepec will be considered to play for Chivas. Back to Macias. The youngster has been told that he will be loaned to Zacatepec this season as most of the young players, but then happened something unexpected: Macias refused. Eventually Macias was loaned to Club Leon, where he is proving his quality and show his abilities in the highest tier of Mexican football. but cases like Macias are rare in Mexican Football.

Another case is Osvaldo Alanis. Today, Alanis play in the Spanish 2nd tier side Real Oviedo. Alanis played for Chivas and his contract were to be expired. Alanis wanted to move to Europe and refused to sign a new contract with Chivas. Then the pressure has started: Alanis was banned from the senior team Training and was ordered to practice with the youth team of the club. Alanis went to train with the youngsters and when his contract finished, he moved to Getafe last summer, only to move 2 months afterwards to Oviedo. Really important to mention: Had Alanis were to renew his contract with Chivas, he would probably earn a very nice amount of money. but Alanis wanted to go play in Europe and was willing to sacrifice for that purpose. Those examples bring us back to Guardado interview:

Guardado recognize several issues that affect the Mexican football improvement. Rich league in Mexico means that most of the Mexican players will prefer to stay in familiar culture of Mexico, rather than take the chance and risk outside, sometimes for less money that they can earn in Mexico. For a football player, who's earning potential is 15 years at most, it's a crucial element. Another important element that Guardado is talking about is the European citizenship. Even if a Mexican player is willing to take the risk and try his luck in Europe, many times it's actually the European clubs that are reluctant to use one of their non-European spots for a player with no experience in Europe. Contrary to many Argentinians/Uruguayans/etc… that can get a European passport because a grandmother/Father who is or was born in Europe, vast majority of the Mexican players doesn't have this kind of a connection. A good example is Miguel Layun, who is from a mixed Lebanese & Spanish origin. His Spanish origin got him a Spanish Passport, so regardless his proven ability and good quality as a player, European clubs where more open to sign him. But then, the most interesting point in Guardado's interview is his critics for those who manages the Mexican Football.

Andres Guardado. Well respected in Real Betis as well. (Andres Guardado Twitter)

One most say, that Guardado's situation is almost unique. Guardado isn't part of the "system" for 12 years now, since he moved from Atlas Guadalajara to Deportivo la Coruña back in 2007. Guardado has earned enough money in his life so he won't need to work not even one more day of his life if he chooses to do so. He also earned enough respect during his career, and his status as the national team captain, basically makes him "Untouchable". Although Guardado expected go back to Atlas Guadalajara to a retirement season in the next couple of years, he will do that as a choice, not as a necessity. This situation allows him to open freely without any fear for his career. Guardado Understand that more Mexican players in Europe, means better quality for the Mexican football. Yes, the league in Mexico is good and Enjoyable, but playing outside makes you a better and more complete player. Better players mean that the chances of success is higher. Both for the players itself and for the National team as well. Although Guardados doesn't said it directly, one can understand between the lines that Guardado Believe in it. Guardado not only talks. He also acts: couple of years ago he was one of the supporters & founders of the Players Union, who's role is to promote the right of the players in front of the club owners. Criticizing directly the club owners in Mexico of thinking about money instead of what best for Mexican football, shows that Guardado not only became Richer and more experienced football player, He also developed an independent point of view. One that will be beneficial for him, but let's hope that also for the Mexican football.

Andres Guardado didn't study with me in the University, but rest assure that my University professor would be proud of him.

וולקאם טאטא

כאשר מרסלו ביאלסה נכנס לראשונה לחדר ההלבשה של ניואלס אולד בויס בתור מאמן הקבוצה, האתגר שלו היה לשלב צעירים ממחלקת הנוער של המועדון. ניואלס זכתה באליפות שנתיים לפני כן, ולקבוצה כבר היה סגל חזק. בשביל להצליח להוביל את המהלך, ביאלסה היה זקוק לעזרה מהשחקנים עצמם. והוא קיבל אותה מהכוכב הגדול והוותיק: חרארדו מרטינו. מאז ביאלסה גידל שחקנים מוכשרים שהפכו לאחר מכן למאמנים טובים בעצמם (פוצ'טינו, בריסו, בין היתר), אך ביאלסה תמיד נוהג לשבח את יכולותיו של מרטינו. כאשר גיירמו קאנטו, המנהל המקצועי של התתאחדות המכסיקנית התקשר לביאלסה לקבל את חוות דעתו לגבי מינוי אופציונלי של טאטא למשרת מאמן הנבחרת, התשובה של ביאלסה הייתה נחרצת: "בוודאי, וכמה שיותר מהר".

לחרארדו מרטינו יש תדמית של מאמן לא מוצלח שלא מצליח להוציא את המקסימום מהשחקנים שלו. בשביל צופה הכדורגל המצוי, חוסר ההצלחה שלו בבארסה ובארגנטינה, ובעיקר חוסר היכולת שלו להתאים את עצמו לכוכב הגדול לאו מסי, אומרת הכל. אבל המציאות יותר מורכבת מכך. נכון, טאטא לא הצליח להתאים את עצמו למסי, ובעצם הפסיד את האליפות בבארסה לאתלטיקו מדריד, אבל במבט לאחור, נבחרת ארגנטינה לא מצליחה להוציא מעצמה יותר ממה שהוציאה תחת מרטינו. להיפך, נכון להיום נבחרת ארגנטינה פחות טובה. בניגוד לתדמית שדבקה בו, טאטא דווקא הלציח לא רע היכן שהוא אימן: הפך את ליברטאד לקבוצה הכי טובה בפרגוואי, ולאחר מכן את נבחרת פרגוואי לאחת הטובות יותר בדרום אמריקה עם מונדיאל מוצלח בו היא נעצרה רק על ידי מי שתזכה באותו טורניר, ספרד. שנה לאחר מכן הוא הוביל את פראגוואי לגמר הקופה אמריקה, שם הפסיד בפעם הראשונה (ולא האחרונה) את גמר אליפות טורניר דרום אמריקה. ההצלחה המשיכה גם כאשר חזר הביתה לניואלס אותה הוביל הפעם כמאמן, לזכייה באליפות ארגנטינה. גם לאחר החוויה הטראומטית בבארסה ובנבחרת ארגנטינה, טאטא חזר להצליח, הפעם עם זכייה באליפות ה MLS עם אטלנטה יונייטד. ועדיין, גם במסיבת העיתונאים הרשמית בה הוצג, חלק לא מבוטל מהעיתונאים שאלו אותו על התקופות שלו בבארסה וארגנטינה. התשובה של טאטא הייתה ישירה ויחסית כנה: הוא כמובן התייחס לעבודה שלו מול מסי, וטען בצדק שבמכסיקו אין כוכב כמוהו, כך שזה לא יהיה העניין במקרה הזה. הוא גם התייחס לכשלונות שלו והצהיר שכיום הוא מנוסה יותר, מה שאמור להכין אותו לאתגר החדש. והאתגר החדש לא יהיה פשוט.

חרארדו "טאטא" מרטינו. יבנה נבחרת בצלמו.

לטאטא בעצם יש 3 אתגרים שקשורים זה בזה:

  1. האתגר הראשון הוא קופה דה אורו (אליפות צפון ומרכז אמריקה) שייתקיים בקיץ. לטאטא תהיה רק פגרת נבחרות אחת בחודש מרץ לנהל כמאמן לפני הטורניר בקיץ. סביר להניח שהוא יתבסס על השלד הקיים, עם שינויים מינוריים. מה שמוביל אותנו לאתגר הבא.
  2. חילופי דורות. הדור הוותיק שעשה היסטוריה עם זכייה באליפות העולם לנערים ובזכייה באולימפיאדת לונדון לא הצליח לממש את מלוא הפוטנציאל, והגיע הזמן להזרים דם חדש למערכת. נכון, כבר במונדיאל ראינו כמה שחקנים צעירים (הירבינג לוזאנו, אדסון אלברס, חסוס גייארדו), אבל מדובר בבודדים. מאז המונדיאל כמה שחקנים צעירים נוספים ביצעו את הבכורה שלהם במסגרת משחקי הידידות, וטאטא יצטרך לשלב אותם לסגל לקראת הקופה דה אורו, אבל יותר חשוב לקראת מונדיאל קטאר 2022.
  3. טאטא חתם על חוזה עד לאחר מונדיאל קטאר, ועם כל הכבוד לקופה דה אורו, המטרה האמיתית היא מונדיאל 2022, וליתר דיוק: רבע גמר הטורניר (או יותר גבוה). טאטא כמובן אמר שהוא מכיר בחשיבות "הקינטו פרטידו", ובמכסיקו כמובן לא יתנו לו לשכוח. לטאטא יש פריווילגיה שלא הייתה לחואן קרלוס אוסוריו לדוגמא: הנבחרת שהוא יבנה למונדיאל 2022, תהיה נבחרת בצלמו. חילופי הדורות מאפשרים לו לבחור את רוב השחקנים למונדיאל הבא מבלי שיהיו לו כמעט שחקנים מנוסים שבעצם "ייכפו" עליו. נכון, הירבינג לוזאנו יהיה שם בכל מקרה, כמו גם ראול חימנס, וסביר להניח שהקטור הררה יגיע על תקן הקפטן הוותיק. אם לא יימצא שוער ברמה מספיק טובה, יש אפילו סיכוי שממו אוצ'ואה יצליח לשחק מונדיאל חמישי. אבל זה בערך הכל. שאר השחקנים אמורים להיות חדשים. מעבר לרענון השורות, יש כאן הזדמנות נוספת: לבנות נבחרת כמעט מחדש שתצליח לשבור את המחסום המנטלי של שמינית הגמר.

טאטא כבר החל לעבוד ובשבועות הקרובים יבקר אצל כל המועדונים במכסיקו בנוסף לצפייה במשחקים והכרת הכדורגל המכסיקני לעומק ולרוחב. ייתכן שהוא גם יבצע גיחה לאירופה עוד לפני פגרת הנבחרות במרץ בשביל לפגוש את השחקנים שמשחקים שם, אך כמו שטאטא עצמו הצהיר, רוב העבודה צפוייה להיות במכסיקו. בהתחשב שרוב הצעירים של מכסיקו משחקים במדינה, זה כמובן הגיוני.

כל שנותר הוא לקוות שטאטא יעמוד בציפיות. הצלחה של טאטא היא הצלחה של מכסיקו. ואמוס טאטא. ואמוס מחיקו!

נבחרת מכסיקו במונדיאל 2022

המונדיאל ברוסיה תם ונשלם, ולא עם ההישג הרצוי מבחינת מכסיקו. כבר כתבתי סיכום על המונדיאל (תוכלו לקרוא כאן), אך הפעם אנסה לעשות ניסוי קצר. לחזות את ההרכב של מכסיקו במונדיאל 2022 בקטאר.

נכון, הנבואה ניתנה לשוטים, וקשה מאוד לחזות מה יוליד דבר בעוד יותר מ -4 שנים. נתחשב בעובדה כמובן שכמעט תמיד ישנו איזה שהוא שחקן צעיר יותר או פחות שפורץ בדיוק בשנת מונדיאל וזוכה לזימון המיוחל לסגל, וכמובן שאין לנו מושג עדיין מי יהיה המאמן ומה הוא יעדיף. לצורך כתיבת הפוסט הזה, נצא מכמה הנחות בסיס. חלקן מבוססות יותר, וחלקן מבוססות פחות.

  1. ההתאחדות המכסיקנית עובדת לפי "מחזורי גיל" (שנתונים) וישנן נבחרות שונות שמאגדות לתוכן ששחקנים בני אותו הגיל או שנה אחת פחות. כמו בכל התאחדות, רק שבמכסיקו אין המון מוביליות בין הנבחרות ורק חריגים "קופצים" לקבוצת הגיל הבאה. במונדיאל הנוכחי היו כאלו שעשו את הקפיצה: הירבינג לוזאנו, חסוס גייארדו ואריק גוטיירז כולם בני 22-23 ואדסון אלברס עוד יותר צעיר מהם, בן 20. אלברס וגייארדו הם דוגמאות מצויינות לשחקנים כאלו שפרצו בשנה לפני המונדיאל ועשו את הקפיצה לדבר האמיתי בדיוק בזמן. היתרון של השחקנים לקראת מונדיאל קטאר? הדור הנוכחי הינו בסביבות גיל 30, ורוב השחקנים (אם לא כולם) לא יחזיקו מעמד עד המונדיאל הבא, כך שאם ישנם שחקנים היום שמשתייכים לנבחרת הנוער או הנערים, הם יכולים לנסות לבצע את הקפיצה ולהצטרף לבסיס של הנבחרת הצעירה (האולימפית) לקראת המונדיאל בקטאר.
  2. חואן קרלוס אוסוריו לא הודיע אם הוא יישאר או לא. במידה והוא יישאר, הוא יבקש לקבל שליטה מוחלטת על כל קבוצות הגילאים ולהיות הסמכות היחידה שתחליט איזה שחקן יזומן. אוסוריו רמז לאחר המונדיאל שההתאחדות הפילה עליו כמה תנאים, ואם הוא יישאר, אז רק בידיעה שייתנו לו לעבוד בצורה חופשית. לא ברור מה היו התנאים, אבל מאמן הנבחרת הצעירה חשף שהוא רצה את אדסון אלברס לטורניר שייתקיים בקולומביה ואוסוריו פשוט נעמד על הרגליים האחוריות בשביל לזמן את השחקן הצעיר למונדיאל. נצא מנקודת הנחה (לא בטוחה בכלל) שאוסוריו ימשיך, וכמובן נשתמש במערך המועדף עליו: 4-3-3.
  3. נחזור רקע לסעיף 1. אין דרך לחזות את העתיד, אז אקח בחשבון את מאגר השחקנים שיש כיום, וארכיב מהמאגר הזה הרכב שירוץ במונדיאל 2022.
  4. נכון לכרגע, למכסיקו יש רק טורניר אחד רשמי בו היא תשתתף עד מונדיאל 2022: גביע הזהב בקיץ הבא. בקונקאקף מקווים לערוך ביחד עם קונמבול טורניר קופה אמריקה מאוחד ב – 2020 (בדומה לטורניר שהתקיים ב 2016), אך אם בסופו של דבר זה לא ייצא לפועל, סביר להניח שייתקיים טורניר גביע הזהב גם בשנת 2021. במידה ומכסיקו תזכה בגביע הזהב בשנה הבאה, היא תתמודד במשחק פלייאוף מול ארה"ב על ההשתתפות בגביע הקונפדרציות שאמור להתקיים ב – 2021. ווידוי מפתיע: אלא אם מכסיקו תשלח לקונפדרציות סגל משני, אני מקווה שמכסיקו לא תנצח במשחק פלייאוף כזה ושלא תשתתף בגביע הקונפדרציות. לדעתי מדובר בטורניר מיותר. לא שלא אזמח אם מכסיקו תזכה, אבל לדעתי זה מוציא את הפוקוס מהדבר האמיתי. בכל מקרה, למכסיקו ישנו גם טורניר ליגת האומות של הקונקאקף. שוב, לא מבחן אמיתי, ובעיניי הוא מקבילה מיותרת למוקדמות המונדיאל שישוחק מול אותן נבחרות ממילא. לאחר כל ההקדמה הארוכה הזאת: נצא מנקודת הנחה שמכסיקו לא תשחק מול הרבה נבחרות חזקות עד המונדיאל בקטאר, מה שמוביל אותי לנקודה הבאה.
  5. רוב הדור הנוכחי משחק מחוץ למכסיקו. רוב הדור הבא משחק במכסיקו. תהיה חייבת להיות מוביליות של שחקנים לאירופה (שכבר החלה), כי אם לא, מכסיקו עלולה למצוא את עצמה מגיע למונדיאל עם מספר הופעות מועט יחסית של משחקים מול נבחרות ברמה גבוהה, וחבורה של שחקנים שברובם משחקים בליגה איכותית וטכנית, אבל מוגבלים מבחינת סוגי הכדורגל בהם הם נתקלים. ואמוס, מתחילים:

שוערים:

ממו אוצ'ואה יהיה בן 36 (כמעט 37) בקטאר. לא הייתי פוסל שהוא יגיע לטורניר אחרון במדי הנבחרת, אבל כמובן תלוי אם הוא יצליח לסחוב את היכולת הטובה שלו עד אז. אם אוצ'ואה לא יגיע, סביר להניח שנראה בשער את ג'יבראן לאחוד. שוערה בן ה 24 של טיחואנה גדל בנוער של קרוז אסול, אך ביצע את הפריצה שלו במדי קבוצת הגבול. הישג מרשים מאוד בהתחשב בעובדה שבטיחואנה אוהבים להביא זרים זולים. לאחוד, כמו שמבינים משמו, הינו מכסיקני שנולד למהגרים מלבנון, ושימש כשוער הנבחרת האולימפית באולימפיאדת ריו. הוא כבר זומן לנבחרת הבוגרת, אך לא זכה לבצע עדיין הופעת בכורה. שוער נוסף שייתכן ויוזמן הינו ראול גודיניו. גודינו בן ה-22 סומן כבר לפני 4 שנים כאחד משוערי העתיד ופורטו מיהרה לרכוש אותו מצ'יבאס. גודיניו הציג יכולת טובה במדי קבוצת הבת של המועדון הפורטוגלי, אבל לאחר השאלה כושלת במדי אפואל ניקוסיה, בפורטו שמחו למכור אותו בחזרה לצ'יבאס. גודיניו חזר למכסיקו ואמור לקבל את הקרדיט במדי אלפות הקונקאקף. יכולת טובה שלו שם, וההחלטה לחזור למכסיקו יכולה להשתלם בגדול.

ג'יבראן לאחוד. היורש של ממו?

 

מגנים:

במונדיאל האחרון עמדת המגן הימני אוישה עד ידי קרלוס סלסדו במשחק מול גרמניה ובשאר המשחקים על ידי אדסון אלבארס, כאשר מיגל לאיון אייש את העמדה בחצי שעה האחרונה של המשחק מול ברזיל. אלבארס וסלסדו הם במקור בלמים, כאשר אלברס משמש לפעמים גם כקשר אחורי. לא יהיה מפתיע להניח שאלברס יקבל את הקרדיט בתור המגן הימני גם במונדיאל 2022, אלא אם הוא ישמש כקשר אחורי, ואז מי שייכנס לעמדה הזאת יהיה קרלוס סלסדו. ניתן גם לשער שחורחה סאנצ'ס הצעיר (20) שפרץ בעונה האחרונה במדי סנטוס לגונה ועזר לה לזכות באליפות (וכתוצאה מכך קיבל פרס בדמות מעבר עם חוזה נכבד לקלוב אמריקה), יתחרה על המקום בסגל. סאנצ'ס יכול גם לשחק כמגן שמאלי, אבל הוא יעיל יותר באגף ימין. חסוס גייארדו הוא בכלל שחקן כנף במקור וכך גם שיחק בפומאס, אבל המונדיאל ברוסיה הוכיח שלנבחרת יש מגן שמאלי שאפשר לסמוך עליו. מי שיוכל להחליף אותו במידה ויצטרכו יהיה אלחנדרו מאיורגה בן ה-21. אנקדוטה מעניינת לגבי מאיורגה שמושאל העונה לנקאקסה מצ'יבאס: הוא ביצע הופעת בכורה במדי הנבחרת הבוגרת של מכסיקו עוד לפני שביצע הופעה בכורה במדי צ'יבאס.

בלמים:

עידן רפא מארקס תם. בפעם הראשונה מאז מונדיאל 2002, רפא מארקס לא יהיה בסגל ולמרות שברוסיה הוא שיחק בתור קשר אחורי, התחרות לעמדת הבלם שיחליף אותו הינה משמעותית וגדולה. למונדיאל ברוסיה מכסיקו הגיעה עם חוסר בסגל בעמדות הבלמים לאחר שגם נסטור אראוחו ודייגו רייס נעדרו עקב פציעה. הקטור מורנו כבר בן 30 ולא בטוח שיצליח לסחוב עוד מונדיאל ברמות הגבוהות. קרלוס סלסדו בדיוק חתם על חוזה לארבע השנים הקרובות במדי פרנקפורט לאחר עונת בכורה מוצלחת במדי מחזיקת הגביע הגרמנית. לא יהיה מופרך לנחש שנסטור אראוחו שעבר בקיץ הזה לסלטה ויגו וסלסדו יהיו הבלמים בקטאר 2022, כאשר דייגו רייס ועוד אחד ממגוון הבלמים המוכשרים של מכסיקו יצטרף אליו כמחליפים. עמדת הבלם היא עמדה בה במכסיקו עושים עבודה טובה. צעירים כמו סזאר מונטס (20) ממונטריי או קרלוס וארגס (19) מקלוב אמריקה ינסו להבטיח את מקומם בסגל ב 2022.

קרלוס סלסדו. יהיה מעוז ההגנה של מכסיקו בקטאר?

קישור:

למכסיקו יש בעיה אמיתית: אין לה קשר אחורי אמיתי. מפלצת כזאת בגובה 1.90 שיכול לשמש כגרזן. במונדיאל ברוסיה דווקא הקטור הררה הצנום שימש בהצלחה יחסית לא רעה, במיוחד בהתחשב שזהו אינו תפקידו הטבעי. אבל עם כל הכבוד להררה, צריכים את יכולותיו בניהול המשחק ולא בהריסת משחק היריב. כמו שציינתי מקודם, אדסון אלבארס יכול לשחק כקשר אחורי גם כן. מי שיוכל להשתלב כקשר אחורי הינו ג'ונתן גונזלס בן ה -18 ממונטריי. אבל כמו הררה, גם הוא אינו גדול מימדים ונוטה למשחק התקפי יותר. הררה עצמו צריך להיות עושה המשחק של מכסיקו במרכז הקישור. הררה יגיע למונדיאל 2022 על תקן השחקן הוותיק והמנוסה, ולאחר שהוכיח בפורטו בעונה האחרונה שהוא יכול להיות קפטן מוצלח, אני מקווה שכבר החל מהטורניר הקרוב, המאמן של מכסיקו, יהיה מי שהיה, ייתן לו את סרט הקפטן במקום אנדרס גוארדאדו שלא צפוי להגיע לקטאר בגיל 36. מי שאמור להיכנס לנעליו של גוארדאדו, הינו אריק גוטיירס (22) מפאצ'וקה. שניהם משחקים בסגנון דומה, למרות שגוטיירס נוטה קצת יותר למשחק התקפי ואוהב לשלוח את החלוצים בכדורים ארוכים. חואן קרלוס אוסוריו עצמו כבר הצהיר לפני המונדיאל ש"גוטי" הינו המחליף הטבעי של גוארדאדו, אך משום מה למרות שזימן אותו לסגל, לא נתן לו ולו דקת משחק אחת. ייתכן ומרקו פביאן (28) מפרנקפורט יחזיק מעמד ויראה יכולת טובה עד 2022 ויזומן לסגל, אך גם אם לא, בעמדת הקשר ההתקפי יש למכסיקו את רודלופו פיסארו (24) שהציג יכולת מצויינת מדי פאצ'וקה וצ'יבאס ועבר הקיץ למונטריי למרות התעניינות של קבוצות אירופאיות. בנוסף, למכסיקו יש מגוון גדול מאוד של כשרונות צעירים שיכול בהחלט להשתלב. השם המבטיח ביותר הוא גם הצעיר ביותר: אפריין (לא אפרים) אלבארס בן 16. אלבארס נולד בארה"ב להורים מכסיקנים וייצג את נבחרת הילדים של ארה"ב לפני שהחליף ייצוג למכסיקו. אלבארס ביצע את הבכורה שלו בעונה החולפת בהיותו בן 15 בלבד וכבר הפך לשחקן הכי טוב בליגת ה USL במדי קבוצת הבת של לוס אנג'לס גלאקסי. שוב, מדובר בילד בן 16 שמככב בליגת בוגרים מקצוענית. בגלאקסי טוענים שהוא צריך עוד זמן להתפתח בקבוצת הבת, אבל לא בטוח בכלל שהוא יישאר במועדון לפני שמועדוני הצמרת באירופה ינסו לחטוף אותו.

אריק גוטיירס. חואן קרלוס אוסוריו מייעד לו את המקום של אנדרס גוארדאדו.

התקפה:

למכסיקו היו ומאז ומעולם שחקני כנף מוכשרים מאוד, אך עושה רושם שמדובר בכאלו שאף פעם לא באמת מיצו את הפוטנציאל. הדוגמאות הבולטות הם קרלוס ולה וג'יו דוס סנטוס. שניהם בני 29, ובאופן תיאורטי הם יכולים להגיע לקטאר בגיל וותיק אך כזה שלא ירים גבה. אך עושה רושם שזה לא מה שמעניין אותם. הם מפוקסים בקבוצות שלהם ב MLS, שם הם מרוויחים סכומי כסף מכובדים מאוד, והתחליפים לא פחות טובים. הירבינג לוזאנו כמובן יהיה ללא ספק הכוכב הגדול של הנבחרת. אם טקאטיטו קורונה יתאפס על עצמו, סביר להניח שלמכסיקו יהיה משחק אגפים מפחיד, אם הוא לא יתאפס על עצמו, הוא עלול לסיים כמו קרלוס ולה או ג'יו דוס דנטוס עם חוזה שמן בקבוצת MLS. אך גם אם טקאטיטו לא יתאפס על עצמו, ישנם מגוון רחב של שחקנים שיוכלו להיכנס לנעליים. יורגן דאם (24) מטיגרס הוא שחקן מהיר מאוד ואם ישפר את יכולת הסיום שלו, סביר להניח שהוא יגיע לאירופה. רוברטו אלבראדו (20) הציג יכולת מעולה העונה במדי נקאקסה ונרכש על ידי קרוס אסול למרות התעניינות של כמה מועדונים בהולנד ופורטוגל. אוריאל אנטונה (20) כבר נרכש על ידי מנצ'סטר סיטי מסנטוס לגונה, והושאל לשנתיים לחרונינגן ההולנדית. בעונה הקודמת היו לו קשיי קליטה והוא לא שיחק באופן קבוע. השנה והא מקווה כבר לשחק באופן קבוע ולקבל זימון לנבחרת. אחד השחקנים המעניינים ביותר הוא דייגו לאינס בן ה -18 מקלוב אמריקה. לאינס ביצע את הבכורה שלו במדי הנשרים בגיל 16 וישר תפס את עיני האוהדים עם יכולת הכדרור הפנומנלית שלו. בטורניר טולון שהתקיים לפני המונדיאל, לאינס נבחר לשחק המצטיין של הטורניר למרות שחגג 18 רק המהלכו ושאר הנבחרות הגיעו עם שחקנים עד גיל 21. לפי הדיווחים בצרפת, לאינס נכנס לפנקסים של כל הסקאוטרים בטורניר וליון ומארסיי אפילו הגישו הצעות מחיר על השחקן הצעיר, אך קלוב אמריקה דרשה 25 מיליון יורו. לא פחות. מעניין לראות שעושה רושם שמאמנה הנוכחי של קלוב אמריקה, מיגל הררה (זה שאימן את מכסיקו במונדיאל הקודם), לא מאמין בצורה מלאה בלאינס, ונותן לו קרדיט מוגבל ביותר. לעומת המצב בכנפיים, בעמדת החוד יש למכסיקו בעיה לא קטנה: צ'יצ'אריטו כבר לא צעיר ואם יגיע לקטאר, הוא כבר יהיה בן 34. אוריבה פראלטה הוותיק פרש אחרי המונדיאל ברוסיה ובכל מקרה לא היה מגיע למונדיאל בקטאר, והחלוץ היחיד שניתן להעלות על הדעת הינו ראול חימנס שיהיה בן 31 בקטאר. למרות שזאת העמדה הכי דלה (אולי ביחד עם עמדת הקשר האחורי) יש למכסיקו כמה כשרונות צעירים שיכולים להיאבק על המקום. אלן פולידו כבר שיחק במדי הנבחרת לא מעט ויש לו ניסיון אירופאי. הנרי מרטין עבר כמה פציעות לא קלות אבל בעונה האחרונה בקלוב אמריקה הוא חזר לעניינים. אבל אף אחד מהחלוצים הללו אינו חלוץ מהרמה הגבוהה ביותר. אבל יש כמה כשרונות מאוד מעניינים בקנה: ראול גודינז (21) וחוסה חואן מסיאס (18) מצ'יבאס כבר ראו דקות משחק לא מעטות בליגה הבכירה, וגם רונאלדו (שנקרא על שמו של רונאלדו הברזילאי) סיסנרוס בן ה 21 הראה ניצוצות. הכישרון שאולי הכי נוטע תקווה הוא ג'ואאו מאלק (19). מאלק, בן לשחקן עבר צרפתי ממוצא קמרוני ואמא מכסיקנית החל את צעדיו באקדמיית הכדורגל של מרקו פביאן, ולאחר מכן המשיך לסנטוס לגונה. בעונה האחרונה, מאלק שיחק בהשאלה בקבוצת הנוער של פורטו והשאיר חותם חיובי מאוד שכולל 21 שערים. נכון לכרגע אין עדיין אישור אם פורטו תממש את האופציה עליו, אבל במכסיקו כבר דווח שמידה וזה לא יקרה, לא יהיו חסרות למאלק מחזרות אירופאיות. חשוב לציין שמעבר ליכולת המצויינת של מאלק, הוא מחזיק בדרכון צרפתי כך שזה כמובן מייתר את הצורך בויזה. אך אליה וקוץ בה: סקאוטים של נבחרת צרפת כבר צפו בביצועיו של מאלק ולמרות שהוא מעדיף נכון לכרגע לייצג את מדינת הולדתו, אם לא יפעלו מהר, הוא יוכל לשנות את דעתו.

ג'ואאו מאלק. יצליח לתפוס את המקום המוביל בחוד ההתקפה?

מונדיאל 2018 – סיכום

לפעמים בחיים צריך לקבל פרופורציה מבחוץ. אני קיבלתי אותה מחבר שכדורגל לא מעניין אותו. בכלל. לקח לו כמה ימים, אבל הוא הרים טלפון ואמר: "אתה מכיר אותי. אין לי מושג. אבל אפילו אני יודע שמכסיקו מפסידה בשמינית המונדיאל". ציטוט מדוייק. אכזרי. קר כמו קרח. אבל צודק.

צריך לומר: הייתה תחושה בנבחרת שהפעם המציאות תשתנה. שסוף סוף מחסום השמינית יתנפץ. עבודה נכונה של ההתאחדות ו"העתקת" המודל האירופי של שיטה זהה בכל הגילאים הייה צריכה לשאת פירות. והיא אכן נשאה: הדור הזה זכה באליפות העולם לנערים, המשיך לזכייה באולימפיאדת לונדון והמונדיאל ברוסיה היה אמור להיות נקודת השיא. השחקנים דיברו על זכייה. בהתאחדות כמובן דיברו על שבירת מחסום רבע הגמר ואולי אפילו על הגעה לחצי הגמר. אבל המציאות חזקה יותר מהכל. פעם שביעית ברציפות שנבחרת מכסיקו מעפילה לשמינית, ופעם שביעית ברציפות שהיא מודחת בשמינית הגמר. רק שהפעם מכסיקו לא הודחה בשמינית. בפועל היא הודחה בהפסד לשוודיה.

במכסיקו דיברו המון על קבוצתיות ומנטליות לפני המונדיאל. אין ספק שמכסיקו הוכיחה שיש לה את זה. רק שכנראה עדיין לא מספיק. לולא החמצות מסמרות שיער, מכסיקו יכלה לסיים את המשחק מול גרמניה בניצחון עם 4-5 שערים ברשת של נויר. במקום זאת מכסיקו הגנה בצורה (מוצלחת) על השער החל מהדקה ה-65. שיפור? בוודאי. לנצח את אלופת העולם זה תמיד הישג. במיוחד מול נבחרת שתמיד ניצחה את מכסיקו. במקרה של מכסיקו, לשמור על תוצאה זה הישג גדול יותר. גם בשמינית הגמר בברזיל מול הולנד, מכסיקו עלתה ליתרון משער של ג'יו דוס סנטוס ובחצי שעה האחרונה של המשחק נסוגה לבונקר. מול הולנד זה לא עבד. מול גרמניה, כן. אז הנה, יש שיפור מסויים.

אבל מה שהספיק מול גרמניה (וגם מול נבחרת הקראטה של דרום קוריאה), לא הספיק מול נבחרת עם מנטליות אמיתית. לפני המונדיאל חשבתי ששוודיה זאת נבחרת של חוטבי עצים ושחקן מבריק אחד (פורסברג) ותו לא. האמת? לא הייתי רחוק. אבל מדובר בחוטבי עצים שגם אם יפול עליהם גזע של עץ (או לחלופין גול בדקה ה-95 שגורם להפסד), הם יקומו וימשיכו כאילו לא קרה כלום. וכאן בדיוק מכסיקו הפסידה את השמינית. נכון, למאמן חואן קרלוס אוסוריו יש אחריות ישירה, ונגיע לזה בהמשך, אבל אם לשחקנים של מכסיקו היה חצי מהעוצמה המנטלית של השוודים, לא הייתי מתפלא אם היא הייתה שוברת את מחסום השמינית בקלות. אולי אפילו קובעת הישג חסר תקדים. אבל זה בדיוק מה שחסר למכסיקו. כישרון ממש לא חסר. מנטליות? כן. לא ניכנס לספקולציות מיותרות, אבל סביר להניח שאם מכסיקו לא הייתה מפסידה לשוודיה, היא לא הייתה מגיעה מפורקת לשמינית הגמר. מה שמחזיר אותנו למאמן.

חואן קרלוס אוסריו הוא מאמן טוב. אין עוררין על כך. הוא מקדיש ימים כלילות בשביל להבין את המשחק טוב יותר, ולנסות לשכלל את התיאוריות שלו. אבל המונדיאל הזה חשף לנו חולשה אחת מאוד גדולה שלו: הוא לא מנהיג. ויותר גרוע: הוא בורח מלקיחת אחריות. אוסוריו קיבל את כל מה שהוא ביקש בשביל להצליח. מאמן מנטלי הגיע מספרד, יצירת קשר ישיר עם המועדונים של השחקנים באירופה ולבנות איתם תכנית עבודה משותפת לשחקנים, התעקשות על סגל מלא לגביע הקונפדרציות למרות שחלק מהשחקנים ביקשו לנוח קיץ אחד מכיוון שלא נחו מאז המונדיאל בברזיל, ועוד כמה דרישות שנגעו למתחם האימונים של הנבחרת ברוסיה.

חואן קרלוס אוסוריו. מבין בכדורגל, אבל לא מנהיג.

נכון, המאמן לא משחק ולא ניתן להאשים רק אותו, אלא את השחקנים, אבל כאשר אתה בונה נבחרת בצלמך, האחריות שלך גדולה מהרגיל. אז נכון שההגרלה לא הייתה לצידה של מכסיקו, אבל לאחר הניצחון על קוריאה, פתאום ההגרלה הייתה מאוד חיובית. תיקו של מכסיקו מול שוודיה ומכסיקו נכנסת לצד "הקל" של ההגרלה. אין דרך אחרת לומר זאת: בשורה התחתונה, אוסוריו נכשל. הרי הוא בעצמו הצהיר לפני המונדיאל שהוא מאמין שמכסיקו תלך רחוק יותר מהרגיל. מול שוודיה הוא פשוט קפא. לא הגיב למשחק עד אשר היה מאוחר מידי. מול ברזיל? מסיבת העיתונאים שלו לאחר המשחק אומרת הכל. נכון, הוא היה צריך לתת בראש לניימאר על ההצגות שלו, אבל ברגע שהוא סיים הוא החל לתקף את השופטים ולא התייחס כמעט לתוכנית המשחק שלו וליכולת של נבחרת מכסיקו. לא צריך היה לצפות בתקשורת המכסיקנית שתקפה אותו ללא רחמים, בשביל להבין שזה צורם לעיניים. מפסיק היה לצפות באוסקר טאבארס מאמן נבחרת אורוגוואי או במאמן נבחרת שוודיה לאחר שהם הפסידו. לא חיפשו תירוצים, ואמרו בפה מלא שהנבחרת הטובה ביותר ניצחה.

וכן, לחואן קרלוס אוסוריו יש אחריות מלאה. להעלות את רפא מארקס רק בשביל להוציא אותו במחצית כי הוא היה תשוש, זאת רשלנות, במקרה הטוב. כל בר דעת יודע שמארקס בגילו לא יכול לסחוב 90 דקות. בכלל, רפא לא היה צריך להיות בסגל. מאמן שהוא מנהיג אמיתי היה דואג שהוא יישאר בבית. לואיס אראגונס השאיר את ראול גונסלס הגדול בבית לפני יורו 2008. כולם זוכרים איך הוא התקבל כאשר הנבחרת נחתה במדריד. אפילו העיתונאים שתקפו את אראגונס בצורה הכי חריפה על אי הכללתו של ראול בסגל, חגגו את ההישג ההיסטורי של ספרד. חואן קרלוס אוסוריו לא היה צריך לזכות במונדיאל בשביל להימנע מביקורת. מספיק שהיה מגיע לרבע הגמר. לחואן קרלוס אוסוריו גם היה את התירוץ המושלם להשאיר אותו בבית בדמות חקירה פלילית של ה FBI כנגד מארקס. אך הוא התקפל ללחץ שהופעל עליו. הן על ידי התקשורת והן על ידי בעלי אינטרס במכסיקו. מארקס רצה להגשים חלום: להיות הראשון בהיסטוריה שמשמש כקפטן בחמישה מונדיאלים שונים. אז אוקיי, ניתן להבין שאוסוריו לא רצה להרוס לו את החלום. רק שכל מה שהיה צריך לקרות, זה שמארקס יקבל כמה דקות בתור קפטן באחד המשחקים בגארבג' טיים ואוסוריו היה סוגר את הסיפור. יותר מכך: לאחר שמארקס עלה כמחליף לגוארדאדו במשחק מול גרמניה ושימש כקפטן, מארקס לא היה צריך לראות אפילו דקת משחק אחת יותר בטורניר. בוודאי שלא לעלות בהרכב המשחק החשוב ביותר של אוסוריו מאז שקיבל את המפתחות לנבחרת.

רפא מארקס. אגדה, אבל גם לאגדות יש סוף.

לאחר הביקורת עליו, צריך גם להראות נקודות חיוביות על אוסוריו. אם מניחים בצד את אלמנט המנהיגות,  הוא מבין כדורגל. ברמה הטקטית הטהורה ללא ספק. הוא יכול וצריך ללמד כדורגל. ילדים ונערים שישבו איתו וילמדו ממנו כדורגל, ייהפכו לשחקנים חכמים וטובים מאוד. החיבור שלו לשחקנים הוא מאוד אנושי, וגם שחקני מכסיקו מאוד התחברו אליו ותמכו בו גם לאחר ההפסד לשוודיה. אם ישנו יתרון אחד להמשיך עם אוסוריו, זה אלמנט היציבות. שליחת מסר של ההתאחדות המכסיקנית שלמרות שנכשלים, לא באמת מפסידים, אלא רק לומדים. אם אוסוריו יקבל תמיכה כזאת, וישכיל לתעל אותה לטובת חיזוק הביטחון העצמי שלו ושל שחקניו, אולי, אבל רק אולי, שווה לתת צ'אנס. אוסוריו גם מבין שלמרות שהליגה המכסיקנית היא ליגה חזקה ואיכותית, הצלחה עתידית של הנבחרת  מחייבת מעבר של שחקנים מכסיקנים לליגות האירופאיות. התמודדות קבועה מול השחקנים הטובים בעולם תתרום לשחקן המכסיקני גם הכירות עם כדורגל שונה, וגם לביטחון העצמי. הירבינג לוזאנו הוא חוצפן מטבעו ואין לו פחד אפילו מנבחרת גרמניה, אבל קחו למשל את הקטור הררה. "זורו" הוא בחור שקט מטבעו ומרוב שהוא ביישן הוא כמעט פספס את הקריירה כאשר הוא הושאל לקבוצת הבת של פאצ'וקה כאשר היה בן 20. העונה, עם סרג'יו קונססאו שנתן לו גב ותמיכה, הררה הוביל את פורטו לאליפות כולל הבקעת שער הניצחון באסטדיו דו לוז מול היריבה הגדולה בנפיקה ליסבון, שער שבסופו של דבר היה שווה אליפות. גם מול גרמניה הוא פשוט ריסק את טוני קרוס. לא יודע אם אוסוריו ימשיך או לא, אבל אם כן, אני מקווה שהוא ייתן את סרט הקפטן להררה. מה שמוביל אותי לנקודה הבאה:

אם רוצים לשבור את תקרת הזכוכית, צריך לעבוד על העניין החל משבוע הבא. הדור הנוכחי יפרוש ברובו. ייתכן ויהיו כמה בודדים שיחזיקו מעמד עד המונדיאל בקטאר, אבל מכיוון שחלק לא מבוטל מהדור הנוכחי נמצא בסביבות גיל 30, מכסיקו עתידה לעמוד בפני נבחרת כמעט חדשה במונדיאל הבא. הירבינג לוזאנו, קרלוס סלסדו, חסוס גייארדו (הפתיע לטובה ביכולת בתור מגן שמאלי), אדסון אלברס ואריק גוטיירס (שהושאר על הספסל לטובת רפא מארקס) צריכים להוות שלד לטורניר הבא. הקטור הררה יהיה בן 32 ב 2022 וסביר להניח שיגיע בתור הוותיק המנוסה לטורניר הבא. אולי גם ראול חימנס. כל השאר צריך להיבנות ממאגר הכשרונות העצום של מכסיקו. ולא חסר. יש כמה מועדונים במכסיקו שמקיעים המון משאבים בפיתוח כשרונות מכסיקנים צעירים. אבל מה שחשוב מאוד, זה שכשרונות מכסיקנים יתחילו לצאת לאירופה בגיל צעיר. 22 לכל היותר. כאשר שחקנים יתמודדו ברמות הגבוהות בצורה קבועה, הם לא יקבלו פיק ברכיים כאשר הם יתמודדו מול השחקנים הללו במסגרת המונדיאל. קרלוס סלסדו המחיש זאת בצורה הכי ברורה מול גרמניה. לפני המשחק הוא הצהיר: "אני משחק מול השחקנים הללו בליגה הגרמנית וזוכה בתארים (זכה עם פרנקפורט בגביע על חשבונה של באיירן במינכן), גם במדי הנבחרת אני יכול לנצח אותם". אמר, ועשה. עכשיו תדמיינו 11 שחקנים בהרכב שמשחקים בבונדסליגה, פריימיר ליג, לה-ליגה או סרייה A וזוכרים בתארים. הרי לכם המתכון לשבירת המחסום המנטלי.

כן, שוב פעם נפלנו בשמינית, ושוב פעם נקום. בסופו של דבר תקרת הזכוכית תישבר. ואמוס מחיקו קארחו!!!

הקוסם שנופל וקם

27 לאוגוסט 2017, דקה חמישית באיצטדיונה הביתי של בראגה, חסוס "טקאטיטו" קורונה מקבל כדור על סף הרחבה ובמקום לבעוט לשער, הוא מקפיץ עם העקב מעל הבלם שמולו ומבקיע את אחד השערים היפים של העונה בפורטוגל. כזה הוא קורונה, פנטזיסטה שאוהב לבצע קסמים על המגרש. שחקן שהקלישאה "שחקן שקונים בשבילו כרטיס" תפורה עליו. שחקן שמחייך מאוזן לאוזן. לצערו של קורונה, זה היה רגע השיא שלו בעונה החולפת. מאז הכל התרסק.

שבוע לאחר מכן, קורונה נפצע (בפעם הראשונה ולא האחרונה העונה) וחזר בדיוק בזמן לפגרת הנבחרות בנובמבר. קורונה היה אמור להיות באנקר בהרכב של חואן קרלוס אוסוריו, אך השנה הקשה שלו המשיכה עם אסון: אשתו עברה הפלה בשלב מתקדם של ההריון וטקאטיטו נאלץ לעזוב את מחנה האימונים של הנבחרת ולטוס חזרה לפורטוגל בצורה בהולה. עקב העזיבה הבהולה שלו, כלי התקשורת במכסיקו החלו להעלות כל מיני ספקולציות שכללו השערות מרושעות כמו סיפורי בגידה של אשתו והמשך בקשרים שלו עם מאפיה. הספקולציות נזרקו לכל עבר עד שההתאחדות המכסיקנית הוציאה הודעה חריגה שהמפרטת את הסיבה האמיתית, לא לפני שהיא תקפה בצורה ישירה את כלי התקשורת על ההתנהלות שלה.

צפו בטקאטיטו עושה קסמים:

 

המשך העונה של קורונה לא השתפר. פציעה נוספת והסתגרות שכוללת סגירת כל החשבונות שלו במדיה החברתית הובילו לעוד ספקולציות, מה שלא תרם לביטחון העצמי שלו. גם כשחזר מהפציעה, קורונה לא הצליח לשחזר את היכולת שלו, והיה ניתן לראות שקורונה סובל גם כאשר הוא היה על המגרש. קורונה הוא שחקן שאוהב את המשחק, ויש לו יכולות מדהימות. כאשר הוא שמח, אין שחקן שיכול לעצור אותו והקהל נהנה מהקסמים שלו. הבעיה העיקרית שלו: קורונה מאוד לא יציב וכשהוא לא מרגיש טוב, הוא לא מצליח להשפיע לטובה על המשחק.

וכאן נכנס עניין הביטחון העצמי והשמחה של קורונה. המאמן שלו בפורטו, סרג'יו קונססאו הבהיר במהלך העונה שקורונה שחקן חשוב במערך שלו, ונתן לו צ'אנסים בכל זמן נתון. קורונה אמנם איבד את המקום בהרכב לטובת מוסא מארגה הסנגלי, אבל הפך לחילוף קבוע וברגע שמארגה נפצע לקראת סוף העונה, קורונה קיבל את המפתחות והציג יכולת טובה. מדובר בחדשות מצויינות גם בשביל נבחרת מכסיקו. כולם ידברו (ובצדק) על הירבינג לוזאנו כשחקן שיפרוץ, על צ'יצ'אריטו שאולי סוף סוף יצליח להוביל את ההתקפה של הנבחרת או על אנדרס גוארדאדו שינהל את המשחק של מכסיקו, אבל אם יש שחקן אחד שיש לו ברגליים את היכולת לבצע קסמים ולשבור כל הגנה, מדובר בטקאטיטו.

בכלל, הקלישאות לא מפסיקות במקרה של קורונה, וגם במקרה שלו התזמון הוא הכל בחיים. סיום עונה טוב במדי פורטו וזכיה באליפות תרמו למצב הרוח שלו להשתפר. גם בראיונות שהוא ביצע בימים האחרונים הוא נראה שמח ומלא ביטחון. אבל לא הכל קשור לכדורגל. קורונה ואשתו הודיעו שהיא בהריון והם מצפים לילד שני. נאחל לו מזל טוב ורק בריאות לאישה ולעובר, אבל נציין שקורונה עדיין לא יציב מספיק, ויש לו אתגרים לא פשוטים לפניו. ההגנות של גרמניה ושבדיה הן לא טיול בפארק. גם ההגנה של דרום קוריאה לא תעשה לו הנחות.

טקאטיטו. חיוך של קוסם. (Getty Images)

במקרה של קורונה, ניתן לראות בצורת המשחק שלו ששמחת החיים משפיעה על הכדורגל שלו. במכסיקו מקווים שהוא יופיע למונדיאל עם חיוך על הפנים. גם חובבי הכדורגל היפה מקווים לראות אותו צוחק כל הדרך. הרי מי היה מוכן לשלם בשביל לראות קוסם עצוב?

סגל מכסיקו (הרחב) למונדיאל

חואן קרלוס אוסוריו פירסם את הסגל המורחב של מכסיקו למונדיאל וישר נאמר: נבחרת טובה ומוכשרת. תיכף נגיע להפתעות ולכמה נקודות שכדאי לשים לב אליהן, אבל נתחיל קודם במה שצפוי לנו בקרוב:

נבחרת מכסיקו תתכנס ב 24 למאי במתחם האימונים של ההתאחדות במכסיקו סיטי לאימון בכורה. כמה ימים לאחר מכן, היא תטוס לארה"ב (בלי רפא מארקז שעומדת נגדו חקירה פתוחה עדיין והויזה שלו נשללה ממנו) למשחק מול ווילס ב 28 לחודש. יום לאחר מכן מכסיקו תחזור לסיודד דה מחיקו ותיפרד מהקהל הביתי באצטקה במשחק מול סקוטלנד ב 2 ליוני. מיד לאחר המשחק, מכסיקו תעלה על מטוס לקופנהגן שם תשחק מול דנמרק את משחק ההכנה האחרון לפני המונדיאל. עוד לפני המשחק מול דנמרק, חואן קרלוס אוסוריו ינפה חמישה שחקנים מהסגל ב 4 ליוני. ב 11 לחודש מכסיקו תטוס לרוסיה ותחל בהכנות במתחם האימונים של דינמו מוסקבה לקראת המשחק הראשון מול גרמניה ב 17 ליוני.

לאחר שהגדרנו את לוח הזמנים, ולא נרחיב יותר ממה שתואר עקב ענייני נאחס (או עין הרע, או עמה יעמיק או לא משנה איך תקראו לזה), נגיע לסגל עצמו:

שוערים:

גיירמו אוצ'ואה, אלפרדו טאלאברה, חוסה דה חסוס קורונה.

לכאורה, "ממו" אוצ'ואה שמציג יכולת מצוינת במדי סטנדארד ליאז' הבלגית ואף זכה עימה בגביע הבלגי, אמור להיות השוער הפותח של הנבחרת. אבל אם יש משהו שמאפיין את קריירת האימון של חואן קרלוס אוסוריו, זאת הנטייה (יש שיאמרו המוגזמת) שלו לבצע רוטציות. במשחקי ההכנה סביר להניח שנראה את כל השוערים בפעולה, אבל הניחוש הסביר יהיה שאוצ'ואה יקבל את הקרדיט מול גרמניה.

הגנה:

אוסוריו אוהב להשתמש במערך של 4-3-3, אותו הוא יכול לשנות ל 3-5-2 במידת הצורך. לכן בסגל אין אפילו מגן טבעי אחד, אלא שחקני כנף שיודעים לשחק כמגינים במידת הצורך. בהרכב אנחנו צפויים לקבל את מיגל לאיון או קרלוס סלסדו בצד ימין ואת חסוס גייארדו ואולי אפילו את הקטור מורנו בצד שמאל. במרכז ההגנה מורנו יפתח לצידו של נסטור אראוחו, ואם האחרון לא יצליח להתאושש מהפציעה דייגו רייס, הוגו איילה או אדסון אלבארס יכולים להיכנס לעמדת הבלם בצד ימין של מרכז ההגנה. סביר להניח שאחד מחמשת המנופים יהיה אחד הבלמים (כנראה אלניס או איילה) או שניהם. לא נשכח כמובן את רפא מארקס, למרות שהוא אינו מיועד לשחק כשחקן הרכב אלא כמחליף שעולה מהספסל, וגם אז ייתכן שהוא ישובץ לעמדת הקשר האחורי. כדאי לשים לב לאדסון אלבארס. בלם צעיר (בן 20) שיודע לשחק כקשר אחורי ויושב בעצם באותה המשבצת בדיוק של רפא מארקס. אוסוריו אפילו הצהיר שהוא זימן את אלברס בתקווה שהוא יצליח ללמוד מרפא כמה דברים בטורניר האחרון של "הקייזר".

קישור:

כנראה החוליה הכי חשובה המערך של אוסוריו. אוסוריו אוהב לשחק עם שני שחקני מרכז שדה שמאחוריהם נמצא קשר אחורי שטכני שיודע לנהל משחק גם מאחור. הקטור הררה ואנדרס גוארדאדו כבר שיחקו בעמדה הזאת אך לטעמי יהיה עדיף להציב שם קשר אחורי אמיתי ומאסיבי שיתמוך בהררה וגוארדאדו בזמן שאלו יבנו את ההתקפות של הנבחרת. הררה מגיע לאחר העונה הטובה בקריירה שלו לאחר שהוביל את פורטו לאליפות וגוארדאדו יגיע לאחר עונה מצויינת במדי בטיס. הנקודה המדאיגה באמת היא הפציעה שגוארדאדו סוחב. השבוע הוא יעבור ניתוח וייתכן שלא יספיק להחלים בזמן. בדיוק בגלל זה זימן אוסוריו את אריק גוטיירס הצעיר המצויין של פאצ'וקה ואף הגדיר אותו "כיורש" של גוארדאדו בעמדה. גוטיירס שחקן מוכשר מאוד ששיחק בשנה האחרונה בפאצ'וקה צמוד לקייסוקה הונדה היפני ולמד ממנו הרבה, ואין חולק על כך שמגיע לו צ'אנס במדי הנבחרת, אך לא ניתן להמעיט מהחשיבות של "פרינסיפיטו" בסגל. מעבר לשלושת השחקנים הנ"ל, הקישור של מכסיקו מעובה בשחקנים טובים: מרקו פביאן מפרנקפורט, האחים דוס סנטוס והקשר האחורי הטבעי היחיד בסגל, חסוס מולינה ממונטריי.

התקפה:

החלק הזה יוחלק לשניים. שחקני כנף וחלוצי מטרה.

בגזרת שחקני הכנף ניתן למצוא שמות כמו יורגן דאם וחוויאר אקינו מטיגרס, חסוס מנואל "טקאטיטו" קורונה שזכה עם דייגו רייס והקטור הררה באליפות פורטוגל במדי פורטו, קרלוס ולה מלוס אנג'לס FC וכמובן גולת הכותרת: הירבינג לוזאנו שהוביל את PSV לזכיה באליפות הולנד. המסקנה הראשונית, הזריזות והטכניקה של שחקני הכנף המכסיקנים הולכים לעשות כאב ראש לא קטן אפילו לשחקני גרמניה.

בחוד ניתן למצוא את אוריבה פראלטה, צ'יצ'אריטו הרננדס ואת ראול חימנס. שלושה חלוצי חוד מנוסים שהבעיה העיקרית שלהם היא ששלושתם מצטיינים בתכונה אחת: לעלות מהספסל ולנצח משחקים. אם פראלטה עוד משחק בהרכב של קלוב אמריקה מידי פעם, צ'יצ'אריטו וחימנס עולים כמעט תמיד מהספסל, ולא מעט מהפעמים הם משנים את המומנטום. לכאורה מדובר בחיסרון שאין חלוץ מטרה דומיננטי, אך אם אוסוריו ישכיל להשתמש בחלופים שלו בתבונה, הוא יוכל להמיר את החיסרון ליתרון. צריך לומר שחימנס הוא חלוץ מטרה גבוה שאוהב לקבל את הכדור עם הגב לשער ולהוריד אוחורה, בעוד צ'יצ'אריטו אוהב לבצע המון תנועה. ייתכן שמול נבחרות עם הגנה מאסיבית כמו גרמניה או שבדיה עדיף לנצל את הזריזות של צ'יצ'אריטו ושחקני האגף, ומול דרום קוריאה לנסות דווקא את הפיזיות של חימנס או פראלטה.

רצה הגורל וההגרלה לא האירה פנים למכסיקו. משחק פתיחה קשה מאוד מול גרמניה לא יתרום למצב של מכסיקו בבית, וגם אם תעפיל מהמקום השני היא כנראה תיפגש עם ברזיל בשמינית הגמר. אבל בתקופה האחרונה השחקנים מתראיינים וטוענים שהם לא באים רק בשביל ההופעה אלא באים במטרה ללכת הכי רחוק. יש שיאמרו שמדובר באשליה ואופטימיות מוגזמת, במיוחד לאור ההיסטוריה של מכסיקו בששת הטורנירים האחרונים בהם הודחה תמיד בשמינית הגמר. אבל במידה ומכסיקו תצליח להפתיע ולעבור את ברזיל, השמיים הם הגבול.

ואמוס מחיקו קאברון!!

סגל נבחרת מכסיקו למונדיאל 2018.

גביע הקונפדרציות – תובנות

מקסיקו הפסידה לפורטוגל וסיימה במקום הרביעי בגביע הקונפדרציות. הגיע הזמן לכמה תובנות:

  1. נתחיל עם המובן מאליו: גביע הקונפדרציות הוא טורניר שחסרונותיו כנראה עולים על היתרונות שלו: גזל זמן מנוחה משחקנים לפני שנת מונדיאל, פציעות מיותרות, ונבחרות שלא לוקחות את הטורניר ברצינות. מצד שני, הרצת כלים למתקנים ולמערך הלוגיסטי לפני הדבר האמיתי זה רעיון לא רע. דווקא במקרה של מקסיקו, ייתכן שזה השתלם. נכון, מקסיקו איבדה את קרלוס סלסדו לפציעה שתשבית אותו לכמה חודשים (בפרנקפורט בטח כועסים), וחלק מהשחקנים יקבלו חופשה קצרה יחסית, אבל ישנם כמה דברים שטוב שהתגלו עכשיו, ויש שנה שלמה לתקן אותם. בנוסף, מקסיקו מרבה לשחק מול נבחרות אמריקאיות (צפון, מרכז, ודרום אמריקה) וגביע הקונפדרציות הוא אחד ההזדמנויות היחידות של הנבחרת להתמודד מול האירופאיות מחוץ לגביע העולם.
  2. נשים זאת בצורה ברורה: בהנחה שלא יקרה אסון בלתי צפוי ומקסיקו לא תעפיל למונדיאל, חואן קרלוס אוסוריו צריך להמשיך כמאמן הנבחרת עד לאחר המונדיאל, ובהתאחדות חייבים לצאת בהצהרה הזאת וכמה שיותר מוקדם. התקשורת המקסיקנית מברברת את עצמה לדעת, וכל מיני אינטרסנטים בתקשורת דואגים לללכך על אוסריו בשביל לקדם חברים שלהם. עכשיו חשוב להבין, גם אם מקסיקו תפטר את אוסוריו, ההתאחדות כנראה לא תמנה את ביאלסה, גוארדיולה או מוריניו לאימון הנבחרת, אז אין הבדל גדול בין אוסוריו לשאר המועמדים "הפוטנציאליים"
  3. ולמרות הסעיף הקודם, לא צריך לחסוך ביקורת מאוסוריו. הנטייה חסרת השליטה שלו לרוטציות צריכה להיבדק בחוגים לפסיכולוגיה. זה בסדר לנסות שחקן כזה או אחר בעמדה מסויימת על מנת לעודד תחרות על ההרכב ולנסות לחדש, אבל להחליף הרכבים שונים ושיטות משחק ממשחק אחד למישהו, זה פשוט לא בריא. במקום לעודד תחרות, אוסוריו כנראה פוגע בביטחון של השחקנים שמפחדים לעשות את הטעות הקטנה ביותר בשביל לא לרדת לספסל במשחק הבא. זה ניכר מאוד בעמדת השוער, בו כבר הובהר לאוסוריו שאמנם מותר לו לשתף שוער כזה או אחר במשחק אקראי, אבל הוא חייב להצהיר מי השוער הראשון שלו. בטורניר הזה למדנו שמדובר בממו אוצ'ואה, גם אם אוסוריו לא הצהיר על כך בפומבי.
  4. נחזור לאוצ'ואה בהמשך, אבל עוד לפני כן, צריך לטפל בפיל בחנות החרסינה: רפא מארקז. לצערי זה כנראה לא יקרה, אבל הגיע הזמן לומר תודה רבה, לארגן משחק הוקרה עם טקס מרשים ולהפריש את רפא לגמלאות. למרות כל הניסיון והמנהיגות, אין לו מקום בסגל של מקסיקו. אם המונדיאל בברזיל הוא כבר היה על תקן הוותיק המנוסה, ברוסיה הוא כנראה יהיה מבוגר שמהווה מעמסה. אין לו מקום בהגנה ואפילו בקישור האחורי יש כמה וכמה אופציות טובות יותר. נכון, אף אחד מהתחליפים שלו לא מתקרב לרבע ממה שרפא עשה , במהלך הקריירה, אבל לא ניתן להתעלם מהעובדה שהגוף שלו כבר לא מחזיק מעמד. אבל כמו שזה נראה, רפא, שרוצה להיות הקפטן בפעם החמישית ברציפות במונדיאל ברוסיה, אכן יענוד את הסרט.
  5. ואם כבר בהגנה עסקינן: אוסוריו חייב להתמקד בשיטה שתיתן למקסיקו איזון הגנתי. הקטור מורנו הוא אחד הבלמים הטובים בעולם, ודייגו רייס וקרלוס סלסדו הם בלמים לגיטימים בכמעט כל קבוצה אירופאית. מצד שני, מיגל לאיון הוא המון דברים, אבל מגן הוא לא. אין דרך אחרת לומר זאת: לאיון חייב להיחשב כחלק מחוליית הקישור (ואולי אפילו התקפה). דווקא כאן לאוסוריו יש הזדמנות פז לנסות את אחת הרוטציות שלו ולזמן שחקנים יחסית חסרי ניסיון בינלאומי שיתפסו את עמדת המגן. האמת? הוא אפילו כבר עשה זאת עם לואיס רייס, המגן השמאלי של אטלס שהראה יכולת לא רעה בכלל בעמדת המגן. עכשיו הגיע הזמן למצוא מישהו לאגף ימין.
  6. החלק הכי חזק של מקסיקו הוא ללא ספק חוליית הקישור. אנדרס גוארדאדו, מרקו פביאן, הקטור הררה ויונתן דוס-סנטוס הנפלא מרכיבים חוליה איכותית מאוד. תוסיפו כאן גם את אורבלין פינדה ואריק גוטיירז הצעירים המוכשרים והרי לכם חוליית קישור שלא נופלת מהרבה נבחרות אחרות. בכלל, בטורניר האחרון, הררה הזכיר שוב את היכולת שלו לאחר שבעונה האחרונה איכזב קצת מדי פורטו. ודוס-סנטוס? ללא ספק המוכשר מבין האחים, ושחקן שכל מאמן בעולם היה רוצה לצאת איתו לקרב.
  7. בהתקפה יש למקסיקו מיקס מעניין: צ'יצ'אריטו תמיד חלוץ שעובד קשה וראול חימנז ואוריבה פראלטה הם חלוצים שיכולים להחליף אותו בכל רגע נתון. בכנפיים, יש למקסיקו מאגר פשוט בלתי נתפס של כישרון: קרלוס ולה, "טקאטיטו" קורונה (שהמיסתורין סביבו עדיין לא פוענח), והירבינג לוזאנו, שעומד לפני שנה מאתגרת מאוד במדי PSV ההולנדית. אם שחקני האגף יגיעו בכושר למונדיאל, חלוצי הרחבה יהנו, ואילו הרבה מגינים יסבלו מהם ברוסיה 2018.
  8. הבטחתי שנחזור אליו, אז הנה שני הסנט שלי על ממו אוצ'ואה: אניגמה לא פתורה. שוער שחוטף 80 שערים במדי גראנדה (למרות שהאשמה שם היא בעיקר באין הגנה), ומגיע לטורניר בילאומי בקיץ ומציג יכולת שיא. דבר דומה קרה לאחר המונדיאל בברזיל. אז אוצ'ואה ביצע טעות ובחר במלאגה למרות הצעות ממועדונים גדולים יותר. הפעם, ממו כנראה יבחן טוב את האופציות שלו וייבחר בחכמה. העובדה שהיום יש לו דרכון אירופאי (לעומת 2014), רק תועיל לו למצוא מועדון. ישנם כל מיני שמועות (פורטו במידה וקסיאס ילך, בנפיקה ליסבון ועוד כמה). ניאלץ לחכות לשבועות הקרובים ולראות היכן הוא ימצא את עצמו.
  9. העניין הבא קשור לגישה. מה הכוונה? אני מתכוון לגישה מנטלית. בשלב הבתים, מקסיקו היא פשוט קבוצה מלהיבה. משחקים טוב ולא מפחדים משום נבחרת. זה היה כך במונדיאל בברזיל וגם כן בטורניר הקונפדרציות. ואז מגיע שלב הנוק-אאוט וכולם מאבדים את הראש. המטרה הכי חשובה של אוסוריו במונדיאל הקרוב: לעבור את שלב שמינית הגמר. לא משנה אם מקסיקו תשחק מול גרמניה או אנדורה. הדור הנוכחי זכה במונדיאל הנערים בשנת 2005 ויודע מהו טעם הזכייה בתואר בינלאומי. כיום בגיל 29-30, השחקנים הללו נמצאים בשיא הקריירה שלהם וזאת כנראה ההזדמנות האחרונה של רובם לשחק בטורניר הגדול מכולם. ייתכן וזאת רק משאלת לב, אבל אם מקסיקו תשבור את המחסום המנטלי של שמינית הגמר, היא תוכל להגיע רחוק מאוד. כישרון לא חסר. מה שמוביל אותי לנקודה הבאה:
  10. לצערנו, התבכיינות לשופט הפכה לטקטיקה שמנצחת משחקים. תנסו לראות משחק של ספרד עם בוסקטס או ארגנטינה עם מסצ'ראנו ותראו שעל כל פיפס קטן הם רצים לשופט בצרחות. שלא נדבר על וידאל בצ'ילה. השופטים אמנם יכחישו זאת, אבל הרי מדובר בבני אדם, והלחץ הזה משפיע עליהם גם אם רק בתת מודע. נדיר לראות חבורה של 5-6 שחקני מקסיקו רצים באמוק לשופט וצורחים עליו עד כלות הנשמה בגלל עבירה זניחה או טעות שיפוט שאינה קריטית לתוצאה. ואולי צריך להתחיל להפעיל לחץ על השופט. במשחק מול ניו-זילנד, אחד משחקני ההגנה של הקיוויז פשוט ניסה לרסק להקטור הררה את הרגל והתפתחה מהומה. במקום שחבורה של שחקני מקסיקו תקיף את השופט ותצרח עליו שאינו עושה את עבודתו (כן, עבודת השופט בראש ובראשונה היא שמירת בריאות השחקנים), שחקני מקסיקו החליפו מהומות עם שחקני ניו-זילנד. חואן קרלוס אוסוריו התעמת עם מאמן היריבה. אף אחד לא פנה בכלל לשופט, שבסופו של דבר שלך צהוב רק לאחר ששופט הוידאו הפסיק את המשחק פעמיים והכריח אותו לשלוף כרטיס. הגיע הזמן לשחק את המשחק. כן, גם אם זה כולל התנפלות על השופט. הרי הצד השני יעשה זאת ממילא.
  11. לא קשור באופן ישיר, אבל הגיע הזמן שהקבוצות המקסיקניות יתנו צ'אנס לצעירים. כיום יש 3 קבוצות שמטפחות צעירים והשאר מביאות זרים זולים בכמויות. נכון, פה ושם יש איזה שחקן צעיר שמנצל את ההזדמנות ופורח גם בקבוצות שאינן צ'יבאס, פאצ'וקה או סנטוס לגונה, אבל אין באמת מדיניות בעניין. מדובר בסטטיסטיקה פשוטה: יותר צעירים מקבלים הזדמנות, מאגר השחקנים הפוטנציאלים גודל וכך גם היכולת של המאמן להביא מחליף במידה והוא צריך.

עכשיו, שהשחקנים ירוצו לנוח כי העונה תתחיל מוקדם. המטרה של הנבחרת תהיה להבטיח את ההעפלה למונדיאל כבר בספטמבר, כך שניתן יהיה לעבוד על תכנית מסודרת לקראת המונדיאל כ 10 חודשים מראש.

ואמוס מחיקו!!

אין גול העומד בפני הרצון

עברו כבר קרוב ליומיים מאז האירוע. חוסר הוודאות ותחושת האימה מקשים על הנשימה ועל בהירות המחשבה. הרי להיחטף על ידי עבריינים למטרת כופר לא תמיד מסתיים בצורה חיובית. הוא חשב לעצמו: "רק רציתי לחזור הביתה מהמסיבה, איך יכול להיות שדבר כזה קרה לי?". רוב בני האדם היו נכנסים למרה שחורה ויאבדו תקווה. ייתכן שאפילו ינסו לפגוע בעצמם. אבל לא אלן פולידו. הוא ינצל חוסר תשומת לב של אחד מחוטפיו, יזנק עליו ויחטוף את נשקו והטלפון שלו תוך סיכון לפגיעה בחייו שלו עצמו, ויתחמק החוצה מהחלון. כן, גם במחיר של פציעה ביד.

אם יש משהו שניתן לומר על אלן פולידו, זה שהוא לא נכנע. הוא יעשה את כל שביכולתו על מנת להשיג את המטרות שלו. אפשר לומר עליו שהוא "סיפור השראה מהלך". הבריחה הנועזת של פולידו מחוטפיו היא רק דוגמא נוספת ויוצאת מהכלל למנטליות יוצאת הדופן של החלוץ המקסיקני. בכלל, פולידו חווה על בשרו טלטלות וקשיים ובדר"כ הוא התגבר על כולם.

פולידו עם תחבושת על ידו לאחר ששוחרר/שיחרר את עצמו מחוטפיו.

פולידו עם תחבושת על ידו לאחר ששוחרר/שיחרר את עצמו מחוטפיו.

סיפור החטיפה מוכר לכולם ופורסם בכל כלי התקשורת, אבל סיפורו של אלן פולידו היה מלא אתגרים החל מההתחלה. פולידו הצטרף בגיל 12 לאקדמיית הכדורגל של טיגרס וכבר אז החלו החיים לחשל את פולידו. בגילו הצעיר היה צריך פולידו להתרגל לחיות רחוק מהמשפחה מכיוון שבטיגרס לא רוצו לממן להוריו מקום מגורים ליד הפנימייה. למרות המרחק, אלן הצעיר הצטיין במדי הקבוצות הצעירות של המועדון ובשנת 2009, בהיותו סה"כ בן 18 פולידו כבר ביצע את הופעת הבכורה בטיגרס. לא עבר הרבה זמן ופולידו הפך להיות שחקן הרכב קבוע בטיגרס וזימון לנבחרת מקסיקו הצעירה התקבל כמובן בהתאם. מקום שלישי במונדיאליטו בשנת 2011 וזכיה עם מקסיקו בטורניר טולון היוקרתי לנבחרות שנה לאחר מכן, פתחו את עיני הסקאוטים האירופאיים שהכניסו את שמו לפנקס. גישושים מכמה קבוצות אירופאיות באותו קיץ לא הולידו שום דבר קונקרטי, אבל זרעו במוחו של פולידו את המטרה: במוקדם או מאוחר הוא יעבור לשחק באירופה.

 

פולידו המשיך להציג יכולת טובה במדי טיגרס ובינואר 2014 הבקיע שלושער מול דרום קוריאה בהופעת הבכורה שלו במדי הנבחרת. פולידו הצטיין באותה עונה וזכה להיכלל לסגל הנבחרת למונדיאל 2014 בברזיל, למרות שבסופו של דבר לא שותף אפילו דקה אחת במהלך הטורניר. פולידו יצא מאוכזב, אבל גם הוא מבין שכאשר ישנם על העמדה שלך שחקנים כגון צ'יצ'אריטו, אוריבה פראלטה וראול חימנז, הסיכוי לראות דקות אינו גבוה. אבל אז קרה דבר לא מתוכנן: פולידו סירב לחזור לאימוני טיגרס והודיע למועדון שאינו חוזר לשורותיו ושהחוזה שלו פג איתם. הטענה של פולידו הייתה שהחוזה פג, ואילו בטיגרס הציגו חוזה חדש עם תוקף עד שנת 2016, שנחתם לכאורה בין השחקן לטיגרס לפני המונדיאל. פולידו טען שבטיגרס זייפו את החתימה שלו ופנה לבוררות. עכשיו חשוב להבין: ההתנהלות במשרד ממשלתי ממוצע במדינת ישראל היא אות ומפות לעומת ההתנהלות של מוסד הבוררות של פיפ"א.

פולידו הבין שאין לו ברירה ויצא לשנת הפסקה. אבל לא זה מה שיטריד את פולידו. בזמן הזה פולידו המשיך להתאמן לבדו וארגן לעצמו משחקי אימון עם שחקנים חובבים. כאשר יש לו בראש רק מטרה אחת: הוא ייצא לשחק באירופה ואיו מישהו שיוכל לעצור מבעדו לעשות זאת. ואכן ההזדמנות שלו הגיעה:  בפרואר 2015 פיפ"א אישרה לפולידו לשחק באופן זמני, עד אשר תוכרע הבוררות ולבדיאקוס הקטנה מהליגה היוונית קפצה על המציאה להביא שחקן ברמה שלו. פולידו שיחק במדי הקבוצה בסה"כ 6 משחקים, אך זה הספיק בשביל האימפריה היוונית אולימפיאקוס להחתים אותו בסוף אותה עונה. אך הצרות לא הפסיקו לרדוף את פולידו. חודש לאחר החתימה באולימפיאקוס, פיפ"א נתנה את הכרעת הדין בתיק הבוררות. ההכרעה הייתה לטובת טיגרס וכנגד השחקן. נוצר קונפליקט לא פשוט, כאשר אוליפיאקוס טענה (ובצדק) שהיא החתימה את פולידו ללא הגבלות מסויימות, ופיפ"א בעצם מתערבת בחוקי ההעסקה של יוון. איומיים מרומזים וישירים של אולימפיאקוס בתביעה חסרת תקדים כנגד פיפ"א עשו את שלהם, ופשרה יצירתית במיוחד שתזכה את טיגרס "בדמי השבחה" מכל מכירה עתידית של השחקן נתנו לפולידו סוף סוף את האפשרות לשחק במדי הקבוצה שלושה חודשים לאחר פתיחת העונה. לפולידו לקח זמן להיכנס לעניינים, אבל בחלק השני של העונה הוא הצטיין.

פולידו חוגג במדי אולימפיאקוס.

פולידו חוגג במדי אולימפיאקוס.

ואז הגיעה הפועל באר-שבע. האלופה הישראלית החלה במסע המשחקים האירופאי המופלא שלה והדיחה את אולימפיאקוס מליגת האלופות. הבעלים השתגע והחליט לקצץ בתקציב הקבוצה. פולידו היה אחד הקורבנות הראשונים. אבל למי שמגדיר לעצמו מטרות ומוכן לעבוד קשה, אז הדברים מסתדרים לו. מטיאס אלמיידה, מאמנה הארגנטינאי של צ'יבאס גואדלחרה, חיפש חלוץ מטרה שיוכל להיכנס לנעליו הענקיות של עומאר בראבו, החלוץ המיתולוגי ומלך השערים של המועדון הלאומי של מקסיקו. אלן פולידו התאים לו כמו כפפה ליד. פולידו הצטרף וישר הטביע את חותמו: 12 שערים ו 6 בישולים ב 27 משחקים הובילו את צ'יבאס לזכייה בגביע המקסיקני ובנוסף מקום בפלייאוף.

להבדיל ממטיאס אלוסטיצה ואטלס גואדלחרה, צ'יבאס היא אחד משני המועדונים הגדולים במקסיקו (המועדון השני זה קלוב אמריקה). למועדון יש מדיניות שהוא משתף אך ורק שחקנים מקסיקנים ומתגאה בטיפוח שחקנים צעירים באקדמיה. בתור מועדון ענק (רק לשם הפרופורציות: לצ'יבאס יש יותר אוהדים מאשר מספר הארגנטינאים הקיימים בעולם כולו!), שם מצהירים תמיד שרוצים לקחת אליפות. בפועל, המועדון לא לקח אליפות מאז 2009, בעוד היריבה הגדולה אמריקה חגגה כמה וכמה זכיות הן באליפות המקומית והן במסגרת ליגת האלופות של הקונקאקף. האוהדים של "העיזים" כבר איבדו את האמונה ובדיחות על הכשלונות של המועדון הפכו לדבר שבשגרה.

אבל השנה יש ריח אחר באוויר. לאחר שנתיים במועדון, מטיאס אלמיידה סוף סוף הצליח להנחיל את הדרך שלו במועדון, והיכולת של הקבוצה הייתה טובה לאורך כל העונה. לאלן פולידו יש קרדיט גדול בעונה הטובה שצ'יבאס עוברת. גם במשחקים קשים ומאתגרים, אלן פולידו הצליח להתעלות ולעשות את המוטל עליו. לא מפתיע בכלל. הרי פולידו ניזון מאתגרים. האתגר הבא הבא של פולידו הוא בעצם שני אתגרים שמשולבים אחד בשני: הראשון הוא זכייה באליפות עם צ'יבאס. השני הוא התקווה שזכייה באליפות תקפיץ אותו לסגל הבכיר של הנבחרת לקראת גביע הקונפדרציות שישוחק ברוסיה בקיץ, כאשר המטרה האמיתית היא להשתלב בסגל למונדיאל 2018. והפעם לא בתור נער פוסטר.

פולידו. נותן השראה לצ'יבאס. זה יספיק לאליפות?

פולידו. נותן השראה לצ'יבאס. זה יספיק לאליפות?

 

"אין דבר העומד בפני הרצון". ישנם שיטענו שמדובר בקלישאה ותו לו. אבל אם תשאלו את אלן פולידו, הוא יוכיח לכם שמדובר במציאות.

נבחרת מקסיקו למונדיאליטו

תזכרו את השם: רונאלדו סיסנרוס מוריי. או בכינויו המחייב "רונאלדו המקסיקני". נקרא על שמו של רונאלדו "או פנומנו" נאזאריו דה לימה הברזילאי, הוא הכוכב הכי גדול של נבחרת הנוער של מקסיקו במונדיאליטו שיצא לדרך ב 20 למאי בדרום קוריאה.

בעידן בו רוב בעלי הקבוצות במקסיקו מעדיפות להביא שחקנים זרים וזולים מדרום אמריקה, שפר עליו מזלו של סיסנרוס שהמועדון שלו, סנטוס לגונה, הוא אחד מהמועדונים שדוגלים דווקא בטיפוח השחקן המקסיקני. רונאלדו אינו היחיד בסגל הנבחרת הנוכחית שמגיע מסנטוס. ישנם שלושה שחקנים נוספים שמצטרפים אליו: הקשר ההתקפי אוריאל אנטונה, שחקן הכנף קווין לארה ואדוארדו "לאלו" אגירה שישחק בחוד לצד רונאלדו.

בכלל, הנבחרת הזאת היא תמונת מראה של הכדורגל המקסיקני: ישנם כמה מועדונים שדוגלים בטיפוח השחקן המקסיקני, והן כמובן "ספקיות" השחקנים הכי גדולות לסגל הנבחרת של המאמן ושחקן הנבחרת בעבר, מרקו רואיז. בנוסף לסנטוס לגונה, פאצ'וקה שולחת 5 נציגים וצ'יבאס גואדלאחרה שולחת לא פחות משישה שחקנים לסגל. שאר הסגל מורכב ממגוון קבוצות ששולחות נציג או שניים.

הרביעיה של סנטוס לגונה. מימין לשמאל: אגירה, רונאלדו, אנטונה ולארה.

הרביעיה של סנטוס לגונה. מימין לשמאל: אגירה, רונאלדו, אנטונה ולארה.

מה שמעביר אותי לנקודה הבאה: ישנם כמה מועדונים דווקא נותנים קרדיט לשחקנים צעירים,  אבל עקב שיקולים של העדפת טובת המועדון על פני הנבחרת, הביאו אותם להחליט שהם אינן משחררים את השחקנים האלו למונדיאליטו אלא ישאירו אותם למאבקיי הפלייאוף בליגה המקסיקנית. שחקנים כגון הבלמים סזאר מונטס (מונטריי) ואדסון אלבארז (אמריקה), היו אמורים לאייש את סגל הנבחרת ולהרכיב את קו ההגנה המקורי של הנבחרת, אבל הם יישארו במקסיקו. מונטס הוא שחקן הרכב קבוע במונטריי כבר שנתיים ברציפות וצופים לו עתיד מזהיר. גם אלבארז תפס מקום של קבע בהרכב בעונה הנוכחית במדי אמריקה. ההיעדרות שלהם יכולה לפגוע במטרות הנבחרת. מצד שני, צעירים אחרים כגון צמד הבלמים של פאצ'וקה, פרנסיסקו "פאקו" באנגאס וחוסה אסקיבל יקבלו את הקרדיט והחשיפה.

במקסיקו אמנם לא מצפים לזכות בטורניר, אבל המטרה היא להגיע לפחות לחצי הגמר. לאחר הכישלון בטורניר הקודם בניו-זילנד, במקסיקו מאוד מקווים לשחזר את הצלחת הנבחרת מ 2011 שסיימה במקום השלישי. הצלחה של הנבחרת תוכיח לכל בעלי הקבוצות במקסיקו שיש צורך לתת צ'אנס לשחקן המקסיקני הצעיר.

הנה כמה שמות שמומלץ לעקוב אחריהם:

  1. חזרנו לרונאלדו. החלוץ הוא מכונת שערים והוכתר כמלך השערים של ליגת הנערים וליגת הנוער בטורנירים האחרונים. הוא כבר זכה לשחק במדי הקבוצה הבוגרת ואפילו הבקיע במדי המועדון במסגרת הגביע. אנקדוטה מעניינת לגביו: רונאלדו החל את הקריירה בתור שוער, אבל למאמן הילדים של סנטוס לגונה לא הסתדר בראש שמישהו בשם רונאלדו יכול לעמוד בשער, ולכן הוא הציב אותו בעמדת החלוץ המרכזי, שם הוא נשאר עד היום.

רונאלדו המקסיקני בפוזה מוכרת.

רונאלדו המקסיקני בפוזה מוכרת.

2. פבלו לופז. כאשר ראול, החלוץ הספרדי הגדול ראה את פבלו לופז משחק, הוא אמר עליו: "הוא אמנם לא דומה לו בכלל, אבל מדובר באנדראס איניאסטה הבא". צריך לומר, שההשוואה הזאת נשמעת קצת מוגזמת, ואכן אין שום דימיון פיזי בין "פבליטו" לבין איניאטסה, אבל כאשר הוא על המגרש, הוא אכן משחק בצורה דומה מאוד לאגדה הספרדית. בפאצ'וקה מהללים את לופז, וכבר בונים עליו בתור שחקן הרכב לעונות הבאות, אלא אם הוא יתפוס את העין של אחד הסקאוטים שיגיעו לדרום קוריאה, ויעבור לאירופה עוד לפני כן.

פבלו "אנדראס איניסטה" לופז.

פבלו "אנדראס איניסטה" לופז.

3. דייגו קורטז. המגן-קשר ימני צעיר יחסית לשאר הסגל והוא רק בן 18, אבל מדובר באחד הכשרונות העולים של צ'יבאס. מדובר בשחקן מהיר וטכני שאוהב לתמוך בהתקפה. בצ'יבאס כבר טוענים שכמה קבוצות אירופאיות עוקבות אחריו. קורטז תפס את העין באליפות העולם לנבחרות הנערים שהתקיים בצ'ילה לפני שנתיים, לאחר שהבקיע את הגולאסו -א-לה-מסי הבא בחצי הגמר מול ניגריה:

שחקנים נוספים שראויים לציוץ:

המגן השמאלי אוליסס טורס (קלוב אמריקה), הבלם פרנסיסקו באנגאס (אברטון הצ'יליאנית בהשאלה מפאצ'וקה), שחקן הכנף קווין לארה (סנטוס לגונה), החלוץ קווין מאגאניה (צ'יבאס גואדלחרה).

VAMOS MEXICO!!!!

קופה אמריקה סנטנריו – הסגל המלא

אתמול פורסם סגל נבחרת מקסיקו לקופה אמריקה סנטנריו שיחל בשבוע הראשון של יוני. הנה ניתוח קצר של הסגל ומטרות הנבחרת.

באופן מסורתי, מקסיקו שולחת לטורניר הקופה אמריקה את הנבחרת המשנית שלה, מכיוון שהטורניר נוטה להתקיים במקביל לטורניר גביע הזהב של הקונקאקף. מקסיקו בהיותה שייכת לקונקאקף, מחוייבת להציג את הסגל הכי חזק שלה לגביע הזהב, ולכן היא מופיע לקופה אמריקה עם שחקנים יחסית לא מוכרים. הפעם הסיפור שונה: הטורניר היחיד שמתקיים הקיץ למעט הקופה אמריקה, זה הטורניר האולימפי שיתקיים באוגוסט. מכיוון שישנה מגבלה של שלושה שחקנים בלבד מעל גיל 23 בטורניר האולימפי, מקסיקו תשלח את הסגל הכי חזק שלה לקופה אמריקה, וזה יוצר ציפיות גבוהות במקסיקו. המטרה המוצהרת של התאחדות הכדורגל המקסיקנית היא לסיים באחד משלושת המקומות הראשונים בטורניר, וזה בהחלט אפשרי. והנה הסיבות:

  1. מקסיקו תשחק בבית. ההתאחדות יצאה בקמפיין מיוחד לקראת הטורניר בשביל לעודד רכישת כרטיסים ("America para los Mexicanos"). אז נכון, המשחקים ייתקיימו על אדמת ארה"ב, אבל צפו לאיטדיונים צבועים בירוק, ואני לא מדבר על משטח הדשא…
  2. אמנם רוב הנבחרות ישלחו את הסגלים הכי חזקים שיש להם (יוצאות דופן הן ברזיל, פרו ואולי קולומביה), אבל במקסיקו יבנו על המוממנטום הטוב בו נמצאת הנבחרת מאז מינויו של חואן קרלוס אוסוריו הקולומביאני לעמדת המאמן (5 נצחונות מול אפס הפסדים או תוצאות תיקו, וללא ספיגת שער חובה). מה שמוביל אותי לנקודה הבאה:
  3. אוסוריו לא מאמן של שמות. הוא מאמן של שיטה ועובד לפי השיטה בה הוא מאמין. ארחיב על זה כאשר אנתח את הסגל, אבל הוא מנקה את הסגל משחקנים מוכשרים אבל "בעיתיים" ונותן את המפתחות לשחקנים שמראים רצון ועובדים קשה.
  4. זה אמנם לא טיפוסי, אבל ההרכב הפותח של מקסיקו יהיה כמעט כולו מורכב משחקנים שמשחקים באירופה ומורגלים לכדורגל שונה ממה שיש במקסיקו. אם זה עובד טוב לנבחרות כמו ארגנטינה, אורוגואי, צ'ילה וברזיל, למה שזה לא יעבוד גם למקסיקו…?

ועכשיו, לפירוט הסגל (כדאי לציין שמקסיקו כנראה תשחק במערך של 4-3-3) :

שוערים:

גיירמו אוצ'ואה, חוסה דה-חסוס קורונה, אלפרדו טאלאברה.

מאז ומעולם אלפרדו טאלאברה, שוערה של טולוקה היה בצילם של קורונה ואוצ'ואה. תמיד הוא היה על תקן השוער שמגיע בתור מחליף לכל הטורנירים הגדולים אבל אף פעם לא קיבל את אפודת השוער הראשון. אבל לאחרונה צצה לה הזדמנות: אוצו'אה לא ראה הרבה דקות משחק במלאגה עד לפציעתו של קאמני לפני כחודשיים, וסימני הגיל החלו להשפיע על קורונה הוותיק, ורואים זאת בתוצאות של קרוז אזול. אוסוריו נתן לטלאברה את המפתחות והאחרון לקח את ההזדמנות בשתי כפפות. להערכתי טאלאברה יהיה השוער הפותח, אבל לאוצ'ואה יש עוד צ'אנס. מה שיכריע יהיו משחקי ההכנה לפני הקופה.

אלפרדו טאלאברה. לקח את ההזדמנות בשתי ידיים.

אלפרדו טאלאברה. לקח את ההזדמנות בשתי ידיים.

הגנה:

פאול אגילאר, מיגל לאיון, חורחה טורס נילו, יאסר קורונה, נסטור אראוחו, רפא מארקז, דייגו רייס, הקטור מורנו.

בעמדת המגן הימני יפתח פאול אגילאר מאמריקה, כאשר מיגל לאיון אמור לפתוח בעמדת המגן השמאלי. ישנה סבירות קטנה שלאיון יפתח בעמדת המגן הימני ובעמדת המגן השמאלי יפתח חורחה טורס נילו, מגנה של טיגרס. בעמדת הבלם הימני אנחנו צפויים לראות את דייגו רייס מריאל סוסיאדד, שכנראה סוף סוף "ידיח" את רפא מארקז מהעמדה, ולידו אמור לשחק הקטור מורנו, בלמה של אלופת הולנד, PSV.  רפא מארקז הוותיק אמנם נקרא לסגל בתור בלם, אבל ישנה סבירות שהוא ישותף דווקא בתור קשר אחורי, תפקיד אותו ביצע בהצלחה לאורך כל הקריירה.

רייס במדי סוסיאדד. המחליף הטבעי לרפא מארקז?

רייס במדי סוסיאדד. המחליף הטבעי לרפא מארקז?

קישור:

חסוס מולינה, חסוס דואנייאס, קרלוס פנייה, אנדרס גוארדאדו, הקטור הררה.

עדיין לא ברור כיצד יבחר אוסוריו להרכיב את חוליית הקישור שלו, אבל מסתמן שחסוס מולינה/רפא מארקז ישחקו על תקן הקשר האחורי, ומלפניהם ישחקו הקטור הררה מפורטו ואנדראס גוארדאדו שמשחק יחד עם הקטור מורנו ב PSV. כדאי לציין שבהולנד, גוארדאדו משחק בתור קשר אחורי ולכן ייתכן שגם בנבחרת אוסוריו יבחר לשחק איתו באותה עמדה. אם זה יהיה התסריט, ייתכן ש"חוליט" פנייה מצ'יבאס או אפילו חסוס מנואל קורונה (אתם מכירים אותו בכינוי שלו: "טקאטיטו"), ישחקו לצידו של הקטור הררה.

הקטור הררה. הקפטן והמנוע של פורטו.

הקטור הררה. הקפטן והמנוע של פורטו.

שחקני כנף:

יורגן דאם, חביאר אקינו, חסוס מנואל קורונה, הירבינג לוזאנו.

זוכרים שכתבתי מקודם שאני אחזור לדבר על אוסוריו ועל השיטה שבה הוא מאמין? אז זה הזמן. למקסיקו יש אפשרות להביא לעמדות הכנף שחקנים מוכרים כמו קרלוס וולה מריאל סוסיאדד ואת ג'יו דוס-סנטוס מל.א. גלאקסי. קרלוס וולה החרים את הנבחרת במשך כמה שנים טובות והמאמן הקודם מיגל הררה עבד קשה מאוד בשביל לשכנע אותו לחזור להופיע בנבחרת. אבל לקרלוס וולה יש חיסרון, וזהו חיסרון משמעותי: הוא לא אוהב לעבוד קשה, וזה דבר שאוסוריו לא מוכן לקבל. מבחינת אוסוריו, לא משנה כמה מוכשר שחקן יכול להיות (וקרלוס וולה מאוד מוכשר, ללא צל של ספק), אם הוא לא מראה מחוייבות ורצינות, הוא לא יהיה בסגל של אוסוריו. העובדה שוולה חווה עונה רעה בסוסיאדד (ושוב, עקב חוסר רצינות מבחינתו), לא תרמה לו. אחד החברים הכי טובים של קרלוס וולה הוא ג'יו דוס-סנטוס. כמו וולה, גם דוס סנטוס מוכשר מאוד, וכמו וולה, הוא אוהב להנות מהחיים, למרות שבמקרה שלו אף אחד לא טוען שהוא לא אוהב לעבוד קשה. אבל ג'יו נהפך במחי אמירה אחת של אוסוריו לאויב האומה המקסיקנית. דוס סנטוס מציג יכולת מצויינת העונה במדי קבוצותו ואוסוריו רצה לזמן אותו לסגל אבל לטענתו של אוסוריו, דוס סנטוס סירב להתייצב לסגל וייצר מהומה ברחבי מקסיקו. עוד נראה מה יקרה בעתיד, אבל לדעתי האישית אין מה לדאוג, להפך, כנראה שמחליפים שלהם יהיו אפילו יותר אפקטיביים מהכוכבים הגדולים. מי שיפתחו בכנפיים יהיו טקאטיטו מפורטו והירבינג לוזאנו מפאצ'וקה. שני סילונים עם טכניקה עילאית. רחמיי על המגנים של שאר הנבחרות. מקסי פריירה, מגנה האורוגוואי של פורטו העיד על טקאטיטו שהוא "גרם לי לחזור הביתה עם סחרחורת אחרי האימון". המחליפים שלהם יהיו יורגן דאם וחביאר אקינו, שגם הם מהירים לא פחות מאשר לוזאנו וטקאטיטו.

טקאטיטו קורונה. לצפות בו משחק זאת פשוט תאווה לעיניים.

טקאטיטו קורונה. לצפות בו משחק זאת פשוט תאווה לעיניים.

התקפה:

אוריבה פארלטה, ראול חימנז, חביאר "צ'יצ'אריטו" הרננדס.

סביר מאוד להניח שצ'יצ'אריטו יקבל את הקרדיט בהרכב לאחר העונה המצויינת שהציג במדי לברקוזן. צ'יצ'אריטו נמצא במרחק של 3 שערים משיא הבקעות השערים בנבחרת ששיך לגארד בורחטי, והוא ירצה לשבור את השיא הזה במהלך הטורניר. המחליפים שלו יהיו אוריבה פראלטה וראול חימנז שהתכונה המשותפת של שניהם היא ווינריות. פראלטה הביא למקסיקו את הזהב האולימפי בלונדון 2012, וממשיך להבקיע שערים חשובים במדי קבוצתו, קלוב אמריקה. במקביל חימנז העלה במו רגליו את מקסיקו למונדיאל הקודם, והשנה הבקיע כמה שערי ניצחון חשובים מאוד במדי בנפיקה ליסבון שזכתה באליפות פורטוגל בסופ"ש האחרון. בכלל, כל החלוצים של מקסיקו הציגו השנה פריחה מאוד יפה לאחר עונה יחסית גרועה שלהם בשנה שעברה, וזה נובע מעיקר מהעובדה שהם רואים דקות משחק. הדוגמא הבולטת היא כמובן של צ'יצ'אריטו, אבל גם חימנז פרח השנה לאחר ששנה שעברה לא הצליח במדי אתלטיקו מדריד.

צ'יצ'אריטו בפוזה אופיינית העונה במדי לברקוזן.

צ'יצ'אריטו בפוזה אופיינית העונה במדי לברקוזן.

 

גמר הקופה אמריקה יתקיים ב-26 ליוני. האם מקסיקו תופיע שם? לא יהיה קל, אבל בהחלט אפשרי. Viva Mexico!!!